Talmud Builders

    Commentary page

    Sanhedrin 17b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 17b

    Sanhedrin 17b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 351 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ומה נחש שממית אדם ובהמה ומרבה טומאת נבילות וטומאת מת בעולם הרי הוא טהור כשהוא מת שאינו בכלל שמנה שרצים:

    ולא היא לאו קל וחומר הוא דאין זה חומר אם הוא ממית ומרבה טומאה שהרי כמו כן יש קוצים שהן ממיתין ומרבין טומאה והן טהורין:

    שנים לדבר בשבעים לשון ואחד לשמוע שיהא מבין בשבעים לשון אע"פ שאינו יודע להשיב:

    שמעון התימני תלמיד היה ולא נסמך שלא בא לכלל זקנה:

    שלישית חכמה סנהדרין שיש בה שלשה מדברים בשבעים לשון חכמה היא וכשירה אלמא שלשה בעינן לדבר:

    למידין לפני חכמים כל היכא דאיתמר למידין לפני חכמים היינו לוי שהיה למד לפני רבי:

    רב נחמן מוסיף שמעון התימני וחמשתן לא באו לזקנה ויושבין בקרקע ומשיבין תשובות קושיות לזקנים והיינו דנין בהלכה:

    והא שלחו מתם לדברי רבי יוסי בר חנינא מוציא [אני] מכלל רבנן בפ' א' דיני ממונות (לקמן סנהדרין לד.) אלמא שלחו מתם לאו ר' יוסי ברבי חנינא היא:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 17b · Sefaria

    Tosafot

    אלא רב המנונא פי' הקונטרס אלא אמרי בי רב היינו רב המנונא וקשה דבשילהי הערל (יבמות דף פג: ושם) קאמר אמרי בי רב היינו רב הונא ורב הונא אין הלכה קאמר ודחק שם בקונטרס לפרש דהא דמסקינן הכא דקא אמרי בי רב היינו רב המנונא היינו היכא דמוכח דלא הוי רב הונא כי הך דקאמר רב הונא אמרי בי רב וקשה דא"כ למה דחק גבי שלחו מתם לדברי רבי יוסי ברבי חנינא דמשני איפוך ה"נ לימא היכא דמוכח שאני ועוד איך יתכן דרב הונא יאמר בשם רב המנונא הא רב חסדא תלמיד דרב הונא הוה כדמוכח בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ לג.) ובריש הדר (עירובין סב: ושם) ורב המנונא תלמיד דרב חסדא הוה כדמוכח בפ"ק דקדושין (דף כה.) גבי סבי דנזוניא דלא אתו לפירקיה דרב חסדא א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו ואומר ר"ת דהכא גרס אימא רב המנונא ולא גרסינן אלא ואפילו גרס אלא יש ליישב כלומר לא תימא אמר רב הונא אמרי בי רב אלא אמר רב המנונא אמרי בי רב והא דאשכחן בפרק ארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף נז:) גבי מצות שבן נח נהרג דפליגי אמרי בי רב אדרב הונא ורב יהודה וכולהו אמוראי תלמידי דבי רב יש לומר דהא דידיה והא דרביה דסתם אמרי בי רב הוי משמיה דרב כדמוכח בסוף פ' השואל (ב"מ דף קב: ושם) ובפ' בית כור (ב"ב דף קה:) דמצריך לדרב ולאמרי בי רב אע"ג דבכמה דוכתין אשכחן אמרי בי רב משמיה דרב וניחא השתא גירסא דסוף פרק מרובה (ב"ק דף עה. ושם) דאמר ליה רבא לרב המנונא קפחתינהו לסבי דבי רב כלומר נצחת לסבי דבי רב שהוא רב הונא שאמר בטוב יותר ממנו ואם כן רב הונא היה קורא סבי דבי רב ובקונטרס מפרש התם בע"א ורבינו שמואל מגיה שם הספרים ושם מפורש ומיהו מצינו רב המנונא שלמד לפני רב בפ' חלון (עירובין דף עז:) גבי סולם המצרי לא שמיע לך הא דאמר רב אחאבריה דרב אדא אמר רב המנונא אמר רב ובפרק כיצד מעברין (עירובין דף נד.) אמר ליה רב לרב המנונא ברי מדאית לך אוטיב לך ובהגוזל קמא (ב"ק דף קו.) קאמר מכדי רב המנונא תלמידי דרב הוה כו':

    מחכו עלה במערבא רבי יוסי בר רבי חנינא תימה דבפרק שלשה מינין בנזיר (דף מב:) אשכחן דמחכו עלה במערבא אדרבי יוסי בר רבי חנינא:

    Tosafot on Sanhedrin 17b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ומה נחש שממית ומרבה טומאה טהור שרץ שאינו ממית לא כל שכן שיהיה טהור. ודחינן ולא היא התם גבי נחש משום קוץ בעלמא הוא כגון אדם שהכהו קוץ ומת וכי מפני שהכהו ומת נטמא הקוץ:

    אמר רב כל עיר שאין בה ב' לדבר וא' לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו בה ג' וביבנה היו בה ד' ר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא ושמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עליה דרב איני כי עיר שיש בה ב' חכמים לדבר די והתניא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה כלומר ג' חכמה בעינן ופריק רב דאמר כי האי תנא דתניא שניה חכמה שלישית אין למעלה הימנה. למידין לפני חכמים לוי מר'. פי' כל מקום שתמצא בתלמוד דנין לפני חכמים סתם. וכן רבותינו שבבבל. וכן כולם אלו הן דנין לפני חכמים. שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניה בן חכיני רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון בן ננס בהדייהו רבותינו שבבבל רב ושמואל רבותינו שבא"י רבי אבא דייני גולה קרנא דייני א"י ר' אמי ור' אסי דייני דפומבדיתא רב פפא בר שמואל דייני דנהרדעא רב אדא בר מניומי סבי דסורא רב הונא ורב חסדא. סבי דפומבדיתא רב [יהודה] ורב עינא חריפי דפומבדיתא עיפא ואבימי ובני רחבא אמוראי דפומבדיתא רבה ורב יוסף אמוראי דנהרדעא רב חמא נהרבלאי מתנו רמי בר ברוכי אמרי בי רב רב המנונא אמרי במערבא ר' ירמיה שלחו מתם ר' יוסי בר' חנינא ואסיקנא שלחו מתם ר' אלעזר מחייכו עלה [במערבא] ר' יוסי בר' חנינא:

    כמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין ק"כ ופשטינן דהני ק"כ כנגד סנהדרי קטנה של כ"ג וג' שורות של כ"ג בכל שורה נמצאו סנהדרין קטנה וג' שורות צ"ב ועשרה בטלנין בבית הכנסת הרי ק"ב ושני סופרין ושני חזנין ושני בעלי דינין ושני עדים וב' זוממין וב' זוממי זוממין הרי י"ב וק"ב נמצאו קי"ד הוסף עליהן ו' טבח ורופא ואומן ולבלר ומלמד תינוקות הרי מאה ועשרים דתניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין ת"ח רשאי לדור בתוכה ב"ד מכין וחובשין וקופה של צדקה נגבית בב' ומתחלקת בג' ובית הכנסת ובית המרחץ ובית הכסא וטבח ורופא ואומן [לבלר ומלמד תינוקות משום ר' עקיבא אמרו אף פירות מפני שמאירין העינים.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 17b · Sefaria

    Meiri

    כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים ויודעים לדבר בשבעים לשון ואחד לשמוע אע"פ שאינו יודע לדבר אין מושיבין בה סנהדרין אפילו היו בה כמה רבבות מישראל הא מכיון שיש שם שנים יודעים לדבר לחקור את העדים הבאים לפניהם והשלישי עמהם לשמוע אע"פ שאינו יכול לחקור הרי הן בית דין בקבלת העדות ושאר סנהדרין סומכין עליהם ואעפ"כ אין זו סנהדרין חשובה ואם היו בה שלשה הרי זו סנהדרי בינונית ואם ארבעה הרי זו נקראת סנהדרי חכמה וגדולי המחברים פירשו ענין זה בדרך אחרת והוא שפירשו יודעים לדבר שראויים להורות בכל התורה כלה ואחד לשמוע ר"ל לחקור ולשאול ולשאת ולתת עם אותם השלמים וזה נראה יותר שאם כפירוש ראשון הרי אמרו שאין מעמידין שם אלא איש בקי יודע בשבעים לשון:

    כל מקום שנאמר בתלמוד למדים לפני ר' הוא נאמר על לוי וכל שנאמר דנין לפני חכמים נאמר על שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנינא בן חכינאי ושמעון התימני וכל מקום שנאמר רבותינו שבבבל נאמר על רב ושמואל רבותינו שבארץ ישראל ר' אבא דייני גולה קרנא דייני דארץ ישראל רב אמי ורב אסי דייני דפום בדיתא רב פפא בר שמואל דייני דנהרדעא רב אחא בר מניומי סבי דסורא רב הונא ורב חסדא סבי דפום בדיתא רב יהודה ורב עינא חריפי דפום בדיתא איפה ואבימי בני רחבה אמרי בפום בדיתא רבה ורב יוסף נהרבלאי מתנו רמי בר בריכי אמרי במערבא ר' ירמיה אמרי בי רב רב הונא ומה שהקשו בכאן והא אמר רב הונא אמרי בי רב כבר תרצוה אימא רב המנונא כלומר אמר רב המנונא אמרי בי רב ולעולם אמרי בי רב רב הונא הוא וכמו שאמרו ביבמות פרק הערל אמרי בי רב מנו רב הונא שלחו מתם רב ירמיה מחכו עלה במערבא ר' יוסי בר' חנינא ויש להקשות ממה שאמרו במסכת נזיר מ"ב א' מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא וכו' מחכו עלה במערבא ומתוך כך גורסין כך איפוך אמרי במערבא ר' יוסי בר' חנינא שלחו מתם ר' ירמיה:

    תלמיד חכם ראוי לו לקבוע דירתו במקום הראוי לו וכל עיר שאין בה עשר דברים אין תלמיד חכם ראוי לדור בתוכה ואלו הן בית דין מכין וחובשין וקופה של צדקה לגבות בשנים ולחלק בשלשה ובית הכנסת ובית המדרש ובית המרחץ וטבח ר"ל שוחט ובודק ומוהל ומקיז דם ולבלר ומלמד תינוקות וזה שאמר צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה מפני שהגוביינא אין בה צורך לשומא כלל שדבר ידוע היה כמה היו גובין מכל אחד וכל שאין שם אלא משום נאמנות דיינו בשנים אבל לחלק הוא צריך שומא וכל שאתה צריך לשומא לעולם אין פחות משלשה:

    נשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Sanhedrin 17b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד ועוד מה לנחש שכן טהור מכלום כו' עכ"ל לאו דוקא טהור מכלום אלא דר"ל דאפילו במגע אינו מטמא נחש בכעדשה כשרץ אלא בכזית כשאר נבילות וכן כתבו התוספות להדיא בפרק קמא דעירובין וכן מוכח מדבריהם דלעיל דלא אימעיט אלא מטומאת משא דלא הוי בכלל חיה וק"ל:

    בא"ד ויש למצוא דין לטהר את השרץ כו' שרץ ונבילה שאין לה טומאה כו' עכ"ל יש לדקדק שפתחו בשרץ וסיימו בשרץ ונבילה גם קשה הא לענין נבילה הוי חריפות של הבל ועוד קשה הא איכא למפרך מה לנבילת עוף טהור שאין לה טומאה בכעדשה תאמר בשרץ דמטמא במגע בכעדשה ונראה לומר דלא נחתי הכא לומר דלפי האמת יש למצוא דין לטהר את השרץ כו' אלא לומר דליכא למיפרך הך פירכא דפריך התלמוד ולא היא מידי דהוה אקוץ כו' וזה שפתחו בשרץ לומר לפר"ת איכא למילף ק"ו של אמת לטהר השרץ וליכא למיפרך עליה פרכת התלמוד מידי דהוה אקוץ כו' אבל הך פירכא שהקשו לפי' ר"ת דאיכא בשרץ טומאה בכעדשה במגע ודאי דאיכא נמי הכא למפרך ומה שסיימו נמי בנבילה היינו אם נאמר למילף חריפות של הבל איכא למילף נמי לטהר נבילה וליכא למפרך פרכת התלמוד מידי דהוה אקוץ כו' ודו"ק:

    בד"ה אלא רב המנונא כו' ורב המנונא תלמיד דרב חסדא הוה כדמוכח כו' עכ"ל מההיא דריש הדר נמי הוי מצי לאתויי דאיתא התם דרב המנונא תלמיד דרב הונא הוה אלא דניחא להו לאתויי דהוה תלמיד תלמידו ועיין בתוספות בפרק מרובה וק"ל:

    גמרא וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה כו' ורופא ואומן ולבלר ומלמד כו' כצ"ל לפירש"י יהיו שנים גובין ושלשה אחרים מחלקין הרי ה' והני ד' רופא ואומן ולבלר ומלמד חד גברא הוא הרי ו' אבל מדברי הרמב"ם והרע"ב נראה לפרש בע"א דשנים הגובין הן המחלקין עם שלישי הרי ג' ורופא אומן בלא וי"ו חד הוא ולבלר ומלמד תרתי הרי ששה דבצרי להו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 17b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    "לְמֵדִין לִפְנֵי חֲכָמִים", לֵוִי מֵרַבִּי נראה לי דאף על גב דבן עזאי ובן זומא וחבריו קדמי ללוי נקיט ללוי ברישא לכבודו של רבי כי בבן עזאי ובן זומא לא פירש לפני מי הם דנים. ובספר דקדוקי סופרים הגרסה חנינא בן כיפא וזו גרסה נכונה כי חנינא בן חכינאי בכל מקום מזכירין אותו בשם רבי.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 17b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 17, Amud Bet, about 351 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה, טָהוֹר; שֶׁרֶץ…”

    2. Segment 233 words

      Opens “אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל עִיר…”

    3. Segment 323 words

      Opens “מֵיתִיבִי: שְׁלִישִׁית – חֲכָמָה, רְבִיעִית – אֵין…”

    4. Segment 432 words

      Opens “לְמֵידִין לִפְנֵי חֲכָמִים – לֵוִי מֵרַבִּי. דָּנִין…”

    5. Segment 569 words

      Opens “רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל – רַב וּשְׁמוּאֵל. רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ…”

    6. Segment 639 words

      Opens “נְהַרְבְּלָאֵי מַתְנוּ – רָמֵי בַּר בְּרַבִּי. אָמְרִי…”

    7. Segment 723 words

      Opens “וְהָא שְׁלַחוּ מִתָּם: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר…”

    8. Segment 836 words

      Opens “וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וִיהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה…”

    9. Segment 918 words

      Opens “וּשְׁנֵי סוֹפְרִים, וּשְׁנֵי חַזָּנִין, וּשְׁנֵי בַּעֲלֵי דִינִין,…”

    10. Segment 1050 words

      Opens “וְתַנְיָא: כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים…”

    11. Segment 117 words

      Opens “רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר וְכוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר:…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Sanhedrin 17b · Segment 6 — “…שְׁלַחוּ מִתָּם – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. מַחֲכוּ עֲלַהּ…

    • Rav Adda bar Manyumi · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Adda bar Manyumi was a sixth-generation Amoraic sage, a disciple of Ravina, and served as a judge in Nehardea.

      Source: Sanhedrin 17b · Segment 5 — “…דַּיָּינֵי דִּנְהַרְדְּעָא – רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי. סָבֵי דְּסוּרָא…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Sanhedrin 17b · Segment 10 — “…וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵירָא,…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה, טָהוֹר; שֶׁרֶץ שֶׁאֵינוֹ מֵמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָהוֹר? וְלָא הִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקּוֹץ בְּעָלְמָא.

    If a snake, which kills other creatures whose carcasses are impure and thereby increases impurity in the world, is itself nevertheless pure, as it is not included in the list of impure creeping animals, then concerning a creeping animal that does not kill and does not increase impurity, isn’t it logical that it should be pure? This argument is rejected: But it is not so; the logic of the halakha of a creeping animal is just as it is concerning the halakha with regard to an ordinary thorn, which can injure people or animals and can even kill and thereby increase impurity, but is nevertheless pure. It is therefore apparent that this consideration is not relevant to the halakhot of impurity.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ שְׁנַיִם לְדַבֵּר וְאֶחָד לִשְׁמוֹעַ, אֵין מוֹשִׁיבִין בָּהּ סַנְהֶדְרִי. וּבְבֵיתֵּר הֲווֹ שְׁלֹשָׁה, וּבְיַבְנֶה אַרְבָּעָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דָּן לִפְנֵיהֶם בַּקַּרְקַע.

    § Rav Yehuda says that Rav says: With regard to any city that does not have among its residents two men who are able to speak all seventy languages and one additional man who is able to listen to and understand statements made in all the languages, even if he cannot speak all of them, they do not place a lesser Sanhedrin there. The members of the Sanhedrin do not all need to know all of the languages, but there must be at least this minimum number. And in Beitar there were three individuals who were able to speak all seventy languages, and in Yavne there were four, and they were: Rabbi Eliezer, and Rabbi Yehoshua, and Rabbi Akiva, and Shimon HaTimni, who was not an ordained Sage, and he would therefore deliberate before the other judges while seated on the ground, not among the rows of Sages.

    מֵיתִיבִי: שְׁלִישִׁית – חֲכָמָה, רְבִיעִית – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: שְׁנִיָּה – חֲכָמָה, שְׁלִישִׁית – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה.

    The Gemara raises an objection to this from a baraita : A third, i.e., a Sanhedrin that has three individuals who can speak all seventy languages, is a wise Sanhedrin, and if it also has a fourth such person, there is no court above it, meaning that there is no need for additional language experts. Apparently the minimum requirement is three people who can speak the languages, not two. The Gemara answers: Rav states his opinion in accordance with the opinion of the following tanna , as it is taught in a baraita : A Sanhedrin that has a second language expert is wise; and if it also has a third, there is no court above it.

    לְמֵידִין לִפְנֵי חֲכָמִים – לֵוִי מֵרַבִּי. דָּנִין לִפְנֵי חֲכָמִים – שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, וְשִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, וְחָנָן הַמִּצְרִי, וַחֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי חֲמִשָּׁה: שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן, חָנָן, וַחֲנַנְיָה.

    § Since the baraita stated that Shimon HaTimni would deliberate before them on the ground, the Gemara now lists various standard formulations used to introduce the statements of various Sages throughout the generations. If a source says: It was learned from the Sages, the intention is that this was a statement made by the Sage Levi who sat before and learned from Rabbi Yehuda HaNasi. If it says: They deliberated before the Sages, this is referring to Shimon ben Azzai, and Shimon ben Zoma, and Ḥanan the Egyptian, and Ḥananya ben Ḥakhinai. Rav Naḥman bar Yitzḥak would teach five names for this list: Shimon ben Azzai, Shimon ben Zoma, and Shimon HaTimni, Ḥanan the Egyptian, and Ḥananya ben Ḥakhinai.

    רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל – רַב וּשְׁמוּאֵל. רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – רַבִּי אַבָּא. דַּיָּינֵי גוֹלָה – קַרְנָא. דַּיָּינֵי דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. דַּיָּינֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל. דַּיָּינֵי דִּנְהַרְדְּעָא – רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי. סָבֵי דְּסוּרָא – רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. סָבֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא. חֲרִיפֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – עֵיפָה וַאֲבִימִי בְּנֵי רַחֲבָה. אָמוֹרָאֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַבָּה וְרַב יוֹסֵף. אָמוֹרָאֵי דִּנְהַרְדָּעֵי – רַב חָמָא.

    The expression: Our Rabbis that are in Babylonia, is referring to Rav and Shmuel. The expression: Our Rabbis that are in Eretz Yisrael, is referring to Rabbi Abba. The expression: The judges of the Diaspora, is a reference to the Sage Karna. The phrase: The judges of Eretz Yisrael, is a reference to Rabbi Ami and Rabbi Asi. The phrase: The judges of Pumbedita, is referring to Rav Pappa bar Shmuel, who was the head of the court there, and: The judges of Neharde’a, is a reference to the court headed by Rav Adda bar Minyumi. The term: The Elders of Sura, is referring to Rav Huna and Rav Ḥisda, and: The Elders of Pumbedita, is referring to Rav Yehuda and Rav Eina. The sharp ones of Pumbedita are Eifa and Avimi, the sons of Raḥava. The expression: The amora’im of Pumbedita, is referring to Rabba and Rav Yosef, and the phrase: The amora’im of Neharde’a, is referring to Rav Ḥama.

    נְהַרְבְּלָאֵי מַתְנוּ – רָמֵי בַּר בְּרַבִּי. אָמְרִי בֵּי רַב – רַב הוּנָא. וְהָאָמַר רַב הוּנָא: ״אָמְרִי בֵּי רַב״! אֶלָּא, רַב הַמְנוּנָא. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא – רַבִּי יִרְמְיָה. שְׁלַחוּ מִתָּם – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא – רַבִּי אֶלְעָזָר.

    If it says: The Sages of Neharbela taught, this is referring to Rami bar Berabi, and the statement: They say in the school of Rav, is a reference to Rav Huna. The Gemara asks: But doesn’t Rav Huna sometimes say with regard to a given halakha : They say in the school of Rav? From this, it is apparent that a statement introduced by that formula cannot be made by Rav Huna himself, as Rav Huna quotes someone else with that introduction. The Gemara responds: Rather, the expression: They say in the school of Rav, must be referring to Rav Hamnuna. The formula: They say in the West, i.e., Eretz Yisrael, is referring to Rabbi Yirmeya; the expression: They sent a message from there, meaning from Eretz Yisrael, is referring to Rabbi Yosei bar Ḥanina; and the statement: They laughed at it in the West, means that Rabbi Elazar did not accept a particular opinion.

    וְהָא שְׁלַחוּ מִתָּם: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא! אֶלָּא אֵיפוֹךְ: שְׁלַחוּ מִתָּם – רַבִּי אֶלְעָזָר; מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא.

    The Gemara asks: But in one instance it is reported that: They sent a message from there that began: According to the statement of Rabbi Yosei bar Ḥanina. This indicates that the expression: They sent from there, is not itself a reference to a statement of Rabbi Yosei bar Ḥanina. The Gemara answers: Rather, reverse the statements. The phrase: They sent from there, is a reference to Rabbi Elazar, and: They laughed at it in the West, means that Rabbi Yosei bar Ḥanina did not accept a particular opinion.

    וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וִיהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ׳. מֵאָה וְעֶשְׂרִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – הֲרֵי תִּשְׁעִים וְתַרְתֵּי, וַעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת – הֲרֵי מְאָה וּתְרֵי.

    § The mishna teaches: And how many men must be in the city for it to be eligible for a lesser Sanhedrin? The opinion of the first tanna is that there must be 120 men. The Gemara asks: What is the relevance of the number 120? The Gemara explains that 23 are needed to correspond to the number of members of the lesser Sanhedrin, and it is necessary for there to be three rows of 23 students who sit before the lesser Sanhedrin to learn and also to advise them; that is a total of 92 people. And since there also need to be 10 idlers of the synagogue, people who are free from urgent work and are always sitting in the synagogue to take care of its repair and the other needs of the public, that would be 102.

    וּשְׁנֵי סוֹפְרִים, וּשְׁנֵי חַזָּנִין, וּשְׁנֵי בַּעֲלֵי דִינִין, וּשְׁנֵי עֵדִים, וּשְׁנֵי זוֹמְמִין, וּשְׁנֵי זוֹמְמֵי זוֹמְמִין – הֲרֵי מְאָה וְאַרְבֵּיסַר.

    And in addition there are two scribes required for the Sanhedrin, and two bailiffs, and two litigants who will come to be judged. And there are two witnesses for one side, and two witnesses who could render those witnesses conspiring witnesses by testifying that they were elsewhere at the time of the alleged incident, and two additional witnesses who could testify against the witnesses who rendered the first witnesses conspiring witnesses, rendering the second pair conspiring witnesses. All of these are necessary in order for a trial to take place, as is described in Deuteronomy 19:15–21. Therefore, there are so far a total of 114 men who must be in the city.

    וְתַנְיָא: כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַלָּלוּ אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ: בֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין, וְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבֵית הַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכִּסֵּא, רוֹפֵא, וְאוּמָּן, וְלַבְלָר, וְטַבָּח, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵירָא, מִפְּנֵי שֶׁמִּינֵי פֵירָא מְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם.

    And it is taught in a baraita : A Torah scholar is not permitted to reside in any city that does not have these ten things: A court that has the authority to flog and punish transgressors; and a charity fund for which monies are collected by two people and distributed by three, as required by halakha . This leads to a requirement for another three people in the city. And a synagogue; and a bathhouse; and a public bathroom; a doctor; and a bloodletter; and a scribe [ velavlar ] to write sacred scrolls and necessary documents; and a ritual slaughterer; and a teacher of young children. With these additional requirements there are a minimum of 120 men who must be residents of the city. They said in the name of Rabbi Akiva: The city must also have varieties of fruit, because varieties of fruit illuminate the eyes.

    רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר וְכוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר:

    The mishna teaches that Rabbi Neḥemya says: There must be 230 men in the city in order for it to be eligible for a lesser Sanhedrin, corresponding to the ministers of tens appointed in the wilderness by Moses at the suggestion of his father-in-law, Yitro (see Exodus 18:21). Each member of the Sanhedrin can be viewed as a judge with responsibility for ten men. It is taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi says: