Commentary page

Bava Batra 65b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Bava Batra 65b

Bava Batra 65b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 194 words — with the classic commentaries printed on the page.

Tosafot

נימא מתני' דלא כר' מאיר מדתנן דלא מכר את המפתח דייק דהא מכח מפתח מסיק דאתיא דלא כר' מאיר ולא כפ"ה דפירש דהשתא מדקתני לא מכר. את המכתשת המיטלטל קא פריך:

מחוורתא דלא כר' מאיר וא"ת והא קאמר בהמוכר את הספינה (לקמן בבא בתרא דף עח:) דרבי אליעזר ור"מ קיימי בחדא שיטה מדתנן בפירקין (דף סז:) רבי אליעזר אומר המוכר את הבד מכר את הקורה וי"ל. דלאו ממש בחדא שיטה קאמר תדע דהא טעמא דר' אליעזר מפרש בברייתא שלא נקרא בית הבד אלא על שם קורה:

צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה איכא לאוקמי אפילו בפרוץ משני רוחות כדרך הצינור וכגון שחטטו באמצע לקבל צרורות דבהאי בית קבול חשיבי מים שאובים שעוברים על אותו בית קיבול כדתנן (מקואות פ"ד מ"ג) החוטט בצינור כדי לקבל צרורות בשל עץ בכל שהוא בשל חרס רביעית ר"י אומר אף בשל חרס בכל שהוא כו' דאי לא חטטו אפילו סתום משלשה צדדים לא חשיב כלי כדמוכיח רבינו שמואל מהא דתנן (שם מ"ב) המניח את הטבלא תחת הצינור אם יש לה לבזבז מארבע רוחות כו' ואין נראה לאוקמי בצינור שסתום מכל צד ודוקא שמים נופלין מצינור למקוה אבל אם נפלו מצינור לקרקע ומקרקע למקוה המשכה היא ואינו פוסל המקוה אם יש כבר במקוה כ"א סאה מי גשמים כדתנן בפרק קמא דתמורה (דף יב.):

אילימא רבי אליעזר דבית התם בהא פליגי פי' הקונטרס ומיהו רבנן דפליגי עליה לא ליהוו הנהו רבנן דאמר לעיל לא רבי אליעזר ולא רבנן ונראה לר"י דזה דחקו לפי מה שמפרש לעיל מכר את המכתשת חקוקה היינו קבעה ולבסוף חקקה אבל לא את הקבועה היינו חקקה ולבסוף קבעה אלמא מיפלגי רבנן בין חקקה ולבסוף קבעה ובין קבעה ולבסוף חקקה א"כ אתי שפיר כרבנן ובחנם דחק לפרש דמצינן לפרש דחקוקה היינו שלא תלשה מעולם שנחקקה בסלע היוצא מן ההר וקבועה בין קבועה ולבסוף חקוקה בין חקוקה ולבסוף קבועה:

הרי היא כקרקע השתא קס"ד דכוורת מחוברת איירי וצריך לפרש והרי היא כקרקע לקנותה בכסף ושטר וחזקה אבל לבסוף דמסקינן טעמא משום דאיתקש ליער קאי אדבש שבתוך הכוורת ולא חיישינן בחיבור הכוורת ואומר רבינו יצחק דהשתא הוה מצי למיפרך וליטעמיך דלא מוקמת טעמא משום היקשא דיער אלא משום חיבור כוורת בטיט אמאי חייב חטאת הרודה ממנה בשבת דה"ל כרודה פת מן התנור דלא מיחייב אף על גב דתנור מחובר ולענין טומאה נמי מקבל הדבש טומאה אפילו במקומה כיון דלא בעי מחשבה ולענין פרוזבול נמי תיפוק ליה דהא איכא מקום ששוכבת עליו כדפריך בהשולח (גיטין דף לז.) גבי עציץ נקוב אלא על כרחך דמנח אסיכי כדמשני התם ואם כן אין טעמו של רבי אליעזר משום שמחובר בטיט:

Tosafot on Bava Batra 65b · Sefaria

Rashba

גמרא מה דלת קבוע אף מפתח קבוע. יפה פירש הרב ר' יהוסף הלוי ז"ל אבן מיגש, קבוע בתשמיש דלת זה, כגון מפתחות שלנו, שאינן ראויות כל מפתח ומפתח אלא למנעול שלו. ומפתח שאינה קבוע כגון אותו שאנו קורין קאדנ"ט וקורין אותו בלשון ערב קפ"ל והוא אינו קבוע לדלת זו אלא לכל פתח ופתח. ור"ש ז"ל פירש קבוע בדלת ושאינו קבוע בדלת.

צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה פירש רש"י ז"ל צנור של אבן או של עץ כעין סילון ויורדין ממנו מים למקוה. ואינו מחוור, דצנור שהוא פתוח מכאן ומכאן כעין סילון אינו פוסל את המקוה, שאינו עשוי לקבלה, ושנינו במסכת מקואות (פ"ד, מ"ג) סלון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע אינו פוסל מפני שאינו עשוי לקבלה, ושנינו עוד (שם, מב) המניח טבלה תחת הצנור אם יש לה לבזבז פוסלת את המקוה ואם לאו אינו פוסלת, ואם חקק בו כדי לקבל צרורות, פוסל את המקוה, דתנן (שם, מג) החוטט בצנור לקבל בו צרורות בשל עץ בכל שהוא בכלי חרס ברביעית רבי יוסי אומר אף בכלי חרס בכל שהוא, ירד לתוכו עפר ונכבש כשר, פירוש נכבש ונדחק שם עד שאין המים העוברים בתוכו אינן יכולים לשטוף אותו, הרי בטלו חללו ושוב אינו בר קבלה. וצנור זה ששנינו שפוסל את המקוה כשחטט בו לקבל צרורות הוא.

Rashba on Bava Batra 65b · Sefaria

Meiri

יתבאר למטה בסוגיות המשנה השביעית שמלבנות הפתחים והם פצימין של עץ אם הם מחברים בטיט נמכרו בכלל מכר הבית אבל אם אינם קבועות אלא ביתדות הדבר בספק וכן מלבנות החלונות אפילו נתחברו בטיט הואיל ולנוי בעלמא הם עשויות הדבר בספק וגדולי המחברים פסקו בהם שלא נמכרו וכן התבאר שם במלבנות של כרעי המטה והם פצימין קבועים בארץ שכרעי המטה נכנסין לתוכן ונשענים עליהם שאם הם מטלטלין עם המטה לא נמכרו בכלל הבית ואם קבועים כל כך שאין מטלטלין עמה הדבר בספק ויש גורסין בהפך והוא שאם אין מטלטלין עמה ודאי נמכרו הא אם מטלטלין עמה הדבר בספק וגדולי המחברים כתבו שלא נמכרו ואיני יודע לדעתם אם החזיק בהם המוכר היאך יוציאם הלה מידו ויש מפרשים זו של כרעי המטה במוכר את המטה אם נמכרו פצימין אלו אם לאו ויראה שכל שיש בו צרך למטה נמכר עמה ויש מפרשים בכל אלו שכתבנום בספק שקנה לוקח מפני שכל אלו תיקו דממונא לקולא ולא יראה כן ויש מפרשים בענין מלבנות פתחים וחלונות וכרעי המטה דברים אחרים והכל לפי ראות עיני הדיינין ובכלם אם אמר כל מה שבתוכו נמכרו:

המוכר את הכרם לא מכר תשמישי הכרם שאין עומדין עכשו לצרך הכרם אע"פ שמוכנים לכך כגון קנים שבכרם שאינן מונחין תחת הגפנים אע"פ שהם משופים ומוכנים לכך כמו שיתבאר:

מכתשת קבועה שביארנו עליה במשנה שנקנית אגב הבית אין בה הפרש בין חקקוה ולבסוף קבעוה בין שקבעוה תחלה ולבסוף חקקוה:

כבר ביארנו שהמוכר את הבית לא מכר את הבור ולא את הדות ולא את היציע ודברים אלו לא קנאן אפילו אמר לו היא וכל מה שבתוכה:

יתבאר במקומו שמקוה חסר שהשלימו במים שאובין נפסל בשיעור שלשת לוגין וכל שבאים מים למקוה מתוך כלי שיש לו בית קבול הרי אלו מים שאובין הא מכלי שאין בו בית קבול אין להם דין מים שאובין כלל מעתה צנור שאין בו בית קבול שבאו מי גשמים מתוכו למקוה בין שקבעו ולבסוף חקקו בין שחקקו ולבסוף קבעו אין פוסלין את המקוה אבל צנור שיש בו בית קבול כעין צנורות שהיו רגילין בימיהם להניחם תחת הגג והיו עושין בהם חטיטות כדי להתעכב שם טיט הנמחה ויוצא מן הגג מתוך שטף המים וכשהגג מתנגב עולין בו ולוקחין אותו עפר הלח ושפין בו את הסדקים הואיל ויש לצנור זה בית קבול מ"מ אם חקקו תחלה אע"פ שקבעה אח"כ בקרקע או בגג לא בטלה תורת כלי מעליה ופוסלת את המקוה אבל אם קבעה תחלה ואח"כ חקקה מכיון שלא ירד עליה שם כלי עד שנקבעה אין שם כלי עליה מעתה ואינה פוסלת את המקוה הואיל והשאובה אינה אלא מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו:

Meiri on Bava Batra 65b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה צינור שחקקו כו' ודוקא שמים נופלים כו' אבל אם נפלו מצינור לקרקע כו' אם יש כבר במקוה כ"א סאה כו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר דאיירי שפיר בנפלו מצינור לקרקע ומקרקע למקוה ע"י המשכה ואיירי באין כבר במקוה כ"א סאה דלישנא דפוסל את המקוה ואינו פוסל המקוה לא משמע הכי דכיון דבכולה ע"י המשכה נמי הוי דינא הכי א"כ ה"ל למתני בהאי לישנא צינור שחקקו ולבסוף קבעו פסול להמשכת המקוה קבעו ולבסוף חקקו כשר להמשכת המקוה וכיוצא בזה כתב הרשב"ם לקמן בשמעתין ע"ש ודו"ק:

בד"ה הרי היא כקרקע כו' ולענין טומאה נמי מקבל הדבש טומאה אפי' כו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר בזה כפרשב"ם דהדבש בטל לגבי כוורת אלא דאמרי' דלא בטיל והוה אוכל ולא בעי נמי מחשבה כדאמר רב כהנא בפ' הספינה וסמכו בזה ג"כ אראייתם דלעיל דומיא דפת לגבי תנור דלא חשיב הפת מחובר אע"ג דתנור הוא מחובר ה"נ לא ליחשיב הדבש מחובר בשביל הכוורת מיהו לפרשב"א שכתבו התוספות לעיל דכל תנור הוא מחובר ואפ"ה טמא משום דלא חשיב חיבורו חיבור כמו כוורת דהכא דאינו מקבל טומאה משום דהוה חיבורו חיבור גמור אין כאן ראייה כ"כ וי"ל דמ"מ הדבש לא הוי מחובר לכוורת טפי מפת לתנור ודו"ק:

Chidushei Halachot on Bava Batra 65b · Sefaria

Shita Mekubetzet

גמרא לימא מתניתין דלא כרבי מאיר. פירש רשב"ם ז"ל מדקתני דלא מכר את המטלטלת קפריך. ולא נהירא דמשמע דמעיקרא קפריך מכח מפתח דמיניה מסלק מילתיה דקאמר הא דומיא דדלת קתני מה דלת קבוע אף מפתח נמי דקבוע. לשון תוספות הרא"ש ז"ל. וזה לשון הרא"ם ז"ל: לימא מתניתין דלא כרבי מאיר דאי כרבי מאיר הא אמר מכר כרם מכר תשמישי כרם דתנן מכר את הכרם מכר את הקנים שהם לצרכו וסתם מתניתין רבי מאיר והכי נמי מפתח אמאי אינו מכור. ופריק התם קבוע הכא לא קבוע. פירוש קסלקא דעתך דהאי מפתח של מנעול הנקרא בלשון ערבי קפי"ל הוא ומשום הכי פריק התם לענין כרם הקנים קביעי תשמישתיה בכרם ואינן עשויין להסיר אותם משם ולפיכך הם מכורים ואף על פי שאינם קבועים בארץ דהא אוקימנא לקמן דמתקנן ואף על גב דלא סדירן אבל מפתח זו שהוא מפתח של מנעול הנקרא קפל אין תשמישתו קבוע באותו דלת שבאותו בית שכיון שאין המנעול קבוע בדלת עשוי הוא לנעול בו היום בבית זה ולמחר בבית אחר וכיון שהמנעול אינו קבוע גם תשמיש מפתחו אינו קבוע להשתמש בו בבית זו כמו שקבועים תשמיש קנים בכרם זה. ואקשינן והא דומיא דדלת קתני מה דלת דקביע תשמישתיה בבית זה ואינו עשוי לפתוח ולנעול בו בבית אחר אלמא מפתח זה אינו מפתח של מנעול הנקרא קפל אלא מפתח של מנעול הנקרא פלג שמנעול שלו קבוע בדלת ונמצא שתשמיש מפתחו קבוע הוא בזה הדלת ואפילו הכי אינו מכור. אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי מאיר דסבירא ליה דלא הוי מכור אלא כל מאי דמחובר לקרקע כגון דסדירן וכגון מכתשת קבועה וכיוצא בה אבל מאי דלא מחובר לקרקע אף על גב דקבוע תשמישתיה לא הוי מכור. עד כאן. ורשב"ם ז"ל פירש קבוע בדלת ושאינו קבוע בדלת. ולא מחוור. ופירוש הרא"ם עיקר. הרשב"א והר"ן.

צנור שחקקו ולבסוף קבעו פירש רשב"ם ז"ל צנור של אבן או של עץ כעין סילון ויורדין ממנו מים למקוה. ואינו מחוור דצנור שהוא פתוח מכאן ומכאן כעין סילון אינו פוסל את המקוה שאין עשוי לקבלה כו' ככתוב בתוספות. הרשב"א ז"ל.

הי רבי אליעזר אילימא רבי אליעזר דאמר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואפילו תנור וכירים כחקקו ולבסוף קבעו דמי ואפילו הכי קאמר רבי אליעזר דכקרקע הם חשובים דילמא לאו כקרקע הם חשובים משום דכחקקו ולבסוף קבעו דמי והאי דקאמר רבי אליעזר הרי הם כקרקע לענין מכירה בלחוד הוא דקאמר כו'. הרא"ם ז"ל.

רבי אליעזר אומר הרי הוא כקרקע השתא סלקא דעתך דבכוורת מחוברת איירי והרי הוא כקרקע אכוורת קאי שהכוורת הרי היא כקרקע לקנות בכסף ובשטר ובחזקה ולפי המסקנא דמסיק טעמא משום דאתקש ליער קאי אדבש כו' ככתוב בתוספות. לשון תוספי הרא"ש ז"ל.

Shita Mekubetzet on Bava Batra 65b · Sefaria

Rashi

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין.

all these components are sold as part of the sale of the house.

Segment 2

גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר – דְּאִי רַבִּי מֵאִיר, הָא אָמַר: מָכַר אֶת הַכֶּרֶם – מָכַר תַּשְׁמִישֵׁי כֶרֶם!

GEMARA: The Gemara suggests: Let us say that the mishna that distinguishes between different types of household items is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir. As if it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, doesn’t he say in a baraita (78b): If one sold a vineyard, he has sold all of the utensils of the vineyard, including the movable ones? The same should be true for the sale of a house.

Segment 3

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר – הָתָם קְבִיעַ, הָכָא לָא קְבִיעַ. וְהָא מַפְתֵּחַ דּוּמְיָא דְּדֶלֶת קָתָנֵי – מָה דֶּלֶת דִּקְבִיעָא, אַף מַפְתֵּחַ דִּקְבִיעַ! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר.

The Gemara answers: You may even say that the mishna was taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as a distinction can be made between the two cases. There, in the case of a vineyard, the reference is to utensils that are fixed in the vineyard and never removed from it, and therefore they are included in the sale, while here, in the case of a house, the mishna is referring to utensils that are not fixed in the house, and therefore they are not part of the sale. The Gemara objects: But doesn’t the mishna teach the halakha governing a key in similar fashion to the halakha governing the door, indicating that just as a door is fixed in the house, so too, a key is fixed in the house? Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir.

Segment 4

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת – מָכַר אֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַמַּנְעוּל, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ; מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַחֲקוּקָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקְּבוּעָה; מָכַר הָאִיצְטְרוֹבֵיל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, לֹא אֶת הַתַּנּוּר, וְלֹא אֶת הַכִּירַיִם, וְלֹא אֶת הָרֵיחַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע – הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקַע.

The Sages taught in a baraita ( Tosefta 3:1): One who sells a house has sold the door and the door bolt and the lock, but he has not sold the key. He has sold the mortar that was hollowed out of the ground but not the mortar that was fixed to the ground after its construction. He has sold the immovable lower millstone but not the portable upper stone. And he has sold neither the oven, nor the double stove, nor the hand mill. Rabbi Eliezer says: The principle is that any item attached to the ground is considered like the ground and included in the sale.

Segment 5

בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַדּוּת, וְלֹא אֶת הַיָּצִיעַ.

When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the house. Both in this case and in that case he did not sell the pit or the cistern or the gallery, as they are considered separate entities that are not at all part of the house.

Segment 6

תָּנוּ רַבָּנַן: צִינּוֹר שֶׁחֲקָקוֹ וּלְבַסּוֹף קְבָעוֹ – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. קְבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ – אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. מַנִּי? לָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלָא רַבָּנַן.

§ The Sages taught in a baraita : A duct that one hollowed out and afterward attached to the ground or to a building invalidates a ritual bath through the water it channels to the bath. The water in a ritual bath must be gathered directly from rain or a stream, not drawn with vessels. If one hollowed out a log and used it to channel water into the bath, this is considered drawn water, as he used a vessel. By contrast, if one attached it first and afterward hollowed it out, it does not invalidate the ritual bath. Before the log was hollowed out, it was already attached to and considered part of the ground, and therefore the act of hollowing it out does not turn it into a vessel. The Gemara asks: Whose opinion is this? It appears to be neither the opinion of Rabbi Eliezer, nor that of the Rabbis.

Segment 7

הֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּבַיִת – דִּלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: מוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מוֹכֵר בְּעַיִן רָעָה מוֹכֵר!

The Gemara clarifies the question: To which opinion of Rabbi Eliezer is this referring? If we say it is referring to the opinion of Rabbi Eliezer in the aforementioned baraita with regard to the sale of a house, that any item attached to the ground is considered part of the house and is sold along with it, there is a difficulty. As perhaps this is the reasoning employed in the dispute with regard to the sale of a house, that Rabbi Eliezer holds that one who sells, sells generously anything that is attached to the ground, while the Rabbis hold that one who sells, sells sparingly, selling only utensils that serve an intrinsic function in the house and nothing else, even if they are attached to the ground. But this teaches us nothing about the opinions of Rabbi Eliezer and the Rabbis with respect to a ritual bath.

Segment 8

וְאֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּכַוֶּורֶת דְּבוֹרִים? דִּתְנַן: כַּוֶּורֶת דְּבוֹרִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא כַּקַּרְקַע – וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל,

But rather, the reference must be to the opinion of Rabbi Eliezer concerning a beehive. As we learned in a mishna ( Shevi’it 10:7): With regard to a beehive attached to the ground by clay, Rabbi Eliezer says: It is like land, and therefore one may write a document that prevents the Sabbatical Year from canceling an outstanding debt [ prosbol ] based upon it. Such a document cannot be written unless the borrower owns some land, and a beehive is considered like land for this purpose.

Bava Batra 65b

Bava Batra 65b

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Rashi

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text