Commentary page

Ezra 2

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Ezra Chapter 2

Ezra Chapter 2 presents 70 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 1
ואלה בני המדינה — אלה בני ישראל אשר ממדינת ארץ ישראל העולים עתה מן השבי אשר בגולה לירושלים:
וישובו — ועתה חזרו לירושלים:
ויהודה — ובני יהודה חזרו כל א' וא' לעירו:
Verse 2
אשר באו — בני המדינה הללו בתחילה כאשר גלו מארץ ישראל לבבל עם זרובבל וגו':
מספר — הראשון פ"א קמוצה בגדול ושם אדם הוא מספר השני פ"א פתוחה ודבוק הוא:
אנשי עם ישראל — הללו בני אדם גדולים וחשובים היו והאחרים היו משוכים אחריהם ועל כן מנאום אחריהם לבד:
Verse 3
בני פרעוש וגו' — יש בהם בפרשה שמזכיר שם אביהם על שם בני המשפחה ויש מהם שמזכירם על שם מקומם לומר בני מקום פלוני:
Verse 36
הכהנים בני ידעיה — עד עתה מנה בני יהודה ובנימן ומעכשיו הוא מונה והולך הכהנים והלוים כמו שנאמר למעלה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימין והכהנים והלוים וגו':
Verse 41
המשוררים — הלוים שהיו משוררים וכן השוערים הם הלוים שהיו שוערים משערי בית המקדש:
Verse 43
הנתינים — עכשיו הוא מונה אותם נתינים שהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ומשם היתה יוצאת פרנסתם:
Verse 58
ובני עבדי שלמה — עבדים היו לשלמה המלך והללו בנים היו מבני בניהם:
Verse 59
ואלה העולים מתל מלח וגו' — ואי זה מעשה הגיע להם ולא יוכלו להגיד וגו':
וזרעם — של אבותם לפי שאבדו יחוס שלהם ולא ידעו אם מישראל הם:
Verse 60
בני דליה וגו' — גם הם בכלל אלה העולים מתל מלח:
Verse 61
אשר לקח — כל אחד מבני ברזילי הגלעדי לקח אשה:
ויקרא על שמם — והיה נקרא שמו של ברזילי על שמם לפי שהם לקחו מבנותיו:
Verse 62
אלה — כהנים הללו המתיחסים שהיה להם להתיחס באותו כתב ולא נמצא כתב יחוסן:
ויגאלו — שהיו מגואלים ומגועלים שלא יעבודו עוד עם שאר הכהנים בעבור שלא נמצא כתב יחוסן:
Verse 63
התרשתא — הוא נחמיה בן חכליה ואמרו רבותינו שנקרא שמו התרשתא שהתירו לו חכמים לשתות יין נסך של עכו"ם על אשר היה משקה למלך:
מקדש הקדשים — חטאות ואשמות כשאר כהנים:
עד עמד כהן וגו' — כאדם האומר לחבירו עד ימות המשיח לא יעלה דבר זה ואיני יכול לפתור עד עמוד כהן לאורים ותומים בבית שני לפי שמצינו בפ"א של יומא שהיה בית שני חסר מאורי' ותומים:
Verse 64
כל הקהל כאחד — כשהיו כולם ביחד עם הכהנים והלוים והנתינים היה בהם חשבון זה ובני ישראל המנויים למעלה הם של שבט יהודה ובנימין ואותם אשר נחסרו מחשבון זה שלא תמצאם למעלה הם היו משאר השבטים וכן מפורש בסדר עולם כל הקהל כאחד ארבע רבוא וגו' ובפרטן אינן אלא שלשים אלף י"ג אלף היכן הם אלא שעלו משאר השבטים:
Verse 65
מלבד עבדיהם ואמהותיהם — שלא היו בכלל הקהל:
ולהם משוררים ומשוררות מאתים — לפי שהיו עולים בשמחה מבבל לא"י היו צריכים למשוררים ומשוררות כדי שיהו מטיילות בהם ברוב שמחתם:
Verse 68
התנדבו — היו מתנדבין לבניין הבית:
Verse 69
ככחם — כפי כחם וממונם:
דרכמונים — שם מטבע של זהב:
וכתנות כהנים — לשרת בהם:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 1
ואלה בני המדינה, פרשה זאת הוכפלה בנחמיה [סי' ז'], בשנויים רבים, קצת מהם בא שם המספר פחות מבכאן כמו בני ארח שבע מאות, ושם חשבם שש מאות?, בני זתוא תשע מאות ושם שמונה מאות?, וברובם בא שם המספר נוסף כמו בני עזגד אלף ושם אלפים, בני עדין ד' מאות ושם ו' מאות, וכדומה, וכפי הנראה כאן מדבר מן החשובי' שעלו מבבל עצמה, כי בגלות יכניה הגלה את השרים וטובי העם ואותם הגלה לעיר המלוכה והיו תמיד בכבוד, אבל גלות צדקיהו הגלה אל המדינה כי היו שפלים בעיניו, וכמ"ש [ירמיה כ"ד] כתאנים הטובות וכו' והתאנים הרעות וכו', ופה אמר אשר הגלה נ"נ לבבל, ושם אמר סתם אשר הגלה נ"נ, כי פה דבר מאותם שגלו בגלות יכניה שהם גלו לבבל עצמה לעיר המלוכה, ושם דבר מגלות צדקיהו שהגלה אל ערי המדינה. החשובים שדבר מהם בכאן היה עיקר מהלכם לירושלים ומשם התפשטו ביהודה, והפחותים היה עיקר מהלכם ליהודה לגור שם, לכן אמר פה לירושלים ויהודה בלא למ"ד היחוס ושם אמר לירושלים וליהודה שניהם בלמ"ד, וזה כמ"ש בספרי התו"ה [פ' אחרי בפסוק ואיל לעולה] שכ"מ שלא כפל אות היחוס הראשון עקר, וכשכפלו שניהם שוים, בכאן אמר אשר באו עם זרובבל וכו', ושם הוסיף עזריה רעמיה נחמני, שהם הגיעו אח"כ עם חבורות אנשים, ולכן חשב שם יותר מבכאן, והקצת שחשב בכאן יותר הם אותם ששבו מא"י לבבל אחר שנשבת הבנין ונחסר מנינם בחשבון השני שהיה מאוחר [וע"ע בפ' ס"ד]:
Verse 2
אשר באו, לירושלים, מרדכי בלשן, לדעת חז"ל הוא שם א' מרדכי שידע כמה לשונות, ולדעת י"מ הם שני שמות. ומספר הראשון הוא שם, ובנחמיה מספרת:
Verse 6
השאלות — (ו – לה) פרשה זו הוכפלה בנחמיה (סי' ז), ושם יש שנויים רבים, ומספרים אחרים, בקצת שם המספר יותר, ובקצת מהם פחות מכאן:
בני פחת מואב לבני ישוע, פחת מואב היה ראש המשפחה ומשני בניו ישוע ויואב באו לא"י, וכן בפ' ט"ז, ל"ו, מ"ם, וזה מוכרח ממ"ש בפסוק [מ"ם] בני ישוע וקדמיאל לבית הודויה הוא עצמו מ"ש [ג' ט'] ישוע ובניו קדמיאל ובניו בני יהודה:
Verse 21
בני בית לחם, אלה שהיו כולם ממשפחה אחת אף שישבו בכמה ערים צרף מספרם ע"ש ראש המשפחה, ואם לא התקבצו ממשפחה צרפם ע"ש העיר שגרו שם תחלה:
Verse 23
אנשי ענתות, עמ"ש ירמיה [סי' ט"ז ג']:
Verse 31
בני עילם אחר, שכבר חשב בני עילם [בפסוק ז'] רק הוא היה איש אחר ונזדמן מספר אנשי משפחתו שוים למשפחת עילם הראשון:
Verse 36
הכהנים, אחר שמנה בני ישראל מנה כהנים ולוים, ומן הלוים מנה המשוררים והשוערים, ואח"כ מנה הנתינים שהיו משרתי הכהנים:
Verse 55
בני עבדי שלמה, לחד דעה ביבמות דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר, היו ממזרים, כי עבדי שלמה נשאו בנות ישראל וילדו להם ושייכים עם מה שיחשוב אחריו שתוקי ואסופי, כמ"ש בקדושין עשרה יוחסין עלו מבבל, ולמ"ד הולד כשר י"ל שהיו בכלל עבדים משוחררים, וכמ"ש התוס' ביבמות [דף ט"ז ע"ב], מפני שנתיאשו הבעלים מהם וא"צ גט שחרור והם בכלל גרי וחרורי שחשב בין עשרה יוחסין, וממה שחשבם ביחד עם הנתינים משמע שהם מן הז' האומות שנתנם שלמה למס עובד כמ"ש בדה"ב [ח' ז']. בני הסופרת, הה"א אינו לידיעה רק מעיקר השם כמו שהראיתי כזאת בדה"א ב' נ"ב, ובכ"מ:
Verse 59
ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם, ר"ל לא יכלו להגיד בית אבותם מאיזה משפחה הם, וגם לא יכלו להגיד אף זרעם אם מישראל הם, כי נאספו מן השוק במקום שרובם עכו"ם, ונכלל בזה שלא ידעו גם כן אם הם כשרים או ממזרים, וכמו שחשב בעשרה יוחסין שתוקי ואסופי:
Verse 61
השאלות — (סא) למה ספר שלקח מבנות ברזילי אשה ושנקראה על שמה:
בני הקוץ בני ברזילי, ר"ל שמשפחת הקוץ היו כהנים ונזכרו בדה"י [א' כ"ד י"ט] שהיו בית השביעי במעמד המשמרות, ועתה נולד בקצת בניו ספק, והיה הסיבה לזה מפני שקוץ לקח אשה מבנות ברזילי חשובים בימי דוד ושלמה, והבנים שנולדו מן האשה הזאת נקראו לכבוד על שם ברזילי ג"כ, וי"ל שחביה הוא הבן שנולד מן האשה הזאת ובניו היה להם שני שמות שנקראו בשם בני הקוץ וגם בשם בני ברזילי, ומפרש שזה היה מפני אשר לקח [ר"ל הקוץ לקח] מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא הוא חביה שנולד מן האשה הזאת נקרא על שמם, שנקרא על שם אביו ועל שם אבי אמו, והבנים נקראו בני הקוץ ובני ברזילי, וכ"ז שהיה ספר היחוס בידם לא היה בזה חשש, אבל עתה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו כתבי היחוס שלהם [כי היה לכל משפחה ספר יחוס כולל לכל המשפחה ויחידים היו להם ג"כ ע"ז כתבים בפ"ע איש איש יחוסו הפרטי ולא נמצא לא כתבם הכולל [ועז"א כתבם בלשון יחיד] ולא יחוסיהם הפרטיים שעז"א ולא נמצאו בל"ר] ועי"כ נפל ספק בענינם כי יש לחוש שאינם כהנים כלל רק ישראלים מבני ברזילי, כי היתה גם משפחה מישראל שנקראת בשם בני ברזילי, ולכן ויגאלו מן הכהונה, בפרט כי בספק כזה נכנס ספק אחר שהם חללים, כי עי"כ גם הם בעצמם לא נשמרו מנשים הפסולות לכהונה, וזה נכלל במ"ש ויגואלו, שכבר נגאלו מן הכהונה כי לקחו נשים פסולות, ובזה תמצא חללי שחשב בין עשרה יוחסין:
Verse 63
ויאמר התרשתא, ועתה נשאל השאלה אם יוכלו לאכול בקדשים, ויאמר התרשתא, הוא נחמיה, כמ"ש ויאמר נחמיה הוא התרשתא [נחמיה ח' ט'] שלא יאכלו עד יהיה או"ת ויודע הספק ע"י שאלת האו"ת, וכבר בארתי בפי' לת"ע שאם היו זוכים אז, היתה השכינה שבה אליהם בבית שני והיה להם או"ת, ובימי עלייתם היה להם עדיין תקוה לזה:
Verse 64
השאלות — (סד) המספר הכללי אינו מסכים עם החשבון הפרטי:
כל הקהל כאחד, בפרטם חסרים שלש עשרה אלף, ועיין רש"י, וכנראה לא חשב בין הפרטים את כל הבאים רק את הבאים ראשונה מבבל, וגם בנחמיה שהוסיף גם הבאים מארץ כשדים [כמ"ש בפסוק א'] לא חשב הכל, כי נתוספו בכל יום אנשים שלא נזכרו בחשבון כאן, אלה שנתוספו על המשפחות שכבר באו מהם הוסיף במספר הפרטי בנחמיה, ומשפחות חדשות או יחידים שבאו מערים שלא היה שם עדיין מהם, לא נזכר כלל בפרט, ובכ"ז ספרם במנין הכולל, שאחר כל הקבוצים היו ארבע רבוא וכו', והנה בכאן הזכיר בני מגביש מאה חמשים וששה ובנחמיה לא הזכירם, וצ"ל ששם כללם במשפחה אחת שהוסיף שם על מנינם, כמו בני עזגד ששם מספרם אלף יותר, י"ל שבני עיר מגביש כולם היו ממשפחת עזגד ונחשבו כאן על עירם ושם נחשבו אל משפחתם, ובזה י"ל גם מה שבאו שם בני ארח בני זתוא כל אחד חסר מאה מן החשבון הראשון, י"ל שמאה מבני ארח ומאה מבני זתוא גרו בעיר סנאה ושם חשבם אל בני עירם ולכן הוסיף שם שלש מאות על בני סנאה, ובזה לא תצטרך לדחוק שחזרו מקצתם:
Verse 69
ומראשי האבות, יש סתירות בין החשבון המוזכר פה ובין המוזכר בנחמיה ז' ושם יתבאר:
Verse 70
וישבו, שבבואם התעסקו תחלה לעבוד את האדמה להכין לחם ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, לבל ישאו חרפת רעב, וגם שאחר שלא נתן להם רשות לבנות החומה לא התישבו בירושלי' רק שוטטו בעריהם וכ"א התישב בעיר אחרת שישבו שם אבותיו בזמן קדום, והכהנים והלוים התישבו במ"ח ערי הלוים, וישראל התישבו בערי ישראל:

Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

וְאֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֛ה (נבוכדנצור) [נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר] מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל לְבָבֶ֑ל וַיָּשׁ֛וּבוּ לִירוּשָׁלַ֥͏ִם וִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃

These are the people of the province who came up from among the captive exiles whom King Nebuchadnezzar of Babylon had deported to Babylon, who returned to Jerusalem and Judah, each to his own city—

Verse 2

אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָ֠ה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

who came with Zerubbabel, Jeshua, Nehemiah, Seraiah, Reelaiah, Mordecai, Bilshan, Mispar, Bigvai, Rehum, Baanah. The list of participants from among the people of Israel:

Verse 3

בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Parosh—2,172;

Verse 4

בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Shephatiah—372;

Verse 5

בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִֽים׃ {ס}

the sons of Arah—775;

Verse 6

בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ יוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ {ס}

the sons of Pahath-moab: the sons of Jeshua and Joab—2,812;

Verse 7

בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}

the sons of Elam—1,254;

Verse 8

בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Zattu—945;

Verse 9

בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ {ס}

the sons of Zaccai—760;

Verse 10

בְּנֵ֣י בָנִ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Bani—642;

Verse 11

בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the sons of Bebai—623;

Verse 12

בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Azgad—1,222;

Verse 13

בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Adonikam—666;

Verse 14

בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Bigvai—2,056;

Verse 15

בְּנֵ֣י עָדִ֔ין אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}

the sons of Adin—454;

Verse 16

בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לִֽיחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}

the sons of Ater: Hezekiah—98;

Verse 17

בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the sons of Bezai—323;

Verse 18

בְּנֵ֣י יוֹרָ֔ה מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ {ס}

the sons of Jorah—112;

Verse 19

בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the sons of Hashum—223;

Verse 20

בְּנֵ֥י גִבָּ֖ר תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Gibbar—95;

Verse 21

בְּנֵ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the sons of Bethlehem—123;

Verse 22

אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ {ס}

the participants from Netophah—56;

Verse 23

אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}

the participants from Anathoth—128;

Verse 24

בְּנֵ֥י עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Azmaveth—42;

Verse 25

בְּנֵ֨י קִרְיַ֤ת עָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the sons of Kiriath-arim: Chephirah and Beeroth—743;

Verse 26

בְּנֵ֤י הָרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ {ס}

the sons of Ramah and Geba—621;

Verse 27

אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the participants from Michmas—122;

Verse 28

אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

the participants from Bethel and Ai—223;

Verse 29

בְּנֵ֥י נְב֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Nebo—52;

Verse 30

בְּנֵ֣י מַגְבִּ֔ישׁ מֵאָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Magbish—156;

Verse 31

בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}

the sons of the other Elam—1,254;

Verse 32

בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ {ס}

the sons of Harim—320;

Verse 33

בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Lod, Hadid, and Ono—725;

Verse 34

בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}

the sons of Jericho—345;

Verse 35

בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ {ס}

the sons of Senaah—3,630.

Verse 36

הַֽכֹּהֲנִ֑ים {פ} בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ {ס}

The priests: the sons of Jedaiah: the house of Jeshua—973;

Verse 37

בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Immer—1,052;

Verse 38

בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {ס}

the sons of Pashhur—1,247;

Verse 39

בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף וְשִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ {ס}

the sons of Harim—1,017.

Verse 40

הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ {ס}

The Levites: the sons of Jeshua and Kadmiel: the sons of Hodaviah—74.

Verse 41

הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ {ס}

The singers: the sons of Asaph—128.

Verse 42

בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃ {ס}

The gatekeepers: the sons of Shallum, the sons of Ater, the sons of Talmon, the sons of Akkub, the sons of Hatita, the sons of Shobai, all told—139.

Verse 43

הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִיחָ֥א בְנֵי־חֲשׂוּפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃ {ס}

The temple servants: the sons of Ziha, the sons of Hasupha, the sons of Tabbaoth,

Verse 44

בְּנֵי־קֵרֹ֥ס בְּֽנֵי־סִֽיעֲהָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃ {ס}

the sons of Keros, the sons of Siaha, the sons of Padon,

Verse 45

בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י עַקּֽוּב׃ {ס}

the sons of Lebanah, the sons of Hagabah, the sons of Akkub,

Verse 46

בְּנֵי־חָגָ֥ב בְּנֵי־[שַׁלְמַ֖י] (שמלי) בְּנֵ֥י חָנָֽן׃ {ס}

the sons of Hagab, the sons of Salmai, the sons of Hanan,

Verse 47

בְּנֵי־גִדֵּ֥ל בְּנֵי־גַ֖חַר בְּנֵ֥י רְאָיָֽה׃ {ס}

the sons of Giddel, the sons of Gahar, the sons of Reaiah,

Verse 48

בְּנֵי־רְצִ֥ין בְּנֵי־נְקוֹדָ֖א בְּנֵ֥י גַזָּֽם׃ {ס}

the sons of Rezin, the sons of Nekoda, the sons of Gazzam,

Verse 49

בְּנֵי־עֻזָּ֥א בְנֵי־פָסֵ֖חַ בְּנֵ֥י בֵסָֽי׃ {ס}

the sons of Uzza, the sons of Paseah, the sons of Besai,

Verse 50

בְּנֵי־אַסְנָ֥ה בְנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י (נפיסים) [נְפוּסִֽים]׃ {ס}

the sons of Asnah, the sons of Meunim, the sons of Nephusim,

Verse 51

בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃ {ס}

the sons of Bakbuk, the sons of Hakupha, the sons of Harhur,

Verse 52

בְּנֵי־בַצְל֥וּת בְּנֵי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃ {ס}

the sons of Bazluth, the sons of Mehida, the sons of Harsha,

Verse 53

בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃ {ס}

the sons of Barkos, the sons of Sisera, the sons of Temah,

Verse 54

בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃ {ס}

the sons of Neziah, the sons of Hatipha.

Verse 55

בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סֹטַ֥י בְּנֵי־הַסֹּפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרוּדָֽא׃ {ס}

The sons of Solomon’s servants: the sons of Sotai, the sons of Hassophereth, the sons of Peruda,

Verse 56

בְּנֵי־יַעְלָ֥ה בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃ {ס}

the sons of Jaalah, the sons of Darkon, the sons of Giddel,

Verse 57

בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמִֽי׃ {ס}

the sons of Shephatiah, the sons of Hattil, the sons of Pochereth-hazzebaim, the sons of Ami.

Verse 58

כׇּ֨ל־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {פ}

The total of temple servants and the sons of Solomon’s servants—392.

Verse 59

וְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ {ס}

The following were those who came up from Tel-melah, Tel-harsha, Cherub, Addan, and Immer—they were unable to tell whether their father’s house and descent were Israelite:

Verse 60

בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ {ס}

the sons of Delaiah, the sons of Tobiah, the sons of Nekoda—652.

Verse 61

וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַ֠ח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃ {ס}

Of the sons of the priests, the sons of Habaiah, the sons of Hakkoz, the sons of Barzillai who had married a daughter of Barzillai the Gileadite and had taken his name—

Verse 62

אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃

these searched for their genealogical records, but they could not be found, so they were disqualified for the priesthood.

Verse 63

וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃

The Tirshatha ordered them not to eat of the most holy things until a priest with Urim and Thummim should appear.

Verse 64

כׇּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃

The sum of the entire community was 42,360,

Verse 65

מִ֠לְּבַ֠ד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃

not counting their male and female servants, those being 7,337; they also had 200 male and female singers.

Verse 66

סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {ס}

Their horses—736; their mules—245;

Verse 67

גְּמַ֨לֵּיהֶ֔ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ {פ}

their camels—435; their donkeys—6,720.

Verse 68

וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת בְּבוֹאָ֕ם לְבֵ֥ית יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִיד֖וֹ עַל־מְכוֹנֽוֹ׃

Some of the heads of the clans, on arriving at the House of G OD in Jerusalem, gave a freewill offering to erect the House of God on its site.

Verse 69

כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכׇתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃ {ס}

In accord with their means, they donated to the treasury of the work: gold—61,000 drachmas, silver—5,000 mina s, and priestly robes—100.

Verse 70

וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּ֠ם וּֽמִן־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃ {ס}

The priests, the Levites and some of the people, and the singers, gatekeepers, and the temple servants took up residence in their towns and all Israel in their towns.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Ezra 2

Ezra Chapter 2

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Original text