Commentary page

Niddah 65a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Niddah 65a

Niddah 65a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 268 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

עד שתחיה המכה תנן וד' לילות לקטנה מאי עבידתייהו:

אינן אלא אחת ושלש בעי למיתב לה לבד ב' דקטנות:

אי אמרת בשלמא בוגרת בעלמא שניסת לאחר שבגרה:

אית לה טפי מלילה אחת דאית לה ב' לילות מש"ה יהיב להך משבגרה לילה אחת שלמה ואע"ג דנבעלה קודם לכן דכי היכי דאהני בעילות קטנות למבצר חדא מד' לילות הניתנות לנערה דהא אמרינן כל בעילות שבעל אינן אלא אחת הא לילה אחת מיהא מבצרי דתו לא יהבינן לה ד' אלא ג':

אהני נמי בעילת נערות למבצר חדא מלילות דבגרות ותו לא הלכך להך בוגרת שנבעלה קודם לכן יהבינן מיהא לילה אחת מהשתים:

אלא אי אמרת בוגרת לילה הראשון ותו לא אמאי יהיב לה להך אחת בימי בגרות א"כ בעילות דקודם לכן מאי אהנו חדא בעילה הוא דבעי למיתב לה בימי בגרות ולא כל הלילה:

וג' בימי נערות וליכא הכא בגרות כלל. ודקשיא לך הא לא משכחת ג' עונות של ג' חדשים בימי נערות מי סברת כו':

כוותיה דרב בוגרת כל לילה הראשון:

8 more comments on this page.

Rashi on Niddah 65a · Sefaria

Tosafot

וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא במסכת קדושין (דף עט.) פרש"י דלא גרסי' ליה (בלבד) דבלאו בלבד נמי משמע לא פחות ולא יותר מיהו נראה דאי לאו בלבד מצינו לפרושי הכי אין שיעור הקטן שבין נערות לבגרות אלא ו' חדשים והוה משמע שפיר דאיכא טפי:

אלא דיהיב לה אחת בימי קטנות ושתים בימי נערות כו' מדמסיק לקמן מי סברת דכל תלתא ירחי חדא עונה מכלל דכך היה סבור מתחלה וע"כ או הראשונה שבקטנות רחוקה מן השניה ו' חדשים והשאר ג' ג' או הרביעית רחוקה ו' חדשים מהשלישית והשאר ג' ג' שאם לא כן לא היו מתוך י"ב חדש וא"כ כי מסיק תלתא בימי נערות וכל תרי ירחי חדא עונה לא היה צריך לשנות סדר העונות אלא כל תלתא ירחי חדא עונה הראשונה לפני הנערות והשניה בתחלת נערות והשלישית באמצע נערות ג' ירחים אחרים והרביעית בסוף נערות ויש לומר דניחא ליה להש"ס להשוות הפסקות הביאות זו מזו כמו שהוא יכול ואע"ג דביאת קטנות צריך שתהא ו' חדשים לפני נערות דאם לא כן לא היו י"ב חדש מ"מ נראה דלאו דוקא בשלא בעל אלא ו' חדשים לפני נערות דהא אפילו בעל כל ימי משך קטנות קאמר דאינו אלא בעילה אחת הילכך אי כל חדא תלתא ירחי תהיה השניה שבתחלת נערות סמוך לביאה אחרונה של קטנות מש"ה קאמר כל תרי ירחי חדא עונה השניה תהיה בסוף ב' חדשים של נערות רחוק מסוף קטנות והשלישית לסוף ד' חדשים והרביעית לסוף ו' חדשים וריחוקם שוה תרי תרי ירחי וכן כדקס"ד מעיקרא בכל תלתא ירחי חדא עונה היא שוה בזה הענין ג' חדשים לפני קטנות ונמשכות הביאות עד סוף קטנות דאינה אלא ביאה אחת ומשם לג' חדשים באמצע נערות ומשם לג' חדשים בסוף נערות ורביעית ג' חדשים בבגרות או ראשונה בסוף קטנות ושניה באמצע נערות ושלישית בסוף נערות ורביעית ג' חדשים בבגרות:

סבר למעבד עובדא כוותיה דרב ואפילו ראתה וא"ת והא אפילו אי לא הוה מפליג בין ראתה ללא ראתה מ"מ לא ה"ל למעבד כרב דהא מסקינן לקמן רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה בועל בעילת מצוה ופורש וי"ל דאי לא עביד כהך דלקמן לא הוה מקפיד שמואל דמ"מ הוה עביד כמתני' אבל בהך שהיה רוצה לעשות מה שלא אמר רב מעולם בזה היה מקפיד שמואל:

הדפין והלולבים והעדשין העדשין פ"ה זו היא הגת עצמה שהענבים נתונים בה ובס"פ בתרא דמסכת ע"ז (דף עה.) קאמר בעו מיניה מר' אבהו הני גורגי דעובדי כוכבים מהו פרש"י וכן בערוך גורגי עקלים ופשיט ליה מהא מתני' דהדפין והלולבין וכו' דעקלים מנגבן ופרש"י התם דמדפשיט מהך מתני' ש"מ דעיקר היא הילכך סמכינן עלה למשרי גת בהדחה ולא סמכינן אברייתא דלעיל הגת והמחץ דקתני של עץ ושל אבן מנגבן והן טהורין וזהו תימה אי מייתי ההיא ברייתא דהדפין לגבי עקלין דליכא דפליג גבי שאר דברים דפליג אידך ברייתא עלה וליכא טעמא למסמך עליה ומיהו מטעם דבשל סופרים הלך אחר המיקל הוה מצי פסיק כוותיה ועוד דבתוספתא דטהרות גרסינן הדפין והלולבין והעדשין מנגבן והן טהורין ומיהו אומר ר"י דאפי' אי גרסינן מדיחן כגירסת הספרים ל"ק לברייתא דלעיל דעדשין לאו גת עצמה הוא אלא עיגול של טיט שמכביד על ענבים שבגת לדורכן וכן פי' בערוך בערך טלפח והוא ים דאמר בפ' המוכר הבית (ב"ב דף סז:) מאי ים טלפחא ולפי שהוא עגול קרוי עדשים וטלפחא ונקרא ים על שם שהענבים נעצרים על ידו ומתמלאת יין כמים יכסו על ים ומה שלא שנה הכא דין גת היינו משום שהיא כבדה ואינה מטלטלת כל כך ומשתמרת יותר מטומאה מכל כלי הגת שיד הכל ממשמשין בהן וכן בהמוכר הבית לא הוצרך לשנות גת כי פשיטא שמכר את הגת עצמו ומכר את היקבים דקתני בגמרא לאו היינו גת כפרשב"ם אלא כמו שפירש הערוך סלים שמביאין בהן זיתים לבית הבד ור"ת מפרש דהך מתני' בכלי בית הבד איירי כדאמר באיזהו נשך (ב"מ דף עד.) גבי מעטן של זיתים והא מחסר מכמר ועיולי לבי דפי וגבי עביט של ענבים נקט ועיולי לבי מעצרתא וכן עדשין דפרק המוכר את הבית (ב"ב דף סז:) קאמר להו גבי בית הבד דקאמר המוכר את בית הבד מכר את הים ומפרש מאי ים טלפחא והיינו עדשין דהכא וכן עקלים מצינו בבד בפרק זה בורר (סנהדרין כו.) לעקל בית הבד אני צריך ובהגוזל בתרא (ב"ק קטו:) כשעקל בית הבד כרוך עליה ואע"ג דפתח בתרתי גתיו ובית בדיו טמאים גת שייריה כדקאמר בהחולץ (יבמות דף לח:) כתובה לב"ש שיירה ומיהו קשה דלא דמי אי התם שייר לב"ש מ"מ תני לב"ה אבל הכא אמאי תנא גת כלל אי לאו לאשמועינן בהו מידי אלא ע"כ משמיענו בבד ומינה שמעינן דגת כיוצא בו וע"ק אי לא מיירי אלא בבד היכי פשיט דגורגי דעובדי כוכבים דהיינו עקלין דגבי גת דלענין יין נסך מעקלין דברייתא דאיירי בכלי בד אלא ע"כ צ"ל דתנא בד ומיניה נשמע גת וכיוצא בו ורשב"ג נמי קאמר מגת לגת ומבד לבד דדינם שוה ועוד אומר ר"י דאפילו לפירש"י דפי' דעדשין היינו גת ולגירסת הספרים דגרסי' מדיחן לא פליג אברייתא דגת ומחץ דקתני מנגבן והן טהורין דהתם בשל עובדי כוכבים מיירי לפיכך מחמרינן לנגב אע"ג דאינן מזופפין כדקתני אם היו מזופפין אסורין והך דהכא איירי בשל ישראל ונגע בהן עובד כוכבים כדקתני מי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין ומש"ה סגי בהדחה וכן צ"ל לרבא דאמר התם ל"ש פירוש דבעי ניגוב אלא שזפתה אבל דרך בה בלא זפיתה לא ובהך ברייתא קתני של עץ ושל אבן מנגבן והם טהורין ואם היו מזופפין אסורין אלמא בלא זפיתה נמי בעי נינוב אלא מתניתא איירי בשל עובד כוכבים ומיהו קשה דהיכי פשיט גורגי דעובדי כוכבים מעקלין דברייתא דשמעתין דלמא דעובדי כוכבים חמירי וי"ל דאע"ג דבגת מפלגינן בין ישראל לשל עובדי כוכבים יש דברים דלא שייך לאפלוגי בהו כמו גבי נודות וגבי דבר שמכניסו לקיום דאפי' לפי שעה גזרו בהו רבנן ל"ש דישראל ל"ש דעובדי כוכבים ומש"ה מייתי ראייה שפיר מעקלים אי בגורגי של שיפא ושל גמי איירי ומייתי ראיה דאפי' בשל ישראל מיישנה שנים עשר חדש:

Tosafot on Niddah 65a · Sefaria

Meiri

כל שביארנו במשנתנו בדין התלמוד שנותנין לה כל הלילה פירושו אפילו בתקפות טבת שהלילה ארוך ואע"פ שסתם עונה של י"ב שעות כמו שיתבאר בסמוך אף המנהג לשהות ולהתאחר בשכיבה ואריכותו של לילה נפקע בשהייתו מתחלת הלילה ולא נתנו דבריהם לשיעורין:

מי שהיו גתו ובית בדו טמאים ורצה לטהרם הדפים והעדשים והלולבין מדיחן ודפין אלו הם נסרים שאדם מניח תחת הקורה העוצרת על הענבים ועדשים הוא הקורה עצמה שבה עוצרים הענבים בתפוח של גת ולולבין הם מכבדות שבהם מטאטין את הגת ומכנסין את הענבים המפוזרין ויש מפרשים כלונסות שהקורה מתגלגלת בהן על ידי משיכת העקלים אבל העקלים של נצרים ושל בצבוץ מנגבן ופירוש עקלים הם כעין חבלים שאדם מושכם ובמשיכתם הקורה מתהדקת ועוצרת וכל שכן של נצרים ר"ל חריות של דקל או של בצבוץ והוא הנקרא קנאב"ץ ומתוך שהן בולעות הרבה צריכות ניגוב ואם היו עקלים אלו של שיפא ושל גמי שגדולן במים ובמקומות הלחים והם שואבים בטבעם צריכין הכשר גדול והוא ישון או אחד משאר מיני הכשר גדול כגון מלוי ועירוי וחביריו ומילוי ועירוי מכלי הוא שיעמידו שלשה ימים בתוך כלי שמלא ועירה בו שלשה פעמים מעת לעת וישון זה הוא שנים עשר חדש מיום ליום בין שיקדם הגת לשנה הבאה בין שיתאחר ויש פוסקין בה מגת לגת כמו שביארנו בשני של עבדה זרה ואם רצה לטהרם מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים עצמן שהוחמו להעמיד הזתים לתוכם כדי שיוסיפו בהרקת שמנן ואם רצה מניחן תחת צינור שמימיו מקלחין או תחת מעין שמימיו רודפין בדרך שיהיה קלוח הצינור או שטף המעין עובר עליו ומעביר טעם היין ומעמידם שם עונה ושיעור עונה זו הוא יום או לילה בזמן שהיום והלילה שוים או קרוב לשוים ובזמן שהיום אינם שוים אלא שהם רחוקים מן השווי חצי שעה או יותר לדעתי שיעור העונה חצי יום וחצי לילה שאין הכונה אלא י"ב שעות וכדרך שאמרו בטהרות כך הענין בהכשרן לענין יין נסך כמו שביארנו באחרון של עבודה זרה וי"מ עדשים גת עצמה ונקראת כן על שם התפוח שבו שנעשה כצורת העדשים ופירשוה שמצד שמחוברת לקרקע אינה צריכה טבילה ואיני יודע לענין יין נסך מיהא היאך די לה בהדחה ועוד שהרי רב אשי הצריך בה ניגוב כמו שביארנו באחרון של עבודה זרה ואף גדולי המפרשים סבורין להכריע שכל שתחלת תשמישו בידי ישראל אלא שנשתמש בו גוי דיו בהדחה וכבר ביררנו דינין אלו במסכת עבודה זרה:

Meiri on Niddah 65a · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

תד"ה אלא דיהיב לה כו' כדמסיק לקמן מי סברת כו' וע"כ אי הראשונה שבקטנות רחוקה מן השניה ו' חדשים כו' עכ"ל ה"מ להוכיח כן בפשיטות ממאי דמסיק א' בימי קטנות וג' בימי נערות וכל תרי ירחי חדא עונה דע"כ הראשונה מן השני' ו' חדשים אלא דניחא להו לאוכחי הכי מהך מלתא גופא דכל תלתא ירחי עונה א' ודו"ק:

בא"ד וכן כדס"ד דמעיקרא כו' שוה בזה הענין ג' חדשים בקטנות כו' עכ"ל ור"ל דשוה בזה הענין אבל אינו שוה ממש אלא דבזה הוא שוה דהעונות אינן סמוכות מיהו הפסקות העונות אינן שוות דלפי דרך שני שכתבו התוספות או ראשונה בסוף קטנות כו' ורביעית ו' חדשים בבגרות ה"ל הפסקות אינן שוות הרביעית רחוקה ו' חדשים מהשלישית וכל השאר ג' ג' ומהרש"ל הגיה בסוף הדבור ורביעית ג' חדשים בבגרות ואין לכוון דבריו דא"כ לא יהיו מתוך י"ב חודש אלא מתוך ט' חדשים שהראשונה היה בסוף קטנות דהיינו בתחילת נערות לפי דרך הב' שכתבו התוספות ואולי לפי הגהתו הגיה אז במקום או אז ראשונה בסוף קטנות כו' ג"ז דחוק ודו"ק:

בד"ה הדפין כו' לא הוצרך לשנות בד כי פשיטא שמכר את הבד כו' עכ"ל כצ"ל וע"ש בתוס':

Chidushei Halachot on Niddah 65a · Sefaria

Original text

Segment 1

״עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה״ תְּנַן!

in accordance with the ruling of the mishna: The Sages give her four nights, then he should have given her longer, as we learned in the mishna that according to Beit Hillel the blood may be attributed to the torn hymen until the wound heals.

Segment 2

אֶלָּא דְּיָהֵיב לַהּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי נַעֲרוּת — נַעֲרוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִי אִיכָּא? וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין נַעֲרוּת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבָד! וְכִי תֵימָא בְּצִיר מֵהָכִי הוּא דְּלֵיכָּא, הָא טְפֵי אִיכָּא — הָא ״בִּלְבָד״ קָאָמַר.

Rather, you will say that he gave her these four nights all during her days as a young woman. Are there twelve months when one has the status of a young woman? But didn’t Shmuel say: The difference in time between becoming a young woman and becoming a grown woman is only six months? And if you would say that Shmuel is saying that it is in less than six months that there is no transition from young woman to grown woman status, but there is such a transition in more than six months, as women develop differently, that is not so, as Shmuel said: Only, which indicates that the period is neither less nor more than six months.

Segment 3

אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ שְׁתַּיִם בִּימֵי קַטְנוּת וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מֵרַב: הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת תַּחַת בַּעְלָהּ, מַהוּ?

Rather, you will suggest that Rabbi Yehuda HaNasi gave her two days during her days as a minor, and he gave her two days during her days as a young woman. This too is difficult, as Rav Ḥinnana bar Shelamya asked Rav: With regard to a young girl who married before she reached puberty, and then her time to see menstrual blood arrived while she was under the authority of her husband, what is the halakha ? Does she have the four nights when the blood is considered to be from her torn hymen?

Segment 4

אֲמַר לֵיהּ: כׇּל בְּעִילוֹת שֶׁאַתָּה בּוֹעֵל — אֵינָן אֶלָּא אַחַת, וְהַשְּׁאָר מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה לֵילוֹת.

And Rav said to him: All the acts of intercourse that you engage in while she is still too young are considered as only one act of intercourse, and the remainder, i.e., three more acts of intercourse, complete the total number of four nights. If so, Rabbi Yehuda HaNasi could not have given her two nights as a minor, since at most those acts of intercourse count as one.

Segment 5

אֶלָּא, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת, וּשְׁתַּיִם בִּימֵי נַעֲרוּת, וְאַחַת בִּימֵי בַּגְרוּת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בּוֹגֶרֶת בְּעָלְמָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי, כִּי הֵיכִי דְּאַהֲנַי קַטְנוּת בִּימֵי נַעֲרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא, אַהֲנַי נָמֵי נַעֲרוּת לְבַגְרוּת לְמִבְצַר לַהּ חֲדָא.

Rather, you will suggest that he gave her one night during her days as a minor, and two nights during her days as a young woman, and one night during her days as a grown woman. But this is also difficult: Granted, if you say that we generally give a grown woman more than one night, then one can understand why Rabbi Yehuda HaNasi gave her one night in this case: Just as all the acts of intercourse she engaged in as a minor have the effect to deduct one night for her days as a young woman, similarly all the acts of intercourse she engaged in while a young woman have the effect to deduct one night for her days as a grown woman, leaving her with one.

Segment 6

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בּוֹגֶרֶת דְּעָלְמָא לָא יָהֲבִינַן לַהּ טְפֵי — לָא לִיתֵּב לַהּ אֶלָּא בְּעִילַת מִצְוָה, וְתוּ לָא!

But if you say that we generally do not give a grown woman more than one night, then in this case Rabbi Yehuda HaNasi should have given her as a grown woman only the one act of relations that consummate a marriage, which are a mitzva, i.e., merely a single act of intercourse, and nothing more, as otherwise the acts of intercourse before she became a grown woman would not have affected her status.

Segment 7

לְעוֹלָם, דְּיָהֵיב לַהּ אַחַת בִּימֵי קַטְנוּת וְשָׁלֹשׁ בִּימֵי נַעֲרוּת. מִי סָבְרַתְּ כֹּל תְּלָתָא יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה? כֹּל תְּרֵי יַרְחֵי — חֲדָא עוֹנָה.

The Gemara answers: Actually, the correct explanation is that Rabbi Yehuda HaNasi gave her one night during her days as a minor and three nights during her days as a young woman. And as for the fact that she has the status of a young woman for only exactly six months, do you maintain that every three months was counted as one period of the husband’s absence, such that she had only two nights in six months? This is not the case. Rather, every two months was counted as one period, and therefore she had three nights during these six months when she could attribute the blood to her torn hymen.

Segment 8

מִנְיָמִין סַקְסְנָאָה הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל לְאַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, סְבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, אֲפִילּוּ רָאֲתָה. אֲמַר: לָא פָּלֵיג רַב בֵּין רָאֲתָה בֵּין לֹא רָאֲתָה.

The Gemara relates that the Sage Minyamin Saksana was coming and walking to the place of Shmuel. He thought that he would perform an action in accordance with the opinion of Rav, in that he would permit a grown woman to attribute blood to her torn hymen for the entire first night, even though she had already seen menstrual blood before she was married. Minyamin mistakenly said to himself: Rav does not distinguish between a woman who has seen menstrual blood and a woman who has not seen menstrual blood.

Segment 9

קְדֵים שְׁכֵיב בְּאוֹרְחָא, קָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב ״לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן״.

Before Minyamin reached Shmuel’s place, he passed away on the road, and he never completed the journey. Upon hearing this, Shmuel recited this verse about Rav: “No mishap shall befall the righteous” (Proverbs 12:21), i.e., God does not allow prohibited acts to come from the statements of the righteous. In this case, Minyamin ruled incorrectly, based on a misunderstanding of Rav’s statement.

Segment 10

אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כֵּיוָן שֶׁנִּתְּקוּ שִׁנָּיו שֶׁל אָדָם, נִתְמַעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם אָנֹכִי נָתַתִּי לָךְ נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכׇל עָרֵיכֶם וְחוֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמוֹתֵיכֶם״.

Since the Gemara cited Rav Ḥinnana bar Shelamya, it cites another of his statements: Rav Ḥinnana bar Shelamya said in the name of Rav: Once a person’s teeth fall out and he has difficulty eating, his food diminshes accordingly, as it is stated: “And I also have given you cleanness of teeth in all your cities, and lack of bread in all your places” (Amos 4:6). The term “cleanness of teeth” is here a euphemism for having no teeth at all, which leads to a lack of bread.

Segment 11

רָאֲתָה וְעוֹדָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה שְׁלֵמָה. וְכַמָּה עוֹנָה שְׁלֵמָה? פֵּירֵשׁ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לַיְלָה וַחֲצִי יוֹם.

§ The mishna teaches: In the case of a young woman who saw menstrual blood before marriage, while she was still in her father’s house, Beit Hillel say: They may engage in several acts of intercourse, as any bleeding throughout the entire night is attributed to the torn hymen. The Sages taught in a baraita : In the case of a young woman who saw menstrual blood while she was still in her father’s house, Beit Hillel say: All the night is hers, and the Sages give her one complete period of time during which she may attribute all bleeding to her torn hymen. And how long is a complete period of time in this context? Rabban Shimon ben Gamliel explained that it is one night and half of the next day.

Segment 12

וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי? וּרְמִינְהִי: הֲרֵי שֶׁהָיוּ גִּתָּיו וּבֵית בַּדָּיו טְמֵאוֹת, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן בְּטָהֳרָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? הַדַּפִּין וְהַלּוּלָבִין וְהָעֲדָשִׁין — מְדִיחָן,

The Gemara asks: But do we require all this time of one night and half of a day for a complete period? And the Gemara raises a contradiction from a baraita : In the case of one whose winepresses or olive presses were impure and he wished to prepare his grapes and olives in a state of ritual purity, how does he act? He should rinse the planks used to press the grapes in the winepress, and the palm branches used as brooms, and the troughs,

Niddah 65a

Niddah 65a

Rashi

Tosafot

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text