Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 163a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 163a

    Bava Batra 163a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 205 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    שיטה אחת למאי חזיא אי מזייף ביה וכתב ביה שני שיטין דקות יהא ניכר שהוא מזויף שהנך שני שיטין דקות משאר השטר ועוד דלא אזיל לגבי ספרא לכתוב כתיבה דקה ואפילו אי בעי גייז ליה ויש מפרשים שיטה אחת בלא אוירה למאי חזיא אין יכול לכתוב בה כלום ואמאי אצטריך למימר הרחיק שיטה כשר אבל לא בעי למיפרך שני שיטין למאי חזיין דטובא חזיין לכתוב בו שיטה אחת ונימא דלמדין משיטה אחרונה דהא דאמר לעיל אין למדין היינו למסקנא הכא דמסיק הן ואוירן דחזו לכתוב שני שיטין דאחת ואוירא חזיא לכתוב אחת ולכך אין למדין אבל מקמי דמסיק הן ואוירן יש ללמוד אדרבה דלמדין מדפסול הרחיק שני שיטין בלא אוירן:

    כגון לך לך זה על גב זה א"צ לפרש שרגל הכ"ף על ראש הלמ"ד אלא אפי' לא הוי רגל הכ"ף נגד ראש למ"ד אפ"ה הוי ד' אוירין שאויר אחד צריך להיות בין ב' שיטין בלא רגל כ"ף וראש למ"ד כדאמר כגון ל' למעלה וכ"ף למטה וקסבר ב' שיטין וג' אוירין אלמא צריך להיות אויר בין שיטה לשיטה ועוד אויר אחר מפני רגל כ"ף שבשיטה ראשונה או מפני ראש למ"ד שבשיטה שניה הוי ב' אוירין בין שיטה לשיטה ולאו ראיה היא דא"כ למה צריך אויר שני באויר ראשון יכולין להיות ראש למ"ד ורגל כ"ף כיון שאינן זה כנגד זה אלא צריך לפרש שהן זה כנגד זה לך לך דלא יתחיל לזייף אם אין בינתים ריוח שאם יארע לך לך זה כנגד זה בזיופו שיוכל לעשותו בריוח:

    שיטה אחת ושני אוירין והוי יותר משני שיטין בלא אוירן דא"כ שיטה למאי חזיא כדפריך לעיל:

    דמטייט ליה פי' ר"ת בנקודות או שורות שניכר בחלק מעט ניכר שלא מחק מעיקרא שאם היה מטשטשו בדיו ואין ניכר אם היה שם מחק אם לא ואפ"ה מכשר לשטרא א"כ יטשטש כל השטר לגמרי וגם העדים שלמטה ויכתוב שטר בגליון של מעלה ויזייף עדים והאשרתא של מטה מקיימן ואם אין גליון למעלה ויש שיטה אחת בין העדים לכתב יכתוב השטר ועדים באותה שיטה והעדים הראשונים יטשטש בדיו והאשרתא מקיימת בעדים שזייף להכי צריך לפרש טיוט אנקודות או שורות:

    שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר דהא דפסלינן בגיטין (דף כא:) שטר הבא על המחק היינו כשעדיו על הנייר:

    Tosafot on Bava Batra 163a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    רבי אבא אמר כגון ברוך בן לוי בשיטה אחת אלמא קא סבר שיטה אחת ושני אוירין. כתב הראב"ד ז"לּ דמסתברא דהלכתא כרב נחמן בר יצחק דאמר לעיל מסתברא הן ואוירן, דכולהו קיימי כוותיה בר מדרב אבא. והגאון ז"ל פסק כרבי אבא, דיד בעל השטר על התחתונה.

    דמטייט ליה פירוש, לא כמשליך דיוטא על מקום האויר קאמר, שאם כן אף בין עדים לאשרתא פסילא האשרתא, דחוששין דילמא שטרא אחרינא הוה במקום הדיוטא ועליה הוא דחתמו, אלא כמנקד נקודות דין באוירה קאמר, אי נמי כמשרטט אותו בדיו.

    Rashba on Bava Batra 163a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    שני שטין שאמרו דוקא הן ואוירן ר"ל אויר למעלה מן השטה הראשונה שאם יכתוב בה אות ל' יהא מקום לצואר הלמ"ד לעמוד בה ואויר למטה משטה שניה קודם חתימת העדים שאם תזדמן בה אות נו"ן זקופה שיהא מקום לארך הנו"ן לעמד בה ואויר שבין שטה לשטה ונמצאו שני שטין ושלשה אוירים ואין מצריכין לשני אוירים בנתים כדי שאם תזדמן כ"ף זקופה או נו"ן זקופה בראשונה ולמ"ד באחרונה תחתיה שיהא מקום לארך הכ"ף ומקום לארך הלמ"ד שיכול הוא להעמידן ארכה של זו בצד ארכה של זו:

    שיעור השטין משערין אותו בשיעור כתיבת העדים או שאר בני אדם שאין בקיאים בכתיבה כל כך ואין משערין אותו בכתיבת הסופר שהיא כתיבה דקה ומצומצמת שכל המזייף אינו הולך אחר הסופר שמתירא הוא ממנו אלא אחר שאר בני אדם ולא עדים דוקא אמרו אלא כל שאר בני אדם הוא קורא עדים חוץ מן הסופר ולמדנו מכאן שאם נתמלאו שטין אלו בכתב אע"פ שאינן מכתב ידי אותו שכתב את השטר אין פוסלין אותו שאם כן מה הוצרכנו לכתב ידי עדים והלא כל שאינו בכתב ידי הסופר אתה פוסל ומעתה כל שכן באמצע השטר שאם נתחלפה כתיבה מסופר לסופר או מגסה לדקה או מקולמוס לקולמוס וכיוצא באלו אין שום חשש בכך:

    כבר ביארנו ששני שטין אלו שהניח או מלאם בקרובים כשר מ"מ אם מלאו בשריטות ושריטות של דיו או בכפתורים ופרחים מצויירים וכיוצא באלו פסול שמא לא חתמו העדים על גוף שטר אלא על אותם הציורים:

    Meiri on Bava Batra 163a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד פסול בתחלה בין בתחלה בין בסוף כו' לשם עדות חתמו כו' וחזר בו ר"ת ואין מכשיר כ"א בתחלה ולא בסוף כו' עכ"ל כצ"ל וההיא דהמביא תניין אי חתים קרוב בתחלה פסול לא אתי לאפוקי לבסוף דכ"ש דפסול כו' אלא היכא שחתמו באמצע כו' עכ"ל הרא"ש ועיין בתוס' שם וק"ל. גמ' א"ר יצחק בן אלעזר כגון לך לך כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה שיטה א' למאי חזיא אי מזייף ביה וכתב ביה ב' שיטין כו' עכ"ל נראה מפרשב"ם דל"ג שיטה א' אלא דה"ג דאס"ד הן ולא אוירן למאי חזיא כו' ופריך בפשיטות ב' שיטין בלא אוירן למאי חזיא והלא ניכר כו' ע"ש אבל התוספות גרסי ליה שפיר ופריך נמי הכי שיטה א' למאי חזיא כו' דשתי שיטין בלא אוירן הויא שפיר שיטה א' באוירה באותו כתב ממש ולמאי חזיא דע"כ אם יכתוב בו ב' שיטין דקות כדי להיות להן אויר יהא ניכר כו' ולפי' י"מ פריך על שיטה א' בלא אוירה דהא דומיא דב' שיטין בלא אוירן דפסול קתני נמי שיטה א' בלא אויר דכשר ודו"ק:

    בד"ה כגון לך כו' רגל כ"ף שבשיטה ראשונה או כו' כנגד זה לך לך דלא יתחיל כו' לעשותו בריוח עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה שיטה א' ושני כו' כצ"ל ור"ל דשיטה א' בשני אוירין ל' למעלה וכ"ף למטה ע"כ הוי יותר מב' שיטין בלא אוירין דא"כ תקשי כדפריך לעיל שיטה א' באוירה למאי חזיא שאם יכתוב בו ב' שיטין דקות כו' כמ"ש התוס' לעיל לפי' קמא וק"ל:

    בד"ה שטר הבא כו' על הנייר הס"ד ואח"כ מ"ה ר"י אומר כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 163a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    הא דאמר רבי שבתאי משמיה דחזקיה שני שיטין שאמרו בכתב ידי עדים כו'. איכא דקשיא ליה עליה א"כ למה אין למדין משטה אחרונה כשהוא נכתב על ידי סופר כיון דכל מאן דזייף לא אזיל לגבי ספרא. ולא קשיא דכיון דאיכא שום חששא שלא ללמוד משיטה אחרונה חיישינן דילמא אתרמי ואזיל לגבי ספרא וזייף ולא מפקינן ממונא אבל בהרחקת שני שיטין כיון דודאי אין שם עתה שום שיטה מזוייפת לא פסלינן ליה משום גזרה שאינה מצויה לחוש דילמא אזיל לגבי ספרא ומזייף. קשיא לי למה לא אמרו שאין למדין משני שיטין אחרונות כיון שיכולים להרחיק שני שיטין ולכתבו בכתב ידי סופר גם הוה ליה למימר צריך שיחזיר מעניינו של שטר בשני שיטין אחרונות. ונראה דכיון שכל השטר בכתב ידי סופר מן הדין אף משטה אחרונה למדין דמאן דמזייף לאו לגבי ספרא אזיל ומזייף אלא השוו מדותיהם שלא ללמוד משטה אחרונה לפי שאין למדין ממנה כשאינה בכתב ידי סופר שמא הרחיקו העדים שיטה אחת וזייף שם ולדברי רבי אבהו שסובר דהרחיק שני שיטין דפסולן היינו שטה אחת אחרונה שהרי אין לומר שהרחיקו העדים שיטה אחת ושני אוירים דהיינו אויר שבין שטה אחרונה לאשר למעלה ממנה ואויר שבינה לבין שיטת חתימת עדים ואפשר דאליבא דרבי אבהו למדין משיטה אחרונה. עליות.

    קסבר שני שיטין וארבעה אוירים אבל לא בעי עוד שני אוירים בין שיטה העליונה לשיטת הכתב ובין שיטה התחתונה לשיטת העדים דכולי האי לא צריך. תוספי הרא"ש ז"ל.

    אלמא קסבר שני שיטין וארבעה אוירים נראה לי דהא דרבי יצתק בר אלעזר על אורחא דהא דרבי שבתי משמיה דחזקיה היא ודמיא לה בצד אחד דלהכי קא משער בארבעה אוירים ושני שיטין בכתב ידי סופר משום דבהאי שיעורא מצי לזיופי שני שיטין בכתב ידי עדים ולא אצטריך למיזל גבי ספרא לזיופי כיון דרווחא ליה אוירא ורב חייא בר אמי לא מפקא מהא דרבי שבתי משמיה דחזקיה דאיכא למימר דשני שיטין בכתב ידי עדים קא משער דהא ודאי רבי שבתי כי הך דעולא סבירא ליה דודאי בארבעה אוירים אינו צריך לשער כיון שהוא משער השיטין בכתב ידי עדים אף על פי שיש לדחות שהמזייפים אינם בקיאים לצמצם האוירים ומרווחים בהם. והא דרבי אבהו דאמר שיטה אחת ושני אוירים ודאי מפקא מהא דרבי שבתי דהא אית ליה דבשיטה אחת ושני אוירים יזייף שני שיטין ואם כן אין השיעור הזה בכתב ידי עדים. ונראה לי דהלכתא כעולא דהא אסיקנא לעיל מסתברא הם ואוירן דלא כרבי אבהו דהם ואוירן משמע שני שיטין ואויריהם (משמע) ודלא כרבי יצחק בר אלעזר דאמר שני שיטין וארבעה אוירים דהן ואוירן לא משמע טפי משלשה אוירים האחד בין שיטה ראשונה לשיטה השניה בין שיטה לשיטה והשלישי בין שיטה לחתימת העדים. ועוד דתלמודא הוה קא מבעיא ליה אי אמרינן הן ולא אוירן כלל ועד כאן לא פשיט רב נחמן אלא דאמרינן הן ואוירן אבל טפי מאוירן לא ושמע מינה דלא משערינן בארבעה אוירים. ואיכא למימר דהלכתא כרבי שבתי וכן כתב הרב הגאון הריא"ף ז"ל אלא שנראה מכלל סידורו דלא פליגא לחדא מהנך מימרי. ונקטינן מהא שמעתתא שאין לחוש לגיטין ושטרות לשיעור מעט רוחב בגליון וליכא למימר שיוסיף תיבה אחת באחת מן השיטין משום דדחיל ואמר שירגישו בתיבה היוצאת מחוץ לשיטין והדעת נוטה שאין למדין הימנה ואין לחוש דילמא גאיז ליה לשטרא וכתב בגליון כנגד שיטה שהעדים חתומין בתחלתה שהוא חייב לו מנה דכיון דמשערים בכתב ידי עדים כו'. ואמרינן דאין המזייפים בקיאים לכוון ליכא למיחש שיכתוב באותו מועט שם הלוה והמלוה והמעות ואפילו אם תמצא לומר אין הלכה כחזקיה כיון שאנו מצריכים שני שיטין ושלשה אוירים ולא חיישינן שמא יזייף שני שיטין דקות או באוירים מקורבים אלמא אין חוששים שמא יזייף בצמצום ובדוחק משום דמסתפי כיון דלא רווחא ליה דוכתא פן יהיה זיופו ניכר וכן אין לחוש שמא יזייף בכל הגליון וגאיז ליה לשטרא וישייר שיטת חתימת העדים עם הגליון כמין גא"ם כי זה ודאי יהיה ניכר וכן אין לחוש שמא יוסיף תיבה בכל אחת ואחת מן השיטין שהרי יהיה ניכר שהיה לשון השטר נקרא כשורה וכענין בלא התיבות האלה הנוספות ועוד השתא לזיוף בכתיבה דקה בכתב ידי הסופר לא חייש חזקיה לכולי האי גוונא חיישינן בתמיה והטעם שאין מרבים לחוש דכיון שאין עכשיו זיוף בשטר אין פוסלים אותו מחשש זיוף אלא בענין דרווחא ליה מילתא לזייף. כן נראה לי. עליות.

    ובשיטה לא נודע למי כתוב כגון ברוך בן לוי והריא"ף לא פסק כהני אמוראי בחד מינייהו. ונראה לי משום דמספקא ליה אבל הרמב"ן כתב בשם רבינו האיי גאון ז"ל דעבדינן כרבי אבהו שהוא השיעור הפחות ופסול דיד בעל השטר על התחתונה. וראיתי מי שכתב דרבי אבהו פליג אדרב נחמן בר יצחק דבעי שני שיטין ואויריהם ולית הלכתא כוותיה אלא כרב נחמן דכולהו קיימי כוותיה בר מרבי אבהו וכן הדעת נוטה. עד כאן לשונה.

    דמטייט ליה יש שפירשו דמטייט צורות ונקודות של דיו אבל לא שיכסה הקלף כולו בדיותא שאם כן אף בבית דין שמא שטר אחר היה כתוב שם ועליו היו חתומים. ואחרים לא חששו לזה לפי שאין דרך לכתוב שני שטרות זה אחר זה בקלף כשר. משטה לא נודע שם מחברה.

    עדים אטיוטא חתימי ולכך יש ליזהר שלא יהיה בו לא מחק ולא טשטוש דיו על חתימת עדים. תוספות.

    וליחוש דילמא גאיז ליה לעילא כו' ומחתים סהדי ולא יהו החתימות שיזייף צריכות קיום שהרי נמצאת האשרתא תחתיהם. ואמר רב שטר הבא הוא כו'. וקשיא לן מאי קא מקשינן על הא דקא מכשר רב בין עדים לאשרתא הלא בכל השטרות שיש בהם אשרתא יש לחוש לכך שימחוק כל השטר והעדים וכתיב מאי דבעי ומחתים סהדי כו'. ויש לומר דשאר שטרות שאני שאף על פי שיש בהם אשרתא ירא הוא למחוק השטר והעדים ולזייף שטר ועדים פן יודע שאין זו חתימת העדים ונמצא שלא יועיל לו שטר מזוייף והפסיד השטר הראשון אבל הכא כשחותך השטר עם עדיו ומחיק לטיוטא ואפילו (לפי) שיודע הזיוף לא הפסיד כלום שהרי השטר הראשון קיים הוא אצלו עם עדיו וימצא כל עת לקיימו. ואף על גב דמקשינן לקמן אי הכי בין עדים לכתב נמי דילמא גאיז ליה לעילאי כו' אלמא חיישינן דגאיז ליה לשטר כשר וסומך על מה שזייף בשטה זו ולא מסתפי שמא יהא הזיוף ניכר ויפסיד הראשון שאני התם דסהדי מיהא משייר בשטר ואין זיוף השטר בא לידי גלוי כיון שאין חתימת העדים מזויפת.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 163a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 163, Amud Aleph, about 205 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “הֵן וַאֲוִירָן, אוֹ דִלְמָא הֵן וְלֹא אֲוִירָן?…”

    2. Segment 229 words

      Opens “אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּהֵן…”

    3. Segment 325 words

      Opens “רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: שְׁנֵי שִׁיטִין…”

    4. Segment 418 words

      Opens “וְכַמָּה? אָמַר רַב יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: כְּגוֹן…”

    5. Segment 518 words

      Opens “רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר:…”

    6. Segment 615 words

      Opens “רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: כְּגוֹן: ״בָּרוּךְ בֶּן לֵוִי״…”

    7. Segment 717 words

      Opens “אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין עֵדִים…”

    8. Segment 823 words

      Opens “מַאי שְׁנָא בֵּין עֵדִים לַכְּתָב – דִּלְמָא…”

    9. Segment 910 words

      Opens “דִּמְטַיֵּיט לֵיהּ. אִי הָכִי, בֵּין עֵדִים לַשְּׁטָר…”

    10. Segment 1020 words

      Opens “אָמְרִי: סָהֲדֵי אַטְּיוּטָא הוּא דַּחֲתִימִי. בֵּין עֵדִים…”

    11. Segment 1123 words

      Opens “וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לְעֵילָּא, וּמָחֵיק לֵיהּ…”

    Original text

    הֵן וַאֲוִירָן, אוֹ דִלְמָא הֵן וְלֹא אֲוִירָן?

    does this refer to the size of lines with the space between lines added? Or is it perhaps referring to lines of writing themselves, without their spaces?

    אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּהֵן וַאֲוִירָן, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הֵן וְלֹא אֲוִירָן – שִׁיטָה אַחַת בְּלֹא אֲוִירָהּ, לְמַאי חַזְיָא? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ – הֵן וַאֲוִירָן! שְׁמַע מִינַּהּ.

    Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It stands to reason that it is referring to the lines with their spaces. As, if it were to enter your mind that it is referring to the lines without their spaces, for what is one line without its space fit? The baraita did not have to state that a document with a single blank line after the text, measured without counting spaces, is not forgeable; this is obvious. Rather, one may conclude from this claim that the reference is to two lines with their spaces. The Gemara affirms: Conclude from this claim that it is so.

    רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: שְׁנֵי שִׁיטִין שֶׁאָמְרוּ – בִּכְתַב יְדֵי עֵדִים, וְלֹא כְּתַב יְדֵי סוֹפֵר. מַאי טַעְמָא? דְּכׇל הַמְזַיֵּיף, לָאו לְגַבֵּי סָפְרָא אָזֵיל וּמְזַיֵּיף.

    Rabbi Shabbtai says in the name of Ḥizkiyya: With regard to the gap of two blank lines between the text and the signatures, which the Sages said invalidates the document, the lines are measured by the handwriting of witnesses, and not by the handwriting of a scribe, who is presumably skilled enough to write in a smaller script. What is the reason for this? Anyone who forges a document, adding additional lines to the document, would not go to a scribe and ask him to forge it; he would execute the forgery himself, or have another unscrupulous person who is not a professional scribe forge it. Therefore, in order to present a concern for possible forgery, a document must have two blank lines that are measured by the handwriting of an ordinary person, such as one of the witnesses.

    וְכַמָּה? אָמַר רַב יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: כְּגוֹן ״לְךָ–לְךָ״ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אַלְמָא קָסָבַר: שְׁנֵי שִׁיטִין, וְאַרְבָּעָה אֲוִירִין.

    The Gemara has established that the width of the gap required to invalidate the document is two lines with interlinear space. The Gemara clarifies: And how much interlinear space is necessary to invalidate the document? Rav Yitzḥak ben Elazar says: For example, enough to write the Hebrew word lekha , and then the Hebrew word lekha , this word on top of that one. These two words each consist of the two letters lamed and final khaf ; the former has a projection that fully occupies the interlinear space above it, and the latter has a projection that fully occupies the interlinear space below it. Writing these words one under the other, then, would require an additional interlinear space above and below both lines. The Gemara concludes: Apparently, Rav Yitzḥak ben Elazar maintains that the empty space required to invalidate the document is the width of two written lines with four interlinear spaces.

    רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן לָמֶד מִלְּמַעְלָה וְכָף מִלְּמַטָּה. אַלְמָא קָסָבַר: שְׁנֵי שִׁיטִין וּשְׁלֹשָׁה אֲוִירִין.

    Rav Ḥiyya bar Ami states a different opinion in the name of Ulla: For example, enough to write a lamed on the upper line and a final khaf on the lower line. The Gemara concludes: Apparently, Ulla maintains that the empty space required to invalidate the document is the width of two written lines with three interlinear spaces, one above the first line, one between the two lines, and one beneath the second line.

    רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: כְּגוֹן: ״בָּרוּךְ בֶּן לֵוִי״ בְּשִׁיטָה אַחַת. קָא סָבַר: שִׁיטָה אַחַת וּשְׁנֵי אֲוִירִין.

    Rabbi Abbahu states a different opinion: For example, enough to write the name Barukh ben Levi on one line. Barukh contains a final khaf , and Levi contains a lamed . The Gemara concludes: Apparently, Rabbi Abbahu maintains that the empty space required to invalidate the document is the width of one written line with two interlinear spaces, one above the line and one beneath the line.

    אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין עֵדִים לַכְּתָב, אֲבָל בֵּין עֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי כָּשֵׁר.

    § Rav says: They taught in the baraita that a gap of two lines invalidates the document only if that space is between the witnesses’ signatures and the text of the document. But if there is a gap between the witnesses’ signatures and a court’s ratification of the document, which follows the witnesses’ signatures, then even if there is more space than this, the document is valid.

    מַאי שְׁנָא בֵּין עֵדִים לַכְּתָב – דִּלְמָא מְזַיֵּיף וְכָתֵב מַאי דְּבָעֵי, וַחֲתִימִי סָהֲדִי; בֵּין עֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא נָמֵי, מְזַיֵּיף וְכָתֵב מַאי דְּבָעֵי, וַחֲתִימִי סָהֲדִי!

    The Gemara asks: What is different about the case where the gap is between the witnesses and the text, that it invalidates the document? There is a concern that perhaps the holder of the document may forge additional lines and write whatever he wants, and the witnesses have already signed at the bottom, giving the appearance that they attest to the added lines as well. But the same concern can be raised concerning a gap between the witnesses’ signatures and the court’s ratification as well: There, too, he can forge additional lines and write whatever he wants, and have witnesses sign it, with the court’s ratification giving the appearance that it attests to the added lines and signatures as well. Why is this document valid?

    דִּמְטַיֵּיט לֵיהּ. אִי הָכִי, בֵּין עֵדִים לַשְּׁטָר נָמֵי מְטַיֵּיט לֵיהּ!

    The Gemara explains: When is a gap between the witnesses’ signatures and the court’s ratification not problematic, according to Rav? Only when someone inks in the blank space with lines or dots, to prevent information from being added there. The Gemara asks: If so, the gap between the witnesses’ signatures and the text of the document should also be made irrelevant in this manner: Let the scribe ink in [ metayyet ] the blank space. Why, then, was it taught categorically that the witnesses must sign within two lines of the text?

    אָמְרִי: סָהֲדֵי אַטְּיוּטָא הוּא דַּחֲתִימִי. בֵּין עֵדִים לָאַשַּׁרְתָּא נָמֵי, אָמְרִי: בֵּי דִינָא אַטְּיוּטָא הוּא דַּחֲתִימִי! בֵּי דִינָא אַטְּיוּטָא לָא חֲתִימִי.

    The Gemara answers: Inking in the gap between the text and the signatures of the witnesses will not help, as people might say, i.e., the concern might be raised: The witnesses are signed only on the inking in. It is possible that the witnesses’ signatures were affixed only to attest that the inking was done in their presence and that the inking in is not a sign of duplicity, and their signatures do not relate to the actual text of the document. The Gemara asks: If so, raise the same concern when the gap between the witnesses’ signatures and the court’s ratification is inked in; there too, people might say: The court’s ratification is signed only for the inking in, and not for the actual text of the document. The Gemara answers: A court does not sign on mere inking in; their ratification is always in reference to the entire document.

    וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לְעֵילָּא, וּמָחֵיק לֵיהּ לִטְיוּטָא, וְכָתֵב מַאי דְּבָעֵי, וּמַחְתִּים סָהֲדֵי; וְאָמַר רַב: שְׁטָר הַבָּא הוּא וְעֵדָיו עַל הַמְּחָק – כָּשֵׁר!

    The Gemara raises another issue: And let there be a concern that perhaps the holder of the document will excise the entire text that appears above the signatures, and then erase the inked-in part and write whatever he wants in that erased area, and have unscrupulous witnesses sign it. And this would be a valid document, as Rav says: A document that comes before the court for ratification in which its content and the signatures of its witnesses are both written over an erasure is valid. The court ratification would then be assumed to be referring to this new, forged document.