I Chronicles 8

And Benjamin begot Bela his firstborn He already traced his genealogy (above 7:6-11), but since he wished to trace his genealogy until Saul, he commences to trace it from Benjamin. We read other names here and the entire genealogy above, and whoever wishes to study with exactitude the majority of the Levitic cities and the open land around them - they are in Joshua, because Ezra found various books.

And they exiled them to Manahath Who exiled them? He explains this in the [next] verse: And Naaman and Ahiah and Gera - he exiled them.

Manahath This is the name of a province, as it is written (above 2:52): “who ruled over half the Menuhoth,” and it is written (ibid. verse 54): “and half the Manahtites.”

And Shaharaim begot He was one of the exiles, and after they sent him out of exile, he begot these.

Hushim and Baara were his wives — These were the names of his wives.

And from Hushim he begot This is Hushim his wife, mentioned above, and because there was an interruption with Hodesh his wife.

And Ahio, Shashak All these were the sons of Elpaal — Another explanation, which is more correct, is that from “Ahio, Shashak” until “and Joha,” all these are the sons of Beriah, and from “Zebadiah” until “Jobab,” all these are the sons of Elpaal, and from “And Jakim,” until “and Shimrath,” all these are the sons of Shimei.

And in Gibeon dwelt the leader of Gibeon This section until (verse 38): “...all these were the sons of Azel,” is written twice in this Book. Also the section (9:2): “And the first settlers, who were in their inheritance in their cities,” and the section (9:10): “And of the priests: Jedaiah and Jehoirib” are likewise in the Book of Nehemiah, as it is written (11: 3): “And these are the heads of the province.” This is what is explained at the end of Megillath Yerushalmi. Ezra found scrolls: the scroll of מְעוֹנִים, the scroll of זַאַטוּטֵי and the scrolls of הָאַחִים, and they rejected the words of the one and accepted the words of the two. Likewise, they found many genealogical records. When they found three or five, they rejected the minority and accepted the majority. When they found an even number, e.g. “And in Gibeon dwelt the leader of Gibeon,” he had to write it twice because the order of their genealogy is not uniform, and likewise, [in] “the first settlers,” he found an even number, which differed one from the other. [Therefore], it was written twice: here and in his [Ezra’s] book. Now why did he not write both of them here, including those that are in Ezra: “And these are the heads of the province, etc.”? Because he traced the genealogy there until, “And these are the priests and the Levites,” and he traced the genealogy here until Jedaiah, who was after Ezra. Now what purpose would it have to explain and to trace the genealogy here in Chronicles, the generations and the genealogy after Ezra, except for those who were alive during the First Temple period?

ובנימין הוליד — בתורה חושב בני בנימין שהיו ראשי משפחות בלע אשבל אחירם שפופם חופם (כ"ה בפ' פנחס), ובימי עזרא שינו מקצת בתי אבות את שמם, תחת אחירם אחרח, תחת שפופם נוחה, ותחת חופם רפא (ובכר וגרא וראש שבפ' ויגש נחסרו כי לא הולידו משפחות):

ויהיו בנים לבלע — בתורה נאמרו לבלע שני ראשי משפחות ארד ונעמן, והם הכתובים בפ' ויגש בין בני בנימין, והיו בני בניו, וכתובים פה בשם אדר ונעמן, וברבות הימים נתוספו עליהם ראשי משפחות למשפחת אדר (בן בלע) נתוספו גרא ואביהוד ואבישוע, ולמשפחת נעמן (בן בלע) נתוספו אחוח וגרא ושפופן וחורם:

ואלה — ר"ל ואלה האחרונים שהם שפופן וחורם היו בני אחוד, שאיש שמו אחוד ממשפחות נעמן הוליד אותם, והם ר"ל שפופן וחורם בני אחוד היו ראשי אבות ליושבי גבע, שבעת שהיה המעשה של פלגש בגבעה היו הם הראשים שמה

ויגלום אל מנחת — ואחר המלחמה של ישראל על גבע הגלו את הראשים שפופן וחורם אל מנחת, שם עיר או מקום, שישראל לא הניחום לגור ביניהם מפני שהם היו הראשים ולא מיחו בדבר:

ונעמן — ואז הלך אחוד אביהם והגלה לשם גם את נעמן ואחוח וגרא, ר"ל יתר ראשי בתי אבות של משפחות אלה שיצאו מנעמן בן בלע, כדי שיהיו כולם במקום אחד, וז"ש הוא הגלם, ר"ל אחוד הנזכר הוא הגלה את נעמן ואחיה (שהוא אחוח) וגרא

והוליד — ואז הוליד (אחוד) את עזרא ואת אחיחוד ואת שחרים, ומפרש שאת שחרים הוליד בשדה מואב (כי שני בנים הקודמים הוליד במנחת), אבל בעת שהוליד את שחרים גר בשדה מואב מן שלחו אותם. ר"ל שאחוד היה לו שלש נשים, שם האחת שלחו אותם, ושם השניה חושים, ושם השלישית את בערא, ומן שלש נשיו אלה הוליד שלשה הבנים הנזכרים, וז"ש שהוליד (הבנים הנזכרים) מן שלחו אותם ומן חושים ומן את בערא, שלשת נשיו. ואל תתמה שמלת את בערא יהיה שם, שכבר הבאתי כמה דוגמאות לזה (למעלה ב, יח) על ואת יריעות, וכן על שם שלחו אותם לא תתמה, שנמצא כאלה. וכן הרד"ק פי' בפי' א' ששלחו אותם הוא שם, ולמ"ש לקמן פסוק ל"א, פירושו הוא ששחרים הוליד, עיי"ש:

ויולד — אח"כ נשא אשה חדשה, ועז"א חדש אשתו, או שהיה שמה חדש, וממנה הוליד אח"כ את יובב ואת צביא וכו' ואת יעץ וכו'

אלה בניו — היו ראשי אבות:

ומחשים הוליד — אח"כ הוליד מן אשתו חושים (הנזכר פסוק ח), את אביטוב ואת אלפעל:

ובני אלפעל עבר וכו' הוא בנה — ר"ל שמר בנה את אונו, וכן בריעה ושמע היו בני אלפעל והמה הבריחו את יושבי גת:

ואחיו ששק וירמות — מפרש בני בריעה (יד - טו) ויתר בני אלפעל (יז - יח), ובני שמעי (יט - כא). ואח"כ חוזר אל יחוס בני ששק (כב - כה), ואח"כ בני ירוחם, שכפי הנראה כיון על בני ירמות (כו - כז):

אלה, לתולדותם ראשים — ר"ל ראשים לבית אב שלהם

אלה ישבו בירושלם — גם לקמן (ט, ז - ח) חשב בני בנימין שישבו בירושלים, שם חשב הראשים על כולם, ופה מפרש הראשים על תולדותם לבד, כי יכניה בן ירוחם שחשב שם היה ראש על הכלל, ובני ירוחם שחשב פה היו ראשים רק על תולדותם לבד:

ובגבעון ישבו — זה הוכפל לקמן סי' ט' (לה - לט) בתוס' קצת

אבי גבעון — ולקמן באר שהיה שמו יעואל

ושם אשתו מעכה — ולקמן (שם, לה) ושם אחותו מעכה, י"ל שהי"ל גם אחות ששמה מעכה (ובמנחת שי תקן ששם אשתו כמו כאן):

ובעל — ולקמן (שם, לו) ובעל ונר ונדב:

ומקלות — שם כתב וזכריה ומקלות, ומקלות הוליד את שמעם, ומזה נודע לנו שבכ"מ שכתב כזאת, השם נמשך למעלה ולמטה, כמ"ש הרשב"ם פ' וישלח עמ"ש ותמנע היתה פילגש ששם תמנע נמשך למעלה ולמטה, וכן תראה מבואר שלקמן (שם, מא - מב) ותרחע ואחז הוליד, מבואר פה ותארע ואחז, ואחז הוליד, ולפ"ז ה"ה במ"ש למעלה (ד, ח) ואתנן וקוץ הוליד, צל"פ ואתנן וקוץ, וקוץ הוליד, וכן (שם, יד) ובני עתניאל חתת ומעונתי הוליד, צל"פ חתת ומעונתי, ומעונתי הוליד, וכן (שם, יז) ואשראל ובן עזרא יתר, (להמפרשים בן עזרא, בני עזרא) צל"פ ואשראל ובן עזרא, ובן עזרא הוליד, וכן במ"ש (למעלה פסוק ח) ואת אחיחוד ושחרים הוליד, צל"פ ואת אחיחוד ושחרים, ושחרים הוליד, ויהיו כל הבנים הנחשבים בני שחרים

ואף המה — אח"כ נתישבו גם מקלות ושמעה בירושלים עם אחיהם שחשב למעלה שישבו בירושלים כמ"ש (פסוק כח), וזה היה נגד אחיהם, ר"ל התנגדות אל דעת אחיהם שישבו בגבעון:

ונר הוליד את קיש — הנה זה סותר למ"ש (בפסוק כט - ל) שאבי גבעון (שהיה שמו יעיאל כמ"ש לקמן ט' ל"ה) היה אבי קיש ונר ונדב, ומבואר שאבי גבעון היה נקרא ג"כ בשם נר, ובש"א מבואר שהיה נקרא גם בשם אביאל, ששם (ט, א) קיש בן אביאל, ושם (יד, נ - נא) אבנר בן נר דוד שאול, ושם, אבנר בן נר בן אביאל, מבואר שקיש ונר אבי שאול ואבי אבנר היו בני אביאל, כי יעיאל הנזכר שהיה אבי גבעון היה נקרא גם אביאל, וגם נר. ומ"ש פה בפי' הגר"א ווילנער וז"ל, ונר קאי אלמעלה, שגם הוא היה מבני יעיאל והוא הוליד את קיש, ולא נר שמו אלא אביאל שמו, הכותב לא כיון שמועתו יפה, ובודאי שמע שנר הוא יעיאל בעצמו ושגם אביאל שמו, והדברים פלאים

ואת אשבעל — הוא איש בושת, שבושת ובעל, אחד הוא, מזבחות לבושת מזבחות לקטר לבעל (ירמיה יא, יג), וכן ירובעל (שופטים ו), ירובשת (ש"ב יא), וזה שלא להזכיר שם הבעל:

מריב בעל — ובשמואל מפי בושת:

ובני עשק — פי' המפ' שר"ל בני אלעשה, ובפשוט שלא חשב בפסוק ל"ז כל בני מוצא רק החשובים והי"ל עוד בן ששמו עשק: