Bava Batra 27a

בית סאה כמה הוו להו תרי אלפי ות"ק גרמידי על אמה רוחב:

כמה מטי לכל חד מהנך אילנות תתל"ג ותילתא אכתי נפישין להו שש עשרה אמה דעולא דהוי אלף וכ"ד:

לא דק עולא לא דקדק כל כך הואיל וקרוב לשיעור זה קאמר ולא איכפת ליה:

אימור דאמרינן לא דק היכא דאזיל לחומרא הכא קא אזיל לקולא דאינו יונק כל כך וקאמר איהו דיונק ופטר ליה מביכורים:

מי סברת שש עשרה אמה דעולא בריבועא קאמר דליהוי שלשים ושתים על ל"ב כדקאמרינן:

בעיגולא קאמר שכל סביביו יונק שש עשרה והיינו בעיגולא דאילו ברבוע נמצא כנגד האלכסון יותר משש עשרה אמה:

וכמה מרובע יתר על העיגול רביע דל רביע מאלף וכ"ד פשו להו תשס"ח אמות ברוחב אמה אכתי לא שוי שיעורי דהשתא פשו להו שיעורי דמתני' אדעולא פלגא דאמתא ונמצא אילן יונק י"ו אמה ומחצה לכל צד דהיינו ל"ג על ל"ג דשיעורא דעולא תשס"ח ושיעורא דמתני' תתל"ג ונפיש שיעורא דמתניתין אדעולא ס"ה אמות באמה רוחב חלוק הרצועה לרוחב הרי ק"ל אמה אורך ברוחב חצי אמה הקף מהם האילן ל"ב אמה לצפון וכנגדו לדרום נמצא מהצפון לדרום ל"ג שהרי הוספת עליו חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן ובידך נשארו ס"ו ברוחב חצי אמה תן חציין למזרח וחציין למערב נמצא מוקף ברבוע ולא דקדק הגמרא כל כך דנקט פלגא אמתא דהא עולא בעיגול קאמר ואילו בעיגול הייתי יכול להוסיף עליו שני שלישי אמה לכל צד אלא משום האי פורתא לא דק כולי האי ואית דגרסי פש ליה תרי תילתי דאמתא:

היינו דלא דק עולא דהוה מצי למימר שיתסרי ופלגא ולחומרא לא דק ואזיל לחומרא ולא צמצם שיעורו:

כמה מרובע יתר על העיגול רביע‎—How much is a square larger than a circle; a fourth O VERVIEW If a circle is inscribed within a square, the area of the square will be a fourth larger than the area of the circle. -------------------------------- הכי איתא בברייתא דמסכת מדות וכן בעירובין: This ratio is cited in a ברייתא in מסכת מדות and so too in מסכת עירובין‎. S UMMARY This ratio is cited elsewhere in the גמרא‎. T HINKING IT OVER There is a משנה in מס' אהלות פי"ב מ"ו which states that שהמרובע יותר על העגול רביע‎. Why did not תוספות cite this משנה, rather than citing a ברייתא and a גמרא‎?!

הכי גרס רבינו תם פש להו תרי תילתא אמתא‎—This is how Rabainu Tahm reads the text; ‘there still remains two-thirds of an Ahmoh ’ O VERVIEW עולא maintains that a tree is יונק from an circular area with a radius of 16 אמות around the tree. This is an area of 768 square אמות‎. From the משנה on כו, ב regarding three trees in a בית סאה (which is 2500 square אמות) it turns out that each tree is יונק an area of 833 and 1/3 square אמות‎. We have here a discrepancy of 65 and 1/3 square אמות, which עולא is less than the משנה‎. In order to make the measurement of עולא (nearly) equal to the משנה, we will need to increase the radius to somewhat more than 16. The גירסא in our גמרא is that we are missing one-half אמה (meaning that the radius should be 16.5 אמות), while according to the ר"ת it should be increased 2/3 of an אמה to 16 and 2/3). ------------------------------------- פירוש כשתקיף אילן דעולא רצועה רחבה שני שלישי אמה – The explanation of פש להו תרי תילתא אמתא (we are missing 2/3 of an אמה) is that when you will surround the tree of עולא (which has a radius of 16 אמה) with a strip of land which is 2/3 of an אמה wide, meaning that the radius will now be 16 and 2/3 אמה, this new area of יניקה‎ – יהא גדול כאילן המשנה שהיה יותר ס"ה אמות ושליש ברוחב אמה – Will be as large as the tree of the משנה whose area was larger by 65 and 1/3 אמה with a width of an אמה (meaning 65 and 1/3 sq. אמות) – תוספות will now show how adding the additional 2/3 אמות, will make sעולא' tree יונק from the same area as the משנה tree: שהרי אם תקיף ל"ב על ל"ב מרובעים יצטרך קכ"ח ולד' קרנות ח' שלישים – For if you will surround a square of 32 by 32 with a strip of 2/3 אמה width, it will require a strip of 128 אמה long and for the four corners an additional 8/3 אמה‎ – הרי ק"ל ושני שלישים אורך על שני שלישים רוחב‎ – So now we have a strip of 130 and 2/3 אמות long by 2/3 אמה wide ; this is the extra area added on by adding 2/3 אמה around the entire square. However, this is by a square, but we are dealing with a circle, therefore – תחסר הרביע שהעיגול פחות ישאר צ"ח – Diminish this amount by a fourth, which is the amount the area of a circle is less than a square (who share the same diameter) there will remain a strip of 98 by 2/3 אמה; we now have the area we have added to עולא, by adding the strip of 2/3 אמה, namely 98 x2/3 אמה‎. This will equal the 65 1/3 אמה which the משנה was greater than עולא, as תוספות will now show – וכן ס"ה אמה ושליש תחתוך לג' חלקים לאורך תהיה רצועה אחת של קצ"ו ברוחב שליש‎ – And similarly, the 65 and 1/3 אמה (which is the amount the area of the משנה was greater than the original area of עולא), take this strip and cut it in the length into three equal parts and put them next to each other in length, you will have one strip of 196 אמה long by 1/3 אמה wide – תחתוך לשנים ותשים זה בצד זה תהיה רצועה ארכה צ"ח על רוחב שני שלישי אמה – Cut this long strip of 196 אמה into two equal parts (each one 98 אמה) there will be a strip of 98 אמה long by a width of 2/3 אמה‎. תוספות offers an alternate method to reconcile the אילן דעולא with the אילן דמשנה: עוד מצא רבינו יצחק בספר אחר מפורש בגמרת הספר להקיף בחוטים אילן דעולא‎ – Additionally, the ר"י found in another ספר, expressed in the margin of the ספר, to surround, with threads, the outside circumference of the עולא tree – שהוא ל"ב על ל"ב עד שיהא שני שלישי אמה סביב – Which has a diameter of 32 by 32, there should be sufficient threads until the [width of these threads] will be 2/3 of an אמה wide around the entire circumference – תחתוך החוטין ותפשטם יהיה העליון ארכו ק' שהוא מקיף ל"ג ושליש – Cut the threads and stretch them out in a straight line, the upper (outside) thread will be 100 אמה long since it encircles a diameter of 33 and 1/3 – וכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג' – And the rule is that if the diameter is a טפח, the circumference is three טפחים‎ – והתחתון צ"ו שהוא מקיף ל"ב הרי התחתון פחות מן העליון מכל צד ב' אמות – And the lower (inner) thread is 96 אמות long, since it surrounds the actual diameter of 32, so the [length] of the inner thread is less than the outer thread 2 אמות on each side – ותחתוך העודף מצד אחד ותמלא צד אחד האורך לצד הקצר תהיה רצועה צ"ח – And cut off the extra threads that protrude from one side of the outer threads, and fill in the other side, the long next to the short so you will have a strip of 98 אמה by 2/3 אמה וכן הוא ס"ה ושליש‎ – Which is the same as 65 and 1/3 by one אמה‎ – Another way of equalizing אילן דעולא with the אילן דמשנה: דרך אחרת ל"ג ושליש על ל"ג ושליש מרובעים עולה‎ – Another way; 33 and 1/3 by 33 and 1/3 squared, equals – אלף ומאה וי"א אמות ושליש של שליש שהיא תשיעית אמה – Eleven hundred eleven sq. אמות plus a third of a third which is a ninth of an אמה‎ – תחסר הרביעית ישאר תתל"ג ושליש הרי אילן המשנה ל"ג ושליש על ל"ג ושליש‎ – Subtract a fourth (since we are discussing a circle) the remainder is 833 and 1/3 אמה, which is the equivalent of the משנה tree, which is 33 and 1/3 by 33 and 1/3. Another calculation: (הג"ה. או כעין זה שליש סאה הוי י"ו וב' שלישים על חמשים – )A gloss: Or something like this, a third of a בית סאה is 16 and 2/3 by 50 – חתוך באמצע ושים זה על זה יהיה עשרים וחמש על שלשים ושלש ושליש) – Cut the fifty אמה length in the middle and place one next to the other you will have 25 by 33 and 1/3(. Another calculation: דרך אחרת בית סאה היא מאה על כ"ה תקח השליש לאילן אחד יהיה ל"ג ושליש על כ"ה – Another way; a בית סאה is 100 by 25, take one third for one tree, his area will be 33 and 1/3 by 25 in a rectangle – והם ל"ג ושליש על ל"ג ושליש עגולים‎ – Which is the equivalent of a circle with a diameter of 33 and 1/3; תוספות shows how – שהרי מוסיף הרביע מלבר שהיא שליש מלגיו – Since we add to the area of a circle a fourth from the outside which is a third from the inside – דהיינו ח' אמה ושליש באורך ל"ג ושליש יהיו ל"ג ושליש על ל"ג ושליש מרובעים‎ – Which is 8 and 1/3, to a length of 33 and 1/3, there will then be 33 and 1/3 squared – (ולספרים דגרסינן פש להו פלגא דאמתא) – ועשה אותו עגול שיחסר הרביע שהוספת ויהיה עגול ל"ג ושליש על ל"ג ושליש-– And make this round, meaning subtract the fourth which we added, so it will be a circle of 33 and 1/3 by 33 and 1/3. תוספות concluded explaining the גמרא according to his גירסא of תרי תלתא אמתא, now תוספות will explain the גמרא according to the גירסא of פלגא דאמתא: ולספרים דגרסי פש ליה פלגא דאמתא יש לפרש דחשיב עולא י"ו לכל צד לבד מקום האילן‎ – And according to the text which are גורס, ‘there is missing half an אמה’, we can explain that when עולא counts the sixteen אמות in all directions, that is excluding the place the tree occupies – ומקום אילן שליש על שליש נמצא אילן דעולא ל"ב ושליש על ל"ב ושליש – And the tree occupies a diameter of a third אמה, it turns out that the diameter of אילן דעולא is 32 and 1/3 – כשתקיף מכל צד פלגא דאמתא יהיה ל"ג ושליש על ל"ג ושליש – So when you will add the extra half אמה (פלגא דאמתא) around the entire circumference you will have a diameter of 33 and 1/3; which is the same as the אילן דמשנה‎. Another explanation and גירסא in our גמרא: ורבינו משולם מפרש דעולא לא חשיב מקום האילן ומקום האילן הוי אמה על אמה‎ – And רבינו משולם explains that עולא does not count the place of the tree, however the tree occupies an אמה in diameter (not a third of an אמה as in the previous explanation) – נמצא דהוי אילן דעולא ל"ג על ל"ג ואם היו מרובעים היה עולה אלף ופ"ט – It turns out that אילן דעולא has a diameter of 33, and if it were squared it would add up to 1089 sq. אמות‎ – תחסר הרביע ישאר תתי"ו ושלשה רבעי אמה – Subtract a quarter for the area of a circle with a diameter of 33, there will remain an area of 816 ¾ אמה‎. ולא גרסינן (והוו) [פשו] להו ז' מאה ושתין ותמניא‎ – And we are not גורס, ‘there remains 768’ sq. אמות, rather there remains 816 ¾ אמות‎ – נמצא דאילן המשנה יתר על של עולא י"ו אמה ושליש ורביע – It turns out that the אילן המשנה is larger than אילן דעולא by 16 7/12 אמה‎ – ופלגא דאמתא קאי אבית סאה שהיא חמשים על חמשים‎ – And when the גמרא states פש ליה פלגא דאמתא, it is referring to the בית סאה which is 50 x 50 – כשתסיר פלגא דאמתא לאורך וכן לרוחב יעלה החסרון חמשים אמה חסר רביע – That when you will remove half an אמה in the length and similarly half an אמה in the width, the part subtracted will be 49 ¾ אמה‎ – דהיינו לג' אילנות ולאילן אחד יעלה י"ו אמה ושליש ורביע וישאר כאילן דעולא: This amount of 49 ¾ is for three trees but for one tree f or one tree it will equal 16 7/12, so the remainder will be the same as אילן דעולא‎. S UMMARY There are various ways of reconciling the אילן דעולא with אילן דמשנה‎. T HINKING IT OVER Why was it necessary for תוספות to cite more than one example how to reconcile אילן דעולא with אילן דמשנה‎?

לחומרא לא דק‎—He was not particular in being stringent O VERVIEW We can infer from the ruling of עולא that if a tree is sixteen אמות away from the border he can bring ביכורים (but not less than sixteen אמות for then his tree nourishes from his neighbor’s field). The גמרא asked that based on the משנה a tree nourishes from more than a sixteen אמה radius, so how can עלא obligate one to bring ביכורים from just a sixteen אמה radius. The גמרא explained that since עולא is being strict, he is obligating one to being ביכורים even from a sixteen אמה radius, he was not that exact. תוספות discusses this answer --------------------------------------- תוספות asks: ואם תאמר והא נמי קולא הוא הא דמייתי ביכורים דמפקע להו מתרומה ומעשר‎ – And if you will say; but this ruling of עולא that he brings ביכורים if it is more than sixteen אמות, is also a leniency, for he exempts these ביכורים from תרומה and מעשר‎ – כדאמרינן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פא, ב ושם) – As the גמרא states in פרק המוכר את הספינה‎ – תוספות answers: ויש לומר דעולא לא איירי אלא במאי דאינו מביא בתוך י"ו – And one can say that עולא is only discussing the issue that one does not bring ביכורים if the tree is within sixteen אמות‎ – אבל חוץ לי"ו פעמים מביא ופעמים אינו מביא: However outside sixteen אמות, sometimes he brings ביכורים if it is as far as the proper שיעור mentioned in the משנה and sometimes he does not bring ביכורים, if it is more than sixteen but less than the שיעור of the משנה‎. S UMMARY עולא never said that one brings ביכורים if it is (slightly more than) sixteen אמות‎. T HINKING IT OVER According to תוספות that עולא never said to bring ביכורים if it is sixteen אמות or more, what does the גמרא mean by saying ולחומרא לא דק, since עולא did not rule at all לחומרא, he merely ruled that less than sixteen one does not bring ביכורים‎?!

אילן וקרקעו כולי‎—A tree and its land, etc O VERVIEW The גמרא challenges עולא (who maintains that one must have a radius of sixteen אמה around his tree on his property to bring ביכורים), from a משנה which states that if one bought a tree and its land he is obligated to bring ביכורים‎. The מקשן assumed that he needs to bring ביכורים even if it was a minuscule amount of land (less than sixteen אמות), which would contradict the ruling of עולא‎. The גמרא responded that the משנה (when it stated וקרקעו) means that he bought land in a sixteen אמה radius around the tree. תוספות discusses the need for such a ruling. ---------------------------------- תוספות anticipates a difficulty: למאי דמוקי לה בי"ו אמה צריך לפרש מאי אתא לאשמועינן – According to how the גמרא establishes this משנה that he bought sixteen אמות of land, it is necessary to explain what is this משנה coming to teach us?! תוספות responds: ונראה לרבינו שמשון בן אברהם דאתא לאשמועינן ולמידק‎ – And it appears to the רשב"א that the משנה is coming to inform us that we should infer from this ruling – הא קנה אילן סתם אינו מביא וקורא‎ – That if he simply bought one tree (without mentioning the land), he does not bring ביכורים and does not read the פרשה of ביכורים‎ – ואם קנה ב' אפילו סתם מביא וקורא דקנה קרקע – But if he bought two trees, even without mentioning the land around them, he brings ביכורים and reads פרשת ביכורים since he acquired the land – וכרבי מאיר דאמר (לקמן פא, א) הקונה ב' אילנות קנה קרקע: For this follows the ruling of ר"מ who maintains that one who buys two trees, he acquires the land around them. S UMMARY The משנה may teach an obvious law in order that we should infer other laws from it. T HINKING IT OVER Does the משנה in ביכורים, support or contradict תוספות answer?

הא שלשה מביא וקורא‎—However, three, he can bring and proclaim Overview The גמרא cites a משנה which states that if one bought two trees in his friend’s property, he may bring ביכורים, but does not read פרשת ביכורים‎. The implication is that if he bought three trees, he would be מביא וקורא, even if he owns a miniscule amount of land. This would contradict the ruling of עולא‎. Our תוספות examines the need for this inference. ----------------------------- תוספות anticipates a difficulty: הוה מצי למיפרך מסיפא דקתני בהדיא במסכת ביכורים בסיפא דהך דמייתי הכא‎ – The גמרא could have challenged עולא from the סיפא for it was taught explicitly in מסכת ביכורים in the סיפא of this משנה, which was cited here, that הקונה ג' אילנות תוך של חבירו מביא וקורא – One who buys three trees within his friend’s property he is מביא וקורא‎ – תוספות responds: אלא דאורחא דגמרא בכמה מקומות שמדקדק מרישא מה שיכול‎ – Rather we need to say that it is the manner of the גמרא in many places to infer from the רישא as much as possible (even though it is explicit later in the סיפא). [ועיין תוספות שבת לט, ב דיבור המתחיל אלא פניו] : S UMMARY Oftentimes the גמרא prefers to infer from the רישא what is explicit in the סיפא‎. T HINKING IT OVER Why did not תוספות ask that the גמרא could have challenged עולא from the רישא directly without any implication, since the רישא states that הקונה ב' אילנות מביא ואינו קורא, and we are assuming now that he only has קרקע כל שהוא, so why is he מביא according to עולא‎?!

לא שש עשרה אמה‎—No; sixteen cubits O VERVIEW The גמרא concludes that there is no contradiction to עולא, for the משניות, which teach that he brings ביכורים, are all in cases where he owns sixteen אמות radius of land around the trees. תוספות clarifies this answer. ---------------------------------- תוספות asks: ואם תאמר והא אמרינן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פב, א ושם) גבי שלשה קנה קרקע‎ – And if you will say; but ר' יוחנן states in פרק המוכר את הספינה regarding the משנה there which rules that if he bought three trees he acquires the land around the trees – וכמה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו – And how much land is he קונה around the trees; he is קונה the land underneath the trees and the land between the three trees and outside the trees the amount of space necessary for the harvester and his basket – תוספות answers: ויש לומר דהתם כשענפי האילן גדולים הרבה ויוצאין חוץ לשש עשרה אמה – And one can say; that the גמרא there is in a case where the tree branches are very long and they extend beyond the sixteen אמה radius. תוספות asks: ואם תאמר קונה אילן אחד אמאי אינו מביא וקורא למאן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי – And if you will say; one who buys one tree, why is he not מביא וקורא according to the one who maintains that ‘an acquisition for the fruits is just as an acquisition for the principal’ – ומאי שנא ממוכר שדהו לפירות‎ – And why is this case of קונה אילן אחד different from one who sells his field for פירות‎ – דמביא וקורא לדידיה כדאמרינן בפרק השולח (גיטין דף מז, ב ושם) – Where the rule is that the buyer is מביא וקורא as ר' יוחנן states in פרק השולח‎ – תוספות anticipates and rejects a possible answer to his question: וליכא למימר דהאי תנא סבר דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי‎ – And we cannot say that this תנא (who rules that הקונה אילן אחד is not מביא וקורא), maintains קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי and therefore he is אינו מביא וקורא; this is not so – דהא רבי מאיר אית ליה דכקנין הגוף דמי בהשולח (שם דף מח, א) ובהחובל (בבא קמא דף צ, א ושם) – Since ר"מ maintains in פרק השולח and in פרק החובל that קנין פירות כקנין הגוף דמי‎ – ואית ליה לקמן (דף פא, א) דקונה אילן אחד (אינו מביא וקורא) – And nevertheless, he maintains later that one who buys one tree is מביא ואינו קורא‎ – תוספות answers and distinguishes between קנין פירות elsewhere and here: ויש לומר דשאני התם שהקרקע קנוי לו עד זמן קבוע‎ – And one can say that there (by a ‘regular’ קנין פירות) it is different than here, for there the land is acquired to him for a specific time, and during that agreed upon time the owner (seller) cannot renege – אבל הכא אם יתייבש מיד האילן אין לו בקרקע כלום‎ – However here by the tree, if the tree would dry out immediately, he does not own anything in the land, he cannot even plant another tree there, therefore he is אינו קורא‎ – אי נמי התם קרקע קנויה לו לכל דבר למשטח בה פירי ולמיזרע בה סילקא וירקא‎ – Or you may also offer another difference; there the land is his (the buyer’s) to do anything with it, to spread out fruit on the land (to dry) or to plant there beets and vegetables – אבל גבי אילן אין לו אלא יניקה לבדה: However, regarding the tree, he only has the nourishment from the land, but he cannot use it for any other of his purposes. S UMMARY According to עולא, regular trees receive sixteen אמות; trees with branches that exceed 16 אמה receive an additional כמלא אורה וסלו‎. Even if we maintain קנין פירות כקנין הגוף דמי, nevertheless one who is קונה אילן אחד is not מביא וקורא, either because his קנין פירות could end immediately, or his rights are very limited. T HINKING IT OVER Is there a difference להלכה between the two answers תוספות gives regarding קנין פירות כקנין הגוף דמי‎?

ובוידוי—And with confession O VERVIEW רבי עקיבא stated that even a minuscule amount of land obligates a person with certain responsibilities (including פאה and ביכורים, etc.). תוספות cites רש"י that we are not גורס the word 'ובוידוי' and discusses it. --------------------------------- פירוש בקונטרס דלא גרסינן ובוידוי דלא כתיב במעשר שני (שיש) שום וידוי – רש"י explained that the text does not read 'ובוידוי', for by the וידוי of מעשר שני it is not written – לא מארצך ולא מאדמה אשר נתת לי – Neither מארצך (from your land) nor מאדמה אשר נתת לי (from the land which you gave me) – תוספות responds to an anticipated difficulty: אף על גב דכתיב ביה וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו (דברים כו) – Even though it says by וידוי מעשר, ‘ and bless your nation ישראל and the land which you gave us’, which may seemingly indicate that one must own the land – לא שיהא לו לחלק אלא לכל ישראל‎ – It does not mean that he (the individual) should have a portion (ownership) in the land, rather the land which ה' gave us, which belongs to all of ישראל (but not that it belongs to this particular person). According to רש"י (as תוספות explains it) there is no need to own קרקע in order to proclaim וידוי מעשר‎. However תוספות cites a dissenting view: ומיהו על כרחך אין וידוי בלא קרקע דתני עלה בירושלמי אף בוידוי – Nevertheless, perforce you must say that there can be no וידוי מעשר without owning land, for it was taught in the תלמוד ירושלמי, on this משנה of ר"ע, that also by וידוי we require קרקע כל שהוא‎. ומכל מקום לא גרסינן ליה מדתני עלה בירושלמי מכלל דבמשנה ליתיה : But nevertheless (even though וידוי requires קרקע) we are not גורס וידוי in the משנה (of ר"ע), for since it was taught in the גמרא of the ירושלמי, it is evident that in the משנה there is no mention of וידוי (otherwise why does the גמרא there need to mention it). S UMMARY Both רש"י and תוספות agree that we are not גורס the word וידוי in the משנה; however according to רש"י it does not require קרקע, while according to תוספות (based on the ירושלמי) it does require קרקע כ"ש. T HINKING IT OVER Is the reason תוספות offers why וידוי does not require קרקע the same reason which רש"י gives, or is it different?

ולכתוב עליה פרוזבול‎—And to write a Prusbul on it O VERVIEW ר"ע ruled that in order to write a פרוזבול, the לוה must have some קרקע, even a miniscule amount is sufficient. תוספות discuses this ruling -------------------------------- אבל אמטלטלין אין כותבין פרוזבול מפני שיכול לכלותן והיא הלואה דלא שכיחא – However, if the borrower owns only movable items, we do not write a פרוזבול, since the לוה can rid himself from them, so it is an uncommon type of loan – ועציץ נקוב אף על פי שיכול לכלותו כותבין עליו פרוזבול דלא פלוג רבנן במקרקעי‎ – And regarding a perforated flowerpot, one may write a פרוזבול if the לוה owns one. Even though it can be destroyed, nevertheless the רבנן did not distinguish between different types of קרקע‎ – תוספות anticipates a difficulty: והא דכותבין אפילו על קרקע כל שהוא – And the reason we write a פרוזבול even on a miniscule amount of land – תוספות responds: פירש רבינו שמואל בן מאיר בהשולח (גיטין דף לז, א דיבור המתחיל אלא) משום דאין אונאה לקרקעות‎ – The רשב"ם explained in פרק השולח, since there is no ‘cheating’ by קרקעות‎ – והוי כאילו יש לו משכון בכל – So therefore, it is considered as if he has collateral for the entire loan – תוספות disagrees: ואין נראה דנהי דאין להן אונאה ביטול מקח ביתר מפלגא יש להן – And this answer does not appear to be correct, for granted that קרקע is not subject to the regular rules of אונאה, nevertheless the sale can be annulled if it is sold for more than half its market value – תוספות offers his interpretation: אלא היינו טעמא משום דגבי והדר גבי כמעשה דקטינא דאביי (כתובות דף צא, ב) – Rather this is the reason that we write a פרוזבול on קרקע כ"ש, because he can collect and collect again, like the story of אביי with a small plot of land – דעל ידי כך ראוי לגבות כל חובו וכענין זה איכא סוף פרק כל הגט (גיטין דף ל, ב) – That through this process it is possible to collect the entire debt. And there is something similar to this in the end of פרק כל הגט‎ – גבי המלוה מעות את הכהן כולי הניח מלא מחט גובה מלא קורדום: Regarding one who lends money to a כהן, etc. that if he left over land even the size of a needle, he can collect the size of an axe [ועיין תוס' גיטין לז, א דיבור המתחיל אלא ותוספות קדושין כו, ב דיבור המתחיל ולכתוב] : S UMMARY We cannot write a פרוזבול for מטלטלין; however, we write for קרקע כ"ש either because אין אונאה לקרקעות, or because we can collect it repeatedly. T HINKING IT OVER תוספות writes that we do not write a פרוזבול on מטלטלין because it is a מילתא דלא שכיחא‎. If that is the case, why can we write a פרוזבול on a קרקע כ"ש; seemingly there too it is a מילתא דלא שכיחא to lend money to someone who virtually has no קרקע‎?!

יש מי שגורס אכתי פש ליה תרתי תלתי אמתא. ופירושו אכתי פש ליה תרי תילתי אמתא שהיה יכול עוד עולא להוסיף על שיעורו, ולומר אילן שהוא סמוך למצר חברו תוך שש עשרה אמה ושני שלישין גזלן הוא, לפי שחשבון זה יעלה בכוון כחשבון הברייתא, והוא שלא נחשוב מקום האילן לכלום, כיצד נמצא האילן הזה יונק ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש ויעלה תשברתו לאלף וקי"א אמה ותשיע, כיצד חלק אותו ועשה מהן רצועות ויעלו בידך ל"ג רצועות כל אחת ואחת ארכה ל"ג אמה ושליש ברחב אמה, ועדיין נשאר בידך רצועה קצרה רחבה שליש אמה וארכה ל"ג אמה ושליש, וכל שלש רצועות מאותן הל"ג רצועות עושות מאה אמה, נמצאו בידך י"א חלקים כל אחת ואחת משלש שלש רצועות, וכל חלק מהן תשברתו מאה אמה, נמצא תשבורת כולן אלף ומאה אמה, ועדיין בידך הרצועה שרחבה שליש אמה על אורך ל"ג ושליש עשה מהם אמות שלימות השלשים יעלו לעשר אמות, הוסף על האלף ומאה אמות הרי אלף וק"י, ועדיין נשארו בידך שלש אמות ושליש אמות מרובעות, עגל אותן, כמה מרובע יתר על העיגול רביע, נמצאו האלף וק"י כשתסיר מהן הרביע חוזרין לת"ת ול"ב אמות וחצי, חזור אצל הרצועה הקטנה שנשאר בידך שהיא שלש אמות ושליש על רחב שליש, צרוף אותו ויעלה אמה אחת שלמה ושליש קטן שהוא שליש משליש שבור אותה ועשה מהם טפחים הנה האמה עולה לשלשים וששה טפחים, כי האמה היא בת ששה טפחים, ועל ששה על ששה הרי ל"ו, והשליש הקטן שהוא שליש אמה על שליש אמה, נמצאת שני טפחים על שני טפחים, נמצאו בין כולם ארבעים טפחים, עגל אותן והסר מהן הרביע נמצא שלשים טפחים, הי"ח טפחים חצי אמה נמצא בידך תמני מאה ותלתין ותלתא, ועדיין בידך י"ב פחים שבורים שהן שליש אמה, נמצא בין הכל תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא כשיעור הברייתא, לא פחות ולא יותר. אלא שקשה קצת לפירוש זה, שאין אנו חושבין מקום האילן לכלום. על כן נראה יותר כגרסת הספרים שגורסין פש ליה פלגא דאמתא, וכגון שמקום האילן שליש אמה, ונמצא בין השדה מקום האילן ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש, והחשבון בכיוון כמו שאמרנו כשתחלק אותה על דרך שכתבנו.

קרקע כל שהוא חייב בפיאה ובביכורים ובוידוי פירש רש"י ז"ל דלא גרסינן וידוי, לפי שאין וידוי אלא במעשר, ומעשר לא תליא בקרקע, דאפילו המוכר מביא מעשר ואפילו לוקח מן השוק, ואף על גב דאמרינן תבואת זרעך ולא לוקח, התם לא מיעט אלא בלוקח תבואה ממורחת, דבמרוח תלא רחמנא, אבל בלוקח שבלים ומריחן חייב במעשר.

נמצאת יניקת אילן הגדול מתפשטת בסביבותיו קרקע ששבורו שמנה מאות ושלשים ושלש אמות ושליש אמה שהוא שליש של אלפים וחמש מאות שהוא שבור בית סאה מעתה ראוי לך לשאול היאך אמרנו שיניקת האילן שש עשרה אמה לכל רוח ונמצאת יניקתו שלשים ושתים על שלשים ושתים שהם בשבור אלף ועשרים וארבע אמות תדע שלא אמרו שש עשרה ברבוע אלא בעגול שנמצאו אלכסוניו מתחסרין מן החשבון והעגול חסר ממרובעו רביע ונמצא שבור יניקתו שבע מאות וששים ושמנה ואע"פ שחשבון המשנה יתר ששים וחמש אמות ושליש אמה בשבור שהוא קרקע חצי אמה לכל רוח שחצי אמה לכל רוח הוא לכל אמה על אמה ואתה צריך להטיל אמה על אמה זו על שלשים ושתים ויש לך לחשוב שלשים ושלש על שלשים ושלש ויעלה שבורן תתרפ"ט שהם ס"ה יתר על תתרכ"ד שהוא חשבון שלנו ושליש אמה שנשארה לא דקדקו להזכירה ואף בזו אין חשבון שבור חצי אמה זה מצומצם עם חשבון משנתנו אלא כשלא תטול משבור חצי אמה זו רביע וכן הדין שלא נטלת את הרביע לא מן התתרכ"ד הבאים מחשבון עולא על הס"ה הבאים מחשבון משנתנו אי אתה נוטל מהם רביע שהרי חשבון משנתנו ברבוע הוא נאמר והרי הוא כאלו אמר צריך אתה להוסיף ס"ה היתרים שהם שבור תוספת חצי אמה לכל רוח כשלא תטול מהם רביע אחר שכלו ממקום שלא נטלה מהם רביע שכל אחד מן החשבונות אתה דן להם כממקום שבאו וא"כ תתרכ"ד של עולא אתה נוטל מהם רביע אבל הס"ה הבאים מחשבון משנתנו אי אתה נוטל מהם כלום שהרי אין התנא נוטל מעיקר חשבונו כלום:

וגדולי המפרשים כללו בחשבונו של עולא מקום האילן לאמה על אמה ופירשו שש עשרה לכל רוח חוץ ממקום האילן ועם מקום האילן הם ל"ג על ל"ג והם תתרפ"ט וכשתטול מהם רביע נשארו תתי"ז פחות רביע שנמצאת חשבון משנתנו יתר לכל אילן י"ו אמה ושליש אמה ורובע אמה כמה שיש מתתי"ז פחות רביע עד תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא ומה שנזכר כאן פלגא אמתא פירושו על חשבון משנתנו כלומר שכשתצטרף יתרון זה של משנתנו לשלשה האילנות יעלה חמשים אמה פחות רביע שהרי שלשה פעמים י"ו הם מ"ח ושלש פעמים שליש אמה הם אמה והם מ"ט ושלשה פעמים רביע אמה הם אמה פחות רביע אמה וכשאתה נוטל רצועה של חצי אמה כמין גאם לחשבון בית סאה על פני מזרח ודרום נמצא עולה כשיעור זה שהרי בית סאתים מרובע הוא חמשים על חמשים וכשתטול משם רצועה של חצי אמה כמין גאם נמצאו חמשים אמה שלימות פחות רביע ואותו רביע החסר הוא של קרן מזרחית דרומית שמאחר שנחשב למזרח ברוחב חצי אמה אי אתה מונהו בצד הדרום ונמצא חסר חצי אמה על חצי אמה שהוא רביע אמה שהרי אמה מרובעת הוא אמה על אמה וחציה הוא אמה על חצי אמה ונמצא רביעיתה חצי אמה על חצי אמה והרי החשבון מכוון ומה שאמר אכתי פש ליה פלגא דאמתא פירושו שהמשנה מוספת ביניקת האילנות פלגא דאמתא כמין גאם לשלשה האילנות ויש מחליפין את הגרסאות כדי לצמצם את החשבון בדרך אחרת ואין צרך בכך ונמצא מ"מ שאינו יונק שש עשרה לגמרי אלא שלא דקדק בחשבון כל כך הואיל וחסרון דקדוקו לא היה אלא להחמיר שהרי אף לדעתו היה מחייבו בבכורים בפחות משיעור המשנה:

הקונה שלשה אילנות בתוך שדה חברו בסתם קנה קרקע הראויה להם והוא מלא אורה וסלו ואם קנה שתי אילנות אין לו קרקע כלל ואם יבש האילן או נקצץ הולך לו בפחי נפש מעתה הקונה שתי אילנות בשדה חברו מביא ואינו קורא ובאילן אחד אינו מביא כלל ואם קנה שלשה מביא וקורא קנה אילן וקרקעו מביא וקורא:

קרקע כל שהוא חייב בהנחת פאה ובהבאת בכורים ובוידוי שלהם ר"ל קריאת הפרשה ואי אתה מפרשה בוידוי מעשר שאין המעשר תלוי בקרקע שאפילו לקח טבל מן השוק ועשרו מתודה עליו וכן קרקע כל שהו ראוי לכתוב עליו פרוזבל שלא תקנו פרוזבל אלא בשיש ללוה קרקע כמו שיתבאר במקומו והואיל ויש לו קרקע כל שהוא כותבין עליו פרוזבל וכן ראוי לקרקע זה להיות נקנין מטלטלין על גבו והמטלטלין נקנין על גב קרקע אע"פ שאין צבורין בתוכו כמו שיתבאר במקומו:

בד"ה כמה מרובע כו' ולד' קרנות שמנה שלישים כו' עכ"ל פי' שמנה שלישים באורך וכל אחד מהח' שלישים רוחב שני שלישים וק"ל:

בא"ד רצועה אחת של קצ"ו ברוחב שליש כו' עכ"ל כצ"ל:

בא"ד תחתוך החוטין ותפשטם יהיה העליון אורכו מאה כו' עכ"ל לפ"ז נ"ל באילן דעולה דרך קצרה תשים עיגול של ל"ג ושליש על ל"ג ושליש בחוטין דקים עד הנקודה האמצעית כזה* ואח"כ תחתוך כל החוטין מן הנקודה ולמטה לשנים ותפשטם יהיה העליון ארוך ק' אמה והאחרים מתקצרים והולכים עד הנקודה שהיא י"ו אמות וב' שלישים מן החוט העליון ויהיה כזה* שוב חתוך כל החוטין לשנים עד נקודה האמצעית ושים הארוך בצד הקצר והיה כזה* נמצא רצועה זו אורכה נ' אמה ורחבה ט"ז אמות וב' שלישים והיא בעצמה שליש סאה שהיא חמשים אורך וט"ז וב' שלישים רוחב והוא אילן המשנה וק"ל:

בא"ד עולה אלף וקי"א אמות ושליש כו' עכ"ל שהרי מרובע ל"ג על ל"ג הוא עולה אלף ופ"ט כדלקמן שים רצועה רוחב שליש לארכה של ריבוע זה וכן לרחבה יעלה כ"ב אמות עוד תצטרך שליש רוחב ושליש אורך שהוא תשיעית אמה בקרן הרי לך אלף וקי"א וחלק ט' מאמה וק"ל:

בא"ד או כעין זה שליש זה כו' דרך אחרת בית סאה היא ק' כו' עכ"ל כצ"ל והוא מחובר למטה או כעין זה או בדרך אחרת תחשוב שליש סאה שהיא ל"ג על כ"ה והם ל"ג ושליש על ל"ג ושליש עגולים כו' וק"ל:

בא"ד ל"ג ושליש מרובעים כו' עשה אותו עיגול כו' עכ"ל כצ"ל:

בא"ד ושלשה רביעי אמה ולא גרסינן פשו שבע אמה ושיתין כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה הא ג' מביא וקורא ה"מ למפרך מסיפא דקתני בהדיא כו' עכ"ל ונראה נמי למאי דס"ד השתא דה"ה דה"מ למפרך מגופא דרישא בלאו דיוקא דקתני בב' אילנות דמביא ועולא קאמר דאין מביא כלל אלא דניחא ליה למפרך גם מקורא ולמאי דמסיק לא ט"ז אמה היינו טעמא דבב' אילנות מביא ולא קורא משום דמספקא לן אי קונה קרקע אי לא כדאמרינן לקמן בפ' הספינה וק"ל:

גמ' היינו דלא רק ולחומרא לא דק יש לדקדק לפי' ר"ח דפי' לעיל גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים משום דאין מביאין גזל על המזבח א"כ מה חומרא יש במה שמביא בכורים באילן הסמוך למיצר חברו בתוך ט"ז ושני שלישים הא מביא גזל על המזבח וא"כ ה"ל לעולא לדקדק ולמימר דבתוך ט"ז וב' שלישים אין מביאין בכורים וצ"ל דאפילו לר"ה לא הוי גזל ממש ולא הוי כ"כ איסורא להביא בכורים ולכך לא דקדק עולא וק"ל:

רש"י ד"ה לא דק וכו' הואיל וקרוב לשיעור זה קאמר ולא איכפת ליה. כצ"ל והא דאיתא בספרים אמה ואחת ט"ס הוא:

ד"ה ובוידוי לא גרסינן ליה במתניתין וכו' ר"ל במתניתין שמביא בסמוך לזה דקתני בה רבי עקיבא קרקע כל שהוא חייב בפאה ובבכורים ויש ספרים הוה כתוב בהן גם כן ובודוי:

תוס' ד"ה ה"ג וכו' תהיה רצועה אחת של קצ"ו ברוחב שליש כצ"ל:

בא"ד הרי אילן המשנה ל"ג ושליש על ל"ג ושליש כצ"ל והשאר צריך למחוק עד דרך אחרת:

בא"ד ורבינו משולם מפרש וכו' נשאר תתי"ו וג' רביעי אמה ולא גרסינן הוא ז' מאה ושיתין וכו' כצ"ל:

[בא"ד] חסר רביעית אמה פי' שהיא חצי אמה על חצי אמה משום דכל אמה אורך ואמה רוחב יש בה ד' חצי אמה על חצי אמה וק"ל:

ד"ה לחומרא ולא דק וכו' אבל חוץ לט"ז פעמים מביא פעמים אינו מביא. נראה דר"ל דבתוך ט"ז אינו מביא כלל עכ"פ אבל חוץ לי"ו פעמים מביא דהיינו כשהוא אמה שלמה חוץ לט"ז או מעט יותר מחוץ לשני שלישי אמה ופעמים אינו מביא כשהוא בתוך ב' שלישי אמה ולכך נקט עולא שש עשרה שהוא מלתא דפסיקא באמות שלמות שאינו מביא אבל יתר מכאן אמה מביא על כ"פ גם בתוך אותה האמה היתירה פעמים מביא ופעמים אינו מביא ומה דקאמר בגמ' והיינו לא דק ולחומרא לא דק ר"ל כיון דביתר מכן פעמים יש מקום להחמיר ולהביא בכורים לכך לא דק ונקיט שיעורא דפסיקא ליה שיש כו להקל ולא להביא וק"ל:

וזה לשון הרשב"א ז"ל יש מי שגורס אכתי פש ליה תרי תלתי אמתא. ופירושו אכתי פש ליה תרי תילתי אמתא שהיה יכול עוד עולא להוסיף על שיעורו ולומר אילן שהוא סמוך למצר חברו תוך שש עשרה אמה ושני שלישים גזלן הוא לפי שהחשבון זה יעלה בכוון כחשבון הברייתא והוא שלא נחשוב מקום האילן לכלום כיצד נמצא האילן הוה יונק ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש ויעלה תשבורתו לאלף קי"א אמה ותשיע כיצד חלוק אותו ועשה מהן רצועות ויעלה בידך ל"ג רצועות כל אחד ואחד ארכה ל"ג אמה ושליש ברוחב אמה ועדיין נשאר בידך רצועה קצרה רחבה שליש אמה וארכה ל"ג אמה ושליש וכל שלש רצועות מאותן הל"ג רצועות עושות מאה אמה נמצאו בידך אחד עשר חלקים כל אחד ואחד משלש שלש רצועות וכל חלק מהם תשבורתו מאה אמה נמצאת תשבורת כולן אלף ומאה אמה ועדיין בידך הרצועה שרחבה שליש אמה על אורך ל"ג ושליש עשה מהם אמות שלמות השלישים יעלו לעשר אמות הוסיף על האלף ומאה אמות הרי אלף ק"י אמות ועדיין נשארו בידך שלש אמות ושליש על רוחב שליש שהם אמה ותשיע. וכל מה שאמרנו הן מרובעות עגול אותם כמה מרובע יתר על העגול רביע נמצאו האלף ק"י אמות כשתסיר מהם הרביע חוזרים לתתל"ב אמות וחצי חזור אצל הרצועה הקטנה שנשארה בידך שהיא שלש אמות ושליש על רחב שליש וצרף אותה ויעלה אמה אחת שלמה ושליש קטן שהוא שליש משליש שבור אותם ועשה מהם טפחים הנה האמה עולה לשלשים וששה טפחים כי האמה היא בת ששה טפחים ששה על ששה הרי שלשים וששה והשליש הקטן שהוא שליש אמה על שליש אמה נמצאת שני טפחים על שני טפחים נמצאו בין כולם ארבעים טפחים עגול אותם והסר מהם הרביע נמצאו שלשים טפחים. הי"ח טפחים חצי אמה נמצאו בידך תתל"ג ועדיין בידך י"ב טפחים שבורים שהם שליש אמה נמצא בין הכל תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא כשיעור הברייתא לא פחות ולא יותר. אלא שקצת קשה לפירוש זה שאין אנו חושבין מקום האילן לכלום. על כן נראה יותר כגירסת הספרים שגורסים פש ליה פלגא דאמתא וכגון שמקום האילן שליש אמה ונמצא בין השדה ומקום האילן ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש והחשבון בכוון כמו שאמרנו כשתחלוק אותו על הדרך שאמרנו ושכתבנו. עד כאן לשונו ז"ל. וזה לשון הרא"ש ז"ל בתוספותיו כמה מרובע יותר על העגול רביע וכדתניא בברייתא דמ"ט מדות. ואם באת לידע עשה נקודה אחת משהו ותקיפנה בחוט אחד ועוד תקיף בחוט שני שלישי ורביעי עד שיהא רוחב החוטין טפח עיגולין כזה. ואחר כך חתוך החוטין מן הנקודה ולמטה ופשוט כל החוטין נמצא אורך חוט הראשון שלשה טפחים כי הוא היה מקיף אותו טפח וכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו שלשה טפחים כדאיתא בפרק קמא דסוכה ושאר החוטים אינם גדולים כמו החיצון דלעולם הפנימי קטן מחבירו והולכים החוטין ומתקצרים מכאן ומכאן עד שהפנימי כלה במשהו כזה*) ותחלה כשהיה בעיגול היה רחבו טפח נמצא עכשיו שנתפשטו אין רחבן אלא חצי טפח והשתא חתוך כל חוט וחוט לשנים באמצעיתו כזה*) נמצא שחוט החיצון הנחלק לשנים הוי ארכו טפח וחצי שתחלה קודם שנחלק היה ארכו שלשה טפחים ועכשיו שים אותם חלקים זה אצל זה הקצר לצד הרחב והרחב לצד הקצר כזה*) נמצאת אותה הטבלא מרובעת ארכה טפח וחצי ורחבה חצי טפח חלק אותה טבלא לשלשה חלקים נמצא בכל חלק חצי טפח על חצי טפח אלמא מרובע יתר על העגול רביע דטפח על טפח מרובע יש בו ארבעה חלקים של חצי טפח על חצי טפח ועגול אין בו כי אם שלשה. הכי גריס רבינו חננאל ז"ל: פשי לה תרי תילתי דאמתא. פירוש כשתקיף אילן דעולא ברצועה אחת שהיא רחבה תרי תילתי אמה יהא גדול כאילן המשנה שהיה יתר עליו ס"ה אמה ושליש על רחב אמה כיצד תרבע אילן דעולא בארבע רצועות שיהא בכל אחת ל"ב אמה אורך על רוחב שני שלישים נמצא ארבעתם קכ"ח אמה ועוד צריך ליתן לכל קרן וקרן טבלא של שני שלישים לארבע הקרנות שמונה שלישים לארבעתם נמצא ק"ל ושני שלישים אורך על רוחב שני שלישים דל רבעא שמרובע יתר על העגול ישארו צ"ה אמה ברוחב שני שלישים והיינו ס"ה אמה ושליש אמה אורך על רוחב אמה שאילן המשנה יתר על של עולא כיצד התשעים יהיו ששים שבע ומחצה יהיו חמשה נשאר חצי אמה שהוא שליש וחצי שליש פירוש אותה רצועה שהיא רחבה שני שלישי אמה תחתוך ממנה השליש ברוחב ואותו השליש תחתוך אותו לשנים באורך ותשים אותם זה לפני זה ותשים אותם אצל הרצועה שהיא רחבה שני שלישים ונמצא רחבה אמה. ענין אחר תקיף תוסיף חוטין הרבה ותקיף חוט על חוט עד שיהא רוחב החוטים שני שלישי אמה מכל צד נמצא רוחב האילן עם החוטים ל"ג אמה ושליש על ל"ג אמה ושליש שהרי נתוספו שני שלישים מכל צד חתוך החוטים מצד אחד ויתפשטו החוטים נמצאו הולכים ומתקצרים ראשיהם מצד זה ומצד זה שהפנימי קצר מכולן השני מאריך מעט יותר וכל החיצון מחברו גדול מחברו הרי החיצון שהוא מקיף טבלא עגולה של ל"ג אמה ושליש ארכו מאה והפנימי הסמוך לאילן ארכו צ"ו אמה נמצא החיצון ארוך מכל צד מן הפנימי שתי אמות ושאר החוטים מתקצרים והולכים כל אחד מעט מעט מחברו נמצאו שתי אמות שבראש זה חסרות חצי הרוחב באלכסון ושתי אמות שבראש זה חסרות חצי הרוחב באלכסון תן רחבו של זה כנגד קצרו של זה נמצאו החוטים ארכן צ"ח אמה ברוחב שני שלישים. וכבר פירשתי לעיל דצ"ה אמות ברוחב שני שלישים הם ס"ה ושליש באורך ברוחב אמה. ענין אחר פירש רבינו מאיר בחשבון קצר בית סאה שהוא חמשים על חמשים חלוק אותו לארבע רצועות ותהא כל אחת ארוכה חמשים ברוחב ט"ז אמה ושני שלישי אמה ותן לכל אילן שלש רצועות שכל אחת היא ט"ז אמה ושני שלישים על רוחב ט"ז ושני שלישים כשתשים אותם סביבות האילן שתים כנגד שתים היה עולה החשבון ל"ג ושליש על ל"ג ושליש מרובעים ועכשיו שאין לנו אלא שלש רצועות חסר לנו הרביע וכמה מרובע יתר על העגול רביע נמצא שמעגול יעלה ל"ג ושליש על ל"ג ושליש. פירוש אחר מפי ה"ר שלמה מלייזי ליישב שתי הלשונות של הספר פלגא דאמתא ותרי תילתי דאמתא. בית סאה שהוא מאה על עשרים וחמש חלקו לארכו לארבע רצועות ותן לכל אילן אחד שהוא ל"ג ושליש ברוחב כ"ה תסיר רצועה לארכה ברוחב מצי אמה מצד זה וכן מצדה השני הרי לך שתי רצועות שכל אחת ארכה ל"ג ושליש ורחבה חצי אמה וכשתחברם יהא לך רצועה ארכה ל"ג ושליש ורחבה אמה ואמרי שלקחנו רצועה רחבה אמה מדבר שרחב כ"ה ישאר כ"ד באורך ל"ג ושליש תסיר לרחבה רצועה שהיא רחבה שני שלישים מצד זה וכן מצדה השני ותחברם ויהא לך רצועה ארכה כ"ד ורחבה ארבעה שלישים שהוא ל"ב אורך ברוחב אמה הרי יש לך שתי רצועות אחת של ל"ג ושליש ברוחב אמה ואחת ל"ב אורך ברוחב אמה היינו ס"ה ושליש וזהו יתרון דמתניתין על אילן דעולא. עד כאן לשונו.

אי הכי בהא לימא רבי טבל וחולין כו' הוא הדין דהוה מצי למימר אי מפסיק צונמא מאי אילן שמקצתו כו' תרי אילנות הוי למאי דלא ידע דהדרי וערבי אלא דשפיר פריך. עד כאן גליון תוספות.

תוס' ד"ה לא כו' וי"ל דהתם כשענפי עיין לקמן דף עא ע"ב תוס' ד"ה ואי: