Talmud Builders

    Commentary page

    Yevamot 35a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 35a

    Yevamot 35a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 286 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    וגזרו רבנן קטנה וכו' וגבי גיורת קטנה לא גזור משום דלא שכיחא:

    מכלל דהואי בתמיה. וכי מעשה כזה אירע בימי חכמים והא שנים שקידשו קתני ולא תני מעשה:

    אלא כהוראת שעה היתה ולא היתה דלא גזרינן בה מ"ט חילוף לא שכיח:

    חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה מדקתני בהאי חוץ גדולה מכלל דצריכות להמתין דקאמר בגדולות קמיירי:

    גיורת ומשוחררת גדולה דשכיחא בהו זנות לגזור שימתינו כדי להבחין בין זרע שנזרע שלא בקדושה לזרע שנזרע בקדושה:

    הוא דאמר כרבי יוסי דלא גזר כדמפרש טעמא דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר. ומיהו בישראלית גזר שמואל זנות אטו נשואין שמתעברת ולא סבר כר' יוסי דלא גזר בהו כדאמר לקמן באנוסה ומפותה אבל בגיורת לא גזור זנות שבנכרית משום נשואין דבנכרית דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע קדושה לזרע שלא בקדושה כדלקמן:

    מנטרא נפשה וממטיא מוך בהדה ומזומן לה:

    אלא יוצאה בשן ועין דלא הות ידעת מעיקרא דעתידה להשתחרר לא מיטרחא ומזדהרא לאתויי מוך בהדה:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 35a · Sefaria

    Tosafot

    חוץ מגיורת ושפחה משוחררת גדולה והא דתניא בהחולץ (לקמן יבמות דף מב.) לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים כר' יהודה אתיא דחייש שמא לא נתהפכה יפה יפה א"נ אפילו כרבי יוסי וה"ק לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין אם ידוע שנבעלה ולא נתהפכה ועוד אר"י דיש לחלק דלא מינטרא נפשה כלל כשמתגיירת עם בעלה כיון שכל הזרע מאותו איש ואין חוששת להבחין בין זרע שנזרע מבעלה זה בקדושה לשלא נזרע בקדושה:

    גיורת ומשוחררת דשכיחא לגזור פירוש לגזור שיהיו צריכות להמתין ולא לגזור אטו בת ישראל קאמר דמהא לא הוה משני מידי:

    אשה מזנה מתהפכת וכן גיורת ומשוחררת כיון דדעתה לאיגיורי אבל יוצאה בשן ועין מודה בה רבי יוסי:

    כהנות אין ישראלית לא ובכתובות (דף נא.) גבי הא דתנן ובכהנת אהדרינתיך למדינתיך לא דייק הכי אלא דוקא הכא משום דכי משני אימא נשי כהנים אכתי אית ליה פירכא אחריתי נשי כהנים אין נשי ישראלים לא:

    אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה פי' בקונט' טעמא דשמעתין משום ובת כהן כי תהיה לאיש זר ולר"י נראה דמבת איש כהן לא שמעינן אשת איש וכל חייבי כריתות הנאסרות ע"י קדושין משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא והכי משמע בהבא על יבמתו (לקמן יבמות דף נו:) דקאמר רבא אשת כהן שנאנסה ובא עליה לוקה משום זונה ומשום טומאה ואי מבת כהן כי תהיה לאיש זר שמעינן נמי אשת איש א"כ יהא לוקה נמי מהאי קרא דלכהונה נמי אסורות מק"ו דלקמן בפרק אלמנה (יבמות דף סח: ושם) דלא חשיב לה התם אזהרה מן הדין אלא גילוי מלתא בעלמא הוא וה"נ משמע כן קצת מדקאמר אף על פי שמותרת לבעלה פסולה לכהונה ואי פסולה מקרא דבת כהן פשיטא דאין לחלק בין אונס לרצון ואי היא גופה אתא לאשמועינן דשייך קרא דבת כהן בחייבי כריתות דע"י קדושין כיון דשייך בהו ממזרות אע"ג דלא הוי זר אצלה מעיקרא אם כן לישמעינן הכי בהדיא וממילא ידענו דלא שייך בהאי קרא לפלוגי בין אונס לרצון באשת איש טפי מבשאר [פסולי כהונה] אלא לר"י נראה דפסולה מן הכהונה מטעם טומאה וזונה כדאמר בהבא על יבמתו (לקמן יבמות דף נו: ושם) וללישנא דאמר התם דכל באונס לא מיקריא זונה פסולה לכהונה משום טומאה גרידא ומיהו קשה לר"י כיון דלא כתיב טומאה אאשת ישראל שנבעלה באונס דכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת אם כן אמאי פסולה לכהונה דבכלל איסור טומאה הוי בעל ובועל ותרומה וגם כהונה וכי שרי לבעלה תשתרי נמי לכהונה ואמר ר"י דההוא קרא דלא נתפשה לא מיירי אלא בטומאה דבעל גרידא דנטמאה קמא אית לן לאוקמי לבעל ולענין בעל שרי אונס בישראל אבל ונטמאה בתרא דנפקא לן מינה איסור תרומה וכהונה לא מפליג בה בין אונס לרצון בין אשת כהן לאשת ישראל ויש לאסור בכל ענין דכיון דאשכחן באשת כהן דאפילו באונס אסורה אין לנו לחלק בין אונס לרצון לענין תרומה וכהונה אפילו באשת ישראל ומיהו גבי בועל אע"ג דלא כתיב ביה לא נתפשה יש לחלק בין אונס לרצון באשת ישראל דסברא הוא דלא נאסרה על הבועל אלא כשנאסרה על הבעל ולפי פר"י אין פסולה זונה לתרומה מקרא דבת כהן אלא שמא מטעם דכלליה קרא בהדי חללה פסולה לתרומה כמו חללה ובפרק החולץ (לקמן יבמות דף מד: ד"ה הכא) כתב ר"י מזה:

    Tosafot on Yevamot 35a · Sefaria

    Ritva

    אמר שמואל כולן צריכות להמתין ג' חדשים פירש קודם שיתארסו וינשאו חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה פי' קטנה פחות מי"ב שנים ויום אחד שאינ' מתעבר' דבדידה גופא ליכא למגזר ולא גזרינן אטו גדולה כיון דגיורת דלא שכיח הא גיורת גדולה או ישראל י' קטנ' צריכה להמתין ו' חדשים וכדדייק ואזיל. וק"ל הא דשמואל כמאן אי כר' יוסי אפי' בגיור' גדול' שריא כדתניא לקמן בהדיא ואי כר"י דאסר בגיור' גדול' כדלקמן מ"מ הא שרו בקטנה בת ישראל דאפי' בנשואין לא גזר בה אטו גדול' כדתניא לקמן בפ' החולץ (יבמות דף מ"ב ע"ב) הרי שהיתה רדופה לבית אביה או שהיתה זקנה או קטנה או עקרה כלן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד ואעפ"י שיש גורסין רבי יוסי במקום רבי יהודה ליתא לההיא נוסחא כדבעינן לפרושי בדוכתה ואי כר' מאיר הא משמע דר' מאיר בנשואין הוא דגזר בקטנה וזקנה וחברותיה אבל בזנות דלא שכיח לא גזר מדלא תני סתם גיורת ומשוחרר' גדולה ואנוסה ומפותה וי"ל דלעולם הא דשמואל ר"מ היא והא דלא מני התם גיורת ומשוחררת ואנוסה ומפותה משום דלא קתני התם אלא אותם שחולק בהם רבי יהודה ואילו באידך רבי יהודה נמי אוסר כדאית' לקמן הילכך אפילו דר' מאיר כר' יוסי ס"ל דאשה מזנה מתהפכת וגזר בה אטו נשואין כיון דרבי יהודה מודה בה לא תני להו התם ומאי דאסר שמואל בגיורת גדולה אפשר היינו משום לתא דגופה שאינה מתהפכת יפה יפה כר' יהודה א"נ כרבי יוסי ס"ל אלא דגזר זנות אטו נשואין ומשום דליכא הכרחה בהא לא גזרי בהאי לישנא קמא דאיהו דאמר כר' יוסי כי היכי דאמרינן לאידך לישנ' אחריני אמרי לה וכו' דהיאך לישנא שרי בגיורת אפילו גדולה ובקטנה בת ישראל בזנות ולא גזר זנות אטו נשואין וכדר' יוסי:

    ה"ג הגיורת והשבויה שנפדו ושנתגיירו צריכו' להמתין ג' חדשים דברי ר' יהודה ולא גרסי' יתרות על בנות ג' שנים ויום א' כדגרסי במקצת נסחי דהא ר' יהודה אפילו בקטנה בת ישראל לא גזר כדאיתא במתני' דפרק החולץ:

    אלא יוצאה בשן ועין מאי איכא למימר פירוש דמסתמא כי קתני והשפחה שנשתחררה בכל אנפא משמע ואפי' כשיוצאה בשן ועין:

    כל דממילא מודה ר' יוסי פי' ושפחה דקתני היינו שנשתחרר' בכסף ע"י אחריה או בשטר על ידי עצמו ונקיט לה סתם משום דאידך לא שכיחא:

    אלא אמר רבא אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר פרש"י ז"ל ואפילו יוצאה בשן ועין נמי דכיון דהפוך דבר קל הוא לה רוצה היא להתהפך על הספק ואע"ג דלא מסקא אדעת' דתשחרר דעיבור גנאי הוא לה ולפום שמעתין משמע דהא אוקימנא האי דשמואל כר' יוסי לאו לגמרי בכל דבריו דהא לרבי יוסי אנוסה ומפותה אינה צריכה להמתין ואפילו כשהיתה בעולה קודם לכן דאפשר דמתעברה בביאה זו דאונס או של מפתה דבהא איצטריך לאיידי ואילו לשמואל צריכה להמתין אלא אם כן באנוסה ומפותה דקרא שהיו בתולות ואין אשה מתעברה בביאה ראשונה אלא על ידי מיעוך דהא לא מפיק מכלליה אלא גיורא ומשוחררת גדולה ומשום דלא שכיחי אי נמי קטנה בת ישראל דלא שכיח אבל אנוסה ומפותה לא אלא דהנהו כר' יהודה ס"ל דחייש שמא לא נתהפכ' יפה יפה ומיהו שמואל לאו מההוא טעמא אסר דהא בההוא נמי טעמא כר' יהודא ס"ל אלא דס"ל דכיון דבת ישראל היא גזרי בה אטו נשואי גדולה וכדפרשי"י וכפר"ח ז"ל אבל ר' אלפס ז"ל משמע שהו' סובר דלשמואל אף באנוסה ומפותה סבר לה כר' יוסי ופוסק הלכה כר' יוסי בגיורת ומשוחררת ובאנוסה ומפותה דר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי ואע"ג דהא קי"ל הלכה כר' מאיר בגזרותיו סבירא לן דמודה ר"מ בהני דלא גזרי בהו משום דלא שכיחי דכיון דבדידהו ליכא למיחש שהרי מתהפכת לא גזרו בהו אטו נשואין והא נמי חוץ מאנוסה ומפות' משום דכיון דשמואל אתא לאשמועינן כרבי יוסי דאשה מתהפכת יפה כיון דנקט גיורת ושפחה שהן מתהפכות כ"ש בבת ישראל דמתהפכת דגנאי הוא להן העיבור ואי משו' גזיר' כי היכי דגיורת ושפח' לא שכיחי ולא גזרי בה אנוסה ומפותה נמי לא שכיחי ולא גזרי בה לד"ה תדע דאפי' ר' יהודה לא אסר בהן אלא דחייש שמא לא נתהפכה יפה יפה הא לאו הכי משום גזירה לא הוה אסר בהו זנות אטו נשואין והיינו טעמא דאמרן דזנות אונס ומפתה שאינו אלא בששה חדשי' של נערות בלבד ודלא נסיב לה אונס ומפתה לא שכיח וכן דעת רבותי ועיקר ובהכי סליק פרקא בס"ד:

    Ritva on Yevamot 35a · Sefaria

    Meiri

    כל אשה שנבעלה בדרך זנות בין שהיא אנוסה בין שהיא מפותה אינה צריכה להמתין אפילו היא גדולה שכל המזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר כך היא שיטתנו וכך כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים ומפני שר' יוסי אמרה כן ואע"פ שר' יהודה חלק עמו ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומכל מקום יש פוסקים כר' יהודה וגדולה המזנה הן אנוסה הן מפותה צריכה להמתין ומשום דקם ליה ר' יהודה בהא כשמואל ללישנא בתרא דשמואל ואע"פ שבפרק אלמנה ס"ט ב' אמרו בזנות לא חששו לתרומה קאמר ומכל מקום מודים הם בקטנה המזנה שאינה צריכה להמתין דזנות בקטנה לא שכיח:

    הגויה והשבויה והשפחה שנתגיירה או נפדית או נשתחררה יש פוסקים שאינה צריכה להמתין כר' יוסי דאמר שאינן צריכות ושמואל נמי בלישנא בתרא קאי כותיה דקאמר כלן צריכות להמתין חוץ משפחה וגיורת גדולה ואין צריך לומר קטנה ושבויה דינה כגיורת ושפחה וכשהשיבו עליו דליגזר בהו הואיל ושכיח בהו זנות מתרץ לה דהוא דאמר כר' יוסי דאמר הגיורת והשבויה והשפחה שנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד ומשום דאשה מזנה מתהפכת ושמואל קאי בהדיה בגיורת ושפחה ושבויה משום דהואיל ורגילין בהכי מיפקע פקיען ומכל מקום באנוסה ומפותה דקא שרי ר' יוסי פליג שמואל בהדיה כדכתיבנא דכיון דאקראי בעלמא הוא שמא לא נתהפכה יפה או שמא גיורת ושפחה איכא תרתי ספיקי שמא לא נבעלה ואם נבעלה שמא נתהפכה אבל אנוסה ומפותה ודאי נבעלה ולפי דרכך למדת שאין גורסין בזו הגיורת והשפחה כו' שנתגיירו כו' יתירות מבת שלש שנים כו' דמשמע דוקא בקטנה שהרי אף בגדולה כן וכן אף בשפחה היוצאה בשן ועין כן שמכל מקום אע"פ שלא היה דעתה להשתחרר כל מזנה מתהפכת שאין שום זונה רוצה להתעבר ולמדת שאין הטעם משום דגיורת מינטרא נפשה ושבויה ושפחה שמעי ממרייהו דפרקי לה ודמשחררי לה ומינטרן שאם כן יוצאה בשן ועין לא הוה דעתה בהכי אלא משום דכל מזנה מתהפכת שאינה רוצה להתעבר ויש פוסקים דטעמא משום דמינטרי נפשייהו ולדעתם יוצאה בשן ועין צריכה להמתין ויש פוסקים שהגיורת והשפחה צריכות להמתין כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ולא עוד אלא שאף בקטנה כן כל שהיא יתירה מבת שלש שנים ויום אחד וגורסין בזו הגיורת וכו' יתרות מבת שלש ובבת ישראל המזנה אפילו גדולה כגון אנוסה ומפותה פסקו שאינן צריכות להמתין משום דמינטרי נפשייהו ואף גדולי המחברים נראה שנוטים בה אלא שלא ביררו בה אם דוקא בגיורת או שפחה גדולה או אפילו בקטנה ועיקר הדברים כדעת ראשון ומכל מקום יש אומרין בשפחה וגיורת דדוקא בזנות אבל בנשואין כגון גוי ואשתו שנתגיירו צריכות להמתין ויש פוסקים שהשבויה דינה כאנוסה ומפותה:

    Meiri on Yevamot 35a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' הוא דאמר כר' יוסי כו' פרש"י כר' יוסי דלא גזר כו' ומיהו בישראלית גזר " שמואל זנות אטו נשואין שמתעברת ולא סבר כר' יוסי דלא גזר כו' אבל בגיורת לא גזר זנות משום נשואין דאפילו גיורת נשואה כו' עכ"ל באלו הדברים יתיישב פסק ר"ח שפסק לאסור באנוסה ומפותה והרי"ף תמה עליו למה לא פסק באנוסה ומפותה נמי כר"י דאין מקום לתמיה זו דהא שמואל לית ליה כוותיה דר"י באנוסה ומפותה משום גזירת זנות אטו נשואין ובגיורת ליכא למגזר דנשואה גופא שריא כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת כפרש"י גם הרז"ה כתב ליישב פסק ר"ח בדרך הזה אלא שכתב דבנשואין גר וגיורת נמי צריכות להמתין מההיא דפרק החולץ אבל דוחק לשיטתו (א) דאם גזרו זנות אטו נשואין בישראלית למה לא נגזור נמי בגיורת כך זנות אטו נשואין וצ"ל לשיטת רש"י דההיא ברייתא דפרק החולץ אתיא כר' יהודה כמו שכתבו התוספות בתירוץ קמא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yevamot 35a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' והאמר רב עמרם הא מילתא כעין זה לקמן דף נח ע"א ב"ב דף יג ע"ב:

    שם ואנהרינהו לעיינין עיין לקמן דף צ ע"ב תד"ה היתה בת ישראל:

    Gilyon HaShas on Yevamot 35a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 35, Amud Aleph, about 286 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “וּגְזַרוּ רַבָּנַן קְטַנָּה מִשּׁוּם גְּדוֹלָה.…”

    2. Segment 233 words

      Opens “וּמִי גָּזְרִינַן קְטַנָּה מִשּׁוּם גְּדוֹלָה? וְהָתְנַן: אִם…”

    3. Segment 363 words

      Opens “לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אָמְרִי לַהּ אָמַר שְׁמוּאֵל: כּוּלָּן…”

    4. Segment 446 words

      Opens “גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת דִּשְׁכִיחַ בְּהוּ זְנוּת, לִיגְזוֹר! הוּא…”

    5. Segment 535 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא גִּיּוֹרֶת, כֵּיוָן דְּדַעְתַּהּ…”

    6. Segment 624 words

      Opens “וְכִי תֵּימָא: כֹּל דְּמִמֵּילָא מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי…”

    7. Segment 715 words

      Opens “אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁה מְזַנָּה, מִתְהַפֶּכֶת שֶׁלֹּא…”

    8. Segment 823 words

      Opens “וְאִם הָיוּ כֹּהֲנוֹת כּוּ׳. כֹּהֲנוֹת — אִין,…”

    9. Segment 923 words

      Opens “וְהָאָמַר רַב עַמְרָם: הָא מִילְּתָא אֲמַר לַן…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם הָיוּ כֹּהֲנוֹת…”

    11. Segment 114 words

      Opens “הֲדַרַן עֲלָךְ אַרְבָּעָה אַחִין…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 35a · Segment 3 — “…אָמְרִי לַהּ אָמַר שְׁמוּאֵל: כּוּלָּן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 35a · Segment 5 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא גִּיּוֹרֶת, כֵּיוָן דְּדַעְתַּהּ לְאִיגַּיּוֹרֵי, מְנַטְּרָה…

    Original text

    וּגְזַרוּ רַבָּנַן קְטַנָּה מִשּׁוּם גְּדוֹלָה.

    And, although there is no possibility for her to become pregnant, the Sages issued a rabbinic decree requiring the three month waiting period for a female minor due to this requirement for a female adult who engaged in promiscuous sexual acts.

    וּמִי גָּזְרִינַן קְטַנָּה מִשּׁוּם גְּדוֹלָה? וְהָתְנַן: אִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לֵילֵד — מַחְזִירִין אוֹתָן מִיָּד. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. מִכְּלָל דַּהֲוַאי? אֶלָּא: כְּהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. וְחִילּוּף לָא שְׁכִיחַ.

    The Gemara asks: And do we issue a decree with regard to a female minor due to the ruling for a female adult? But didn’t we learn in the mishna: If they were female minors who could not bear children, we return them immediately to their husbands? This indicates that there is no concern for pregnancy, and the Sages did not issue a decree in this case. Rav Giddel said that Rav said: This was a provisional edict issued in exigent circumstances, and therefore one cannot extrapolate from the case in the mishna to other situations. The Gemara wonders: Can one assume by inference that there was such an occurrence? It would seem from the mishna that this was merely a possibility and not an actual occurrence, for if it actually happened it would have been appropriate for the mishna to relate the actual case. Rather, the ruling in the mishna is like a provisional edict in that switching of wives, such as described in the mishna, is uncommon, and in cases that are not common, the Sages do not issue a decree. Therefore, in the case of the mishna, the female minors were not required to wait.

    לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אָמְרִי לַהּ אָמַר שְׁמוּאֵל: כּוּלָּן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, חוּץ מִגִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת גְּדוֹלָה. [אֲבָל] קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. בְּמַאי? אִי בְּמֵיאוּן — הָאַמְרַהּ שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא. אִי בְּגֵט — הָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל דְּבָעֲיָא! דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מֵיאֲנָה בּוֹ — אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים! נָתַן לָהּ גֵּט — צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים! אֶלָּא בִּזְנוּת, וּזְנוּת בִּקְטַנָּה לָא שְׁכִיחַ.

    Some say another version of what was taught: Shmuel said: All women must wait three months, except for a female convert who is an adult and a freed maidservant who is an adult; these women need not wait. However, an Israelite female minor need not wait three months in any case. The Gemara clarifies: With regard to what situation is this statement referring? If it is referring to a female minor released from her marriage by refusal, it would be superfluous, as didn’t Shmuel already state this halakha one time? If it is referring to a woman released by a bill of divorce, but didn’t Shmuel say that in that case she is required to wait, as Shmuel said: If she refused him she need not wait three months, but if he gave her a bill of divorce, she must wait three months? Rather, this is referring to cases of promiscuous sexual intercourse, and an occurrence of promiscuous sexual intercourse with female minors is uncommon, and the Sages did not issue rabbinic decrees in uncommon instances.

    גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת דִּשְׁכִיחַ בְּהוּ זְנוּת, לִיגְזוֹר! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי. דְּתַנְיָא: הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ — צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי — קָסָבַר אִשָּׁה מְזַנָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּמוֹךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר.

    The Gemara suggests: Let the Sages issue a decree requiring a female convert and a released maidservant to wait three months, as at the time that one was a gentile and the other a maidservant, promiscuous sexual intercourse was common for them. The Gemara responds: Shmuel stated his halakhic ruling in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as it is taught in a baraita : In the case of the female convert; and the captured woman, who is suspected of having been raped during her imprisonment; and the maidservant, who were redeemed or who were converted or who were released, must wait three months prior to marriage. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei allows them to be betrothed and married immediately. Rabba said: What is the reasoning of Rabbi Yosei? He holds that a woman who engages in promiscuous sexual intercourse uses a contraceptive resorbent that she places at the opening of her womb so as not to become impregnated. Therefore, there is no concern that she might be pregnant.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא גִּיּוֹרֶת, כֵּיוָן דְּדַעְתַּהּ לְאִיגַּיּוֹרֵי, מְנַטְּרָה נַפְשַׁהּ, כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע בִּקְדוּשָּׁה, וּבֵין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה. שְׁבוּיָה וְשִׁפְחָה נָמֵי, דְּשָׁמְעִי מִמָּרַיְיהוּ, וּמְנַטְּרִי נַפְשַׁיְיהוּ. אֶלָּא יוֹצֵאת בְּשֵׁן וָעַיִן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

    Abaye said to him: Granted, a female convert does this. Since she is determined to convert, she guards herself so as not to be impregnated while still a gentile in order to distinguish between children conceived in sanctity, i.e., after her conversion, and children conceived out of sanctity. A captured woman and a maidservant would also be cautious because they hear from their masters that they are about to be redeemed or that they are about to be released, and they guard themselves so as not to be impregnated. However, with regard to a maidservant who is released due to damage caused her by her masters, i.e., loss of one of her extremities such as a tooth or an eye, how can you find a case where there is no concern for her becoming impregnated? Since she could not have known in advance that she would be released, she would have had no reason to be careful not to become pregnant.

    וְכִי תֵּימָא: כֹּל דְּמִמֵּילָא מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי — וְהָתְנַן: אֲנוּסָה וּמְפוּתָּה צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד.

    And if you would say that in any case where the situation occurs by itself, as in the case where a woman was unaware of her pending release, Rabbi Yosei concedes that she must indeed wait, this is difficult. But didn’t we learn in a mishna: A woman who was raped and a woman who was seduced must wait three months as perhaps she became pregnant; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei permits her to be betrothed and to be married immediately. Clearly, a woman who was raped could not have prepared herself ahead of time so as not to become pregnant.

    אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁה מְזַנָּה, מִתְהַפֶּכֶת שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר. וְאִידַּךְ? חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא נִתְהַפְּכָה יָפֶה יָפֶה.

    Rather, Abaye said: A woman who engages in promiscuous sexual intercourse turns over following intercourse, trying to prevent the absorption of the semen, so as not to become pregnant. Maidservants act in a similar manner. The Gemara asks: If indeed she tries not to become pregnant, how then would the other opinion, that of Rabbi Yehuda, explain why she must wait three months? The Gemara responds: We are concerned that perhaps she did not turn over well enough and therefore became pregnant.

    וְאִם הָיוּ כֹּהֲנוֹת כּוּ׳. כֹּהֲנוֹת — אִין, יִשְׂרְאֵלִיּוֹת — לָא! אֵימָא: אִם הָיוּ נְשֵׁי כֹהֲנִים. נְשֵׁי כֹהֲנִים — אִין, נְשֵׁי יִשְׂרְאֵלִים — לָא.

    § With regard to the case of two betrothed women who were switched at the time they entered the wedding canopy, the mishna states: And if they were daughters of priests, they are disqualified from partaking in teruma . The Gemara asks: Does this indicate that with regard to the daughters of priests, yes, they are disqualified from partaking in teruma , but with regard to the daughter of an Israelite, no, she would not be disqualified? It would seem that an Israelite woman married to a priest should most certainly be disqualified from eating of her husband’s teruma . The Gemara answers: Rather, say: If they were the wives of priests then they are disqualified. The Gemara questions this formulation: Does this indicate that with regard to the wives of priests, yes, they are disqualified, but with regard to the wives of Israelites, no, they are not disqualified, and if their husbands died, they would be suitable for marriage to the priests?

    וְהָאָמַר רַב עַמְרָם: הָא מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ לְעַיְינִין מִמַּתְנִיתִין: אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ — פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה.

    The Gemara objects to this: But didn’t Rav Amram say: Rav Sheshet said this matter to us, and he lit our eyes by showing us that this ruling is indicated from what was stated in the mishna ( Yevamot 53b). He said: The wife of an Israelite who was raped, even though she is permitted to return to her husband, she is nevertheless disqualified from the priesthood. If her husband later dies, she may not marry a priest, for although she is permitted to her husband the rape disqualified her for matters of priesthood.

    אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם הָיוּ כֹּהֲנוֹת נְשׂוּאוֹת לְיִשְׂרָאֵל — נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה דְּבֵי נָשַׁיְיהוּ.

    Rava resolved this and said: This is what the tanna is saying in the mishna: If they were daughters of priests who were married to an Israelite, they are disqualified from the teruma that is from the household of their fathers, so that if their husbands die while they are childless, they may not go back to eat of the teruma in the house of their fathers. While other childless daughters of priests are again qualified to eat of the teruma the moment they leave their Israelite husbands, these women were disqualified by their act of forbidden sexual intercourse.

    הֲדַרַן עֲלָךְ אַרְבָּעָה אַחִין