Talmud Builders

    Commentary page

    Avodah Zarah 18a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 18a

    Avodah Zarah 18a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 602 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    להתלמד עבד כדתניא כו' ומיהו הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (יבמות דף קכא:) ואפילו להתלמד יש לחוש לכבוד הרב וקרא דלא תלמד לעשות במילי אחרניתא תוקמה כמו נטיעת קישואין דסנהדרין (דף סח.) ודמות צורת לבנה דר"ג (ר"ה דף כד.):

    בקובה אהל זונות כדכתיב (במדבר כה) אל הקובה:

    דקדקה לפסוע פסיעות נאות וכתיב (תהילים מ״ה:י״ד) כל כבודה בת מלך פנימה:

    שאדם דש בעקביו דקדוק פסיעות כי הכא. ל"א שאדם דורסן ברגליו שאין חשובין בעיניו כלום:

    על כל דרכי אפילו דקדוק פסיעות:

    שאתה יושב ועוסק בתורה והם גזרו על כך:

    דבר של טעם שהחריבה את ביתו והרגה את חסידיו ועדיין קיימת:

    כלום מעשה בא לידך ואשמע איך היית נוהג:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Tosafot

    הוגה השם פ"ה שדורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ ורוב העולם מפרשים שהיה קורא בפי' אותיות של שם המיוחד באותיות של שאר התיבות וזה אין לעשות כדאמר בפסחים ס"פ אלו עוברין (פסחים דף נ.) לא כשאני נכתב אני נקרא אני נכתב בי"ה ונקרא בא"ד ונראה לר"י שאין להזכיר אף אותיות י"ה כמו שרגילין העולם שהרי י"ה הוא שם המיוחד ועוד נראה להר"ר אלחנן כי גם אין להזכיר א"ד מאדני דהא א"ד מאדני י"ה מהשם אין נמחקין ש"ד משדי צ"ב מצבאות נמחקין וכן הגירסא (שבועות לה: ושם לה.) בפירוש ר"ח משמע שא"ד מאדני הוא שם כמו י"ה מה' ומיהו נראה לר"י להתיר דכיון דלא נמצא בכתוב דמה שהוא נמצא כתוב בספרים יש לומר שהסופרים כתבוהו כן ולא נתכוונו להזכיר את השם (ועי' תוס' סוכה דף ה. ד"ה יו"ד):

    להתלמד עבד פ"ה ומיהו הקב"ה מדקדק כו' ונראה שלא היה כתוב בספרו אלא מאי טעמא איענש הוגה בפרהסיא היה ולכך הוצרך לתת טעם אחר:

    מה אתה רואה שהיה נראה בעיניהם שהיה לו לראות שום דבר תימה או מלאכים או דבר אחר א"נ בשביל שהיו שומעין קול האותיות הפורחות ולא היו יודעין מהו:

    ואל יחבל עצמו אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עובדי כוכבים לעבירה כגון ע"י יסורין שלא יוכל לעמוד בהם אז הוא מצוה לחבל בעצמו כי ההיא דגיטין (דף נז:) גבי ילדים שנשבו לקלון שהטילו עצמם לים (וע"ע תוס' גיטין דף נז: ד"ה קפצו):

    וכי שלמי מאי איעביד י"מ שהיה נותן להשלטון מס מן הזונות למספר גולגלותם ולכך היה שואל כי שלמי מה אעשה כי איך אתן מס העולה למספרם וכן יש לפרש בריש פירקא (לעיל עבודה זרה דף ב:) שווקים להושיב בהם זונות וליטול מס מהם אבל רש"י פירש שכל שעה שיעלילו עליו שישחדם בממון זה:

    Tosafot on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    שכל ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה"ב ואע"ג דהוא להתלמד עבד וכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות הוה ליה להגות בצינעה.

    וגזרו על אשתו הריגה נענשה משום דלא מחיא ביה שכל מי שיש בידו למחות ואינו ממחה נתפש.

    ונענשה בתו לישב בקובה דא"ר יוחנן פעם אחת עברה בין גדולי רומי ואמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דיקדקה בפסיעותיה והיינו דכתיב עון עקבי יסובני עון שאדם דש בעקיביו סובבין אותו ליום הדין. בשעת הוצאתן פתחו [כל] א' ואמ' הוא אמר הצור תמים פעלו וגו' אשתו אמרה אל אמונה ואין עול בתו אמרה גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי (איש) [בני] האדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו:

    כרכוהו בס"ת שהיה קורא בו והקיפוהו חבילי זמורות והציתו בהן את האור כו':

    ברוריה דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנניא בן תרדיון הואי אמ' ליה לבעלה זילא בי מילתא דיתבה אחתי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזיל. פי' דישתנא נידה:

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Meiri

    כל ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא ואם להתלמד מותר בצנעא אבל בפרהסיא אסור וענין הגית השם באותיותיו יתבאר במסכת סנהדרין:

    כל מי שיש בידו למחות על איזה דבר ואינו מוחה הרי זה נתפש עליו מן השמים כאלו הוא עשאה:

    צריך אדם להזהר שלא להרהר אחר מדותיו של מקום אלא יצדיק עליו את הדין בכל מה שיארע לו הן טוב והן מוטב ויפשפש במעשיו שאם יפשפש יפה בודאי הוא מוצא סבה על מה יארע לו כך:

    Meiri on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תד"ה הוגה השם פ"ה כו' העולם מפרשים שהיה כו' שאר התיבות וזה כו' שאין להזכיר אף אותיות י"ה כו' גם אין להזכיר א"ד כו' עכ"ל אין זה דומה דהא דאין להזכיר אותיות י"ה וא"ד היינו האותיות זה אחר זה אבל בקריאת התיבה ודאי דמותר כדאמרינן בעירובין דיו לעולם שישתמש בשם י"ה ומההיא דפסחים מוכח דתיבת א"ד נקרא משא"כ בשם בן ד' דאסור אפילו בקריאת התיבה כמו שהביאו מההיא דפסחים לא כשאני נכתב כו' ודו"ק:

    בא"ד נמצא כתוב בספרים י"ל כו' עכ"ל היינו ההוא דפסחים ונקרא בא"ד לא נתכוונו להזכיר השם כך אלא שכתבוהו הספרים כן לקצר הלשון אבל א"ד מאדני שאינו נמחק ר"י לא גריס ליה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Maharam

    ד"ה הוגה השם וכו' דהא א"ד מאדני י"ה מהשם אין נמהקים ש"ד משד"י צ"ב מצבאות נמחקים וכן הגירסא בפירוש ר"ח. ר"ל דבפ' שבועת העדות (שבועות דף ל"ה) איתא בספרים שלנו ת"ר א"ל מאלהים וכו' אינו נמחק שי"ן דלי"ת משדי א"ד מאדנ"י צ"ב מצבאות הרי זה נמחק כך הגירסא לפנינו אבל ר"ח גריס א"ל מאלהים י"ה מהשם א"ד מאדנ"י אינו נמחק ש"ד משדי צ"ב מצבאות הרי זה נמחק:

    Maharam on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עָלָיו לִשְׂרֵיפָה שֶׁהָיָה הוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו נראה לי בס"ד הטעם שנגזר עליו שריפה בעבור זאת ולא נהרג כשאר הרוגי מלכות, והיינו כי אסור להגות השם באותיות אלא צריך להוציאו בהיכל שלו שהוא שם אֲדֹנָ־י [65] שעולה מספרו הֵיכַל [65] כמו שנאמר וַהֳ' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ (חבקוק ב, כ) נמצא שם אֲדֹנָ־י נקרא הֵיכַל שבו קורין ומזכירין את שם המיוחד. והנה הֵיכַל במילואו כזה: ה"א יו"ד כ"ף למ"ד [200] עולה ר' ואם תניח ר' בתוך 'שפה' יהיה 'שְׂרֵיפָה' לכך הוא שהיה הוגה את השם באותיותיו בשפתיו ולא היה מוציאו בשפתיו בהיכל שלו לכן היכל שעולה ר' יהיה בתוך אותיות 'שפה' ונעשה מזה צירוף 'שְׂרֵיפָה'.

    הוּא, אָמַר "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" אִשְׁתּוֹ אָמְרָה "אֵ־ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב, ד). כונת הכתוב כך שהוא יתברך אֵ ־ ל אֱמוּנָה ואף על פי שתראה באין יסורין וְאֵין עָוֶל ביסורין שבאים על האדם שאין עול בכפו הנה השם יתברך צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא דלא עביד דינא בלא דינא. ומה שאמר רבי חנינא בן תרדיון פסוק אחר הכל הוא אחד שזה אמר חציו וזה אמר חציו ולכל אחד מהם נזדמן לו פסוק בפיו דרך מקרה אבל בתו לקחה פסוק ממקום אחר שיש בו צידוק השייך לענין שלה והוא 'גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם' (ירמיה לב, יט) וכמו שפירש רש"י לכך שבח רבינו הקדוש למה שאמרו שלשה מקראות אלו לפי הענין. והנה ראשי תיבות ג' מקראות אלו הוא 'גאה' מתתא לעילא ולזה אמר אָשִׁירָה לַהֳ' כִּי גָאֹה גָּאָה (שמות טו, א).

    מִיָּד דִּקְדְּקָה בִּפְסִיעוֹתֶיהָ נראה ודאי אין כונתה בזה לגרות בהם יצר הרע ושיתנו עיניהם בה אלא כונתה שישבחו את ישראל דמה שגדולי האומות משבחין אותם נוסף להם כבוד לפני העולם וכמו שנאמר רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ (שיר השירים ו, ט) אך נענשה בזה דהיה לחוש שמא יתגרה בהם יצר הרע ויעלה בלבם לאנוס אותה שהם היו גדולי רומי ואין להם מונע ואיך היא תעורר את הישן.

    אָמַר לוֹ רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא קשא וכי רבי יוסי בן קיסמא נביא הוא? אדרבה הוא עצמו ידע בכך יותר כי אמרו רבותינו ז"ל (ברכות סא:) ידע אינש בנפשיה! ונראה לי בס"ד דרבי יוסי בן קיסמא הוכיחו על אשר עוסק בתורה בפומבי וגורם לגרות בו את הדובים ולהרגו וגם גורם שריפה לספר תורה ואם יסמוך על הנס אינו רשאי ולזה אמר 'מה אני לעולם הבא' מצד דבר זה בלבד אם יש עלי חטא בדבר זה או דלמא כדין עשיתי ומצוה קא עבידנא ואין עלי עונש מצד שריפת ספר תורה אשר הסבותי אותו כי יכול אני לסמוך על הנס שלא יעשו לי רע וכל שכן לספר תורה? והשיב לו תגיד לי מה מעשים באו לידך והתנהגת בהם כדי שאם אתה בגדר החסידים תוכל לסמוך על הנס ואם כן אין עליך חטא כי ודאי זכותך יגין ולא יהיה דבר רע כלל והגיד לו דבר אחד של חסידות אשר עשה, ואז אמר לו לא תחוש דראוי אתה לעשות לך נס וְלֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה (תהלים צא, י).

    אַבָּא, אֶרְאֲךָ בְּכָךְ פירוש אף על פי שאנחנו יודעים שהגזרה גזורה מן השמים על עשרה הרוגי מלכות אך דא עקא שהם הוסיפו לך צער על חבירך שעשו לך שריפה קשה מהרג ולא עוד שהניחו לך ספוגין של צמר שלא תשרף במהרה כדי שתצטער יותר! והשיב לה דרך ענוה אם איני כדאי שיתבעו מן השמים עלבוני לחייבם בעבור תוספת הצער שעשו לי עם כל זה בכך אני בוטח כיון דהספר תורה נשרף עמי 'מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה הוּא יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי'. ונראה לי בס"ד מה שאמרה לו בלשון זה 'אֶרְאֲךָ בְּכָךְ' מן השמים שמו בפיה דבר זה שבו רמוז סוד התיקון אשר יהיה על ידי צדיקים שמוסרים עצמן על קדוש השם בפועל וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות על מאמר 'כך עלה במחשבה' האמור גבי רבי עקיבה (מנחות כט:) שבאותיות 'כך' רמוזים שני זווגים הנעשים על ידי מסירת נפש על קדוש השם שהם סוד כ"ף כפופה כ"ף פשוטה וזה לשונו ולפי שהמוסר עצמו על קידוש השם עושה ב' זווגים אלו שהם כ"ף כפופה כ"ף פשוטה לפיכך נאמר על רבי עקיבה 'כך עלה במחשבה' עד כאן.

    אַף אַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס בְּךָ הָאֵשׁ קשא והלא הוא מדבר עמהם וגם דבר עם ביתו ועם הקליסטנירו ואם כן היה פיו פתוח דאיך ידבר אם לא יפתח פיו? ונראה לי בס"ד כי הרשעים עשו גומא בקרקע בתוך האש והעמידוהו בתוכה ועשו לו חבלים של עור וכיוצא לקשרו בעמידתו שלא ישמט ויתנועע אנה ואנה והאש לא היה מגיע עד הדדים וכדי שלא ישרף לבו וימות תכף הניחו לו ספוגין של צמר נמצא האש אינו מגיע עד הפנים ולכן היה פיו פתוח אך מחמת שיש שלהבת לפעמים באיזה רגע תעלה השלהבת עד הפנים ואם היה פיו פתוח תכנס השלהבת בתוך פיו וימות תכף אמנם הוא היה נזהר בעת שהשלהבת עולה תכף סותם פיו ובעת שדבר לא היתה השלהבת עולה ולכך אמרה לו 'פְּתַח פִּיךָ' בעת שתעלה השלהבת כדי שתכנס השלהבת לפנים ואמר לו מוטב וכו' ואין אני עושה זאת בעצמי.

    שְׁקַל תַּרְקְבָא דְּדִינָרֵי פירש רש"י ז"ל תרי וקב דהיינו שלשה קבין וידוע כל קב הוא תל"ב דרה"ם ואם כן שלשה קבין הם אלף ורצ"ו [432×3=1296] דרהם זהב כי פירש רש"י ז"ל שהיו זהבים הנה בזה המספר נעשה סימן טוב כמספר האלף [1000] וכמספר רצו [296] שהוא לשון רצון. גם 'אלף רצו' הוא צירוף אותיות 'אוצר' שהוא אלף רצו שיהיה נשפע שפע הצלחה בזה הדבר מן מקום הנקרא אוצר שהוא היסוד אשר הוא מתקנא בעבורו כדי שלא יטמאוה בזנות וידוע פגם הזנות הוא נוגע ביסוד ולכן הצליח במספר זה הסך אשר הזמינו להצלת בתו של רבי חנינא בן תרדיון הקדושה. גם הצליח במספר זה שהוא אלף רצ"ו דרהם שהכינו להצלתה שנשפע מן שמונה עשר פעמים שם ע"ב [72×18=1296] שבזכות היסוד הנקרא חי נשפע מן ח"י שמות ע"ב שהוא 'חסד' [72] שעולה מספרם אלף רצ"ו גם עוד בזכות התורה שהיא אוריין תליתאי (שבת פח.) הצליח בהכנתו שלשה קבין להצילה. ומה שעשה הנסין בכלבים יובן על פי מה שאמר רבינו הרש"ם ז"ל דרבי מאיר בעל הנס היה מכניע קליפת הכלבים שהיא בעשיה על ידי תורתו ודו"ק.

    Ben Yehoyada on Avodah Zarah 18a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 18, Amud Aleph, about 602 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 133 words

      Opens “הוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי?…”

    2. Segment 211 words

      Opens “לְהִתְלַמֵּד עֲבַד, כִּדְתַנְיָא: ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת״, אֲבָל…”

    3. Segment 329 words

      Opens “אֶלָּא מַאי טַעְמָא אִעֲנַשׁ? מִשּׁוּם (הוגה) [דְּהוֹגֶה]…”

    4. Segment 448 words

      Opens “וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת, דְּאָמַר…”

    5. Segment 548 words

      Opens “בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן, צִדְּקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין,…”

    6. Segment 655 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא,…”

    7. Segment 737 words

      Opens “אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. אָמַר לוֹ:…”

    8. Segment 828 words

      Opens “אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדֶךָ? אָמַר…”

    9. Segment 937 words

      Opens “אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר…”

    10. Segment 1056 words

      Opens “הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת…”

    11. Segment 1131 words

      Opens “אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה?…”

    12. Segment 1244 words

      Opens “אָמַר לוֹ קְלַצְטוֹנֵירִי: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה…”

    13. Segment 1327 words

      Opens “יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן…”

    14. Segment 1443 words

      Opens “בְּרוּרְיָא דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר, בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי חֲנִינָא…”

    15. Segment 1538 words

      Opens “אֲזַל נְקַט נַפְשֵׁיהּ כְּחַד פָּרָשָׁא, אֲמַר לַהּ:…”

    16. Segment 1637 words

      Opens “אֲזַל לְגַבֵּי שׁוֹמֵר דִּידַהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֲבַהּ…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hanina ben Teradyon · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Hanina ben Teradyon, one of the Ten Martyrs, was executed by the Romans for teaching Torah publicly.

      Source: Avodah Zarah 18a · Segment 6 — “…בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    הוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתְנַן: אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא — הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו!

    pronounce the ineffable name of God with all of its letters, i.e., as it is spelled. The Gemara asks: And how could he do that? But didn’t we learn in the mishna ( Sanhedrin 90a): These are the people who have no share in the World-to-Come: One who says that the Torah is not from Heaven or that there is no source from the Torah for the resurrection of the dead. Abba Shaul says: Also one who pronounces the ineffable name as it is written, with all of its letters, has no share in the World-to-Come.

    לְהִתְלַמֵּד עֲבַד, כִּדְתַנְיָא: ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת״, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת.

    The Gemara answers: Rabbi Ḥanina ben Teradyon did it to teach himself, as it is taught in a baraita with regard to the prohibition against sorcery: “You shall not learn to do” (Deuteronomy 18:9); this indicates: But you may learn to understand and to teach. In other words, certain prohibitions do not apply when one is acting only in order to acquire knowledge of the subject.

    אֶלָּא מַאי טַעְמָא אִעֲנַשׁ? מִשּׁוּם (הוגה) [דְּהוֹגֶה] אֶת הַשֵּׁם בְּפַרְהֶסְיָא [הֲוָה], וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה דְּלָא (מַיחָה) [מַחַתָה] בֵּיהּ. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה נֶעֱנָשׁ עָלָיו.

    The Gemara asks: Rather, what is the reason that he was punished? The Gemara answers: He was punished because he would pronounce the ineffable name of God in public, instead of privately. And his wife was condemned to execution by decapitation because she did not protest his doing so. From here the Sages stated: Anyone who has the capability to protest effectively the sinful conduct of another and does not protest is punished for that person’s sin.

    וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִּתּוֹ מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי גְּדוֹלֵי רוֹמִי, אָמְרוּ: כַּמָּה נָאוֹת פְּסִיעוֹתֶיהָ שֶׁל רִיבָה זוֹ, מִיָּד דִּקְדְּקָה בִּפְסִיעוֹתֶיהָ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי״? עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסוּבִּין לוֹ לְיוֹם הַדִּין.

    The Gemara asks: And why was his daughter condemned to sit in a brothel? As Rabbi Yoḥanan says: Once, the daughter of Rabbi Ḥanina ben Teradyon was walking before the nobles of Rome, and they said to each other: How pleasant are the steps of this young woman. Upon hearing this, she immediately took care to keep walking in such a fashion that her steps would continue to be pleasing to them. And this is the same as that which Rabbi Shimon ben Lakish says: What is the meaning of that which is written: “The iniquity of my heel encircles me” (Psalms 49:6)? It means that the sins that a person tramples with one’s heel in this world, i.e., dismisses and pays no attention to them as they seem to lack importance, e.g., the way that one walks, come and encircle him on the Day of Judgment.

    בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן, צִדְּקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, הוּא אָמַר: ״הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ [וְגוֹ׳]״, וְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה: ״אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל״, בִּתּוֹ אָמְרָה: ״גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כׇּל דַּרְכֵי וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי: [כַּמָּה] גְּדוֹלִים צַדִּיקִים הַלָּלוּ, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶן שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת שֶׁל צִדּוּק הַדִּין בִּשְׁעַת צִדּוּק הַדִּין.

    The Gemara relates: When the three of them went out after being sentenced, they accepted the justice of God’s judgment. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said: “The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice” (Deuteronomy 32:4). And his wife said the continuation of the verse: “A God of faithfulness and without iniquity.” His daughter said: “Great in counsel, and mighty in work; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways” (Jeremiah 32:19). Rabbi Yehuda HaNasi said: How great are these righteous people, that these three verses, which speak of the acceptance of God’s judgment, occurred to them at the time of accepting the righteousness of His judgment.

    תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, (אָחִי), אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוּמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ? שֶׁהֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו, וַעֲדַיִין הִיא קַיֶּימֶת. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה [וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים], וְסֵפֶר מוּנָּח לְךָ בְּחֵיקֶךָ!

    § The Sages taught: When Rabbi Yosei ben Kisma fell ill, Rabbi Ḥanina ben Teradyon went to visit him. Rabbi Yosei ben Kisma said to him: Ḥanina my brother, do you not know that this nation has been given reign by a decree from Heaven? The proof is that Rome has destroyed God’s Temple, and burned His Sanctuary, and killed His pious ones, and destroyed His best ones, and it still exists. Evidently, all of this is by Divine decree. And yet I heard about you that you sit and engage in Torah study, and convene assemblies in public, and have a Torah scroll placed in your lap, thereby demonstrating complete disregard for the decrees issued by the Romans.

    אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי ״מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ״? תָּמֵהַּ אֲנִי אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת סֵפֶר תּוֹרָה בָּאֵשׁ! אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?

    Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to him: Heaven will have mercy and protect me. Rabbi Yosei ben Kisma said to him: I am saying reasonable matters to you, and you say to me: Heaven will have mercy? I wonder if the Romans will not burn both you and your Torah scroll by fire. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to him: My teacher, what will become of me? Am I destined for life in the World-to-Come?

    אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים לַעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהִי חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהִי גּוֹרָלִי.

    Rabbi Yosei ben Kisma said to him: Did any special incident occur to you which might serve as an indication? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to him: I confused my own coins that I needed for the festivities of Purim with coins of charity, and I distributed them all to the poor at my own expense. Rabbi Yosei ben Kisma said to him: If that is so, may my portion be of your portion, and may my lot be of your lot.

    אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, וְהָלְכוּ כׇּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי לְקׇבְרוֹ וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל, וּבַחֲזָרָתָן מְצָאוּהוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָּח לוֹ בְּחֵיקוֹ.

    The Sages said: Not even a few days passed before Rabbi Yosei ben Kisma died of his illness, and all of the Roman notables went to bury him, and they eulogized him with a great eulogy. And upon their return, they found Rabbi Ḥanina ben Teradyon, who was sitting and engaging in Torah study and convening assemblies in public, with a Torah scroll placed in his lap.

    הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ בָּהֶן אֶת הָאוּר, וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, אֶרְאֲךָ בְּכָךְ? אֲמַר לַהּ: אִילְמָלֵי אֲנִי נִשְׂרַפְתִּי לְבַדִּי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לִי, עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי, מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה הוּא יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי.

    They brought him to be sentenced, and wrapped him in the Torah scroll, and encircled him with bundles of branches, and they set fire to it. And they brought tufts of wool and soaked them in water, and placed them on his heart, so that his soul should not leave his body quickly, but he would die slowly and painfully. His daughter said to him: Father, must I see you like this? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to her: If I alone were being burned, it would be difficult for me, but now that I am burning along with a Torah scroll, He who will seek retribution for the insult accorded to the Torah scroll will also seek retribution for the insult accorded to me.

    אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶן: (גִּלְיוֹן) [גְּוִילִין] נִשְׂרָפִין וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אַף אַתָּה פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס בְּךָ הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיִּטְּלֶנָּה מִי שֶׁנְּתָנָהּ, וְאַל יְחַבֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ.

    His students said to him: Our teacher, what do you see? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: I see the parchment burning, but its letters are flying to the heavens. They said to him: You too should open your mouth and the fire will enter you, and you will die quickly. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: It is preferable that He who gave me my soul should take it away, and one should not harm oneself to speed his death.

    אָמַר לוֹ קְלַצְטוֹנֵירִי: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה בַּשַּׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבְּךָ, אַתָּה מְבִיאֵנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לוֹ: הֵן. הִשָּׁבַע לִי, נִשְׁבַּע לוֹ. מִיָּד הִרְבָּה בַּשַּׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בִּמְהֵרָה. אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאוּר.

    The executioner [ kaltzatoniri ] said to him: My teacher, if I increase the flame and take off the tufts of wool from your heart, so that you will die sooner and suffer less, will you bring me to the life of the World-to-Come? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to the executioner: Yes. The executioner said: Take an oath for me, that what you say is true. Rabbi Ḥanina ben Teradyon took the oath for him, and the executioner immediately increased the flame and took off the tufts of wool from his heart, causing his soul to leave his body quickly. The executioner too leaped and fell into the fire and died.

    יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וּקְלַצְטוֹנֵירִי מְזוּמָּנִין הֵן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים.

    A Divine Voice emerged and said: Rabbi Ḥanina ben Teradyon and the executioner are destined for the life of the World-to-Come. Upon hearing this, Rabbi Yehuda HaNasi wept and said: There is one who acquires his share in the World -to-Come in one moment, such as the executioner, and there is one who acquires his share in the World -to-Come only after many years of toil, such as Rabbi Ḥanina ben Teradyon.

    בְּרוּרְיָא דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר, בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן הֲוַאי, אֲמַרָה לֵיהּ: זִילָא בִּי מִלְּתָא דְּיָתְבָא אֲחָתַאי בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת. שְׁקַל תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי וַאֲזַל, אֲמַר: אִי לָא אִיתְעֲבִיד בַּהּ אִיסּוּרָא — (מִיתְעֲבִיד) [מִתְרְחִישׁ] נִיסָּא, אִי עֲבַדָה אִיסּוּרָא — לָא (אִיתְעֲבִיד) [מִתְרְחִישׁ] לַהּ נִיסָּא.

    § The Gemara relates: Berurya, the wife of Rabbi Meir, was a daughter of Rabbi Ḥanina ben Teradyon. She said to Rabbi Meir: It is a disrespectful matter for me that my sister is sitting in a brothel; you must do something to save her. Rabbi Meir took a vessel [ tarkeva ] full of dinars and went. He said to himself: If no transgression was committed with her, a miracle will be performed for her; if she committed a transgression, no miracle will be performed for her.

    אֲזַל נְקַט נַפְשֵׁיהּ כְּחַד פָּרָשָׁא, אֲמַר לַהּ: (הַשְׁמִיעִנִי) [הִשָּׁמְעִי] לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: דַּשְׁתָּנָא אֲנָא. אֲמַר לַהּ: מִתָּרַחְנָא (מִרְתָח). אֲמַרָה לֵיהּ: נְפִישָׁן טוּבָא (וְאִיכָּא טוּבָא הָכָא) דְּשַׁפִּירָן מִינַּאי. אָמַר: שְׁמַע מִינַּהּ לָא עֲבַדָה אִיסּוּרָא, כֹּל דְּאָתֵי אָמְרָה לֵיהּ הָכִי.

    Rabbi Meir went and dressed as a Roman knight, and said to her: Accede to my wishes, i.e., engage in intercourse with me. She said to him: I am menstruating [ dashtana ] and cannot. He said to her: I will wait. She said to him: There are many women in the brothel, and there are many women here who are more beautiful than I. He said to himself: I can conclude from her responses that she did not commit a transgression, as she presumably said this to all who come.

    אֲזַל לְגַבֵּי שׁוֹמֵר דִּידַהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֲבַהּ נִיהֲלַי, אֲמַר לֵיהּ: מִיסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי, פַּלְגָא פְּלַח וּפַלְגָא לֶהֱוֵי לָךְ, אֲמַר לֵיהּ: וְכִי שָׁלְמִי מַאי אֶיעְבֵּיד? אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא ״אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי״ וּמִתַּצְּלַתְּ, אֲמַר לֵיהּ:

    Rabbi Meir went over to her guard, and said to him: Give her to me. The guard said to him: I fear that if I do so, I will be punished by the government. Rabbi Meir said to him: Take this vessel full of dinars; give half to the government as a bribe, and half will be for you. The guard said to him: But when the money is finished, what shall I do? Rabbi Meir said to him: Say: God of Meir answer me! And you will be saved. The guard said to him: