Talmud Builders

    Commentary page

    Yevamot 60b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 60b

    Yevamot 60b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 515 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    מדשבקיה לבר זוגיה דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:

    מלא היתה דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:

    והא אפקיה ר' יוסי להוציא את הארוסה:

    חד מלא היתה להוציא את הארוסה:

    מלאיש למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:

    והא אמר ר' שמעון לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ"ג:

    כשרה לכהונה לא מחזקינן לה כזונה:

    אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    והא אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר"י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו"ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר"י דצריך למכתב התם בתוליה ביו"ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי"ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל:

    הא אינה יודעת יקיימוה לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו כו' אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא ידעה הרוגו:

    בראויה ליבעל הכתוב מדבר ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו:

    סימן לעבירה הדרוקן ע"י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות:

    Tosafot on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    אמר ר' שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה. פירש רש"י ז"ל דלא מחזקינן לה כזונה. ונראה שהזקיקו לרש"י ז"ל לפרש כן מדאמרינן עלה לקמן הכי השתא בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו, אלמא רבנן דפליגי עליה דרשב"י טעמייהו משום זונה. ותמיהא לי טובא דהא ביאה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אינה ביאה, ואם בא עליה אחד מן הפסולין לא פסלה וכדתנן בנדה פרק יוצא דופן (נדה מד, ב) ועוד דהא ודאי בדאורייתא פליגי כדאיתא התם בהדיא, ואי משום זונה אינה אלא מדרבנן דחיישינן דלמא בא עליה גוי דסתמן זונות הן. ועוד דהא אמרינן בהדיא בפרק עשרה יוחסין (קידושין עח, א) דבפירושא דקרא פליגי, דתניא התם (גבי) [גמ'] ר' אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת אמר ר' שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים וכו', ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות אמר ר' יוחנן מקרא אחד דרשו (דאמר משמיה דרב) ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, ר' אליעזר בן יעקב סבר מזרע ואפילו מקצת זרע ור' יוסי סבר משנזרעו מישראל, ר' שמעון בן יוחאי סבר משנזרעו בתוליה מישראל, אלמא בגזרת הכתוב תליא מלתא ובפרושא דקא פליגי, ולא בגזרת זונות כדרבנן. ואף על גב דדברי קבלה הן דאורייתא נינהו אלא דאתא יחזקאל וגלי, וכדאמרינן בעלמא (עיין תענית יז, ב) הא עד דאתא יחזקאל מאן אמרה אלא דאורייתא ואתא יחזקאל ופירש. וההיא דלקמן לטעמיה קאמר ליה, כלומר לטעמיך דאמרת הואיל ואנסיב אנסיב ומדמית לדרב ור' יוחנן, אלמא סבירא לך דטעמא לאו משום דאיפסלא לה מדאורייתא אלא מדרבנן ומשום גזרת זונה, דאי מדאורייתא אפילו כנס יוצא כממזרת ונתינה וחללה, וקא טעית נמי וסבירא לך דביאה פחות מבת שלש שנים ויום אחד אף על פי שאינה ביאה פסלה לכהונה ושויא זונה, אפילו הכי לא דמיא לדרב ור' יוחנן דהתם סופה להיות בעולה תחתיו אבל הכא אין סופה להיות זונה תחתיו. ומיהו קושטא דמלתא לאו משום זונה הוא כדאמרן כנ"ל. אחר כך מצאתי להרמב"ם ז"ל (הלכות איסורי ביאה פי"ח ה"ג) שכתב כדברי רש"י ז"ל, והראב"ד ז"ל תפס עליו בהשגות וז"ל א"א אינה משום זונה אלא דכתיב בתולות מזרע בית ישראל והכי איתא בקדושין ע"כ. [במגיד משנה שם: והרשב"א הסכים לדעת הר"א ז"ל ונראין לי דברי רבינו ורש"י ז"ל עיקר. ועיין ריטב"א כאן ותוס' להלן (יבמות סא, א) ד"ה אין זונה].

    Rashba on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    הגיורת אפילו נתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד פסולה לכהונה ולא משום זונה כמו שכתבו גדולי המחברים ואף שגדולי הרבנים מסכימים בה לפי פירושיהם שהרי אין ביאתה ביאה אלא מדכתיב ביחזקאל בתולה מזרע ישראל כמו שביארנו באחרון של קדושין ע"ח א' אם כן זה שנאמר במדין וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם לא להתירן לכהונה וממה שאף פנחס היה בכלל אלא לעבדים ולשפחות ואשר לא ידעו פירושו שאין ראויות לידע כגון שהן פחותות מבת שלש וכמו שאמרו רב הונא רמי כתיב וכל אשה יודעת איש הרוגו הא אינה יודעת קיימו מכלל דהטף אפילו יודעת קיימו והדר כתיב וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו הא ידעו הרוגו הוי בראויה ליבעל הכתוב מדבר כלומר כל הטף שאינן ראויות ליבעל קיימו וכל שהיא ראויה ליבעל אשה היא והרוגו ודבר זה פירשו גאוני ספרד שהוראת שעה היתה ומשום מעשה שהיה דכתיב הן הנה היו לבני ישראל אבל לדורות מותר להחיות אף הנשים הן בתולות הן בעולות כל שאינן משבעה עממין שהרי נאמר ואם לא תשלים עמך גו' והכית את כל זכורה גו' רק הנשים והטף תבוז לך:

    Meiri on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע תימה כו' עכ"ל ע"ש וליכא לאקשויי אמאי לא תקשי להו בפשיטות דמאי פריך והא אר"ש בתולה שלימה משמע דדלמא אליו לרבות בוגרת מפקא ליה מהך משמעות דבתולה שלימה משמע דכה"ג אמרינן לעיל אליבא דר"ש דהקרובה מרבה ארוסה שנתגרשה ומפקא ליה מג"ש דראויה לכ"ג בעינן די"ל דודאי ריבויא דקרא מצי להוציא מג"ש אבל משמעות לשון בתולה אית ליה לתלמודא אין סברא דאתא [ריבויא] להוציא אך הא קשיא לן דממאי קא משמע להו מהא דפריך והא אר"מ בתולה אפילו מקצת בתולים משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה משמע לא הוה קשיא ליה מידי דדלמא בכל חד קושטא דמלתא קפריך דלר"מ דסבר לעיל דבתולה אפילו מקצת בתולים משמע לא קא קשיא ליה אלא למאי איצטריך אליו לרבות בוגרת ולר"ש דסבר דבתולה שלימה משמע לא קא קשיא ליה ל"ל אליו אלא דקשיא ליה דהיכא קא מפיק אליו לרבות בוגרת ממשמעותו דבתולה שלימה והא דמשני לעיל אליבא דר"מ דסד"א נילף בתולה בתולה מה להלן נערה אף כאן נערה קמ"ל לא קא מפיק קרא כלל ממשמעותו אלא מג"ש וי"ל דהכי קא קשיא להו מדקאמר תלמודא הכי אליבא דר"מ דסבר בתולה אפילו מקצת בתולה משמע ל"ל אליו משמע דלרבי יהודה דסבר נמי בהא כר"מ דאליו לרבות בוגרת לא קשיא מידי והיינו ע"כ משום דאית לן למימר דרבי יהודה סבר בהא כר"ש בתולה שלימה משמע והשתא פריך איפכא דמדקא פריך הכי אליבא דר"ש דסבר בתולה שלימה משמע היכא קא מפיק אליו לרבות בוגרת משמע דלר"י דסבר נמי בהא כר"ש דאליו לרבות בוגרת לא קשיא מידי והיינו ע"כ משום דאית לן למימר דר' יוסי בהא סבר כר"מ בתולה אפילו מקצת משמע כנ"ל לפרש דברי התוס':

    גמ' בראויה ליבעל הכתוב מדבר עיין ברא"ם שהביא דברי התוס' וכתב בתר הכי וא"ת כיון דאשה דהכא לאו בגדולה קמיירי אלא בראויה ליבעל כו' דשם אשה נופל על הקטנה וכיון שכן מנ"ל לרבנן ז"ל לומר כו' דלמא אשה דהכא בקטנה קמיירי כו' טף ונבעלו הרוגו טף ולא נבעלו קיימו אע"פ שראויה ליבעל וי"ל הא דשם אשה נופל על הקטנה היינו כשנכלל בה גדולה וקטנה כו' עכ"ל ועוד האריך בזה ואין צורך כי מדברי התוס' יצא לנו לתרץ זה דא"נ הוה נופל שם אשה על הקטנה מ"מ הכא דלא איצטריך מלת אשה כלל ע"כ הקרא בראויה ליבעל קמשתעי דה"ל גדולה נמי בכלל אשה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה והא אמר ר"ש וכו' עד ואומר ר"י דצריך למכתב התם בתוליה ביווד וכו'. דבר תימה הוא פי' זה דא"כ ל"ל לגמרא לעיל לומר ור"א ור"ש סברי בתולה בתולה שלימה בתוליה אפי' מקצת בתולים וכו' הל"ל דאצטריך היו"ד משום הב' דבבתוליה או מאי פריך הכא והאמר ר"ש בתולה בתולה שלימה משמע לפי מה שפירשו התוס' הקושיא לימא דאין ה"נ דהיו"ד דבבתוליה לא אתיא להכשיר בוגרת אלא דצריך למכתב בתוליה ביו"ד משום דבענין אחר לא היה אפשר וכו' ונ"ל דלפי האמת היו"ד אתי להכשיר בוגרת דאי משום בי"ת דבבתוליה למדרש מיניה למעוטי שלא כדרכה היה יכול לכתוב שום מיעוט אחר למעט שלא כדרכה אלא ודאי להכשיר בוגרת אתי כדאמר לעיל אלא אם תקשה לך ל"ל היו"ד כלל להכשיר בוגרת לילף מהכא מטומאה ע"ז תירצו התוס' מאחר שבלאו הכי היה צריך למכתב שום מיעוט כדי למעט שלא כדרכה ומוכת עץ כתב המיעוט בלשון דבבתוליה כדי שיהא מוכרח למכתב ג"כ היו"ד כדי שאגב זה נילף מהיו"ד להכשיר בוגרת כן נ"ל ויש מקשין מנ"ל לגמרא לעיל דר"מ סבר בתולה אפי' מקצת בתולים כדי שנוכל למדרש בתוליה עד דאיכא כל הבתולים למעט בוגרת נימא דר"מ נמי סבר בתולה בתולה שלימה משמע אלא דהוה ילפינן מטומאה להכשיר בוגרת לכך כתב בתוליה ער דאיכא כל הבתולים למעט בוגרת ול"נ דאפי' ריח קושיא אין כאן דאי ס"ל דבתולה בתולה שלימה משמע לא שייך למדרש מהיו"ד עד דאיכא כל הבתולים דלא משתמע מיתורא דיו"ד דלהוי משמע כל הבתולים מאחר דלשון בתולה עצמו מורה על בתולה שלימה לכך מוכרח לומר דר"מ ס"ל דבתולה אפי' מקצת בתולים משמע דאז משתמע שפיר מלישנא דבתוליה עד דאיכא כל הבתולים וק"ל:

    Maharam on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ, כָּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִבָּעֵל. קשא כיון דלא נבעלה ולא נעשה בה עבירה למה פניה מוריקות? ונראה לי בס"ד דעכו"ם של אותו זמן היו אדוקים בניאוף מאד וכיון דגדלה בשיעור זה שהיא ראויה להבעל מנאפים עמה שלא כדרכה ואין בועלים כדרכה כדי שלא ישברו בתוליה ותנשא בסוג בתולה, אך לא גדלה עדיין כשיעור זה שתהיה ראויה להבעל כיון שהיא קטנה מאד אין נואפין עמה וגם היא תבעט ולא תרצה.

    סִימָן לַעֲבֵרָה, הִדְרוֹקָן נראה דזה הסימן נאמר על ישראל דוקא והטעם כי העובר עבירה שהיא הזנות פוגם ביסוד הנקרא יוסף הצדיק [365] שהוא מספר שס"ה ולכך סימן שלו הדרוקן [365] שהוא מספר שס"ה. והא דהעבירום לפני הציץ מפני שהציץ כתוב עליו קוֹדֶשׁ לַה' וכל מקום שיש גדר ערוה יש קדושה ולכן אותה שראויה להבעל דמחשבתה פגומה פניה מוריקות.

    הוֹשִׁיבָם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. הנה דבר זה מפורש יוצא בגמרא דכתובות (כתובות י.) ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל ברבי אמר לו: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם! אמרה לו: רבי עדיין בתולה אני! אמר להן: הביאו לי שתי שפחות אחת בתולה ואחת בעולה. הביאו לו והושיבן על פי חבית של יין, בעולה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף, אף זו הושיבה ולא היה ריחה נודף. אמר לו לך זכה במקחך! ומקשי בגמרא ונבדוק מעיקרא בגווה? ומתרץ גמרא הוה שמיע ליה שעשו כן לבנות יבש גלעד ומעשה לא הוה חזי וסבר דילמא לא קים ליה בגווה דמלתא שפיר ולאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל. ופירש רש"י ריחה נודף פירוש מפיה מריחין ריח היין שנכנס לה דרך פתח הפתוח עד כאן לשונו עיין שם. ובודאי שהם היו מניחים אותה לישב על החבית בפסוק רגלים בעודה בלבושיה ורק היא בלא מכנסיים וכנזכר בשיטה מקובצת שם. ומה שהיה מסתפק רבן גמליאל בתחלה בניסיון זה היינו משום דחשש אולי יין של דורות ראשונים בזמן שעשו לבנות יבש גלעד היה יותר חזק מן יינות שבימיו ולכך אותו יין בדק וזה אינו בודק על כן עשה ניסיון תחלה בשפחות. ונראה לי בס"ד יין [70] עולה מספר סוד [70] ונכנס יין יצא סוד כי מכח היין נודע הסוד אם היא בעולה או בתולה ונמצא לפי זה הציץ שהוא דבר שבקדושה שניתן לישראל לרצון הוא מברר הסתומות יותר מן היין כי היין אינו מברר אלא בין בעולה לבין בתולה אך הציץ מברר בין ראויה להבעל ובין אינה ראויה להבעל. ובזה יובן כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן (שיר השירים א, ב) כי הציץ הוא מרצה ומשים אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים דכתיב (שמות כח, לח) לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי הֳ''.

    Ben Yehoyada on Yevamot 60b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 60, Amud Bet, about 515 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל…”

    2. Segment 224 words

      Opens “אִי הָכִי, מוּכַּת עֵץ נָמֵי! [רַבִּי] ״קְרוֹבָה״…”

    3. Segment 318 words

      Opens “וְרַבִּי יוֹסֵי, מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ, מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת…”

    4. Segment 47 words

      Opens “וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! חַד מִ״לֹּא הָיְתָה״, וְחַד מִ״לְּאִישׁ״.…”

    5. Segment 530 words

      Opens “״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת. וְהָא אָמַר רַבִּי…”

    6. Segment 630 words

      Opens “תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת…”

    7. Segment 711 words

      Opens “וְרַבָּנַן? לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אִי הָכִי, בַּת שָׁלֹשׁ…”

    8. Segment 842 words

      Opens “כִּדְרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב: ״כׇּל…”

    9. Segment 96 words

      Opens “הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְכׇל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ״…”

    11. Segment 1138 words

      Opens “מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא…”

    12. Segment 1238 words

      Opens “כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ…”

    13. Segment 1333 words

      Opens “וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ? אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ…”

    14. Segment 1430 words

      Opens “אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי…”

    15. Segment 1539 words

      Opens “מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:…”

    16. Segment 1625 words

      Opens “וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם: הוֹאִיל…”

    17. Segment 1717 words

      Opens “הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת…”

    18. Segment 1810 words

      Opens “רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ,…”

    19. Segment 1949 words

      Opens “הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ…”

    20. Segment 208 words

      Opens “תַּנְיָא, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Yevamot 60b · Segment 12 — “…מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית…

    Original text

    וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — מִטַּמֵּא לָהּ, שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״קְרוֹבָה״.

    Didn’t Rabbi Shimon say: If she was fit for a High Priest, her brother must become impure for her, and if she was not fit for a High Priest, her brother may not become impure for her? A divorced woman is not fit for a High Priest even if she had been only betrothed before her divorce. The Gemara answers: It is different there, as the Merciful One includes her by the term: Who is near, which includes any sister who is close to him, even if she is unfit for a High Priest.

    אִי הָכִי, מוּכַּת עֵץ נָמֵי! [רַבִּי] ״קְרוֹבָה״ — אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמָה רָאִיתָ? הָא — אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה, הָא — לָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֵׂה.

    The Gemara asks: If so, a woman whose hymen was torn accidentally should also be included. The Gemara responds that the term: Who is near, which is written in the singular, includes only one additional case and not two. The Gemara asks: And what did you see to render forbidden a woman whose hymen was accidentally torn and permit a divorcée who had previously been only betrothed, and not the opposite? The Gemara answers: In this case of the woman whose hymen was torn, an action has been performed on her body, whereas in that case of the divorcée, no action has been performed on her body.

    וְרַבִּי יוֹסֵי, מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ, מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, מְנָא לֵיהּ — מִ״לֹּא הָיְתָה לְאִישׁ״.

    The baraita cites Rabbi Yosei and Rabbi Shimon as holding that a priest may not become impure for his sister who was betrothed and then divorced, and it cites only Rabbi Shimon as holding that he may not become impure for his sister who was a grown woman. Based on this, the Gemara asks: From the fact that Rabbi Yosei left his partner, Rabbi Shimon, it may be inferred that with regard to a woman whose hymen was torn accidentally he holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, that a priest does become impure. From where does he derive this halakha ? The Gemara explains that he derives it from the phrase: “Who has had no man,” as a woman whose hymen was torn accidentally has not been with a man.

    וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! חַד מִ״לֹּא הָיְתָה״, וְחַד מִ״לְּאִישׁ״.

    The Gemara asks: Haven’t you already derived the halakha of a betrothed woman from that phrase? The Gemara answers: Rabbi Yosei learns one halakha from the phrase “has had no,” which indicates that she has not even been betrothed, and he derives one halakha from the term “man,” which indicates that only a woman who was with a man is no longer considered a virgin with regard to this halakha , but not one whose hymen was torn accidentally.

    ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת. וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: ״בְּתוּלָה״ — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע! טַעְמָא דִּידֵיהּ נָמֵי הָתָם מֵהָכָא, דְּדָרֵישׁ הָכִי מִדְּ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת, מִכְלָל דִּ״בְתוּלָה״ — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע.

    It was stated previously that according to Rabbi Shimon, the term “to him,” comes to include a grown woman. The Gemara asks: Didn’t Rabbi Shimon say with regard to a High Priest that the term virgin indicates a complete virgin, which does not include a grown woman? The Gemara answers: His reason there is also derived from here, as he expounds as follows: From the fact that the expression “to him” is needed to include a grown woman, it may be inferred that the term virgin by itself indicates a complete virgin.

    תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם״, וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם.

    § The Gemara cites another ruling of Rabbi Shimon ben Yoḥai, also related to the discussion of defining who is considered a virgin. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A female convert who converted when she was less than three years and one day old is permitted to marry into the priesthood, as it is stated: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18). This verse indicates that these women were fit for all of the warriors, and since Pinehas the priest was with them (see Numbers 31:6), it is clear that young converts are permitted to priests.

    וְרַבָּנַן? לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אִי הָכִי, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי?

    The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree with Rabbi Shimon, interpret this verse? The Gemara responds: They understand the phrase “keep alive for yourselves” to mean that they could keep them as slaves and as maidservants, but they could not necessarily marry them. The Gemara asks: If so, if the source for Rabbi Shimon’s ruling is this verse, a girl who converted at the age of three years and one day old should also be permitted to a priest, as long as she has never had intercourse, as stated by the verse.

    כִּדְרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב: ״כׇּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ״, הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת — קַיֵּימוּ, מִכְּלָל דְּהַטַּף, בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ — קַיֵּימוּ. וּכְתִיב: ״וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם״, הָא יָדְעִי — הֲרוֹגוּ!

    The Gemara replies: His reasoning is as stated by Rav Huna, as Rav Huna raised a contradiction: It is written in one verse: “Kill every woman that has known man by lying with him” (Numbers 31:17), which indicates that a woman who has not known a man in this way you may keep alive. This proves by inference that the female children, who are not classified as women, you may keep alive regardless of whether they knew a man or they did not know a man. And it is written in a different verse: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18), which indicates that if they have known men, you must kill them. This is an apparent contradiction.

    הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

    Rav Huna explains: You must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The verse does not mean to distinguish between women who have actually engaged in sexual intercourse and those who have not. Rather, it distinguishes between a girl over the age of three, with whom an act of intercourse is recognized as such, and a girl below the age of three.

    תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְכׇל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ״ — בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נִבְעֲלָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר״, הֱוֵי אוֹמֵר: בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

    This is also taught in a baraita : “Every woman that has known man”; the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse. The baraita proceeds to discuss this halakha : Do you say it is referring to one who is fit for intercourse, or perhaps it is referring only to one who has actually had intercourse? When the verse states: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves,” which indicates that grown women must be killed even if they have not had intercourse with a man, you must say that the verse is speaking of a woman who is fit for intercourse.

    מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ. כׇּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיבָּעֵל, כֹּל שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיבָּעֵל. אָמַר רַב נַחְמָן: סִימָן לַעֲבֵירָה — הִדְרוֹקָן.

    The Gemara asks a practical question with regard to the events described by the Torah: From where did they know whether a particular girl was already three years old and fit for intercourse? Rav Huna bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They passed them before the frontplate of the High Priest. Any girl whose face miraculously turned sallow, it was known that she was fit for intercourse, and any girl whose face did not turn sallow, it was thereby known that she was not fit for intercourse. Similarly, Rav Naḥman said: A sign of transgression in the area of sexual morality is the disease hidrokan , which causes one’s face to turn sallow.

    כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר״, מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה — רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה — אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף.

    Similarly, you can say with regard to the verse: “And they found among the inhabitants of Jabesh-gilead four hundred young virgins that had not known man by lying with him” (Judges 21:12). From where did they know that they were virgins? Rav Kahana said: They sat them on the opening of a barrel of wine. If she was a non-virgin, her breath would smell like wine; if she was a virgin, her breath did not smell like wine.

    וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ? אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: ״לְרָצוֹן לָהֶם״ כְּתִיב, לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת. אִי הָכִי בְּמִדְיָן נָמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: ״לָהֶם״ כְּתִיב, לָהֶם — לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת, וּלְגוֹיִם — אֲפִילּוּ לְפוּרְעָנוּת.

    The Gemara suggests: They should have passed them before the frontplate, as described previously with regard to the daughters of Midian. Rav Kahana, son of Rav Natan, said: The verse states with regard to the frontplate: “And it shall be upon Aaron’s forehead… that they may be accepted before the Lord” (Exodus 28:38), which indicates that the frontplate is worn for acceptance but not for calamity. The Gemara raises a difficulty: If so, the frontplate should also not have been used with regard to the women of Midian. Rav Ashi said: The word “they” is written in the verse, indicating that for them, the Jewish people, the frontplate is for acceptance but not for calamity; but for gentiles it can be used even for calamity.

    אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ, אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ?

    Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. Rabbi Zeira said to Rabbi Ya’akov bar Idi: Did you hear Rabbi Yehoshua ben Levi say this explicitly or did you learn it by inference?

    מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ, וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.

    The Gemara asks: What inference was Rabbi Zeira hinting at? The Gemara explains: As Rabbi Yehoshua ben Levi said: There was a certain city in Eretz Yisrael where they contested the lineage of a particular family. And Rabbi Yehuda HaNasi sent Rabbi Romanus, and he examined the family’s lineage and found that it included the daughter of a convert who had converted when she was less than three years and one day old, and she had married a priest. And Rabbi Yehuda HaNasi permitted her to the priesthood. This indicates that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in accordance with Rabbi Shimon. Rabbi Ya’akov bar Idi said to him: I heard explicitly that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in this manner.

    וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם: הוֹאִיל וְאִנְּסִיב — אִנְּסִיב. דְּהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי.

    The Gemara asks: And if Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion had been derived by inference, what of it? The Gemara answers: Perhaps it was different there, because since she had already married a priest, she could remain married after the fact, but it would not be permitted for her to marry a priest ab initio , as it is Rav and Rabbi Yoḥanan who both say: A High Priest may not marry a grown woman and a woman whose hymen was torn accidentally, but if he married one of them he is married and not required to divorce her.

    הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו, סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו. הָכָא, סוֹפָהּ לִהְיוֹת זוֹנָה תַּחְתָּיו?!

    The Gemara refutes this claim: How can these cases be compared? Granted, there, in the case of a grown woman, it is reasonable for her to be permitted after the fact, as a young woman will eventually be a grown woman under him, i.e., while married to him, and she will eventually be a non-virgin under him. However, here, in the case of a convert, will she eventually be a zona under him? If she is forbidden to a priest ab initio it is because she has the status of a zona , in which case she should be prohibited after the fact as well. Consequently, it can be proven from the incident cited previously that Rabbi Yehoshua ben Levi rules in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.

    רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ, וּמְשַׁנֵּי (לֵיהּ) הָכִי.

    The Gemara comments: Rav Safra taught this halakha after deriving Rabbi Yehoshua ben Levi’s ruling by inference, although he had never heard this ruling explicitly. And the question mentioned above was difficult for him, and he resolved it in this same manner.

    הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַפֵּיק, וְאִי לָא — מַפֵּיקְנָא לָךְ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוּנָּךְ.

    The Gemara relates another incident related to this halakha : A certain priest married a convert, who had converted when she was less than three years and one day old. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: What is this? Why are you violating the halakha ? He said to him: It is permitted for me to marry her, as Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai. He said to him: Go remove her, i.e., divorce her. And if not, I will remove Rabbi Ya’akov bar Idi from your ear [ me’unekh ] for you. In other words, I will take the necessary action to ensure that you obey and divorce her, so that you can no longer follow Rabbi Ya’akov bar Idi’s opinion.

    תַּנְיָא, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר:

    § It is taught in a baraita : And similarly, Rabbi Shimon ben Yoḥai would say: