Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Kamma 82b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Kamma 82b

    Bava Kamma 82b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 324 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    חפיפה במסרק להרחקה דמילתא:

    לדברי תורה שלא ישנה עד שיטבול:

    אין הבית חלוט בה כדין בתי ערי חומה אלא גאולה תהיה לו אם ירצה לגאול ואם יגיע יובל יוצא ביובל כבתי ערי חצרים:

    זיזין קורות יוצאין מן הכתלים:

    גזוזטראות אולדליו"ר בלע"ז על פני העלייה מבחוץ:

    כבשונות משרפות סיד לקדירות:

    גינת ורדין כך שמה והיא היתה צריכה לקטורת והיינו כיפת הירדן כריתות (דף ו.) על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן:

    אין מלינין בה את המת מת בה אדם באותו היום קוברים אותו מיד:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Tosafot

    אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו: ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא"ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי"ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו.) ואע"ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע"פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:

    ואינה מביאה עגלה ערופה וא"ת מאי אריא משום דלא נתחלקה תיפוק ליה משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כג:) ואע"ג דאמר התם דביושבת בין ההרים לא אזלינן בתר רובא וירושלים הרים סביב לה מכל מקום היו ישראל נכנסין ויוצאין לה לעלות לרגל ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה שקרויה רוכלת עמים וי"ל דמ"מ היו שם מקומות שלא היו מצויים כי אם יושבי ירושלים לבדם אי נמי בימי חזקיה שכל ישראל היו בירושלים ולא היו באין לסחורה:

    ואין מטמא בנגעים דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים אין לפרש שנתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה ולפיכך אין מטמא דבפ"ק דיומא (דף יב.) משמע דלמ"ד לא נתחלקה לא נתחלקה ממש וא"ת מנליה דלא נתחלקה ממש דלמא סבר נתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה כמו לר' יהודה דאמר נתחלקה ומטמא ובית המקדש עצמו אין מטמא אע"ג דנתחלק אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם וי"ל דבית המקדש סברא הוא אע"ג דנתחלק דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו אבל ירושלים אם מתחילה נתחלקה למה היו חוזרין וקונין אותה:

    לא יגדל אדם חזירין וא"ת ת"ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים כדתנן במסכת שביעית (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורה בנבילות וטריפות ובפ' כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים דוקא נזדמנו אבל לכתחילה לא כדדריש התם יהיו בהוייתן יהא ובת"כ נמי דרשינן שקץ הוא לכם שלא לעשות סחורה בהן ותירץ ר"ת דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן שרי וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתמן למלאכה:

    ואסור לאדם שילמד בנו חכמת יוונית וא"ת והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאמרינן בפרק בתרא דסוטה (דף מט.) וטיטוס היה בשעת חורבן כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נו:) ומלכות בית חשמונאי קדמי טובא כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ט.) וי"ל דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו א"נ אי הוה בעי למיקם בארור לא היה מיקרי עבריין אבל לבסוף איכא גזירה דרבנן ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס:

    ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא (כולה) משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סד: ושם) וא"ת והא בימי מרדכי הוה המעשה כדאמר התם בגמ' דאתא חרשא אותיב ידיה אגנה כו' אמר להן מרדכי ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היה כי אם ר"ס שנים קודם החורבן כדאמר בפ"ק דע"ז (דף ט.) ונראה לר"י דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש דקאמר והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') פתחיה על הקנין:

    Tosafot on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Rashba

    ותיקן טבילה לבעלי קריין והאידנא נהוג כרבי יהודה דאמר אין דברי תורה מקבלין טומאה. ואם תאמר היאך בטל רבי יהודה מה שתיקן עזרא ואין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (מגילה ג, א). וי"ל דשמא סבור דמעולם לא תיקן עזרא בכך. אי נמי שהתנה עזרא שהרוצה לבטל יבטל וכדאמר בריש פרק קמא דמועד קטן (ג, ב) שמותר לבטל.

    לא יגדל (יהודים) [אדם] חזירים ואם תאמר תיפוק ליה דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים כדתנן במסכת (שבועות) [שביעית] (פ"ז מ"ג) אין עושין סחורות בנבלות וטרפות, ובפרק כל שעה (פסחים כג, א) אמרינן ציידי חיה ועוף יהודים אסור לצוד חיה ועופות הטמאים אלא אם נזדמנו להם מותר, ושם אמרו שאסור דבר תורה דכתיב ושקץ יהיו לכם בהוייתן יהו. וי"ל דהכא אפילו נזדמנו לו שנפלו לו בירושה קאמר דאסור לגדלם וכדתניא לעיל (בבא קמא פ, א) מי שנפלו לו כלבים וחזירין בירושה אין מחייבין אותו למכור מיד אבל מוכר הוא על יד על יד.

    ירושלמי כתיב טמאים הם לכם וכתיב טמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה. כל דבר שאיסורו דברי תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה. הרי חמור למלאכתו הוא גדל הרי גמל למלאכתו הוא גדל.

    Rashba on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Meiri

    התשיעית שיהו רוכלים והם המביאים קשוטי נשים רשאים לחזר בעיירות ולא יוכלו בני העיירות לעכב כדי שיזדמן להם מה שצריך להם ולא יתגנו על בעליהן:

    העשירית שתקן טבילה לבעלי קריין ר"ל שלא יעסקו בתורה עד שיטבלו שמן התורה אין טומאת קרי אלא לתרומה וקדשים ובא הוא ותקנה אף לדברי תורה וכבר נתבטלה תקנה זו כמו שבארנו עניניה במסכת ברכות:

    עשרה דברים נאמרו בירושלים הראשונה אין הבית חלוט בה ר"ל שכל המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה אם לא גאלה לשנים עשר חדש נחלט ביד הלוקח אבל ירושלם אע"פ שהיא מערי חומה אין הבית חלוט בה לעולם:

    השנית במה שכבר ידעת בחלל שנמצא באדמה שמודדין העיר הקרובה ומביאין משם עגלה ועורפין אותה כמו שהתבאר במקומו אין ירושלם בכלל מדידה זו ואין מודדין לה מפני שאין מביאה עגלה ערופה אלא אם נמצא קרוב לירושלם מניחין אותה ומודדין לשאר עיירות:

    השלישית שאינה נעשית עיר הנדחת:

    הרביעית שאינה מיטמאה בנגעים:

    החמישית שאין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום חשש טומאת אהל וכן מחשש שלא יזוקו שם עולי רגלים:

    הששית שאין עושין בה אשפות מפני שגדלין בהם שרצים וכל שהשרצים מצויין לשם טומאה מצוייה לשם:

    6 more comments on this page.

    Meiri on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ואין מטמא בנגעים כו' ובהמ"ק עצמו כו' שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם כו' עכ"ל לא מצאתיו שם גם רש"י פירש שם דבהמ"ק עצמו לא נתחלק דכשקנה דוד את גורן מארונה גבה כסף מכל שבט ושבט כדאמרינן בספרי ובשחיטת קדשים עכ"ל ע"ש:

    בד"ה ואסור לאדם כו' ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס עכ"ל דכיון דמתניתין דינא קתני אין מגדלין חזירים משמע דגזור וקבלו והעובר נקרא עבריין ואע"ג דלא הוזכר התם במתני' בסוף סוטה גזירה דלא יגדל בפולמוס של טיטוס איכא למימר כיון דהוזכר שם גזירה דלא ילמוד בנו יונית מה"ט גזרו נמי דלא יגדל חזירים דחדא טעמא אית בהו משום הך עובדא דאחים דהתם אפולמוס של טיטוס מייתינן ליה נמי האי עובדא דמה שגזרו כבר בהך עובדא דאחים בפולמוס של טיטוס קיימו להיות גזירה דרבנן וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אתא הוא ותקן חפיפה אומר רבינו תם דאין חפיפה אלא בראש וכו' וניחא הא דאמרינן בפרק בתרא דנדה טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחזור ולטבול וכו'. ובפרק קמא דחולין אמרינן טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אפילו נתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה ולא מפליג בסמוך לחפיפה טבל. ויש לומר דההיא מיירי בגוף דליכא חפיפה והא דרבא מיירי בראש. ויש מתרצין דהאי דחולין מיירי בכהנות דאמרינן דאין צריכות חפיפה מפני שרגילות בכל יום לטבול לטהרות ודוחק. ה"ר ישעיה ז"ל.

    אין הבית חלוט בה אינו נמכר לצמיתות שלא נתחלקה לשבטים ולא מצי לאקנויי לדירה. וזה לשון הרמ"ה ז"ל בפרטיו אין הבית חלוט בה דכתיב לצמיתות לקונה אותו לדורותיו וקסבר ירושלים אינה מתחלקת לשבטים מאן מקנה ליה. ואין מביאה עגלה ערופה דגבי עגלה ערופה לרשתה אמר רחמנא וקסבר ירושלים אינה מתחלקת לשבטים. ע"כ.

    ואין מביאין עגלה ערופה תימה למאן דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב וסבר דאין מביאין אלא בעיר היושבת בין ההרים תיפוק ליה הכא דאינה מביאה משום דאזלינן בתר רובא דעלמא וכו'. וצריך לומר דיש צד אחד לירושלים שאין רגילין לבא לדרך אותו צד. ונראה שלצד צפון היה שירושלים היתה לדרום הר הבית והיתה קרובה לצד מזרח ומערב ורחוקה מן הצפון ועל כל השערים קתני במדות שהיו משמשין כניסה ויציאה חוץ משער טדי בצפון דלא קתני משמשת כניסה ויציאה. ה"ר ישעיה ז"ל.

    משום קוטרא שהכבשונות כיון שעשנם מרובה משחיר כותלי החומה וכן שלא יתערב עם עשן המערכה. הרב המאירי ז"ל. וגאון ז"ל פירש משום קוטרא שלא ישחיר העשן כותלי בית המקדש. כבשונות חפירות ששורפין בהן סיד. משום סירחא דכי מזבני להו הוי היזקא לעולי רגלים. ע"כ לשון גאון ז"ל.

    אף על פי שאין מגדלין גנות ופרדסין בירושלים גנת ורדים היתה שם מימות נביאים הראשונים שלא עקרוה. ופירשו בה חכמי הצרפתים מפני שהיא היתה צריכה לקטורת ופירשו עניינה כענין כפת הירדן האמור בפיטום הקטורת. ואין הדברים נראין כמו שיתבאר במקומו. הרב המאירי ז"ל.

    ואין מלינין בה את המת קשה לי מאי איריא ירושלים והרי הלכה רווחת שאסור להלין את המת והמלין את מתו עובר בלאו שנאמר וכו' כדאיתא בפרק אלו מגלחין ועוד מאי קאמר ואין מלינין בה את המת גמרא ופירש רש"י מסורת בידינו ואין טעם לדבר ומאי גמרא דקאמר הא קרא הוא וכדאמרינן. ושמא יש לומר דבירושלים אין מלינין ואפילו לכבודו דאלו בעלמא לכבודו מותר. שיטה. באבות של רבי נתן שנינו שאין מעבירין עצמות המת בירושלים ואין נותנין בה מקום לגר תושב ואין מקיימין בה בית הקברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיה שם מימות נביאים הראשונים. ויש מי שאמר שם שאין דין בן סורר ומורה בירושלים וכן שאין ממזר נכנס בירושלים. הרב המאירי ז"ל. באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים ואף על פי שבכל מקום כבר היה אסור שאין עושין סחורה בנבלות וטרפות הוסיפו על זה עונש החרם. הרב המאירי ז"ל. והרשב"א ז"ל תירץ דהכא אפילו אם נזדמנו או נפלו לו בירושה קאמר שאסור לגדלם וכדתניא לעיל מי שנפלו לו כלבים וחזירים בירושה אין מחייבין אותו למכור מיד אבל מוכר הוא על יד. ירושלמי. כתיב טמאים הם לכם וכתיב טמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה הרי חמור למלאכתו הא גדל והרי גמל למלאכתו הוא גדל. ע"כ לשון הרשב"א ז"ל.

    ארור שילמד בנו חכמת יונית וא"ת והלא בפולמוס של טיטוס וכו'. ויש לומר דמעיקרא וכו' ככתוב בתוספות. אי נמי מעיקרא קיימי בארור ותו לא והשתא גזור לנדות ולרדות על כך. הרב רבי ישעיה ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    בתוספות בד"ה אתא איהו ותיקן וכו' והא דדריש וכו' מה להלן בעלי קריין אסורים אסמכתא היא עכ"ל. וליכא למימר דמדאורייתא אסור בבעל קרי מחמת תשמיש דומיא שנאסר להם בחורב אל תגשו אל אשה ואתא עזרא וגזר אף בבעל קרי לאונסו דבברכות משמע להדיא דאפילו בריא המרגיל מחמת תשמיש נמי מתקנת עזרא היתה וק"ל:

    בד"ה ואין מטמא וכו' וא"ת מנ"ל דלא נתחלקה כו' אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם עכ"ל. והתמיה מהרש"א דהאי מלתא לא מצינו התם וכו' ויש ליישב דהאי כדאמר התם אדלעיל קאי על מ"ש אף על גב דנתחלקה דמשמע מזה דר"י ס"ל דמקום מקדש נמי נתחלק ואפ"ה לא מיטמא ולא אמרינן נהי דלר"י ירושלים נתחלקה מקום מקדש מיהא לא נתחלק וע"ז הביאו ראיה כדאמר התם והיינו דאמרינן שם בפלוגתא דהני תנאי מה היה בחלקו של יהודה הר הבית וכו' נמצא משמע להדיא דמאן דס"ל ירושלים נתחלקה ה"ה למקום מקדש וא"כ קשה מ"ט דר"י דמקום מקדש אינו מטמא אע"כ משום שנתנו תחתיו דושנה של יריחו כנ"ל וכן נראה מסברא דא"א לומר דמקום מקדש לחוד לא נתחלק שהרי לא היו יודעין מקומו דאפילו בימי דוד סבור למבני בעין עיטם אבל אי אמרינן דירושלים כולה לא נתחלקה א"ש ודו"ק:

    Penei Yehoshua on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' הורקנוס מבפנים במנחות דף סד ע"ב ובסוטה דף מט ע"ב איתא בהיפך הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים:

    Gilyon HaShas on Bava Kamma 82b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקֻפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר יש להבין למה העלו חזיר ולא בהמה אחרת שאינה בת הקרבה והלא אותם הפרים בעליהם ישראלים היו ואינם עכו"ם אשר אוהבים החזיר? ועוד יש להבין והלא החומה היתה חומת ירושלים ולמה נזדעזעה ארץ ישראל שהיא חוצה לירושלים תזדעזע ירושלים בלבד? ונראה לי בס"ד דידוע החזיר הוא קליפה גדולה ולכן תוך 'חֲ זִי ר' יש י"ז מספר טוֹב [17] שבלוע בקליפתו חלק טוב אשר על ידי כך תהיה קליפתו קשה וכתב מהר"ן [רבי נתן נטע שפירא] ז"ל דקליפת חזיר היא 'רע עין' ולכן החזיר התחתון אם יסמו את עיניו ימות וכתב דעשו דבוק בקליפת חזיר לכן היה רע עין ולכן אדום יש להם עין רעה וכנזכר בספרו מגלה עמוקות עיין שם. ובזה פרשתי הטעם מה שנאמר וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ (בראשית לג, א) שהביא ארבע מאות איש כמנין 'רע עין' [400] ועיין בספר ראשית חכמה (בשער התשובה פרק ג' דף קלא) שכתב בשם המקובלים ז"ל שיש ארבע מאות כחות של סטרא אחרא כסוד וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ עיין שם ואפשר דהם כוונו לדבר זה גם כן ולכן אדום אוהבים את החזיר ולכן 'יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר' נו"ן רבתי (תהלים פ, יד). ובזה מובן היטב הטעם שהעלו להם חזיר לומר להם על מה אתם תופסים המקום הזה וסגרתם פתח החומה כנגדינו הלא עתיד לעלות למקום הזה חזיר שהוא אדום שכבר התנבא על זאת דוד המלך ע"ה במזמור 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל' באומרו זְכֹר הֳ' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ (תהלים קלז, ז) וכן היה אחר כך שעלה טיטוס ופרץ החומה והחריב בית המקדש ולרמוז להם על זאת לכך העלו להם חזיר על החומה. ובזה מובן הטעם שנזדעזעה כל ארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה כמנין 'רע עין' דקליפת חזיר שהגבירו אותה בכך באותה שעה.

    בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְלַּמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמַת יְוָנִית. קשא דעליית החזיר באה ונהייתה מחמת לימוד חכמת יונית ועל ידי כך פסק התמיד והיה צריך לקלל את המלמד חכמת יונית קודם? ונראה לי בס"ד כי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לא ידעו ולא הרגישו דעליית החזיר היתה מכח אותו זקן שסיפר עמהם בחכמה יונית לכן תכף כשראו שהעלו להם חזיר ונזדעזעה החומה קללו להמגדל חזירים ואחר שידעו שזה הדבר נעשה מכח אותו זקן שספר יונית אז קללו את המלמד לבנו חכמה יונית ולכן דקדק בעל המאמר למנקט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים 'באותה שעה' דייקא. והא דנקטי במגדל חזירים אִישׁ ובלימוד חכמה יונית אָדָם נראה לי בס"ד תואר אדם יאמר על חכם וחשוב אבל איש יאמר על כל המון העם ולימוד החכמה ימצא אצל החשובים ולגדל בהמות וחיות ימצא אצל סתם אנשים דעלמא. והא דְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְעִיצַת צִפָּרְנָיו נראה לי בס"ד כי החזיר יש לו סימן טהרה בעקביו דפרסותיו סדוקות אך סימן טומאה בפיו דאינו מעלה גרה כמו שנאמר וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם (דברים יד, ח) נמצא סימן טהרה מראה בעקביו אבל הוא בראשו נגעו כי פיו הוא בראשו ולכן נעץ צפרניו בחומה להראות סימן טהרה שיש בו כי אותו החזיר שהעלו הגם דאין בו דעת הנה הקליפה נתלבשה בו והניחתו לנעוץ צפרניו להראות שראוי הוא לקרבן מצד סימן זה של טהרה שיש בו, ולכן נזדעזעה ארץ ישראל בעת שהראה סימן טהרה זה שלו דכפי האמת טמא הוא מכח סימן טומאה אשר בפיו ולכן קללו את המגדל חזירים בקללה של ארור כי 'עקבי חזיר' גימטריא ארור [407] ולזה אמרו ' אָרוּר ' הַמְּגַדֵּל חֲזִירִים שסמך והסתכל רק בעקבי חזיר שיש ברגליו סימן טהרה ולכך גדלו על כן ארור יהיה כמנין 'עקבי חזיר' שהסתכל בהם ולא נסתכל בראש החזיר ששם סימן טומאה.

    Ben Yehoyada on Bava Kamma 82b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bava Kamma, daf 82, Amud Bet, about 324 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “וַאֲתָא אִיהוּ תַּיקֵּן חֲפִיפָה.…”

    2. Segment 213 words

      Opens “וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת – מִשּׁוּם תַּכְשִׁיטֵי…”

    3. Segment 328 words

      Opens “וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין – דְּאוֹרָיְיתָא הוּא!…”

    4. Segment 416 words

      Opens “עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט…”

    5. Segment 538 words

      Opens “וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים; וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין…”

    6. Segment 620 words

      Opens “אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ – דִּכְתִיב: ״וְקָם…”

    7. Segment 720 words

      Opens “וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה – דִּכְתִיב: ״כִּי…”

    8. Segment 811 words

      Opens “וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת – דִּכְתִיב: ״עָרֶיךָ״,…”

    9. Segment 915 words

      Opens “וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי נֶגַע…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת – מִפְּנֵי…”

    11. Segment 117 words

      Opens “וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת – מִשּׁוּם שְׁקָצִים.…”

    12. Segment 127 words

      Opens “וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת – מִשּׁוּם קוּטְרָא.…”

    13. Segment 138 words

      Opens “וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין – מִשּׁוּם…”

    14. Segment 147 words

      Opens “וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין – מִשּׁוּם קֳדָשִׁים.…”

    15. Segment 157 words

      Opens “וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת – גְּמָרָא.…”

    16. Segment 1629 words

      Opens “אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכׇל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן:…”

    17. Segment 1742 words

      Opens “הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת…”

    18. Segment 1828 words

      Opens “בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים,…”

    19. Segment 1910 words

      Opens “וְחׇכְמַת יְווֹנִית מִי אֲסִירָא?! וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי:…”

    Original text

    וַאֲתָא אִיהוּ תַּיקֵּן חֲפִיפָה.

    And Ezra came and added to the Torah’s minimal obligation. He instituted the requirement of combing the hair even when it is known that it is not knotted and contains no repulsive substance.

    וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת – מִשּׁוּם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנּוּ עַל בַּעֲלֵיהֶם.

    The Gemara discusses the next of Ezra’s ordinances: And that peddlers should circulate through all the towns. This Gemara explains that this is because peddlers supply women’s cosmetics, and therefore Ezra instituted this practice so that women should not become unattractive to their husbands.

    וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין – דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם״! דְּאוֹרָיְיתָא הוּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים; אֲתָא הוּא, תִּיקֵּן אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה.

    The Gemara analyzes the last of the ten ordinances: And he instituted the requirement of immersion for those who experienced a seminal emission. The Gemara asks: But this is required by Torah law, as it is written: “And if the flow of seed go out from a man, then he shall bathe all his flesh in water” (Leviticus 15:16). The Gemara answers: By Torah law immersion is required only if one wishes to partake of teruma or sacrificial meat. Ezra came and further instituted that immersion is necessary even for reciting or studying matters of Torah.

    עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ; וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה; וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת;

    § The mishna teaches that one may not raise chickens in Jerusalem. The Gemara cites a baraita that contains a list of other halakhot that are unique to Jerusalem. Ten matters were stated with regard to Jerusalem: A house situated in Jerusalem does not become irredeemable one year after its sale. Those who sell houses in other walled cities have the right to buy back their property for one year after the transaction. If they fail to do so, the house becomes the permanent possession of the buyer (see Leviticus 25:29–30). This halakha does not apply to houses in Jerusalem. And its Elders do not bring a heifer whose neck is broken as required when a murder victim is found near a city and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9); and it cannot become an idolatrous city (see Deuteronomy 13:13–19).

    וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים; וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת – חוּץ מִגַּנּוֹת וְורָדִין שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים; וְאֵין מְגַדְּלִים בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין; וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת.

    The baraita continues its list: And a house in Jerusalem cannot become ritually impure with the impurity of leprous sores; and one may not build out projections or balconies [ gezuztraot ] from houses that are in it; and one may not establish garbage dumps in Jerusalem; and one may not build kilns in it; and one may not plant gardens and orchards [ pardesot ] in it, except for the rose gardens that were already there from the times of the early prophets; and one may not raise chickens in it; and finally, one may not leave a corpse overnight in Jerusalem.

    אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ – דִּכְתִיב: ״וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה לַצְּמִתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו״, וְקָסָבַר לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים.

    The Gemara discusses these ten halakhot pertaining to Jerusalem, one by one: A house situated in it does not become irredeemable one year after its sale. The reason is that it is written: “And if it is not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him who bought it, throughout his generations” (Leviticus 25:30). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any single one of the tribes of Israel; rather, it is considered common property. Since no one has ancestral ownership of any house in Jerusalem, its houses cannot be sold permanently.

    וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה – דִּכְתִיב: ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.

    The Gemara analyzes the next halakha : And its inhabitants do not bring a heifer whose neck is broken. The reason is that it is written: “If one is found slain in the land that the Lord your God gives you to possess it” (Deuteronomy 21:1). And, again, the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. Therefore, it is not included in the description: “The land that the Lord your God gives you to possess it.”

    וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת – דִּכְתִיב: ״עָרֶיךָ״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.

    The baraita states: And it cannot become an idolatrous city. The reason is that it is written, in the introduction of the passage dealing with the halakha of an idolatrous city: “If you shall hear tell concerning one of your cities, which the Lord your God gives you to dwell there” (Deuteronomy 13:13). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. It is therefore not included in the description “one of your cities, which the Lord your God gives you to dwell there.”

    וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.

    The baraita further teaches: And a house in Jerusalem does not become ritually impure with the impurity of leprous sores. The reason is that it is written: “And I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession” (Leviticus 14:34). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. It is therefore not included in the description “a house of the land of your possession.”

    וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת – מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה, וּמִשּׁוּם דְּלָא לִיתַּזְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים.

    The Gemara discusses the next halakha : And one may not build out projections or balconies from houses that are in Jerusalem. The Gemara provides two reasons for this prohibition. First, it is due to the danger of contracting ritual impurity by being in the same tent as a corpse, i.e., under the same roof, in which case the impurity spreads to all items under the roof. If even a small part of a corpse is under a balcony, everyone who passes under that balcony is rendered impure. Many people come to Jerusalem to sacrifice offerings, and they must maintain a state of ritual purity. The other reason is so that those great crowds of pilgrims not be injured by colliding with the projections.

    וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת – מִשּׁוּם שְׁקָצִים.

    The next halakha pertaining to Jerusalem is: And one may not establish garbage dumps in it. The Gemara explains that the reason is due to the repugnant creatures that are attracted to such heaps and impart ritual impurity upon their death.

    וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת – מִשּׁוּם קוּטְרָא.

    The baraita states: And one may not build kilns in Jerusalem. The reason is due to the unsightly smoke produced by kilns. The Sages sought to preserve the beauty of Jerusalem and the Temple.

    וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין – מִשּׁוּם סִירְחָא.

    The baraita teaches: And one may not plant gardens and orchards in it. This is due to the odor emitted by these places, either from discarded weeds or from fertilizer.

    וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין – מִשּׁוּם קֳדָשִׁים.

    The next halakha on the list is: And one may not raise chickens in Jerusalem. The Gemara explains that this is due to the sacrificial meat that is consumed in Jerusalem. Since chickens peck in the garbage, they are likely to pick up items that impart ritual impurity and bring them into contact with the consecrated food, which may not be eaten in an impure state.

    וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת – גְּמָרָא.

    The Gemara discusses the last halakha : And one may not leave a corpse overnight in it. The Gemara notes that this prohibition is a tradition; there is no known explanation for it.

    אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכׇל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁצָּרוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבִּפְנִים וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבַּחוּץ. וּבְכׇל יוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים לָהֶם בְּקוּפָּה דִּינָרִין, וְהָיוּ מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים.

    § The mishna teaches that one may not raise pigs anywhere. The Sages taught in a baraita the background for this halakha : When the members of the house of Hasmonean monarchy were at war with each other, Hyrcanus, one of the parties to this war, was inside the besieged Jerusalem, while his brother Aristobulus, the other contender to the throne, was on the outside. And every day the people inside would lower down money in a box from the Temple walls, to purchase sheep to sacrifice, and those on other side would take the money and send up sheep to them over the wall for the daily offerings.

    הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת יְווֹנִית, אָמַר לָהֶם: כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בָּעֲבוֹדָה – אֵין נִמְסָרִים בְּיֶדְכֶם. לְמָחָר שִׁילְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקוּפָּה, וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַחוֹמָה, נָעַץ צִפׇּרְנָיו בַּחוֹמָה, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה.

    There was a certain elder there who was familiar with Greek wisdom, and he said to those besieging Jerusalem: As long as they occupy themselves with the Temple service, they will not be delivered into your hands. The next day they lowered down money in a box as usual, but this time they sent up to them a pig. When the pig reached to the midpoint of the Temple wall it stuck its hooves into the wall, and Eretz Yisrael quaked over an area of four hundred parasangs by four hundred parasangs.

    בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ חׇכְמַת יְווֹנִית. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּנּוֹת הַצְּרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר.

    At that time the Sages said: Cursed be the man who raises pigs, and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom. And it was concerning that time of siege that we learned in a mishna: There was an incident in which the barley for the omer offering came from the gardens of Tzerifin, far from Jerusalem, and the wheat for the two loaves of Shavuot was brought from the valley of Ein Sokher. Barley and wheat could not be brought from any nearer because the besiegers had destroyed all the produce around Jerusalem. This concludes the baraita .

    וְחׇכְמַת יְווֹנִית מִי אֲסִירָא?! וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

    The Gemara asks a question with regard to this baraita : And is it really prohibited to study Greek wisdom? But isn’t it taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi said: In Eretz Yisrael,