Commentary page
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 326
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYoreh De'ah Siman 326
Yoreh De'ah Siman 326 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 5 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 5 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 1158 words
Opens “אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א'…”
Named: רב סתמא, רב אפי.
- Seif 221 words
Opens “נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת…”
- Seif 332 words
Opens “שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור…”
Named: רבן שלא.
- Seif 450 words
Opens “שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ הוסיף…”
- Seif 528 words
Opens “המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור אינה…”
Named: רב העיסות.
Original text
<b>אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה' סעיפים:</b><br>שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב בחלה ואין באחת מהן כשיעור ונגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שנים אפילו הם ממין אחד פטורים מן החלה שסתם שנים מקפידים ואם ידוע שאינם מקפידים על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות (ותלמידים הלומדים לפני רב סתמא אינם מקפידים) (מרדכי פרק כל הבשר) היו שניהם של איש אחד אם היו ממין אחד כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד מצטרפין וחייבים בחלה ואם משני מינים היו אין מצטרפין שסתם אחד אינו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תגע עיסה זו בזו ולא תתערב אפי' היו מין אחד אין מצטרפות ואם האחת פת קיבר והאחת פת נאה אפילו הן של אדם אחד מסתמא מקפיד ואינו מצטרף: הגה וה"ה שתי עיסות שיש באחת כרכום ובשנית אין בה וכל זה שאין שיעור בכל אחת אבל אם יש בהן שיעור מפריש מאחת על חבירתה אם הן של אדם אחד (ת"ה סימן קפ"ט):
נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת אבל (שאר אדם) העושה עיסה לחלקה בבצק פטורה:
שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחד מהן כשיעור אע"פ שיש בכללן כשיעור פטורה: הגה ודוקא שערבן שלא מדעתן אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין (ב"י בשם סמ"ג):
שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ הוסיף כל אחד על חלקו עד שהשלימו לכשיעור ה"ז פטורה שכבר היתה להם שעת חובה והם היו פטורים באותה שעה מפני שעשאוה לחלק: הגה וה"ה באדם אחד שעשה ב' קבין ודעתו לחלקם וחלקם אבל אם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ (טור):
המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור אינה חלה לפיכך שתי עיסות שאין בשום (אחת) מהן כשיעור והפריש מכל אחת חלה ואח"כ עירב העיסות ועשאן עיסה אחת חייבת בחלה: