Commentary page

II Chronicles 14

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

II Chronicles Chapter 14

II Chronicles Chapter 14 presents 14 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 3
ויאמר ליהודה לדרוש — ולא כעשרה שבטים שדרשו לאלהים אחרים חדשים מקרוב באו ואת אלהי אבותם לא דרשו:
Verse 6
עודנו הארץ לפנינו — בעוד שהמלכות נכונה לפנינו שאם נצרכו להם יהיו לנו למנוס וכל אלה היה בעשר שנים שכתוב בימיו שקטה הארץ ולאחר אותן עשר שנים היתה מלחמה בינו ובין בעשא כל ימיהם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא וז' שנים היו שלום ביניהם וכן מוכח אף כאן אין עמו מלחמה בשנים האלה אבל בשנים אחרים היתה עמו מלחמה ולמטה (ט"ו) כתיב ומלחמה לא היתה עד שנת ל"ה למלכות אסא אבל יכולים אנו לפרש אותה מלחמה שהיתה לו עם הכושי' לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכותו אבל זה קשה לי שכתוב למטה (ט"ז) בשנת ל"ו למלכות אסא עלה בעשא וגו' עד נסכלת על זאת כי מעתה יהיו לך מלחמות משמע שקודם לכן לא היו לו מלחמות והוא לאחר כן כי אם ג' שנים ובמלכים (א ט"ו) כתיב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא כל ימיהם ובסדר עולם מפרש הטיב:
כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וגו' — לפי שדרשנוהו הניח לנו מסביב:
ויבנו — ערים:
ויצליחו — ודוגמא (לעיל י"ב) ובראות ה' כי נכנע וגו':
Verse 10
אין עמך לעזור — כלומר אע"פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם עמך לעזור בין רב לאין כח כלומר בידוע שיש לך כח לעזור לפיכך עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו:
אל יעצר עמך אנוש — אל יהיה לאויבינו לאותו אנוש כי אנוש מושל עוצר ידי עמך נגדך לנצחנו שלא יאמר נצחנו אלהיהם, ד"א מפי הרב, אל יהי לנו אנוש שאנו אנושים עוצר יד מלנצח' דוגמא (דברים י״א:י״ז) ועצר את השמים כי עצר עצר ה' (ראשית כ') כמו אם תעצרני (שופטים י"ג):

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 1
הטוב — בדברים שבין אדם למקום
והישר — בדברים שבין אדם לחברו:
Verse 2
מזבחות — מקריבים עליהם רבים ובקביעות
והבמות — הם ליחידים ולפי שעה. מזבחות ובמות הם מאבנים הרבה ומקריבים עליהם, ומצבות הם מאבן אחת ואין מקריבים עליה, ונוסכים שמן על ראשה. המצבות ואילני האשרה היו מעמידים לפני המזבח, כמ"ש (דברים טז, כא - כב) לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' ולא תקים לך מצבה:
Verse 3
ויאמר — אחר זה צוה לכל השבט
לדרוש — הוא חלק העיון
ולעשות — חלק המעשה
התורה — שבכתב
והמצוה — שבעל פה, ועי"כ:
Verse 4
ויסר מכל ערי יהודה החמנים — צורת חמה
ותשקט — המלך בתחלת מלכותו יחרידוהו ג' ענינים, א] המתנגדים לו בדבר המלוכה, כמו רחבעם שהיה ירבעם לשטן לו, ואביה היה ירא מאחיו שהעביר המלוכה מהם, אבל אסא שקטה הממלכה לפניו, ר"ל לפני מלכו מאז, ירבעם לא עצר כח, ובית אביו הסכימו על מלכותו כי הוא הבכור:
Verse 5
ויבן — ב] יחרידוהו לפעמים מורדים בתוך מלכותו, ואז לא יוכל לבנות ערי מצורות ולהכביד עול על העם, עז"א שבנה ערי מצורה כי שקטה הארץ מבפנים. ג] יחרידוהו מלחמות מבחוץ, ועל זה אמר ואין עמו מלחמה, ולא היה זה מצד הזמן, שרמז במ"ש בשנים האלה, שבאמת היה אז שעת חירום כמ"ש לקמן (טו, ו) רק כי הניח ה' לו:
Verse 6
ויאמר — אמר להם, מי יודע מה יולד יום, כי המנוחה של עתה אינה מחויבת מצד הזמן, רק היא נסיית מצד השגחת ה', ולא בכל יומא מתרחיש ניסא, וטוב שנשתדל בעת הזאת על אמצעיים טבעיים שנחזק אח"כ גם בדרך הטבע, וז"ש נבנה בעוד עודנו הארץ לפנינו, כי המנוחה הזאת היא נסיית ע"י שדרשנו את ה' אלקינו דרשנו, ר"ל הדרישה את ה' אין לה תכלית ועבודת ה' יש בה מדרגות רבות, וכפי שהוספנו לדרוש כן הוסיף לנו מנוחה. וז"ש דרשנו, דרשנו וינח, שתוספת הדרישה גרם תוספת המנוחה:
Verse 7
צנה — מגין בפני חרב ורומח
ומגן — מגין בפני קשת:
Verse 10
אין עמך לעזר — ר"ל העזר של בשר ודם הוא כח מוגבל, ולכן יקל לו לעזור את מי שיש לו רב, שזה אינו צריך רק עזר מעט ויצטרף כח העוזר אל כח הנעזר להקימו, ויקשה לו לעזור למי שאין לו כח, כי אז יצטרך לעשות הכל בעצמו. לא כן אתה שכחך בלתי בעל תכלית ואינך צריך אל הנעזר שיסייע לך בכחו, כי אתה הוא העוזר לבדך ואין עמך לעזור, ר"ל אין מי משתתף עמך לסייע לך עד שיהיה אצלך הבדל בענין העזר בין אם הנעזר עם רב ובין אם הוא אין כח, וסומך רק על כחך, ואם כן עזרני מצד שני דברים, א] מצדנו, כי עליך נשענו. ב] מצד שמך הגדול, אחר כי בשמך באנו על ההמון הזה, וצריך אתה להראות נפלאות שיתגדל ויתקדש שמך, ולכן ה' אלהינו אתה. אתה לבדך תעשה
ואל יעצר עמך אנוש — לעשות לך איזה סיוע שישתתף כחו עם כחך. בקש שיהיה הנצחון באופן שיראו הכל כי לא ידי אדם עצרו בפני האויב, רק ה' לבדו:
Verse 11
ויגוף — כאשר בקש כן היה, ה' נגף את הכושים לפני אסא בלא מלחמה כלל:
Verse 12
ויפול — גם אחר שנסו נפלו מהם רבים
לאין להם מחיה — מצד שלא היה להם חיות ללכת, כי נטל החיות מהם יען שנשברו כבר לפני ה' ולא היה בהם מחיה וכח, ועי"כ נשאו שלל הרבה מאד, כי לא היה להם עסק להרוג את האויב שנפל מעצמו, רק לקחת השלל של המלחמה שהפיל ה' לפניהם. ויש הבדל בין בזה ובין שלל (כמ"ש ישעיה סי' ח), שהשלל הוא הנשאר מעצמו בנפול בעליו במלחמה, ומספר שלא הוצרכו לבוז כי הכל היה שלל, שנעשה מעצמו:
Verse 13
ויכו — רק הערים שסביבות גרר (שהיו מפלשתים) והם לא נפלו ע"י יד ה', הכום המה, כי כבר היה פחד ה' עליהם, ושם בזזו, כי לא היה לשלל מעצמו:
Verse 14
וגם אהלי מקנה הכו — מאת הערביים הרועים שם
וישבו — שהשבי הוא בדברים שיש בהם רוח חיים:

Edition: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃

Asa did what was good and pleasing to the E TERNAL his God.

Verse 2

וַיָּ֛סַר אֶת־מִזְבְּח֥וֹת הַנֵּכָ֖ר וְהַבָּמ֑וֹת וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיְגַדַּ֖ע אֶת־הָאֲשֵׁרִֽים׃

He abolished the alien altars and shrines; he smashed the pillars and cut down the sacred posts.

Verse 3

וַיֹּ֙אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְלַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹרָ֥ה וְהַמִּצְוָֽה׃

He ordered Judah to turn to the E TERNAL God of their ancestors and to observe the Teaching and the Commandment.

Verse 4

וַיָּ֙סַר֙ מִכׇּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֶת־הַבָּמ֖וֹת וְאֶת־הַחַמָּנִ֑ים וַתִּשְׁקֹ֥ט הַמַּמְלָכָ֖ה לְפָנָֽיו׃

He abolished the shrines and the incense stands throughout the cities of Judah, and the kingdom was untroubled under him.

Verse 5

וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּֽיהוּדָ֑ה כִּֽי־שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־הֵנִ֥יחַ יְהֹוָ֖ה לֽוֹ׃

He built fortified towns in Judah, since the land was untroubled and he was not engaged in warfare during those years, for G OD had granted him respite.

Verse 6

וַיֹּ֨אמֶר לִיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֙שְׁנוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃ {פ}

He said to Judah, “Let us build up these cities and surround them with walls and towers, gates and bars, while the land is at our disposal because we turned to the E TERNAL our God—after we did so, we were given respite on all sides.” They were successful in their building.

Verse 7

וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַ֘יִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹ֒מַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף {ס} וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כׇּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃

Asa had an army of 300,000 men from Judah bearing shields and spears, and 280,000 from Benjamin bearing bucklers and drawing the bow; all these were valiant warriors.

Verse 8

וַיֵּצֵ֨א אֲלֵיהֶ֜ם זֶ֣רַח הַכּוּשִׁ֗י בְּחַ֙יִל֙ אֶ֣לֶף אֲלָפִ֔ים וּמַרְכָּב֖וֹת שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיָּבֹ֖א עַד־מָרֵשָֽׁה׃

Zerah the Cushite marched out against them with an army of a thousand thousand and 300 chariots. When he reached Mareshah

Verse 9

וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃

Asa confronted him, and the battle lines were drawn in the valley of Zephat by Mareshah.

Verse 10

וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֗ה אֵֽין־עִמְּךָ֤ לַעְזֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עׇזְרֵ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃ {ס}

Asa called to the E TERNAL his God, and said, “O E TERNAL One, it is all the same to You to help the numerous and the powerless. Help us, our E TERNAL God, for we rely on You, and in Your name we have come against this great multitude. You are the E TERNAL our God. Let no mortal hinder You.”

Verse 11

וַיִּגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃

So G OD routed the Cushites before Asa and Judah, and the Cushites fled.

Verse 12

וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

Asa and the army with him pursued them as far as Gerar. Many of the Cushites fell wounded beyond recovery, for they broke before G OD ’s camp. Very much spoil was taken.

Verse 13

וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כׇּל־הֶעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־הָיָ֥ה פַחַד־יְהֹוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת־כׇּל־הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃

All the cities in the vicinity of Gerar were ravaged, for a terror of G OD seized them. All the cities were plundered, and they yielded much booty.

Verse 14

וְגַם־אׇהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

They also ravaged the encampment of herders, capturing much sheep, and camels. Then they returned to Jerusalem.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

II Chronicles 14

II Chronicles Chapter 14

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Original text