Commentary page
Bava Kamma 96b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerBava Kamma 96b
Bava Kamma 96b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 531 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מאי לאו ה"ה לנחלקה וכיון דלענין פסול מפסלא לענין מקנה נמי שינוי הוא וקני:
פנים חדשות באו לכאן לא זו היא לבינה הראשונה אלא זו לבינה אחרת שהוצרך תיקון וגיבול בפני עצמה ומשונה היא מהראשונים דאי אפשר לצמצם או גדולה או קטנה:
נסכא פלטא של כסף:
הדר עביד להו נסכא אם ירצה ושינוי החוזר לברייתו הוא והכא ליכא למימר פנים חדשות דאין אדם מקפיד על רבועה ותקונה אלא שתהא חתיכה בעלמא:
שחימי שחורין כעין ישנים:
ועבדיה חדתי שליבנה:
לא קני שסופן לחזור ליושנן:
נעשה שינוי בידו וקנאו לכך דאם טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואין משלם אלא כפל:
21 more comments on this page.
Rashi on Bava Kamma 96b · Sefaria
Tosafot
ועבדיה זוזי לא קני דוקא עבדיה זוזי אבל עשה מן הנסכא כלי כגון כוס של כסף קני אע"ג דהדר עביד ליה נסכא דלא גרע מנסרים ועשאן כלים אבל זוזי ולבינה אין תורת חשיבות עליהן כ"כ:
המחליף פרה בחמור אורחא דמילתא נקט שדרך להחליף פרה בחמור ולמכור שפחה בדמים אבל אין לפרש דלא מצי למינקט המוכר פרה וילדה לפי שאין פרה נקנית בכסף אלא במשיכה ובשעת משיכה רואה אם ילדה אם לאו אבל שפחה נקנית בכסף דעבדים הוקשו לקרקעות דהא רבי מאיר קתני לה ורבי מאיר לא מקיש דהא קאמר דנשבעים על העבדים ועל הקרקעות אית ליה דאין נשבעין כדמוכח בשבועות (דף מג. ושם) גבי יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע וכיון דלא מקיש לענין שבועה ה"ה לענין קנין דהא מייתי ראיה הכא משבועה אגזל ומיהו קצת יש לחלק דלענין גזל ושבועה נראה לגמרא להשוות דתרוייהו נפקי על ידי כלל ופרט גזל לקמן בפ' בתרא (דף קיז:) ושבועות בפרק [שבועת הדיינים] (שבועות דף מב:):
והלה שותק זכה בה למ"ד דברי ושמא ברי עדיף ניחא ולמאן דאמר לא ברי עדיף אור"י שהוא מפרש דשתיקה כהודאה דמיא ולא כאומר איני יודע:
Tosafot on Bava Kamma 96b · Sefaria
Rashba
נסכא ועבדיה זוזי לא קני פירשו בתוספות דוקא זוזי, אבל אם עשה מן הנסכא כלי כסף קני ואף על גב דהדר עביד ליה נסכא דלא גרע מנסרים ועשאן כלים, ולא אמרו אלא זוזי ולבינתא דאין תורת חשיבות עליהן כל כך. ואינו מחוור בעיני, דאין לך חשיבות יתר מן המטבע שהוא נעשה דמים על הכל ולבינא נמי למה לא יחשב כלי חשוב ככלי אדמה, והראי' שהביאו מנסרים ועשאן כלים אף הוא נראה דלא קני דלא קיימא לן כאביי (לעיל בבא קמא נג, ב) דאמר דשינוי דרבנן כלומר דהדר כנסרין ועשה מהן כלי קני ודלא כרבי יוחנן דאמר רבי יעקב משמיה דרבי יוחנן כגון שגזל עצים משופין ועשאן כלים דהדרי לברייתן, אלא כרב אשי (צג, ב) דאמר תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכני דהיינו שיפן, ולומר דדוקא בכלים קנה הא נסרים משופין ועשאן כלים לא קנה. ותדע, דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר ואי עבדינהו כלי קנה וכדקאמר זוזי ועבדינהו נסכא קני דהוי ליה לאפלוגי בדידיה וכדקאמר נמי בדיקלא קצצתא קני ובלולבא הוצי קנה. אלא דלא אשכח בנסכא דקני משום דכל מה דעבוד מיניה הדר ועביד ליה נסכא. כנ"ל.
הא דאמרינן עפרא ועבדי' לבינתא לא קני משום דהדר ליה עפרא. מסתברא בדעביד להו לביני ולא שרפן שאילו שרפן תו לא הדר להו עפרא. והא דאמרינן בנסכא ועבדי' זוזי ובעפרא ועבדי' ליבני דלא קני לאו למימרא דהדרי בעינייהו לנגזל אינהו ושבחייהו אלא שבחא לגזלן הוי או דיהיב נגזל לגזלן דמי שבחיה דשמין לו ומעלהו בדמים או דשקיל כנגד שבחו בגוף הזוזי והליבני כפי מה שפירשתי למעלה (צה, ב) גבי שלשה שמין להן ומעלין אותן בדמים.
אמר ליה לא תשבש גברי הא שמעתתא משמיה דרבי אילעא אתמר כתב ר"ח ז"ל לא באה זאת השמועה אלא להודיע כמה היו זהירין להגיד השמועה מפי שקיבל אותה מרבותיו וכי כל דבריהם אינן אלא קבלה ברורה ממי שראוי לקבל שמועה מפיו.
ורב שביק רבנן ועבד כרבי מאיר כתב הר"ז הלוי ז"ל שאף על פי שיש הרבה בתלמוד שמניחין דברי הרבים ופוסק כדברי היחיד ולא מקשה הכי, שאני משום דרב תלמידיה דרבי הוה דסדר סדרן של משניות וסתמן ואיהו הוי במנינא דרבי (סנהדרין לו, א) ואם כן היכי שביק מאן דסתם במתניתין כוותיה ועביד כרבי מאיר.
המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה פירש רש"י ז"ל להכי נקט מחליף גבי בהמה ולא נקט מוכר כדנקט בשפחה דבהמה אינה ניקנית בכסף עד שימשוך וכי ימשוך דבר הנראה לעינים הוא אם ילדה אם לאו ואין כאן ספק, וכן המוכר שפחתו עבד כנעני נקנה בכסף ואף על פי שאין לפנינו בשעת מתן מעות. ובתוספות הקשה דהא רבי מאיר קתני לה ורבי מאיר לא מקיש עבד למקרקעי לשבועה כדקאמר נשבעין על העבדים ואילו בקרקעות מודה דאין נשבעין עליהן ותנן בפרק שבועת הדיינין (שבועות מג, ב) רבי מאיר אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן קרקע עשר גפנים טעונות מסרתי לך, וזה אינו קשה כל כך דלענין קניה הרי הן קרקע וכדתנן בפרק האשה נקנית (קידושין כב, ב) עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה ואף על פי שרבי מאיר משוה אותן למטלטלין בדיני שבועה וגזלה לא לכל דיניהן משוה אותן דלקנייה הוקשו לשדה אחוזה וכדאמר בפרק קמא דקדושין (שם) דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו הקישן הכתוב לשדה אחוזה ולא אשכחן מאן דפליג בהא, אבל בתוספות אמרו דהכא לאו בדווקא נקטיה מחליף ומכר אלא אורחא דמילתא הוא דנקט משום דדרכן של בני אדם להחליף בהמה בבהמה ולמכור עבדים ולא להחליפן.
והלה שותק זכה פירש רש"י ז"ל משום דברי ושמא ברי עדיף. ויש לפרש דמאן דאמר בעלמא (לקמן בבא קמא קיז, א) לא אמרינן ברי עדיף אמר לך מאי שותק לאו דקטעין שמא אלא משום דשתיקה כי הא כהודאה דמיא.
זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו וכדקיימא פרה באגם ושפחה בסימטא דלא קיימא ברשות דחד מנייהו, דאי איתא ברשות דחד בחזקתיה מוקמינן לה וכדאמר בפרק השואל גבי מתניתין דהמחליף פרה בחמור וילדה (ב"מ ק, א) וכסומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין הא לרבנן מוקמינן לה ברשותא דמרא קמא וכדאמרינן בפרק השואל (שם ע"ש תוד"ה הא מני).
זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר למאן דאמר (ב"מ ק, א) כי אמר סומכוס שמא [ושמא] אבל ברי וברי לא שפיר. ולמאן דאמר אמר סומכוס אפילו ברי וברי לא אתי שפיר אוקי בפרק השואל בשיש עסק שבועה ביניהן דמודה מקצת כגון שפחה דקטעה לידה דמודה ליה בשפחה שלימה ומודה דחייב לשלם לו נזק היד והשפחה אלא שכופר בולדה ולאו הילך הוא דהא קטע לידה. ואמרינן התם דמודה סומכוס היכא דאיכא שבועה ביניהם.
1 more comments on this page.
Rashba on Bava Kamma 96b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain
Meiri
גזל לולב ונתקו עלה עלה עד שנעשה כלו עלים מפוזרים קנה וכן גזל עלים ועשאן חופיא קנה אבל אם גזל חופייא ועשה ממנה שרשרת לא קנה שאפשר לו לנתקה ולהחזירה למה שהיתה נחלקה התיימת הרי היא כמי שנטלה וקנה ולענין לולב של חג הרי זה פסול ותיימת זו פרשו גדולי הרבנים אותה הוצא האמצעית שמתאיימין בה כל ההוצין וגדולי הפוסקים פרשו שנתפרדו כל ההוצין מגבן שהן מתאימות כל אחת ואחת מגבה:
גזל עפר ועשאו לבנה לא קנה שאם ידוקנה תחזור עפר כמו שהיתה ואם גזל לבנה ועשאו עפר קנה שאע"פ שתאמר יחזור ויעשנה לבנה פנים חדשות באו לכאן:
גזל נסכא ועשאה מטבע לא קנה מטבע ועשאה נסכא קנאה שאע"פ שתאמר יחזור ויעשנה מטבע פנים חדשות הם:
גזל מעות ישנות ושיפן לא קנה שהרי חוזרין ומתישנין חדשים והשחירן עד שעשאו ישנים קנה אע"פ שאפשר לחדשם פנים חדשות הם:
גזל טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור הרי זה שנוי בידו וקנאו אף בלא יאוש שהרי הוא כשנוי מעשה גמור וכן לענין גנבה עד שאם טבח ומכר אחר כן אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה כמו שבארנו בפרק מרובה:
כשם שכתבנו שתקנו חכמים להקל לגזלנים במקום שהיה ראוי להחמיר מפני תקנת השבים כך ראו חכמים להחמיר בהם ולחייבם במקום הראוי שלא לחייבם מן הדין לפעמים כגון אדם גזלן המתמיד בכך והמשוקע בענין זה הרבה:
מעשה היה באחד שגזל צמד של שוורים וחרש שדותיו ואחר כך החזירם כמו שהיו והרי שהיה פטור בכך מן הדין שכל הגוזל ונשתמש בגזלתו הואיל ולא הכחיש בגוף הגזלה אינו משלם השכר ובא לפני רב נחמן וחייבו ליתן שבח שהגיעו בסבתם והוא חצי שבח הבא בסבת החרישה שהרי חצי שבח האחר קרקע גרמתו וכשתמהו תלמידיו עליו השיבם שזה גזלן עתיקא הוא ורצה לקנסו ודבר זה אף במקום שאין דנין דיני קנסות שהרי רב נחמן בבבל היה ומכאן אתה למד שבכל מקום קונסים לפי שעה לעשות סייג ופרישות לעברות על דרך מה שאמרו שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכן כתבו גדולי הפוסקים:
גזל בהמה והזקינה או כחשה בדרך שאינה חוזרת כבר בארנו שנעשה זה שנוי בידו וקנאו:
4 more comments on this page.
Meiri on Bava Kamma 96b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה המחליף פרה כו' ושבועה בפרק הדיינין עכ"ל כצ"ל:
בד"ה ועבדיה זוזי כו' דלא גרע מנסרים ועשאן כלים אבל זוזי כו' עכ"ל כתב מהרש"ל ותימה ממ"נ אי איירי בנסרים שיכול לשופן כו' הלא אמרינן לעיל דלא קני לרב אשי כו' וה"ה לרב פפא כו' עכ"ל אין כאן מקום תמיהה דודאי נסרים שינוי דהדר הוא כדאיתא ברא"ש בפרקין ואף שהרא"ש כתב כן לרב אשי דשינוי דהדר לא הוי שינוי אפי' מדרבנן וכן סבר רב פפא כו' ע"ש והביא ראיה מליבני וזוזי דהכא התוס' לא נראה להם לומר כן לרב פפא דהכא לשיטת ר"ת מוקי רב פפא לר"י דאף שבח שע"ג גזילה דגזלן הוי דשינוי דהדר קני לר' יהודה וכן פסקו הפוסקים כר' יהודה אליבא דרב פפא ומש"ה הוצרכו התוס' לחלק לרב פפא דלבני וזוזי לא חשיבי כ"כ שינוי וכן צ"ל לקמן כחשה כגון הזקינה דכחשה דהדר לא חשיב כ"כ להיות שינוי לרב פפא ותו לא מידי וק"ל:
Chidushei Halachot on Bava Kamma 96b · Sefaria
Shita Mekubetzet
ועבדיה ליבני לא קני מסתברא בדעביד להו ליבני ולא שרפן דאלו שרפן תו לא הדר עביד להו עפרא. הרשב"א ז"ל. וזה לשון הרמ"ה ז"ל ליבני ועבדינהו עפרא קני מאי אמרת דהדר עביד ליה ליבני פנים חדשות באו לכאן דלא איפשר דלא משתניא חזותיה מדמעיקרא ולא שינוי החוזר לברייתו הוא. ע"כ.
נסכא ועבדא זוזי לא קני פירשו בתוספות דוקא זוזי וכו'. ואינו מחוור בעיני דאין לך חשיבות יותר מן המטבע שהוא נעשה דמים על הכל ולבנה נמי למה לא יחשב כלי חשוב ככלי אדמה. והראיה שהביאו מנסרים ועשאן כלים אף הוא נראה דלא קנה דלא קיימא לן לא כאביי דאמר דשינוי דרבנן כלומר דהדר בנסרים ועשאן כלים קני ולא כרבי יוחנן דאמר רבי יעקב משמיה דמתניתא כגון שגזל עצים משופין וכו' אלא כרב אשי תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני עצים ועשאן כלים בוכני דהיינו שיפן ולומר דוקא כלים כי הני קנה הא נסרים משופין ועשאן כלים לא קנה. ותדע דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר ואי עבדינהו כסי קני וכדקאמר זוזי ועבדינהו נסכא קני דהוה ליה לאפלוגי בדידיה וכדקאמר נמי בדיקלא קצצתא קני ובלולבא הוצי קני אלא לאו דלא אשכח בנסכא דקני משום דכל מאי דעביד מיניה הדר ועביד ליה נסכא כן נראה לי. הרשב"א ז"ל. גזל זוזי ועבדינהו נסכא קננהו גזלן בההוא שינוי דשינוי שאינו חוזר לתחילתו הוא דאף על גב דליהדר למיעבד מינה זוזי לאו היינו זוזי דגזל אלא אחרינא נינהו ולא הדר כל זוזא וזוזא כדהוה. ולפירוש הר"מ חידוש אחר הוא שנתחדשו. הר"מ מסרקסטה ז"ל.
וזה לשון הרמ"ה ז"ל בפרטיו ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא וכו'. מאי טעמא הדר עביד להו נסכא ולא מנכרא חזותא מדמעיקרא זוזי ועבדינהו נסכא קני מאי אמרת עביד להו זוזי פנים חדשות באו לכאן. ואפילו גזל זוזי שחמי אדומים מחמת יושנן ועבדינהו חדתי שלא צרפן אלא שחידש את פניהם בחול ומים כדרך שהצורפים עושין לא קני מאי טעמא הדר משוי להו שחמי. חדתי ועבדינהו שחמי קני דכי בעינן שינוי השם אי נמי הכשר מלאכה היכא דלא אישתנאי חזותיה ומנכר דמההוא דמעיקרא קא אתי אבל היכא דאישתנאי חזותיה כגון זוזי חדתי ועבדינהו שחמי דלא מינכר דהני זוזי שחמי הנך דהוי מעיקרא חדתי הוו אין לך שינוי נדול מזה מאי אמרת הדר משוי להו זוזי פנים חדשות באו לכאן דלא סגיא דלא הואי שינויא בחזותייהו ושינוי שאין חוזר לברייתו הוא והני מילי כשלא צרפן בכור אבל צרפן בכור ועשאן זוזים אחרים ודאי קנה דפנים חדשות באו לכאן. שמעינן מהני שמעתתא דרב פפא דשינוי החוזר לברייתו לא הוי שינוי ואפילו מדרבנן נמי לא קני דהא רב פפא לענין דינא דגזלן קא מיירי ואי סלקא דעתך דשינוי החוזר לברייתו קני מדרבנן לא הוה פסיק רב פפא ואמר דלא קני. נקטינן השתא בדינא דשינוי החוזר לברייתו ולא מינכרא חזותיה אף על גב דאישתנאי חזותיה ואישתני שמיה דאתכשר למלאכה לא קני. והיכא דהוי שינוי שאין חוזר לברייתו אי נמי הדר כעין מה שהיה אלא שמראיו משתנים איכא לפלוגי ביה דאי אישתני שמיה אף על גב דלא אתכשר למלאכה כגון לולבא ועבדיה הוצי אי נמי לבינתא ועבדא עפרא זוזי ועבדינהו נסכא קני ואי לא אישתני שמיה חזינן אי אתכשר למלאכה דלא הוה חזאי ליה מעיקרא כגון עצים ושיפן אבנים וסתתן קני ואי לא לא קני מידי דהוה אדיקלא ופסקיה בגובי אי נמי כשורי רברבי ועבדינהו זוטרי דלא קני. והני מילי היכא דכי אישתנאי מינכרא חזותיה דהאי (מדעיה) מההיא דמעיקרא הוה אבל היכא דכי אישתני לא מינכרא חזותיה וצורתיה אף על גב דלא אישתנאי שמיה ולא אתכשר נמי למלאכה אין לך שינוי גדול מזה מידי דהוה אזוזי חדתי ועבדינהו שחמי צמר וצבעו בקלא אילן אי נמי בגזל בהמה והזקינה או כחשה כחש שאינו חוזר לברייתו דקני ודוקא בשינוי שאינו חוזר לברייתו אבל שינוי החוזר לברייתו לא קני. והני מילי היכא דליכא תוספת בגזלה גופה איכא לפלוגי ביה דאי הויא תוספת דלא הדרא לברייתה כגון טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור לעולם קני כדמברר לקמן. ואי הוי תוספת דהדרא לברייתה אית בה תרי אנפי אנפא קמא היכא דכי הדרא לברייתה ליכא לא תוספת ולא גרעון שנמצא דממילא דכי הדרא כחשא ליכא גבי גזלן לא תוספת ולא גרעון דההוא בישרא דאזל מיניה לא משתכח הילכך השתא נמי דאיתיה על גבי גזלה חשבינן ליה כמאן דליתיה ולא קני ליה גזלן מדאורייתא וכיון דלא קני ליה גזלן מדאורייתא דינא הוא דהדרא גזלה למרא והיינו דקאמר רבי שמעון בן אלעזר השביח נוטל שבחו מכלל דגופה דגזלה ברשותיה דנגזל קיימא. ואנפא תניינא היכא דכי הדרא גזלה לברייתה איכא תוספת גבי גזלן כגון פרה ריקנית ונתעברה אצלו רחל גזוזה ונטענה אצלו דכי הדרא וילדה איתנהו לולדות וגיזות הילכך השתא נמי דאיתיה לשבח על גבי גזלה לא חשבינן ליה כמאן דליתיה אלא שינוי הוא וקני ליה גזלן לגזלה ומשלם כשעת הגזלה. והני מילי היכא דתבעי ליה כדאיתיה לשבח על גבי גזלה דבעי שלומי ליה כעין הגזלה והיינו דאמר רבי יהודה גזלה חוזרת בעיניה אבל היכא דלא תבעיה אלא לבתר דילדה וגזזה דהדרא גזלה לברייתה הדרא בעינה וכן הלכה. ע"כ. הא דאמרינן בנסכא ועבדינהו זוזי ובעפרא לבנה דלא קני לאו למימרא דהדרא בעינייהו לנגזל אינהו ושבחייהו אלא שבחא לגזלן הוי או דיהיב נגזל לגזלן דמי שבחיה דשמין לו ומעלה בדמים או דשקיל כנגד שבחו בגוף הזוזי והלבנים כפי מה שפירשתי למעלה גבי תלתא שמין להם ומעלין בדמים. הרשב"א ז"ל. וזה לשון ה"ר יהונתן ז"ל ועבדיה לבינתא לא קני דלא מיקרי שינוי השם וחייב להחזיר לו גוף הלבנה עצמה אבל מה ששוה יותר הלבנה מן העפר מהדר ליה נגזל לגזלן שהרי עשו בו תקנת השבים אפילו בשבחא דממילא כל שכן בשבחא שבא על ידי גזלן עצמו. לבינתא ועבדיה עפרא קני ליה ולא מהדר ליה עפרא אלא דמי הלבנה כמו שהיתה שוה מעיקרא דהא תנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה. ואי אייקור עפרא יותר מדמי הלבנה העשויה הוי אותו שבח לגזלן וכענין זה מתפרש מילתא דנסכא ועבדינהו זוזי. הרי אמרו כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רבי אלעאי וכו' גנב טלה ונעשה איל וכו' שמע מינה דהא דרבי אלעאי הלכה היא ושמעינן מינה דכל שינויא דקני גבי גזלה קני גבי גנבה ודלא קני גבי גזלה לא קני גבי גנבה. הרמ"ה ז"ל בפרטיו.
כרב בהו כרבא כלומר כרב בהם שדותיו וזרע בהם שדותיו כלומר שחרש בהן פעם שנית אחר שנזרעו כדי לכסות הגרגירים בעפר. שיימי ליה שבחא ומה שהשביחה הקרקע מחמת השוורים הוי כוליה דנגזל ומסקנא פלגי שבחא. סוף סוף גזלה היא והא הדרא בעינה וכיון דבעינה הדרא אם נהנית ממנה אין לנו לחוש על זה דהא הקפידה תורה אשבת דבהמה כמו שהקפידה אשבת דגופו דכתיב רק שבתו יתן וכו' ומשני פשיטא ודאי דלאו דינא הוא דלישלם כלל משבחא אלא דגזלן ליהוי כוליה שבחא משום תקנת השבים אלא האי גזלן מפורסם ורגיל הוה ורצה רב נחמן לקנסו שלא יהא לו אלא למחצה ולשליש ולרביע כמנהג המדינה. ה"ר יהונתן ז"ל.
כתב הרי"ף ז"ל ועוד דגרסינן בפרק נגמר הדין תניא אמר ראב"י שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא וכו'. כלומר עובר על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה דאף על גב דלאו בר מלקות הוא מן התורה מלקינן ליה שהרי עובר על דברי תורה ממש אלא אפילו לעשות סייג לתורה אלא אפילו מי שעובר על דבר שתקנו חכמים לסייג לדורות או לסייג ליחיד ורבים אלא אפילו בסייג יחיד כגון זה דגזל תורי שלא היה לנגזל למשקל מידי בשבחא אפילו הכי שקיל כמותו הנגזל. ה"ר יהונתן ז"ל. וזה לשון הר"מ מסרקסטה ז"ל דקיימא לן בית דין מכין ועונשין ממון שלא כדין תורה לא לעבור על דברי תורה שיקנסו ויקבעו כן לדורות אלא כדי לעשות סייג לתורה. ואית דמפרשי ולא לעבור כמו ולא לעבור על דברי תורה. ע"כ. וכתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וז"ל מהא שמעינן דכל כהאי גוונא אית ליה לדיינא למקנס ואפילו בחוץ לארץ שלא בסמוכין כדרב נחמן ודוקא בגזלנא עתיקא אי נמי בגזלנא חדתא ובדוכתא דפריצי בגזלנותא ואי לא משלם כשעת הגזלה. ע"כ.
אנא ושבור מלכא אחי בדינא דכי היכי דדינא דמלכותא דינא כך דינא דידי דינא. גזלנא עתיקא רגיל הוא בגזלנות ובעינא דאיקנסיה. גאון ז"ל. מתניתין רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך אף על גב דנשתנה לגריעותא דסבירא ליה עבדי כמקרקעי דמי וקרקע אינה נגזלת להיות נקנית לגזלן ולהיות ברשותו דכל מקום שהיא ברשות בעליה היא דהא לא זזה ממקומה כמו שאר גזלנות שמוליכין מרשות חברו לרשותו ושייך למימר ביה מזליה דגזלן גרים ומשלם ליה כשעת הגזלה דהוי שוי טפי. ה"ר יהונתן ז"ל.
חמץ ועבר עליו הפסח וכן הדין אם גזל חמץ ועבר עליו הפסח נראה לומר לא זה וזה עוברין עליו בבל יראה. הר"מ מסרקסטה ז"ל.
בהמה ונעבדה בה עבירה היינו רובע ונרבע או שנפסל מעל גבי המזבח דהיינו נעבד. גאון ז"ל. גמרא לא הזקינה הזקינה ממש לא תימא דוקא הזקינה שהוא ניכר לכל העולם דלא הדרא למילתא קמייתא אלא אפילו כחשה דלא הדר דהיינו כחשה שלא מחמת מלאכה כיון דלא הדרא למילתא קמייתא קנייה בשינוי. ושמא תאמר נגזור כחשא דלא הדר אטו כחשא דהדר קמשמע לן דלא גזרינן. ה"ר יהונתן ז"ל.
5 more comments on this page.
Shita Mekubetzet on Bava Kamma 96b · Sefaria
Penei Yehoshua
בפרש"י בד"ה נעשה שינוי בידו וקנאו לכך דאם טבח ומכר וכו' עכ"ל משמע דלהא מלתא לחוד קאמרינן דקנאו וקשה דהא בגזלן קיימינן הכא וגזלן אינו משלם ד' וה' ובפרק מרובה דף ס"ה כתבתי באריכות מה דחקו לרש"י לפרש כן ע"ש ועיין בתוספות י"ט בפירקין שיישב הלשון קצת וצ"ע:
תוספות בד"ה המחליף וכו' אבל אין לפ' וכו' אבל שפחה נקנית בכסף וכו' דהא ר"מ קתני לה עכ"ל. ולכאורה יש לתמוה מאי ס"ד דר"מ יסבור דעבד כנעני אינו נקנה בכסף דהא משנה מפורשת היא בפ"ק דקדושין עבד כנעני נקנה בכסף ור"מ נמי איירי בהאי מתני' ולא פליג וא"ל דהתוספ' סברי דלר"מ ע"כ אי ס"ל דעבד כנעני נקנה בכסף היינו משום דס"ל דכל מטלטלי נמי נקנה בכסף כר"י דאמר דבר תורה מעות קונות וא"כ לפ"ז כתבו שפיר דא"כ בהמה נמי נקנית בכסף הא ליתא דא"כ הוי מלתא דר"ל כתנאי ועוד דמצינו למימר דבבהמה נהי דמן התורה קונה מ"מ מדרבנן לא קני גזירה שמא יאמר נשרף בעליה אבל בעבד לא שייך לומר כן שהרי יכול להבריחו וגם שריפה לא שייך ביה ויש ליישב:
Penei Yehoshua on Bava Kamma 96b · Sefaria
Gilyon HaShas
גמ' האי מאן דגזל נסכא מחבריה עיין מנחות דף קז ע"א תוס' ד"ה ודלמא:
שם דגזל פדנא ויקח צמד בקר (ש"א יא פסוק ז) מתורגם פדנא דתורי:
שם משום דברייתא איפכא תניא עיין שבת דף קמג ע"ב תוספות ד"ה ורי"א:
שם חדא מקמי תרתי אפיך עיין יומא דף נו ע"ב תוספות ד"ה מ"ש:
Gilyon HaShas on Bava Kamma 96b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Bava Kamma, daf 96, Amud Bet, about 531 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 111 words
Opens “מַאי, לָאו הוּא הַדִּין לְנֶחְלְקָה? לָא; נִיטְּלָה…”
- Segment 221 words
Opens “אִיכָּא דְּאָמְרִי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן…”
- Segment 340 words
Opens “אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל עַפְרָא…”
- Segment 436 words
Opens “וְאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל נְסָכָא…”
- Segment 521 words
Opens “שְׁחִימֵי וְעַבְדִינְהוּ חַדְתֵי – לָא קָנֵי. חַדְתֵי…”
- Segment 637 words
Opens “זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.…”
- Segment 726 words
Opens “הָהוּא גַּבְרָא דִּגְזַל פַּדָּנָא דְּתוֹרֵי מֵחַבְרֵיהּ, אֲזַל…”
- Segment 831 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תּוֹרֵי אַשְׁבֻּח, אַרְעָא לָא…”
- Segment 929 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ: לָא אָמֵינָא לָךְ, כִּי יָתֵיבְנָא…”
- Segment 1020 words
Opens “מַתְנִי׳ גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ –…”
- Segment 1111 words
Opens “גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק; פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ; יַיִן וְהֶחְמִיץ…”
- Segment 1227 words
Opens “מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל; תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת; חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו…”
- Segment 1322 words
Opens “גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא ״הִזְקִינָה״ –…”
- Segment 1449 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא…”
- Segment 1541 words
Opens “רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי…”
- Segment 1618 words
Opens “וּמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַב דְּאָפֵיךְ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי דְּבָרַיְיתָא?…”
- Segment 1715 words
Opens “וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי לָא אָפֵיךְ –…”
- Segment 1828 words
Opens “דְּתַנְיָא: הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה; וְכֵן הַמּוֹכֵר…”
- Segment 1922 words
Opens “זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ וְזֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ –…”
- Segment 2010 words
Opens “וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין נִשְׁבָּעִין לֹא עַל הָעֲבָדִים…”
- Segment 2116 words
Opens “הַאי ״הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר״?! ״הֲלָכָה כְּרַבָּנַן״ מִיבְּעֵי…”
Original text
מַאי, לָאו הוּא הַדִּין לְנֶחְלְקָה? לָא; נִיטְּלָה שָׁאנֵי, דְּהָא חֲסַר לֵהּ.
What, is it not that the same is true for a case where the central twin-leaf became split, i.e., that this lulav has been rendered unfit to be used for the mitzva, and the robber has acquired the lulav as a result of this change? The Gemara answers: No, the case where it was removed is different, as the result is that it is lacking, and an incomplete lulav is certainly unfit. But if the leaf remains in place, albeit split, it does not necessarily render the lulav unfit. The lulav has not been changed and therefore the robber does not acquire it.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּטְּלָה, וּפָסוּל! שְׁמַע מִינַּהּ.
There are those who say that the question was resolved as follows: Come and hear that which Rabbi Matun says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the central twin-leaf became split, it becomes like a lulav whose central twin-leaf was completely removed, and it is unfit. If so, learn from his statement that if the central twin-leaf became split, the robber has acquired the lulav as a result of the change.
אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל עַפְרָא מֵחַבְרֵיהּ, וְעַבְדֵיהּ לְבֵינְתָּא – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? דְּהָדַר מְשַׁוֵּי לֵיהּ עַפְרָא. לְבֵינְתָּא וְעַבְדַיהּ עַפְרָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – דִּלְמָא הָדַר וְעָבֵיד לֵיהּ לְבֵינְתָּא? הַאי לְבֵינְתָּא אַחֲרִיתִי הוּא, וּפָנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
§ Rav Pappa said: This one who robbed another of earth and fashioned it into a brick has not acquired it due to the change. What is the reason for this? It is that he can return it and convert it back into earth. By contrast, if he robbed another of a brick, and by crushing it turned it into earth, he has acquired it due to the change. If you say: Perhaps he will return it and fashion it into a brick? This is a different brick, and a new entity has arrived, i.e., entered into existence, here.
וְאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ, (וְעָבֵיד) [וְעַבְדֵיהּ] זוּזֵי – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? הָדַר עָבֵיד לְהוּ נְסָכָא. זוּזֵי וְעַבְדִינְהוּ נְסָכָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ זוּזֵי? פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
And Rav Pappa also said: This one who robbed another of a bar of silver [ naskha ] and fashioned it into coins has not acquired it due to the change. What is the reason for this? He can return it and by melting the coins turn them into a bar of silver. By contrast, if he robbed another of coins and fashioned them into a bar of silver, he has acquired them due to the change. What do you say in response to this, that perhaps he will return and fashion them into coins? These are new coins, and a new entity has arrived here.
שְׁחִימֵי וְעַבְדִינְהוּ חַדְתֵי – לָא קָנֵי. חַדְתֵי וְעַבְדִינְהוּ שְׁחִימֵי – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ חַדְתֵי? מִידָּע יְדִיעַ שִׁיחְמַיְיהוּ.
Rav Pappa continues: If the stolen coins were black [ sheḥimei ], i.e., old and used, and he made them as new by cleaning them thoroughly, he has not acquired them. By contrast, if however, they were new, and he made them black, he has acquired them. What do you say in response to this, that perhaps he will return and make them new by cleaning them? Their blackness is already known, and therefore the coins have been changed irreversibly.
זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. ״זֶה הַכְּלָל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דְּאָמַר רַבִּי אִלְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר.
§ The mishna teaches: This is the principle: All robbers pay according to the value of the stolen item at the time of the robbery. The Gemara asks: What is added by the phrase: This is the principle? The Gemara replies: It serves to add that which Rabbi Ela says: If one stole a lamb and during the time that it was in the thief’s possession it became a ram, or if one stole a calf and it became an ox, then a change occurred while the animal was in his possession, and he has acquired it due to the change. If he then slaughtered or sold the animal, he slaughters his own animal and he sells his own animal, and he does not become liable to pay the penalty of four or five times the value of the animal.
הָהוּא גַּבְרָא דִּגְזַל פַּדָּנָא דְּתוֹרֵי מֵחַבְרֵיהּ, אֲזַל כְּרַב בְּהוּ כְּרָבָא, זְרַע בְּהוּ זַרְעָא. לְסוֹף אַהְדְּרִינְהוּ לְמָרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ שְׁבָחָא דְּאַשְׁבַּח.
The Gemara relates: There was a certain man who robbed another of a pair [ padna ] of oxen. He then went and plowed his field with them, and sowed seeds with them, and eventually returned them to their owner. The robbery victim came before Rav Naḥman to claim payment from the robber. Rav Naḥman said to the robbery victim and the robber: Go estimate the amount by which the value of the land was enhanced during the time that the pair of oxen was in the possession of the robber, and the robber must pay that amount.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תּוֹרֵי אַשְׁבֻּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּח?! אָמַר: מִי קָאָמֵינָא נְשַׁיְּימוּ כּוּלֵּיהּ? פַּלְגָא קָאָמֵינָא! אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, גְּזֵילָה הוּא – וְקָא הָדְרָה בְּעֵינַאּ, דִּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה!
Rava said to Rav Naḥman: Did the oxen alone enhance the value of the land? Did the land not become enhanced in and of itself? Perhaps not all of the enhanced value of the land was due to the labor performed by the oxen. Rav Naḥman said: Did I say that they should estimate and give him all of the enhanced value? I said only half. Rava said to him: Ultimately, it is a stolen item and is returned as it was at the time of the robbery, as we learned in a mishna: All robbers pay according to the value of the stolen item at the time of the robbery. Why should the robber also pay the owner half the value of the enhancement?
אֲמַר לֵיהּ: לָא אָמֵינָא לָךְ, כִּי יָתֵיבְנָא בְּדִינָא לָא תֵּימָא לִי מִידֵּי, דְּאָמַר הוּנָא חַבְרִין עֲלַאי: ״אֲנָא וְשַׁבּוּר מַלְכָּא – אַחֵי בְּדִינָא״? הַאי אִינָשׁ גַּזְלָנָא עַתִּיקָא הוּא, וּבָעֵינָא דְּאֶיקְנְסֵיהּ.
Rav Naḥman said to Rava: Didn’t I tell you that when I am sitting in judgment, do not say anything to me, i.e., do not question or comment upon my rulings. An indication that my rulings should not be questioned is as our friend Huna has said about me, that King Shapur and I are brothers with regard to monetary laws, i.e., with regard to monetary laws, my opinion is equal to that of Shmuel. This man is an experienced robber, and I wish to penalize him. Therefore, I compelled him to pay the enhanced value, although by right he is not obligated to do so.
מַתְנִי׳ גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
MISHNA: If one robbed another of an animal and it aged while in his possession, consequently diminishing its value, or if one robbed another of Canaanite slaves and they aged while in his possession, they have been changed. The robber therefore pays according to the value of the stolen item at the time of the robbery. Rabbi Meir says: With regard to Canaanite slaves, he says to the robbery victim: That which is yours is before you.
גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק; פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ; יַיִן וְהֶחְמִיץ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
If one robbed another of a coin and it cracked, thereby reducing its value; or if one robbed another of produce and it rotted; or if one robbed another of wine and it fermented, then he pays according to the value of the stolen item at the time of the robbery.
מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל; תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת; חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח; בְּהֵמָה וְנִתְעַבְּדָה בָּהּ עֲבֵירָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִיסָּקֵל – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
If he robbed another of a coin and it was invalidated by the government; or if he robbed another of teruma and it became ritually impure; or if he robbed another of leavened bread and Passover elapsed over it, and therefore it is prohibited to derive benefit from it; or if he robbed another of an animal and a sin was performed with it, thereby disqualifying it for use as an offering; or if the animal was disqualified from being sacrificed upon the altar for some other reason; or if the animal was going out to be stoned because it gored and killed a person at some point after the robbery, the robber says to the robbery victim: That which is yours is before you. In all of these cases, although the value of the stolen item has been diminished or altogether lost, since the change is not externally discernible, the robber returns the item in its current state.
גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא ״הִזְקִינָה״ – הִזְקִינָה מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּחֲשָׁה. וְהָא אֲנַן ״הִזְקִינָה״ תְּנַן! כָּחֲשָׁה כְּגוֹן הִזְקִינָה, דְּלָא הָדְרָ[א] בָּרְיָא.
GEMARA: With regard to the mishna’s statement that one who robbed another of an animal that aged pays what its value was at the time of the robbery, Rav Pappa says: It is not so that aged means that it actually aged. But even if the animal was weakened, which is a less significant change, it is still considered changed, and the robber has acquired the animal. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that it aged, indicating that a lesser change, e.g., weakening, is not significant? The Gemara responds: Rav Pappa was speaking of weakening that is like aging, i.e., the animal became so weak that it will not return to its former health.
אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. אֲמַר לֵיהּ, לָאו אָמֵינָא לָךְ: לָא תַּחְלֵיף גַּבְרֵי? הָהוּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אִלְעָא אִיתְּמַר.
Mar Kashisha, son of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi: This is what they say in the name of Rabbi Yoḥanan: Even if one stole a lamb and it became a ram, or a calf and it became an ox, it is considered that a change occurred while the animal was in the robber’s possession, and he has acquired it due to this change. If he then slaughtered or sold the animal, he slaughters his own animal and he sells his own animal, and he does not become liable to pay the penalty of four or five times the value of the animal. Rav Ashi said to him: Didn’t I say to you: Do not exchange the names of the men in whose name you are transmitting words of Torah? That statement was stated in the name of Rabbi Ela, not in the name of Rabbi Yoḥanan.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב שָׁבֵיק רַבָּנַן וְעָבֵיד כְּרַבִּי מֵאִיר? אָמְרִי: מִשּׁוּם דְּבָרַיְיתָא אִיפְּכָא תָּנְיָא. וְרַב שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא? רַב – מַתְנִיתִין נָמֵי אִיפְּכָא תָּנֵי.
§ The mishna teaches that Rabbi Meir says: With regard to Canaanite slaves, he says to the robbery victim: That which is yours is before you. The Gemara comments: Rav Ḥanina bar Avdimi says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. The Gemara asks: And would Rav set aside the opinion of the Rabbis, who are the majority, and practice the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Meir? The Sages say: It is because it is taught in a baraita in the opposite manner, i.e., with the opinions reversed, so that the Rabbis, rather than Rabbi Meir, hold that with regard to slaves the robber says: That which is yours is before you. The Gemara asks: And would Rav set aside the mishna and practice the halakha in accordance with the statement of the baraita ? The Gemara responds: Rav also teaches the mishna in the opposite manner.
וּמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַב דְּאָפֵיךְ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי דְּבָרַיְיתָא? אַדְּרַבָּה, נֵיפוֹךְ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! אָמְרִי: רַב נָמֵי מַתְנִיתִין אִיפְּכָא אַתְנוּיָהּ.
And what is the reasoning of Rav, who reversed the opinions in the mishna in light of the baraita ? On the contrary, let him reverse the opinions in the baraita in light of the mishna. The Sages say in response: Rav also learned the mishna in the opposite manner. Rav did not decide to reverse the opinions in the mishna. In the text of the mishna that he utilized, the opinions were the same as in the baraita .
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי לָא אָפֵיךְ – חֲדָא מִקַּמֵּי חֲדָא; חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי – אָפֵיךְ.
And if you wish, say instead that Rav did in fact decide to reverse the opinions in the mishna, based upon the principle: When he does not reverse a mishna due to a baraita , it is when there is one mishna that he will not reverse in light of one baraita . But he would reverse one mishna in light of two baraitot , and in this case there is a second baraita in which the opinions are the reverse of those found in the mishna.
דְּתַנְיָא: הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה; וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ, וְיָלְדָה; זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה״, וְהַלָּה שׁוֹתֵק – זָכָה בָּהּ. זֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וְזֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – יַחְלוֹקוּ.
The second baraita is as it is taught in the Tosefta ( Bava Metzia 8:23–24): In the case of one who exchanges a cow for a donkey, and in the meantime the cow gave birth; and similarly, in the case of one who sells his Canaanite maidservant, and in the meantime she gave birth, if in either of these cases the purchaser and seller have a dispute as to when the birth took place, where this one says: She gave birth at the time that she was in my possession and therefore the offspring is mine, and the other is silent, then the one who stated definitively that she gave birth while in his possession has acquired the offspring. If this one says: I do not know, and that one says: I do not know, then they shall divide the value of the offspring.
זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ וְזֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ יָלְדָה, לְפִי שֶׁכׇּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
The baraita continues: If this one says: She gave birth while in my possession, and that one says: She gave birth while in my possession, then the seller must take an oath that she gave birth while in his possession, as anyone who is obligated to take an oath that is enumerated in the Torah takes an oath and does not pay; this is the statement of Rabbi Meir. In this case, since the seller initially had possession of the animal or the maidservant, he is considered the defendant, and therefore it is sufficient for him to take an oath to exempt himself from payment and maintain possession of the offspring.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין נִשְׁבָּעִין לֹא עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת.
The baraita continues: And the Rabbis say that one does not take an oath concerning either Canaanite slaves or concerning land. This indicates that according to the opinion of the Rabbis, Canaanite slaves have the legal status of land, whereas according to the opinion of Rabbi Meir, they do not. It follows, then, that in the mishna here as well, it is the Rabbis, and not Rabbi Meir, who maintain that, with regard to slaves, one says: That which is yours is before you, as one does with regard to land.
הַאי ״הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר״?! ״הֲלָכָה כְּרַבָּנַן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּאָפְכִיתוּ וְתָנֵיתוּ, הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.
The Gemara asks: If it is true that the opinion that the mishna attributed to Rabbi Meir was attributed by Rav to the Rabbis, then this phrase: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, is imprecise. Rav should have said that the halakha is in accordance with the opinion of the Rabbis. The Gemara responds: This is what Rav is saying: According to the way that you have reversed the opinions in the mishna, and you taught that Rabbi Meir says that the robber says to the robbery victim: That which is yours is before you, then the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, despite the fact that according to Rav, this is the opinion of the Rabbis.