Commentary page

Yevamot 53a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Yevamot 53a

Yevamot 53a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 348 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

יש זיקה האי דתפיס מאמר בעלמא בכי האי לישנא משום דיש זיקה והשתא אתאי חליצתה פקעתה וליכא למימר הכי:

אין זיקה אין כח לזיקה ואפי' הכי מעיקרא הוי מאמר:

רב שרביא אמר אי דאמר לה בזיקת יבמין כ"ע לא פליגי דלא מהני דיש זיקה ואתיא חליצה ואפקעתה:

והכא בחליצה פסולה כגון שחלץ אחר הגט קמיפלגי רבנן סברי לא אפקעתה שפיר ויש אחריה כלום הלכך קני מאמר:

יש תנאי בחליצה שחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז. רבי סבר אין תנאי מועיל בחליצה ואפילו לא נתנה לו אין תנאי מועיל והוי חליצה הלכך לא תפיס מאמר שעשה בלשון זיקת יבמין אבתרה דהא אפקעתה לזיקתו ולרבנן יש תנאי וכל כמה דלא קיימא לא פקע זיקה וכי אמר לה התקדשי לי ע"י כסף זה בזיקת יבמין קני:

ה"ג רבינא אמר דכ"ע יש תנאי בחליצה אע"ג דקי"ל (לקמן יבמות דף קו.) חליצה מוטעת כשירה הני תנאי לא סבירא להו:

והכא בתנאי כפול קמיפלגי וכגון דלא כפליה לתנאי. לרבי בעינן תנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן והאי דלא כפליה אם תתני תהא חליצה ואם לא תתני לא תהא חליצה לא הוי תנאי לבטולי לחליצה:

וניתני נמי אין לאחר ביאה כלום דהא ביאה שייכא למימר בסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט וחלץ דהא או או קתני ובבעל ועשה מאמר או בבעל ונתן גט מאי חליצה איכא:

14 more comments on this page.

Rashi on Yevamot 53a · Sefaria

Tosafot

רבינא אמר דכ"ע יש תנאי בחליצה תימא לר"י דהני אמוראי אתו דלא כהלכתא דקי"ל בפרק מצות חליצה (לקמן יבמות דף קו.) ובהמדיר (כתובות דף עד. ושם) דחליצה מוטעת כשירה דאין תנאי בחליצה משום דגמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן דבעינן דאיפשר לקיימו ע"י שליח דאי סבירא להו דאין תנאי לא הוה להו לאוקמי פלוגתא דרבי ורבנן בהכי ועוד אדמיפלגי ביש תנאי בחליצה לענין מאמר שאחריה ליפלגו לענין התרה לשוק ואר"י דלענין התרה לשוק לכ"ע הויא חליצה כדקי"ל דאין תנאי בחליצה אלא לענין דהויא חליצה פסולה דלא מפקע לה זיקה לגמרי שלא יועיל אחריה מאמר בלשון זיקת יבמין קאמר דיש תנאי ושוב מצא ר"י בשם ר"ת:

לימא מסייע ליה לשמואל ותיובתא לרב יוסף אמאמר לזו וחלץ לזו קאי ואם תאמר אמאי הוי תיובתא לרב יוסף דהא דאין חולץ לבעלת מאמר משום דשמואל דחלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה וי"ל דה"ק לימא מסייע ליה לשמואל או תיהוי תיובתא דרב יוסף דאי לא תסייע לשמואל ומיפטרה צרה בחליצת בעלת מאמר א"כ האי דנקט מאמר לזו וחלץ לזו לאשמועינן דחולץ לאיזו שירצה לאפוקי מדרב יוסף דקאמר לא ישפוך מי בורו ואחרים צריכים לו:

איצטריך לאשמועינן דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין אע"ג דכבר אשמועינן לעיל קתני לה נמי הכא אגב שאר גווני כיון דלאו מילתא דפשיטא היא:

איצטריך לאשמועינן דאין קידושין תופסין באשת איש פירוש דקתני סיפא וכן בשני יבמין ויבמה אחת ותימא דלמא הא דנקט בעל ועשה מאמר משום שתי יבמות ויבם אחד נקטיה:

Tosafot on Yevamot 53a · Sefaria

Rashba

מר סבר חליצת פסולה פוטרת ומר סבר חליצת פסולה אינה פוטרת קשיא להו לרבוותא ז"ל היאך אפשר לומר דחליצה פסולה אינה פוטרת דאי בחליצה לא מיפטרא במאי קא מיפטרא. ותירצה רבינו אלפסי ז"ל בהלכות (סי' ע"ד) בשנפלה לפני שני יבמין וקא מיפלגי בפלוגתא דרב ושמואל (לעיל יבמות כו, ב) רבי סבר לה כשמואל דאמר אינה צריכה לחזר על כל האחין ובחליצה דחד מיפטרה ונפקעה זיקתה לגמרי, ורבנן סברי כרב דאמר צריכה לחזר על כל האחין ועדיין זיקתה קיימת כמו שכתב בהלכות ואף על גב דאמר רב אשי דכולי עלמא לא פליגי דחליצה פסולה אינה פוטרת, לא שמעינן מינה דהלכתא כרב, דרב אשי להני תנאי קאמר. (עיין תוס' חד מקמאי). ורבינא נמי דאמר דכולי עלמא יש תנאי בחליצה להני תנאי קאמר, דהא קיימא לן לענין הלכתא דאין תנאי בחליצה כדאסיקנא בכתובות פרק המדיר (כתובות עד, א) ולקמן במכלתין בפרק מצות חליצה (יבמות קו, א)) וכן פירש רש"י ז"ל (בד"ה ה"ג). וכיוצא בה בפרק גט פשוט (בבא בתרא קעג, א) דכולי עלמא אותיות נקנית במסירה כלומר להנהו תנאי אבל לענין הלכתא קיימא לן דאין אותיות נקנית במסירה. וכן בפרק בתרא דיומא (עח, ב) דכ"ע מנעל הוא והיינו להנהו תנאי. ויש מפרשים אותה בשתי יבמות ובהא פליגי מר סבר חליצה פסולה פוטרת צרתה, וכיון דאיעקרא זיקה מהאי ביתא לגמרי לא תפסי בה קדושי בזיקת יבמות, לא באותה שחלץ ולא בצרתה. ומר סבר חליצה פסולה אינה פוטרת צרתה ויש אחריה כלום כדעת אבא יוסי בר חנן דלקמן (יבמות נג ע"ב), וכיון דאישתיירא זיקה בהאי ביתא, אפילו בדידיה נמי תפסי בה קדושין בזיקת יבמות (עיין תוס' חד מקמאי).

הכי גרסינן לימא מסייע ליה לשמואל ותהוי תיובתיה דרב יוסף דאמר לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו. וכן גירסת רש"י ז"ל ופי' מסייעא ליה לשמואל או תהוי תיובתיה דרב יוסף, אבל אי אפשר לפרש דתהוי סיעתא דמשואל ותיובתא דרב יוסף דאי חליצה פסולה לא פטרה על כרחו הוא צריך לשפוט מי בורו (וכן כתב הרמב"ן).

הניחא לר' יוחנן דאמר כולא ביתה בלאו קאי שפיר לגירסת (ר"ת) [ר"ח. וכן הוא לעיל (יבמות יא, א)] ז"ל דגריס בפרקין קמא בפלוגתא דרב אחא ורבינא בבא על יבמתו וחזר הוא או האחין על צרתה חד אמר בכרת וחד אמר בלאו שמעתין דהכא אתיא שפיר. אבל לגרסת הספרים דגרסי התם וחד אמר בעשה, במתניתין דהכא איכא חייבי לאוין וחייבי עשה, דרישא דקתני אין אחר ביאה כלום קתני חייבי עשה, וסיפא דקתני אין אחר חליצה כלום קתני חייבי לאוין, והוה ליה למימר בשלמא לרבי יוחנן דאמר כולא ביתא בלאו או בעשה קאי, אצטריך לאשמועינן שאין קדושין תופסין בחייבי לאוין ולא בחייבי עשה. ויש לומר דהכי קאמר בשלמא לר' יוחנן דאמר אין בכל הבית איסור חמור וחייבי לאוין דהיינו חלץ אצטריך לאשמועינן דאין קדושין תופסין בה, וכל שכן דאצטריך לאשמועינן שאין קדושין תופסין בחייבי עשה כר' ישבב דאמר (כתובות כט, ב) בואו ונצווח על ר' עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר ואפילו חייבי עשה.

אלא לריש לקיש אצטריך לאשמועינן דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות דהא כולה מתניתין לאשמועינן כחו דר' עקיבא אצטריכא וחייבי כריתות כולי עלמא מודו בה דאין קדושין תופסין בהן ולא אצטריך. ואי קשיא לך אם כן לר' יוחנן גופיה למה ליה דתני חייבי לאוין השתא חייבי עשה לא תפסי בהו קדושי כדקתני אין לאחר ביאה כלום חייבי לאוין לא כל שכן. יש לומר דמשום סדרא דמתניתין נקט להו ולר' עקיבא אצטריך כי היכי דקתני חייבי לאוין והרי תנא להו כמה זמני, אבל חייבי כריתות הוה סלקא דעתך דכיון דלא אצטריך לר' עקיבא, משום סדרא דמתניתין בלחוד לא תני ליה. ואהדר ליה דאף הן משום סדרא דמתניתין תני להו כדתני חייבי מיתות בית דין. ואי קשיא לך הא דאמרינן בכתובות בפרק אלו נערות (כתובות ל, א) ובקדושין פרק האומר (סד, א) הניחא לר' ישבב אי לאפוקי מטעמא דר' סימאי קאתי וחייבי לאוין קאמר ולא חייבי עשה שפיר, אלא אי טעמא דנפשיה קאמר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר ואפילו חייבי עשה כו'. דאלמא מספקא לן אי אית ליה לר' עקיבא דאין קדושין תופסין בחייבי עשה, ואם איתא ודאי ר' ישבב טעמא דנפשיה קאמר ואפילו חייבי עשה, ואם איתא ודאי ר' ישבב טעמא דנפשיה קאמר ואפילו חייבי עשה ותנא דמתניתין נמי סתם כותיה. יש לומר משום דריש לקיש קאמר ליה בלשון ספיקא אבל לר' יוחנן ודאי פשיטא לן דר' ישבב טעמא דנפשיה קאמר.

Rashba on Yevamot 53a · Sefaria

Ritva

רב שרביא אמר בחליצה כשרה אי אמר לה בזיקת יבמים דעכ"פ מהני' פי' ואפי' למ"ד אין זיקא ולא דמי ליבמה דהתם אפי' למ"ד אין זיקא יש זיקא קצת דלא סגיא בלא הכי. ויש שפי' דטעמא דרב שרביא משום דסבר דבין לר' בין לרבנן יש זיקא דכיון דלעיל נקטי' להדיא דמ"ד אין זיקא מהני אי בעי רב שרביא למיסתר ה"ט הוה מפרש לה בהדיא ונכון הוא:

והכא בחליצה פסולה קמפ' פי' שנתן גט וחלץ מר סבר חליצה פסולה אינה פוטרת פי' ואכתי איכא זיקא וחיילי קדושיה ופירש רב אלפס ז"ל בב' יבמין והיינו דפליגי דמר סבר דחליצה פסולה אינה פוטר' מכל האחי' דקסבר צריכ' חליצה לחזר על כל האחי' ומ"ד פוטרת סבר דחליצה פסולה אינה צריכה לחזר על כל האחי' ובחליצה דחדא מיפקעא זיקת כל האחין לגמרי והא דהדר אמר רב אשי דכ"ע חליצה פסולה אינה פוטרת ואע"ג דפסקי' לעיל דחליצה פסולה אינה צריכה לחזר על כל האחין לא תיקשי לן דרב אשי אליבא דהני תנאי קמאי:

ויש גורסי' בדרב אשי דכ"ע חליצה פסולה פוטרת ומיהו ודאי לתרי גרסאי' ליכא הכרחה בעיקרא דמילתא ושפיר מצי למימר דכ"ע חליצה פסול' פוטרת או דכ"ע חליצה פסולה אינה פוטרת ואין הכונה לומר אלא דלא פליגי בהא ודכוותא בתלמודא. י"מ דהכא מיירי בב' יבמות שחלץ לא' בהן אחר שנתן גט לחברתה דמר סבר חליצה פסולה פוטרת צרתה ומר סבר חליצה פסולה אינו פוטרת וכיון דאיכא אכתי בהאי ביתא כלל כי אמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין חיילי קדושי' וי"מ אפי' ביבם א' ויבמה א' שנתן גט וחלץ או שעשה מאמר וחלץ מר סבר חליצ פסול' פוטרת דכשחלץ אחר הגט בחליצ' נפטרה לגמרי שלא גזרו חליצה אחר גט אטו חליצ' אחר חליצה כדאי' בריש פרקי' ומר סבר גזרו בה גט כסברא דאבא חנן בר יוסי דלקמן הילכך אכתי איכא זיקא דרבנן עד שיתן גט ובחליצה אחר מאמר פליגי דאע"ג דלכ"ע צריכה גט למאמרו מר סבר דבחליצה פוטרת זיקתו לגמרי ואע"ג דמדרבנן לא משתריא לשוק עד שיתן גט ומר סבר דכל כמה שלא נתן גט למאמרו חשבי' כאלו עדין זיקתא קיימת ואינו מחוור דבחליצה אחר מאמר דכ"ע מפקעא חליצה לזיקתו ואין הגט אלא למאמרו וכ"ש בחליצה אחר הגט שאין הגט אלא משום גזירה בעלמא ואפי' תימא דגזרו בה כדקסבר אבא חנן בר יוסף לקמן:

והכא דיש תנאי בחליצה קא מפ' מר סבר יש תנאי בחליצה פי' שאם לא נתקיים התנאי בטלה החליצה דקסבר חליצה מוטעת פסולה ופלוגתא דר' ורבנן כשלא נתקיים התנאי רבנן סברי יש תנאי בחליצ' ואכתי איכא לזיקא ור' סבר אין תנאי בחליצ' וחלי' כשר' היא דאפקעת' לזיק' וא"ת וליפליגו בהדי' דיש תנאי בחליצ' אליב' דר"א ובחליצ' פסולה אליבא דר' שרביא ובתנאי כפול אליבא דרבינא י"ל דאיידי דאיפליגו על ר"מ בקדשה לשם אישות נקטוה לפלוגתיהו כשקדשה לשם יבמות כנ"ל:

רבינא אמר דכ"ע יש תנאי בחליצה פי' וחליצה מוטעת פסולה ואע"ג דקי"ל דחליצה מוטעת כשרה כבר פרש"י ז"ל דרב אשי אליבא דהני תנאי אמר לה ויש להו כיוצא בזה בפ' גט פשוט דכ"ע אותיות נקנות במסירה כלומר אליבא דהנהו תנאי דאלו אליבא דהלכתא הקי"ל שאין אותיות נקנות במסירה ובהא ודאי לא מצי רבינא לומר דלכ"ע אין תנאי בחליצה דא"כ אפי' כשהיה התנאי כפול אינו תנאי והיכי אמרי' דפליגי בתנאי כפול. ובתוס' פי' דהא דאמר רבינא דכ"ע יש תנאי בחליצה לאו לבטולי חליצה לגמרי דודאי חליצה מוטעת נפטרה להתירה לשוק אלא ה"ק שמועיל התנאי שלא להפקיע הזיקא לגמרי ושיוכל לקדשה לשם יבמות ורב אשי דאמר דכ"ע דחליצה פוטרות ה"ק דנהי דפוטרו' לשוק אינה פוטרת לגמרי ושלא נפקעה זיקת יבמי' ואם בא לקדשה בזיקת יבמין מקודשת ולהכי לא מצי למימר דכ"ע חליצה פסולה פוטר' דאם כן דחליצה פסולה פוטרת לגמרי מכל זיקא היאך ליפליגו ביש תנאי בחליצה לאפקועי הזיקא לגמרי דהא לענין התירא לשוק דכ"ע חליצה בתנאי כשרה ואלו בחליצה פסולה יש מחלוקת אפי' להתירה לשוק וכיון שכן אם אתה אומר דלכ"ע חליצה פסולה פוטרת אפי' מכל זיקא כ"ש דחליצה בתנאי מפקע' כל זיקא לגמרי להכי אצטריך לומר דלכ"ע חליצה פסולה אינה פוטרות לגמרי מידי זיקא שיוכל לקדש לשם יבמות ומר סבר דהא אפי' להני תנאי כ"פ התוס' רב יהודה ז"ל ונראה שהיא שיטה דחוקה ואין צריך אליה:

מתניתין דלא כבן עזאי וכו' פירוש מתניתין דקתני הכא דב' יבמות ויבם אחד שעשה מאמר בשתיהן צריכות שני גיטין דלא כבן עזאי דקאמר שאין מאמר אחר מאמר בב' יבמות ויבם אחד לפום נסחאות דכלהו ספרים אבל יש שגורס בדברי בן עזאי יש מאמר אחר מאמר ובב' יבמות ויבם אחד ואין מאמר אחר מאמר בב' יבמים ויבמה א' פרש"י ז"ל דלההיא נסחא רישא דהכא שפיר אתיא בן עזאי ועל סיפא ה"ל לאתויי בגמ' ולפי' הכריע הוא ז"ל כגרס' ר"י ויש מקשי' עליו ז"ל דהא סייעת' דמייתי גמרא בסמוך לרבא בר רב הונא לא מרישא גופא היא אלא מדיוק' דקתני סיפא שכן הדין בב' יבמי' ויבמה א' שצריכי' שניה' לחלוץ לה וכדפרש"י ז"ל גופיה ואמאי לא אמרי' לה בגמ' על סיפא וי"ל דלענין סייעתא שפיר נקטיה רישא דמפרש בהדיא על סמך דסיפא אבל כי אתינא לאסוקי מתני' מסברא דחד לית ליה למנקט אלא פסקא דלא אתיא כההוא תנא:

מאמר לזו וחלץ לזו לימא מסייע ליה לשמואל דאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה ותהוי תיובת' דרב יוסף פי' קס"ד דדוק' קתני חלץ לזו ומאמר לזו ומ"ה סגי לתרוייהו בחליצה זו שאלו חלץ לבעלת מאמ' עצמה לא היתה נפטרה צרה ולהכי אמרי' דמסייע ליה לשמואל ודקאמרי' ותהוי תיובת' דרב יוסף ה"פ או תהוי תיובת' דרב יוסף כלומ' דאת"ל דהא דקתני וחלץ לזו לאו דוקא דה"ה דסגיא בחליצת בעלת המאמ' לפטו' צרתה א"כ כי קתני שחלץ לצרתה נקטה לרבותא דאפי' לדידה מצי חלוץ ושופך מי בורו בחנם ואתיא דלא כרב יוסף דאמר לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכי' לו אבל א"א לפרש ותהוי תיובתא דרב יוסף כפשוטיה דהא אם איתא דחלץ לזו דוקא קתני ומסייע לשמואל בחליצת המאמר לא הוי תיובתא דרב יוסף דע"כ הוא צריך לשפוך מי בורו אלא ודאי כדאמרן וכפר"י ז"ל:

גט לזו וגט לזו צריכות ממנו חליצה לימא מסייע ליה לרבא בר רב הונא דאמר חליצה פסולה צריכה לחזר על כל האחי' פרש"י ז"ל דכיון דקתני צריכות משמע כי שתיהן צריכות לחלוץ ודכוותא קתני סיפא וכן בב' יבמין ויבמה א' שנתנו שניהם גט שצריכין שניהם לחלוץ אותה ומשום דחליצה פסול' צריכה לחזר על כל האחין. וי"מ דמגופא שמעי' לה דכיון דבב' יבמו' שחליצ' כל א' מהן גרועה לא פטר' חליצה גרועה לצרתה סברא הויה דבב' יבמין לא פטר חד לחבריה ולא עבד שליחותיה ונכון הוא:

2 more comments on this page.

Ritva on Yevamot 53a · Sefaria

Meiri

רב שרביא אמר אי דאמר לה בזיקת יבמין כולי עלמא לא פליגי דלא מהני כך היא הגירסא הנכונה ומשום דיש זיקה ואי חלץ לה חליצה כשרה ודאי אפקעתה לזיקה לגמרי ותו לא מהני והכא בחליצה פסולה קא מיפלגי ר"ל שאינה בת יבום כגון שבאה אחר הגט או אחר מאמר רבי סבר חליצה פסולה פוטרת ר"ל פוטרת לגמרי ככשרה ומפקעת הזיקה לגמרי ואי אמר לה התקדשי בזיקת יבמין לא מהני ורבנן סברי אינה פוטרת ואם תאמר היאך איפשר שאינה פוטרת ואם כן במאי מיפטרא ועוד דהא בכוליה פירקין אמרו שפוטרת אנו מפרשים אינה פוטרת ככשרה שתפקיע את הזיקה לגמרי וכי אמר לה התקדשי בזיקת יבמין מהני ומכל מקום גדולי הפוסקים פירשוה דרב שרביא סבר דרבי ורבנן בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי וכגון שנפלה לפני שני יבמין דמאן דאמר אינה פוטרת סבירא ליה כרב דחליצה פסולה צריכה לחזר על כל האחין והילכך קדשה בתורת יבמות קודם חליצת אחין צריכה ממנו גט דאכתי אגידא באחים ולא איפקעה זיקה לגמרי ומאן דאמר פוטרת סבר לה כשמואל דאמר אינה צריכה לחזר על כל האחין דלמיפטר נפשה מיהא חליצה גמורה היא ואע"ג דלהאי פירושא אתיא דרבנן כרב ואנן פסקינן כשמואל הני כולהו אוקמאתא נינהו ולא סמכינן עלייהו והא דאמר רב אשי נמי לכולי עלמא אינה פוטרת פירושו דכולי עלמא אהני תנאי וכדקאמר בבתרא קע"ג א' דכולי עלמא אותיות נקנות במסירה ואין הלכה כן אלא דאהנהו תנאי קאמר וכן רבים בתלמוד ורבינא נמי קאמר דכולי עלמא יש תנאי בחליצה וקיימא לן דאין תנאי כדאיתה בהמדיר ע"ד א' ויש בתירוצו של רב שרביא פירושים אחרים ואין צורך לכתבם ומיהו רב אשי אוקים פלוגתיהו ביש תנאי בחליצה כגון שאומרים לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז דרבי סבר אין תנאי ואפילו לא נתנה הויא חליצה ותו לא תפיס בה מאמר ורבנן סברי יש תנאי וכל שלא קיימתהו מאמרו מועיל והלכתא אין תנאי ואע"ג דרבנן דהכא אמרי יש תנאי אוקימתא בעלמא הוא ורבינא נמי דקאמר דכולי עלמא יש תנאי פירושו אהני תנאי כדכתיבנא ומכל מקום יש מפרשים תנאי זה כגון שגנבה את כיסו ואמר לה על מנת שתחזירי לי את כיסי דעד כאן לא אמרינן חליצה מוטעית כשרה ואין תנאי אלא כשהתנה עליה דבר שלא נתחייבה בו דמציא אמרה משטה הייתי בך אבל כל שהתנה דבר שאף בלא תנאו היתה חייבת לעשותו הרי זה תנאי ומיהו רבינא פירשה דיש תנאי אלא דהכא לא כפליה לתנאיה וסבר רבי דהואיל ולא כפליה לתנאיה אינו תנאי ואע"ג דלא מקיימא ליה חליצה כשרה היא וכי הדר וקדשה בזיקת יבמין לא כלום הוא ולרבנן לא בעינן תנאי כפול:

זהו ביאורה של שמועה דרך קצרה והעולה ממנה הוא שכל שאמר ליבמתו קודם חליצה התקדשי לי במאמר יבמין או בזיקת יבמין מהני ואחר חליצה במאמר יבמין מהני דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי כרבא בזיקת יבמין לא מהני ומכל מקום יש פוסקים דוקא בחליצה כשרה אבל בפסולה מהני כרבנן אליבא דרב שרביא ואם חלץ לה חליצה כשרה על תנאי ולא נתקיים קיימא לן דאין תנאי בחליצה ואם קדשה בזיקת יבמין לא מהני ומכל מקום יש פוסקים דבמילתא דרמיא עלה יש תנאי ואם קדשה עד שלא נתקיים התנאי בזיקת יבמין הוו קידושי ואפילו היכא דלא כפליה לתנאיה דהא לרבנן אליבא דרבינא אף במקום שיש תנאי בחליצה לא בעינן תנאי כפול:

כבר ביארנו במשנתנו בשתי יבמות שאם עשה מאמר לזו וחלץ לזו הראשונה ר"ל בעלת המאמר צריכה גט למאמרו ואין צורך עוד לחליצה שהרי חליצת האחרת פוטרתה וזו היא לדעת שמואל שפסקנו כמותו במה שאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה חלץ לצרה נפטרה בעלת מאמר ושמא תאמר שזו חולקת על רב יוסף שאמר לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו והא הכא דחלץ לחברתה וקמייתא בעיא גיטא ונמצא פוסל את שתיהן מן הכהונה ואין אומרים שיחלוץ לראשונה ותהא חברתה כשרה אינו כן שלא אמרה רב יוסף אלא בשאחת כשרה לעלמא ואחת פסולה לעלמא ר"ל לכהונה ושתיהן כשרות לא שנמצאת כל אחת מהן חליצה כשרה לפטור אף צרתה הילכך אם בא לחלוץ חולץ לפסולה ולא לכשרה כדי שלא תפסל לכהונה אבל בזמן שאחת כשרה לו ואחת פסולה לו מודה הוא שלא נפטרה הצרה אלא בחליצה כשרה ואף כאן הואיל ועשה מאמר באחת מהן נתקלשה זיקתה שהרי אין חליצה לבד מספקת לה ואין חליצתה פוטרת הצרה ועל כל פנים צריך לחלוץ לצרה וזה שתירצוה בגמרא בדרך אחרת לומר מי קתני חולץ כלומר דהכי דינא חלץ קתני בדיעבד הא דינא לאו הכי הוא אלא דין הוא שיחלוץ לבעלת המאמר ודלא כשמואל דחייה בעלמא הוא כדי לדחות סייעתא דשמואל ולאוקומה למתניתין אליבא דרב יוסף וקא סלקא דעתיה דרב יוסף לא סבירא ליה כשמואל דאי כשמואל סבירא ליה על כל פנים צריך הוא לשפוך ומכל מקום לענין פסק אליבא דתרוייהו מיתוקמא ושאר דברים שבסוגיא אין צורך בהם לענין פסק אלא אידך פירושא היא זיל גמור וכבר נתפרשו כל צרכן בפירושי גדולי הרבנים:

ועתה נשלם פרק רבן גמליאל תהלה לאל:

Meiri on Yevamot 53a · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

גמ' מר סבר חליצה פסולה פוטרת ומ"ס חליצה פסולה אינה פוטרת הקשה הרי"ף היכי אמרו רבנן חליצה פסולה אינה פוטרת דהא כוליה פרקין חליצה פסולה פוטרת דתנן אין אחר חליצה כלום ועוד אי לאו כו' עכ"ל ועוד האריך ע"ש וקשה לדבריו דמאי קא קשיא ליה דהא איכא אבא יוסי בן חנן לקמן דסבר דיש אחר חליצה פסולה כלום דגזר חליצה משום ביאה ואמאי לא נימא נמי דרבנן דפליגי עליה דרבי סברי כוותיה דאבא יוסי בן חנן:

Chidushei Halachot on Yevamot 53a · Sefaria

Maharam

תוס' ד"ה רבינא אמר וכו' ועוד אדמיפלגי ביש תנאי בחליצה לענין מאמר שאחריה וכו'. האי ועוד הוי כמו ועוד תימה אחרת וקאי אדלעיל דקאמר תימה לר"י וכו' שבתחלת הדבור:

Maharam on Yevamot 53a · Sefaria

Original text

Segment 1

יֵשׁ זִיקָה, וַאֲתַאי חֲלִיצָה אַפְקַעְתַּיהּ לְזִיקָּה. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין זִיקָּה. מֵעִיקָּרָא אִילּוּ אָמַר לַהּ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּזִיקַּת יְבָמִין״, מִי לָא מַהֲנֵי? הַשְׁתָּא נָמֵי מַהֲנֵי.

that the levirate bond is substantial, and this betrothal is based on the levirate bond. And in this case, the ḥalitza comes and releases the levirate bond. Therefore this type of betrothal does not acquire the ḥalutza . But the Rabbis hold that the levirate bond is not substantial, that is, the bond itself does not create a connection between the yavam and yevama , and that in general, levirate betrothal acquires a yevama as a form of betrothal unrelated to the levirate bond. And consequently, at the outset, if he had said to her: Be betrothed to me by the levirate bond, would this not be effective? Now too, after ḥalitza , even without the bond, it should likewise be effective.

Segment 2

רַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: בַּחֲלִיצָה כְּשֵׁירָה, אִי דְּאָמַר לַהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּזִיקַּת יְבָמִין״ — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מַהֲנֵי. וְהָכָא בַּחֲלִיצָה פְּסוּלָה קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר חֲלִיצָה פְּסוּלָה פּוֹטֶרֶת, וּמָר סָבַר חֲלִיצָה פְּסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת.

Rav Sherevya suggested a different point of dispute and said: In a case when the woman performed valid ḥalitza , if he later said to her: Be betrothed to me by the levirate bond, everyone agrees that it is not effective, as there is no longer any bond. And here, they disagree with regard to one who performed invalid ḥalitza . One Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that invalid ḥalitza exempts her from the levirate bond and disqualifies her from betrothal as a yevama . And one Sage, i.e., the Rabbis, holds that invalid ḥalitza does not fully exempt her, and some element of the levirate bond remains intact and she can therefore be betrothed with the levirate bond.

Segment 3

רַב אָשֵׁי אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא חֲלִיצָה פְּסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת, וְהָכָא בְּיֵשׁ תְּנַאי בַּחֲלִיצָה קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר יֵשׁ תְּנַאי בַּחֲלִיצָה, וּמַר סָבַר אֵין תְּנַאי בַּחֲלִיצָה.

Rav Ashi said: Everyone agrees that invalid ḥalitza does not exempt her and does not entirely nullify the bond. And here they disagree as to whether a condition is effective with regard to ḥalitza . When the yavam states he is performing ḥalitza on the condition that the yevama give him one hundred dinars, for example, is this condition effective and therefore the ḥalitza is nullified if the condition is not fulfilled? One Sage, i.e., the Rabbis, holds that a condition is effective with regard to ḥalitza . If the yevama fails to comply with the condition, the ḥalitza is ineffective and she can still be betrothed with the levirate bond. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that a condition is not effective with regard to ḥalitza , and therefore the ḥalitza is always effective, and the subsequent levirate betrothal is ineffective.

Segment 4

רָבִינָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֵשׁ תְּנַאי בַּחֲלִיצָה, וְהָכָא בִּתְנַאי כָּפוּל קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר בָּעֵינַן תְּנַאי כָּפוּל, וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן תְּנַאי כָּפוּל.

Ravina said: Everyone agrees that a condition is effective with regard to ḥalitza , and here they disagree with regard to a compound condition. One Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that we require a compound condition. The man must explicitly stipulate that the ḥalitza should be effective if the condition is upheld, and that it should not be effective if she does not fulfill the condition. If he did not state both the positive and negative sides of the condition it does not take effect, and the ḥalitza is effective and the levirate bond is canceled. Consequently, betrothal by the levirate bond is ineffective. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds that we do not require a compound condition. Therefore, the condition applies and cancels the ḥalitza , which leaves the levirate bond intact.

Segment 5

חָלֵץ וְעָשָׂה מַאֲמָר וְנָתַן גֵּט וּבָעַל וְכוּ׳. וְנִיתְנֵי נָמֵי אֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם? אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: תָּנֵי אֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם. וְתַנָּא דִּידַן? הַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק עֲדִיפָא לֵיהּ.

§ The mishna teaches: If the yavam performed ḥalitza and then either performed levirate betrothal, or gave a bill of divorce, or engaged in intercourse, nothing is effective after ḥalitza . The Gemara asks: And let the tanna likewise teach that nothing is effective after intercourse, for he also mentioned the case of one who engaged in intercourse and then proceeded to perform other actions such as levirate betrothal, divorce and ḥalitza . Indeed, Abaye and Rava both say that the mishna should teach: Nothing is effective after intercourse, as this clause is fit to be inserted into the mishna. The Gemara asks: And the tanna of our mishna; why did he not state this? The Gemara explains: The permission for a yevama to marry a member of the public is preferable to him. He preferred to teach cases in which the yevama is permitted to marry any man from the general public as opposed to a situation where she is married to the yavam .

Segment 6

אֶחָד יְבָמָה אַחַת, אֶחָד שְׁתֵּי יְבָמוֹת. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבֶן עַזַּאי, דְּתַנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: יֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁנֵי יְבָמִין וִיבָמָה אַחַת, וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד.

The mishna teaches that all the halakhot with regard to levirate betrothal after levirate betrothal and the like apply both in cases of one yevama to one yavam , as well as in cases of two yevamot to one yavam . The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of ben Azzai. As it is taught in a baraita : Ben Azzai says: Levirate betrothal is effective after levirate betrothal in the case of two yevamin and one yevama , but levirate betrothal is not effective after levirate betrothal in the case of two yevamot and one yavam . The tanna of the mishna, in contrast, does not differentiate between the cases.

Segment 7

כֵּיצַד — מַאֲמָר לָזוֹ וְכוּ׳. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר — לֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ.

The mishna further teaches: How so? If he performed levirate betrothal with this one and performed ḥalitza with that one, the first woman requires a bill of divorce to cancel the levirate betrothal. The Gemara suggests: Let us say that this teaching supports the opinion of Shmuel. As Shmuel said: If a yavam performed ḥalitza with the woman who received levirate betrothal, then the rival wife is not exempt as this ḥalitza is invalid. The fact that the Gemara does not state that the ḥalitza be performed with the woman who received levirate betrothal indicates that this ḥalitza is not a valid ḥalitza and would not be sufficient to exempt the rival wife.

Segment 8

וּתְיוּבְתָּא דְּרַב יוֹסֵף: מִי קָתָנֵי ״חוֹלֵץ״? ״חָלַץ״ קָתָנֵי, דִּיעֲבַד.

And this would constitute a conclusive refutation of Rav Yosef’s opinion, for he holds that it is preferable to perform ḥalitza with the woman who received levirate betrothal and thereby exempt the second woman. As the first woman requires a bill of divorce and therefore is necessarily disqualified from marrying into the priesthood, it is preferable to perform ḥalitza with her as well and consequently leave the second woman eligible to marry a priest. The Gemara refutes this claim: Does the mishna teach: He should perform ḥalitza , which would imply that the yavam should do so ab initio ? It teaches that he performed ḥalitza , implying that the ruling in the mishna is after the fact. Therefore, there is no indication in the mishna that the yavam should perform ḥalitza with the second woman, and it is possible that if he were to perform ḥalitza with the first woman he would thereby exempt the second one. It is simply that the particular case discussed by the mishna here concerns a man who performed levirate betrothal with this woman and ḥalitza with that one.

Segment 9

גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ כּוּ׳. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: חֲלִיצָה פְּסוּלָה — צְרִיכָה לְחַזֵּר עַל כׇּל הָאַחִין. מַאי צְרִיכוֹת — צְרִיכוֹת דְּעָלְמָא.

It is further taught in the mishna: If he gave a bill of divorce to this one and a bill of divorce to that one, they require ḥalitza from him. The Gemara suggests: Let us say that it supports the statement of Rabba bar Rav Huna. As Rabba bar Rav Huna said: In cases of invalid ḥalitza , the yevama is required to repeat the ḥalitza with all of the brothers, as that single invalid ḥalitza is insufficient. Similarly, in this case of invalid ḥalitza , it would be necessary to perform ḥalitza with all of the yevamot . The Gemara rejects this suggestion: What is the meaning of require in this context? It means that such women require in general. The plural form does not refer to all the yevamot mentioned in the mishna, but rather it means that all yevamot in similar situations require ḥalitza .

Segment 10

גֵּט לָזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, וְתִהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב יוֹסֵף! מִי קָתָנֵי ״חוֹלֵץ״? ״חָלַץ״ קָתָנֵי, דִּיעֲבַד.

It was taught in the mishna: If he gave a bill of divorce to this one and performed ḥalitza with that one, nothing is effective after ḥalitza . The Gemara suggests: Let us say that this supports the opinion of Shmuel, as it indicates that the yavam should perform ḥalitza with the rival wife rather than the woman who received a bill of divorce. And it would likewise be a conclusive refutation of the opinion of Rav Yosef, who prefers performing ḥalitza with the disqualified woman. The Gemara again rejects this proof: Does it teach: He should perform ḥalitza , a ruling ab initio ? It teaches: He performed ḥalitza , which is only after the fact, meaning he acted in that manner in this particular case.

Segment 11

חָלַץ וְחָלַץ אוֹ חָלַץ וְכוּ׳. וְלִיתְנֵי נָמֵי אֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם! אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: תָּנֵי אֵין אַחַר בִּיאָה כְּלוּם. וְתַנָּא דִּידַן — הַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק עֲדִיפָא לֵיהּ.

The mishna taught that if he performed ḥalitza with one woman and then performed ḥalitza with another one, or he performed ḥalitza and then proceeded to perform levirate betrothal, nothing is effective after ḥalitza . The Gemara suggests: And let the tanna also teach: Nothing is effective after intercourse, as this is indicated in the mishna as well. The Gemara answers: Indeed, Abaye and Rava both say that it should teach: Nothing is effective after intercourse. The Gemara comments: And the tanna of our mishna did not state this because the permission for a yevama to marry a member of the public is preferable to him, and he therefore specified a case that involves ḥalitza .

Segment 12

בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כּוּלֵּהּ בֵּיתָא בְּלָאו קָאֵי — אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין.

§ It was taught in the mishna: Nothing is effective after ḥalitza , both in cases of one yavam to two yevamot , as well as cases of two yevamin to one yevama . The Gemara comments: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that once a yavam has performed ḥalitza with his yevama , the entire household, the woman who performed ḥalitza as well as her rival wives, is liable due to a prohibition derived from the verse “So shall it be done to the man who does not build his brother’s house” (Deuteronomy 25:9), but the women are not liable to karet due to the prohibition with regard to a brother’s wife. In light of Rabbi Yoḥanan’s ruling, it was necessary to teach us that betrothal does not take effect on the rival wife of the woman who performed ḥalitza , despite the fact that she is only liable for violating a prohibition, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.

Segment 13

אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר כּוּלֵּהּ בֵּיתָא בְּכָרֵת קָאֵי — אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת!

However, according to Reish Lakish, who said that the entire household, apart from the woman who received ḥalitza , is liable to receive karet , was it necessary to teach us that betrothal does not take effect on forbidden relations for which one is liable to receive karet ? According to Reish Lakish, after the yavam performs ḥalitza , the mitzva of levirate marriage is canceled and the karet prohibition against marrying a brother’s wife is once again in force. As all agree that betrothal does not take effect on those liable to receive karet , it is unnecessary for the mishna to teach this ruling.

Segment 14

אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: וְלִיטַעְמָיךְ, סֵיפָא דְּקָתָנֵי בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר — אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ?

The Gemara answers: Reish Lakish could have said to you: And according to your reasoning, that the mishna would not be teaching us an apparently obvious halakha , consider the latter clause of the mishna, which teaches that if a yavam engaged in intercourse and another yavam performed levirate betrothal with the same woman, the levirate betrothal is not effective. Now was it necessary to teach us that betrothal is not effective for a married woman? Once a yavam has engaged in relations with a yevama she is his full-fledged wife, and certainly no other betrothal is effective.

Segment 15

אֶלָּא: אַיְּידֵי דִּתְנָא הַתָּרַת יָבָם אֶחָד וִיבָמָה אַחַת, תְּנָא נָמֵי שְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד. וְאַיְּידֵי דִּתְנָא שְׁתֵּי יְבָמוֹת וְיָבָם אֶחָד, תְּנָא נָמֵי שְׁתֵּי יְבָמִין וִיבָמָה אַחַת.

Rather, it must be that not every clause in the mishna teaches a novel halakha , and the reasoning of the tanna is as follows: Since he teaches the release of the bond between one yavam and one yevama , he also teaches the case of two yevamot and one yavam , and since he teaches the case of two yevamot and one yavam , he also teaches the case of two yevamin and one yevama . The tanna therefore listed all possible cases even though we do not learn a novel halakha from each and every one.

Yevamot 53a

Yevamot 53a

Rashi

Tosafot

Rashba

Ritva

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text