Talmud Builders

    Commentary page

    II Chronicles 5

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    II Chronicles Chapter 5

    II Chronicles Chapter 5 presents 14 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 14 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 120 words

      Opens “וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה {ס}…”

    2. Verse 219 words

      Opens “אָז֩ יַקְהֵ֨יל שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֨י הַמַּטּ֜וֹת…”

    3. Verse 38 words

      Opens “וַיִּקָּהֲל֧וּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ כׇּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ…”

    4. Verse 47 words

      Opens “וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַלְוִיִּ֖ם אֶת־הָאָרֽוֹן׃…”

    5. Verse 512 words

      Opens “וַיַּעֲל֤וּ אֶת־הָאָרוֹן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־כׇּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר…”

    6. Verse 616 words

      Opens “וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכׇל־עֲדַ֧ת יִשְׂרָאֵ֛ל הַנּוֹעָדִ֥ים עָלָ֖יו לִפְנֵ֣י…”

    7. Verse 712 words

      Opens “וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֧ה אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת…”

    8. Verse 811 words

      Opens “וַיִּהְי֤וּ הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם עַל־מְק֖וֹם הָאָר֑וֹן וַיְכַסּ֧וּ…”

    9. Verse 915 words

      Opens “וַֽיַּאֲרִ֘יכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הָאָרוֹן֙ עַל־פְּנֵ֣י…”

    10. Verse 1016 words

      Opens “אֵ֚ין בָּאָר֔וֹן רַ֚ק שְׁנֵ֣י הַלֻּח֔וֹת אֲשֶׁר־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה…”

    11. Verse 1111 words

      Opens “וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֠י כׇּל־הַכֹּהֲנִ֤ים הַֽנִּמְצְאִים֙…”

    12. Verse 1223 words

      Opens “וְהַלְוִיִּ֣ם הַמְשֹׁרְרִ֣ים לְכֻלָּ֡ם לְאָסָ֡ף לְהֵימָ֣ן לִ֠ידֻת֠וּן וְלִבְנֵיהֶ֨ם…”

    13. Verse 1328 words

      Opens “וַיְהִ֣י כְ֠אֶחָ֠ד (למחצצרים) [לַמְחַצְּרִ֨ים] וְלַמְשֹׁרְרִ֜ים לְהַשְׁמִ֣יעַ קוֹל־אֶחָ֗ד…”

    14. Verse 1411 words

      Opens “וְלֹא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמ֥וֹד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי־מָלֵ֥א…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      ויבא שלמה את קדשיכל מה שבפסוק לפי פשוטו מה שנשאר לו מן הקדשות שהקדיש דוד כדכתיב למעלה גם אותם הקדיש המלך דוד לה' עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים וגו' ומה שהותיר לו נתן באוצרות בית האלהים, ומדרש אגדה יש מחכמים אומרים לפי שהיה יודע שסופו ליחרב ושלא יהו אומרים העובדי כוכבים קשה יראתנו שלקחה נקמתה מן הבית הזה שנבנה מן הגזילות וחמסים שגזל דוד מבתי עבודת כוכבים שלה ויש אומרים כך אמר (הקב"ה) צ"ל שלמה רעב היה בימי דוד (אבי) שלש שנים שנה אחר שנה והיה לו לבזבז ההקדשו' הללו להחיות בהן עניי ישראל ואני מביא סיוע שהרי בכל ההקדשות שדוד הקדיש כמו שכתוב למעלה (שם) לא נאמר בהן עשה שלמה דבר פלוני זה כאשר נאמר בנחשת שנאמר (שם) ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דוד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת וגו' אבל מכסף ומזהב שלא נאמר בו עשה שלמה מהן שום דבר מכלל שלא עשה וזהו שאין כתיב כאן שום נחשת כי אם כסף וזהב ולפי פשוטו נראה לי מה שלא אמר נחשת לפי שהנחשת בזול ואינו ראוי וכדי והגון להביא נחשת באוצרות בית ה':

    2. Verse 2

      אז יקהל שלמה את זקני ישראלנהג במדת חכמה שהקהיל הזקנים ולא הבחורים יותר מדוד שהקהיל הוא אף הבחורים כדכתיב ויקהל דוד את כל ישראל ירושלים וגומר (לעיל כ"ח):

    3. Verse 3

      בחגהוא חג הסכות:

    4. Verse 5

      את אהל מועדשעשה משה גנזו שלמה בבית אוצרות האלהים עם שאר כלים וההקדשות לפי שלא הוצרך לו ורבותינו אמרו שנגנזו:

      ואת כל כלי הקדש אשר באהלאשר נתן (ס"א נטע) דוד לארון:

      העלו אותם הכהנים הלויםפתרונו מוסב למעלה שאמר וישאו הלוים את הארון ומפרש מי היו אותם הלוים שאמרתי לך למעלה הכהנים הלוי' שאף הכהנים מבני לוי הם ולא לוים ממש היו וכן כתוב במלכים (א' ח') וישאו הכהנים את הארון וגם הכלים ואהל מועד העלו עמהם הלוים כמשפטם:

    5. Verse 8

      ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארוןבמקום שהארון עומד שם לפיכך ויכסו הכרובים על הארון:

      ועל בדיו מלמעלהלמעלה לארון כך היו עומדים הבדים ונמשכו כ"כ לחוץ כלפי מזרח שהיה יכול הארון לעמוד תחת הכרובים ממש בלא עכוב הבדים ולפיכך ויכסו הכרובים על הארון וגם את הבדים כסו קצת אצל הארון ולא כולם שהיו מגיעים עד המזרח ואינך יכול לפרש שכסו הכרובי' על כל הבדים וגם משום דבר זה ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר שאם לא כן אלא כאחד מדה אחת היו מושכין זה מזה והלא הבדים שעשה משה עדיין הם היו שם והם עומדים בקדש הקדשים של אהל מועד שלא היה כי אם עשר וזה היה עשרים והיה מגיע מקיר אל קיר והכרובים של משה שנאמר אף בהם פורשים וסככים אין צריך לזוז כלל מן הבדים ממקומם שהרי הכרובים של משה עומדים היו למעלה לארון על הכפורת וכרובים שנאמר כאן אותם שעשה שלמה עומדים על רגליהם בקרקע ואעפ"כ אותן של משה עדיין היו אדוקין על הכפורת כך פי' ר' נתן (ורבי פי') הכהנים רצו להכניס הארון עם בדיו בדביר ולא הספיקו כי הענן מלא את בית ה' ולא יכלו להביא את הכרובים עד כותל מערבי ממש ועל כן היו בולטים בפרוכת אך קשה לי דכתיב ויהי בצאת הכהנים ואחר כן מלא כבוד ה' את בית אלהים (ור' יוסף זצ"ל פי') ויתארכו לא נאמר דמשמע ויתארכו הן עצמן אלא ויאריכו דמשמע אחרים מאריכין אותם ומפרש האומנין האריכו הבדים עד לעשרים והיו נוגעין שתי קצותם לכותל מזרחי ושתי קצותם לכותל מערבי ותימא יש והיאך יכול לפרוש כנפיהם ולכסות הארון שהיה עשר אמות מהן:

    6. Verse 11

      ויהי בצאת הכהנים מן הקדשמיד היה לו לסמוך והבית מלא ענן בית ה' אלא שמפסיק בינתים וכן במלכים (א' ח') ויהי כצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה':

      כי כל הכהנים הנמצאים התקדשולדבר זה:

      אין לשמור למחלקותכ"ד של לוים וכ"ד של כהנים אלא כל הנמצאים התקדשו:

    7. Verse 13

      ויהי כאחדלמחצרים פתרון ויהיו אחודים יחד המחצרים כולם יחד וממה היו אחודים לדבר זה להשמיע קול אחד כאחד להלל ולהודות לה':

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      ויבאלפי' דברי חז"ל עשה שלמה הכל משלו, וקדשי דוד נתן באוצרות, ונתנו טעמים לדבר. ולפי פשוטו הנותר מן הקדשים הביא באוצרות:

    2. Verse 2

      אז יקהללקדש הבית עפ"י סנהדרין ולכבוד הארון:

    3. Verse 4

      וישאו הלויםובמלכים (ח, ג) וישאו הכהנים, וכן פי' חז"ל בג' מקומות נשאו הכהנים את הארון וחשבו כשהכניסוהו לבית קה"ק, וי"ל שרק בהכניסה נשאו הכהנים ומזה מדבר שם, ובדרך נשאו הלוים ומזה מדבר פה, ובפסוק ז' באר שהכהנים הביאוהו אל מקומו:

    4. Verse 6

      והמלךהפסוקים האלה הועתקו ממלכים שם ושם פירשתי, ושם אומר כי הכרובים פורשים כנפים וכאן אומר ויהיו הכרובים, וזה ראיה למש"ש בפירושי, עי"ש:

    5. Verse 11

      אין לשמורשלא שמרו אז משמרת העבודה לפי חלוקות המשמרות רק כולם התקדשו לעבודה:

    6. Verse 12

      לכולםר"ל גם הם באו כולם (והלמ"ד מציין הלוים השייכים לכולם) לכל משמר מהכ"ד משמרות, בין לאסף וכו' שהתבאר למעלה (א, כה) שהיו רפ"ח ראשי משמרות

      עומדים מזרחשהדוכן היה במזרח כנודע

      ועמהם כהניםשהחצוצרות היו ע"י כהנים, ואין להוסיף על מאה ועשרים כמבואר ברמב"ם פ"ג מה' כה"מ:

    7. Verse 13

      ויהי כאחדלא נהגו כמשוררים במקהלות א' פותח ואחרים עונים, רק היו כאיש אחד, ומפרש להשמיע קול אחד:

    Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה {ס} וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י׀ דָּוִ֣יד אָבִ֗יו וְאֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־כׇּל־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ {פ}

    When all the work that King Solomon undertook for the House of G OD was completed, Solomon brought the things that his father David had consecrated—the silver, the gold, and the utensils—and deposited them in the treasury of the House of God.

    אָז֩ יַקְהֵ֨יל שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֨י הַמַּטּ֜וֹת נְשִׂיאֵ֧י הָאָב֛וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖יד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃

    Then Solomon convoked the elders of Israel—all the heads of the tribes and the ancestral chiefs of the Israelites—in Jerusalem, to bring up the Ark of the Covenant of G OD from the City of David, that is, Zion.

    וַיִּקָּהֲל֧וּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ כׇּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִעִֽי׃

    The entire body of Israel assembled before the king at the Feast [of Booths], in the seventh month.

    וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַלְוִיִּ֖ם אֶת־הָאָרֽוֹן׃

    When all the elders of Israel had come, the Levites carried the Ark.

    וַיַּעֲל֤וּ אֶת־הָאָרוֹן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־כׇּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל הֶעֱל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם׃

    They brought up the Ark and the Tent of Meeting and all the holy vessels that were in the Tent—the Levite priests brought them up.

    וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכׇל־עֲדַ֧ת יִשְׂרָאֵ֛ל הַנּוֹעָדִ֥ים עָלָ֖יו לִפְנֵ֣י הָאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃

    Meanwhile, King Solomon and the whole community of Israel, who had gathered to him before the Ark, were sacrificing sheep and oxen in such abundance that they could not be numbered or counted.

    וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֧ה אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אֶל־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃

    The priests brought the Ark of G OD ’s Covenant to its place in the inner Sanctuary of the House, in the Holy of Holies, beneath the wings of the cherubim;

    וַיִּהְי֤וּ הַכְּרוּבִים֙ פֹּרְשִׂ֣ים כְּנָפַ֔יִם עַל־מְק֖וֹם הָאָר֑וֹן וַיְכַסּ֧וּ הַכְּרוּבִ֛ים עַל־הָאָר֥וֹן וְעַל־בַּדָּ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃

    for the cherubim had their wings spread out over the place of the Ark so that the cherubim covered the Ark and its poles from above.

    וַֽיַּאֲרִ֘יכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הָאָרוֹן֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַֽיְהִי־שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

    The poles projected beyond the Ark and the ends of the poles were visible from the front of the inner Sanctuary, but they could not be seen from the outside; and there they remain to this day.

    אֵ֚ין בָּאָר֔וֹן רַ֚ק שְׁנֵ֣י הַלֻּח֔וֹת אֲשֶׁר־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהֹוָה֙ עִם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ {פ}

    There was nothing inside the Ark but the two tablets that Moses placed [there] at Horeb, when G OD made [a Covenant] with the Israelites after their departure from Egypt.

    וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֠י כׇּל־הַכֹּהֲנִ֤ים הַֽנִּמְצְאִים֙ הִתְקַדָּ֔שׁוּ אֵ֖ין לִשְׁמ֥וֹר לְמַחְלְקֽוֹת׃

    When the priests came out of the Sanctuary—all the priests present had sanctified themselves, without keeping to the set divisions—

    וְהַלְוִיִּ֣ם הַמְשֹׁרְרִ֣ים לְכֻלָּ֡ם לְאָסָ֡ף לְהֵימָ֣ן לִ֠ידֻת֠וּן וְלִבְנֵיהֶ֨ם וְלַאֲחֵיהֶ֜ם מְלֻבָּשִׁ֣ים בּ֗וּץ בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ וּבִנְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת עֹמְדִ֖ים מִזְרָ֣ח לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעִמָּהֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ לְמֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֔ים (מחצררים) [מַחְצְרִ֖ים] בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃

    all the Levite singers, Asaph, Heman, Jeduthun, their sons and their brothers, dressed in fine linen, holding cymbals, harps, and lyres, were standing to the east of the altar, and with them were 120 priests who blew trumpets.

    וַיְהִ֣י כְ֠אֶחָ֠ד (למחצצרים) [לַמְחַצְּרִ֨ים] וְלַמְשֹׁרְרִ֜ים לְהַשְׁמִ֣יעַ קוֹל־אֶחָ֗ד לְהַלֵּ֣ל וּלְהֹדוֹת֮ לַיהֹוָה֒ וּכְהָרִ֣ים ק֠וֹל בַּחֲצֹצְר֨וֹת וּבִמְצִלְתַּ֜יִם וּבִכְלֵ֣י הַשִּׁ֗יר וּבְהַלֵּ֤ל לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּ֑וֹ וְהַבַּ֛יִת מָלֵ֥א עָנָ֖ן בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

    The trumpeters and the singers joined in unison to praise and extol G OD ; and as the sound of the trumpets, cymbals, and other musical instruments, and the praise of G OD , “who is good—and whose steadfast love is eternal,” grew louder, the House, the House of G OD , was filled with a cloud.

    וְלֹא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמ֥וֹד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ {פ}

    The priests could not stay and perform the service because of the cloud, for the glory of the E TERNAL filled the House of God.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC