Commentary page
Sotah 24b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerSotah 24b
Sotah 24b. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 123 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
שעמום לקוי בתמהון לב:
האי תחת אישה בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת הקנאות וגו':
להקיש אשה לאיש ברייתא היא בשילהי פרקין והתם מפרש למאי הלכתא:
הני קראי דממעטי ארוסה:
מבלעדי אישך משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו:
משכחת לה דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם:
כגון שבא עליה ארוס בבית אביה בזנות:
בבית חמיה לאחר שמת אחיו:
5 more comments on this page.
Rashi on Sotah 24b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה וכו' תימה האי ריבוי לרבי יאשיה מנליה והיקישא דאיש לאשה לר' יונתן מנא ליה וכי אית לן למימר דפליגי בהא נמי דר' יאשיה לית ליה דאשת חרש שותה ור' יונתן לית ליה דסומא אינה שותה:
דהאמר רב קנה לכל הני לישני דפליגי בהבא על יבמתו (יבמות דף נח.) בשומרת יבם שנפלה מן הנשואין או מן האירוסין לא שייכא דוקא אלא לענין תרומה משום דכבר אכלה אבל לענין להשקותה וליורשה ולטמא לה לא:
כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים כו' תימה כיון דקנה מיהת לדברים האמורים בפרשה לפוטרה בגט דכיון שבא עליה הרי היא כאשתו לאותן דברים א"כ מ"ט דרבי יונתן דאלימא ליה ארוסה משומרת יבם אי משום דארוסה קידושין דידיה שומרת יבם נמי ביאה דידיה היא ונחנקה על ידו וכ"ש דתקשה לרב דאמר אנא דאמינא אפילו לרבי יונתן ותו מאי דוחקיה למימר כשמואל והא מסיק דאפילו רב הוה אתי מלתייהו אליביה ולענין השקאה קפיד רחמנא דבעינן ביאה לשם אישות וביבמות בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נח.) מוקי לה נמי הא דתנן [אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה] שומרת יבם וכנוסה כגון דבא עליה יבם בבית אחיו וכו' כי הכא ומקשה מידי הוא טעמא אלא לרב האמר רב קנה לכל ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב דבעינן ביאה לשם אישות:
בספרים גרס אי הכי לימא רב דאמר כרבי יאשיה ולא א"ש אי הכי ובפרש"י לא גרס והוא לא שבש הגירסא אלא בסתם פי' לימא רב דאמר וכו' ושמא בספרו לא היה כתוב אי הכי:
אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבי יונתן נראה דהכי פירושו לא מיבעיא לרבי יאשיה דמרבה שומרת יבם דאמינא כוותיה והאי דאיצטריך לרבויי משום דכתיב הכא תחת אישך דמשמע שבא עליה לשם אישות וכו' לא צריכא למימר דקרא אסמכתא בעלמא הוא כמו שפירש רש"י ואף מה שפירש לשמואל ההיא דאיצטריך רבי יונתן למעוטי שומרת יבם אסמכתא בעלמא הוא תימה נהי דלאו אשתו היא אי לאו מעטיה קרא מהיכא תיתי דבעינן אשתו טפי לענין השקאה מלענין קינוי אי משום דכתיב והביא האיש את אשתו (אלא) ה"נ גבי קינוי כתיב וקינא את אשתו ירושלמי ארוסה לא שותה וישקנה גזירת הכתוב הוא והביא האיש את אשתו ולא יקנא לה התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו ר' יודן בעי כמה דתימר תמן וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו דכוותה תחת אישך תחת אישך אפי' מקצת אישך היך עבידה קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה (קינא לה ועודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה) לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכונסה עד שמת ונפלה לפני אחיו אינו משקה אותה שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו:
Tosafot on Sotah 24b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Meiri
מכיון שביארנו שזמן אירוסין זמן קנוי הוא אלא שתחת אישך מעכבתה שלא לשתות צריך אתה לברר אם יכול להשקותה משנשאה או אם קנוי שבזמן אירוסין מועיל להשקותה על סתירה שלאחר נישואין ודבר זה כבר ביררנוהו בראשון של קדושין וסדר הדברים שקנוי וסתירה שבזמן אירוסין אינה שותה בהם כלל בעודה ארוסה הואיל ואינה תחתיו כמו שביארנו כאן וכן אינו משקה עליהן משנשא ובעל שהרי הואיל ובעל אחר קנויו הופקעה בדיקת המים מצד שאינו מנוקה מעון וכן לא משנשא קודם שיבעול שאין המים בודקין אלא כשקדמה שכיבת בעל לבועל ואחר שנסתתרה קודם שנתיחדה עם הבעל אין כאן בדיקה ומ"מ אם קנא לארוסתו בעודה ארוסה ולא נסתרה ונשאה ובעל ואח"כ נסתרה הרי זו שותה על סמך קנוי שבשעת אירוסין והוא שאמרו למטה מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה וכן אתה אומר בדינין אלו כלם בשומרת יבם וכן אם בא עליה ארוס בבית חמיו אף בכונת זנות ואחר כך קנא לה בזמן אירוסין ונסתרה אף בזמן אירוסין ונכנסה לחופה ולא נבעלה שותה על קנוי וסתירה שבזמן אירוסין שהרי יש כאן תחת אישך וקדימת שכיבת בעל ונקוי עון אלא שבזו אי אתה יכול לומר כן בשומרת יבם שאם בא עליה הרי היא אשתו לכל דבר אפי' בזנות אפילו בשוגג שכך אמרו קנה לכל להאכילה בתרומה אם היתה אלמנה מן הנשואין שכבר היתה אוכלת ולירשה וליטמא לה וליפטר בגט ובלא חליצה ואין הלכה כדברי האומר שבביאה זו לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה ר"ל לקום על שם אחיו בנחלתו וליפטר צרתה מן היבום הא בארוסה מיהא אתה מפרשה כן:
ונמצא מכאן סתירה למה שכתבו גדולי המחברים שכל שבעל ביאה אסורה מימיו אפילו ביאה של איסור סופרים ואפילו בא על ארוסתו בבית חמיו שאין המים בודקין את אשתו שהרי בכאן כל שבא עליה בבית חמיו לא הופקעה שתייתה אלא בזמן האירוסין שאינה תחת אישה הא כל שנשאת שותה וכך היא שנויה בהדיא ביבמות פרק הבא על יבמתו אלא עיקר הדברים שאין צריך נקוי עון אלא שלא בא עליה אחר חשד הסתירה כמו שביארנו בכמה מקומות:
Meiri on Sotah 24b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
בא"ד כל ריבויא כמו רבי יונתן דהכא דדריש כו' הכרת תכרת דאמר ר"ע הכרת בעוה"ז כו' עכ"ל כצ"ל:
בא"ד אם ראה תראה דלר' ישמעאל דאמר ד"ת ולרבי עקיבא דאמר אם ראה מוטב כו' עכ"ל וכצ"ל הגירסא שם והכי מייתי לה נמי לקמן בפירקין אבל בגמרות שלפנינו שם במס' ברכות וכן בילקוט איתא הגירסא להיפך דלר"ע אם ראה תראה ד"ת כו' ולר' ישמעאל אם ראה מוטב כו' ע"ש:
בד"ה ור"י כו' תימה האי ריבוי לרבי יאשיה כו' ורבי יונתן לית ליה דסומא אינה שותה עכ"ל והס"ד ותמיהתם לפירושם לקמן אבל לפרש"י ניחא דהני דרשות דברייתא אסמכתא בעלמא נינהו וק"ל:
בד"ה כשמואל דאמר כו' הא דתנן כו' שלא שטיתי כו' ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב דבעינן ביאה לשם אישות עכ"ל אין קושייתם מבוררת לן דהא התם דמשביעין אותה על שלא שטית בשומרת יבם ומוקי לה בבא עליה יבם כו' ולא מקשה לרב אלא למה קרית לה שומרת יבם וא"כ היאך יוכל לתרץ לרב דבעינן ביאה לשם אישות ויש ליישב דבריהם דה"ק ולא מתרץ דגבי השקאה קרי לה שומרת יבם דאי לאו רבויא לר' יאשיה לא הוה משקינן לה משום דכתיב תחת אישה וכה"ג כתבו התוספות שם ע"ש:
בד"ה א"ל אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן נראה דה"פ לא מבעיא כו' התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו ר' יודן כו' תצא שלא בכתובה לא קינא לה בעלה ומת כו' אבל אם קינא לה היבם וכנסה נפלה לפני היבם ונסתרה משקה כו' עכ"ל כצ"ל:
Chidushei Halachot on Sotah 24b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Sotah, daf 24, Amud Bet, about 123 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 116 words
Opens “שַׁעֲמוּם. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, הַאי ״תַּחַת אִישָׁהּ״ מַאי…”
- Segment 235 words
Opens “אֶלָּא, טַעְמָא דִּכְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי, הָא לָאו…”
- Segment 313 words
Opens “אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ —…”
- Segment 423 words
Opens “דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם — כְּגוֹן שֶׁבָּא…”
- Segment 58 words
Opens “כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים…”
- Segment 628 words
Opens “אִי הָכִי, לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה…”
Original text
שַׁעֲמוּם. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, הַאי ״תַּחַת אִישָׁהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ.
a mentally ill person [ shiamum ], whom the court warns on behalf of the husband. The Gemara asks: And according to Rabbi Yoshiya, what does he do with this term “while under her husband”? The Gemara answers: Rabbi Yoshiya requires it in order to compare a man to a woman and a woman to a man, as explained later (27a).
אֶלָּא, טַעְמָא דִּכְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲרוּסָה שָׁתְיָא? וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: ״מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״, מִשֶּׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל, וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל.
The Gemara asks: But according to both opinions, the reason for the exclusion of a betrothed woman is that these verses are written; if it were not so, I would say that a betrothed woman drinks. But when Rabbi Aḥa bar Ḥanina came from the South, he came and brought the following baraita with him: The verse states: “But if you have gone astray while under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband” (Numbers 5:20). This indicates that the halakhot of a sota apply only when sexual intercourse with the husband preceded sexual intercourse with the paramour, and not in a case when sexual intercourse with the paramour preceded intercourse with the husband. In the case of a betrothed woman who committed adultery, intercourse with the paramour preceded intercourse with the betrothed, and this verse excludes her from drinking the bitter water of the sota .
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס בְּבֵית אָבִיהָ.
Rami bar Ḥama said: You find the necessity for an additional exclusion in a case where her betrothed engaged in sexual intercourse with her in her father’s house, i.e., before they were married, and before the sexual intercourse with the paramour.
דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ. הָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ? אִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא, דְּהָאָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל!
The Gemara questions this explanation: In the corresponding situation with regard to a widow awaiting her yavam , whom Rabbi Yonatan excludes from the sota ritual due to the exclusion from the phrase “while under your husband,” is the necessity for this exclusion due to a case where the yavam engaged in sexual intercourse with her in her father-in-law’s house before the levirate marriage took place? But do you call that woman a widow awaiting her yavam ? She is his full-fledged wife, as didn’t Rav say: If a widow awaiting her yavam engaged in sexual intercourse with her yavam , even without the intention of implementing a levirate marriage, he has acquired her as his wife with respect to all aspects of marriage, including the halakhot of a sota .
כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.
The Gemara answers: Rabbi Yonatan’s opinion is in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: A yavam who engages in sexual intercourse with his yevama without intending to consummate the levirate marriage does not acquire her as his wife except with regard to those matters that are stated in the passage in the Torah that deals with levirate marriage, i.e., that he inherits his brother’s estate, and he can free the widow with a bill of divorce without ḥalitza (see Yevamot 56a). He is not considered fully married to the woman, and, according to Rabbi Yonatan, the halakhot of a sota do not apply to her.
אִי הָכִי, לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן? אָמַר לָךְ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹנָתָן. מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטַהּ — מִכְּלַל דְּאִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא.
The Gemara asks: If so, let us say that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, and Shmuel stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan. The Gemara rejects this interpretation: Rav could have said to you: I state my opinion even according to the opinion of Rabbi Yonatan. Since it was necessary for the verse to exclude a yevama who engaged in sexual intercourse with her yavam from the sota ritual, by inference one may derive that she is his full-fledged wife with regard to all other matters.