Commentary page

Nedarim 77a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nedarim 77a

Nedarim 77a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 237 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

תנן התם במסכת שבת בפרק בתרא:

מפירין נדרים בשבת בעל לאשתו ואב לבתו:

ונשאלין לחכם:

שהן לצורך השבת כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין:

נדרה עם חשיכה משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת:

למ"ד כל היום אין טפי לא הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר:

למ"ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת:

כשלא היה להן פנאי לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת:

11 more comments on this page.

Rashi on Nedarim 77a · Sefaria

Ritva

תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין לחכם בנדרים שהם לצורך השבת:

איביעיא להו מפירין נדרים בשבת כלומר ע"י בעל לצורך השבת דוקא הוא אבל שלא לצורך לא. דומיא דשאלה לחכם וכי קתני סיפא לצורך השבת אפילו אהפרה (א) מאי או דילמא מפירין נדרים אפילו (ב) לצורך השבת וכי קתני במתני' לצורך השבת אשאלה דחכם בלחוד קאי ופשטינן תנאי היא דלמ"ד הפרת נדרים כל היום טפי לא אפילו שלא לצורך השבת דאי לא מפר השתא לא מצי מפר למחר משא"כ בשאלה ולמ"ד הפרת נדרים מעת לעת דוקא לצורך השבת אבל שלא לצורך השבת לא דהא אפשר להפר למחרתו והויא לה כשאלה לחכם שאינו מתיר לדברי הכל אלא לצורך השבת:

כתב רבינו ז"ל וכבר איפסיקא הלכתא כמאן דאמר הפרת נדרים כל אותו היום הילכך מפירין נדרים בשבת אפילו שלא לצורך השבת וכי תימא ותפשוט ליה ממתני' דקתני סיפא נדרה עם חשכה מפר עד שלא תחשך וכיון דעם חשכה נדרה מכלל דשלא לצורך השבת נינהו ואפילו הכי קתני דמפר בו ביום בשבת עד שלא תחשך וי"ל דאין הכי נמי ואורחא דתלמודא הוא למידק מחדא בבא מאי דתני באידך בהדיא וכדאיתא בפרק חזקת הבתים הא שלשה מביא וקורא וכדכתיבנא התם אי נמי דלא פסיקא ליה דילמא דהא דנדרה עם חשכה היינו ע"ש עם חשכה ולא ביום שבת כנ"ל:

כתב רבינו ז"ל והיכא דנדרה שלא בפני בעלה ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה הפרתו הפרה דתניא אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שהפר לה אביה או בעלה והיא לא ידעה והיתה שותה יין שהיא צריכה כפרה ותנן נמי האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה והיא שותה יין ומטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים:

תספוג מכת מרדות פירוש מדרבנן והלכתא כרבי יהודה דליכא דפליג עליה ע"כ:

ונשאלין לחכם לנדרים שהם לצורך השבת פי' אבל שלא לצורך שבת לא וחרמות שהצבור נוהגין להתיר במקצת מקומות דלא בעו שאלה כדכתיבנא בהאי מכילתא אומר מורי נר"ו שמתירין אותן בשבת דהוו להו כהפרה דלא בעי עיון ובדיקה וזימנין דלא אפשר להו אלא בשבת דהוי יום כנופיא דרבים ושאלה דחכם בנדרים שאינם לצורך שבת בדיעבד היתרא היא:

איבעיא להו בשלא היה אפשר להם מבעוד יום דוקא או אפילו בשהיה אפשר להם מבעוד יום נשאלין לצורך שבת מיהת תא שמע דאזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דר' זירא אפילו בנדרים שהיה אפשר להם מבעוד יום וכן הלכתא:

סבר רב יוסף למימר נשאלין לחכם נדרים בשבת ביחיד מומחה ופי' דגמיר וסביר כדפסיקנא בפרקא קמא [דף ח:] אבל לשלשה לא מ"ט משום דמיחזי כדינא א"ל אביי כיון דסבירא לן הפרת נדרים אפילו מעומד ואפילו בקרובים ואפי' בלילה לא מתחזי כדינא פירוש ואפילו כי הוי ברחוקים וביום ומיושב ולא חיישינן דטעו אינשי בהא:

Ritva on Nedarim 77a · Sefaria

Meiri

זה שביארנו שנשאלין לנדרים לצורך השבת פירושו אף בשהיה להם פנאי מערב שבת לישאל וכשנשאלין בשבת לפני חכם אומר החכם לשון התר הנדר כדרך שהוא אומר בחול שלא נאמר טלי ואכלי אלא באב ובעל שהם שולטים עליה ומבטלים בלבם ומורשים לומר לה דרך הכרח שתאכל אבל חכם לא וכן נשאלין בשבת בין ביחיד מומחה בין בשלשה הדיוטות ואין אומרין שאם ישאל בשלשה הדיוטות יהא נראה כדן את הדין שהרי מכל מקום נשאלין אף בקרובים ואף מעומד ואף בלילה מה שאין כל אלו בדין ועומד שכתבנו יש אומרים שלא סוף דבר שהוא מתעכב אלא אפילו מהלך או מתעסק בדברים אחרים והוא שאמרו חייא בר רב שדי גירא ובדיק ר"ל שהיה מפריח חץ לשחוט את העוף הפורח ובודק בנשאל אם מתחרט אם לאו ויש למדין מכאן שהלכה כדברי האומר פותחין בחרטה שאלו היינו צריכים לפתח היה צריך לנו יישוב הדעת ולא היינו מתירין במעמד וכל שכן במתעסק או ברכוב ומהלך והוא שגורסין כאן והתניא ירד ר' גמליאל מן החמור ונתעטף וישב ותירצו רבן גמליאל סבר אין פותחין בחרטה כלומר ולפיכך ישב ומכל מקום יש גורסין בה ר"ג סבר פותחין בחרטה ומפרשים שהחכם פותח לו ומחזר אחריו למצא פתח שיתחרט עליו ואין זה כפותחין בחרטה דעלמא ומכל מקום יש אומרין שאף לדעת הפוסקים בעלמא אין פותחין בחרטה ומצריכים פתח שעליו יותר הנדר מעיקרו מודים הם שאף מעומד כן שלא הוצרך בגמרא לרבות מעומד אלא ללמד שאינו כדין ומכל מקום ישוב הדעת אינו נפקע בעמידה אלא שבמהלך או במתעסק או ברכוב אינו כלום אלא לדעת האומר פותחין בחרטה ויש אומרים שאף לדעת האומר פותחין בחרטה מכל מקום צריך שלא יתיר בהדיוטות והלכך כל שהוא רכוב או מהלך או מתעסק אסור ומעומד מותר ולדעת האומר אין פותחין בחרטה אף מעומד לא וכן כתבנוה בעירובין פרק הדר ס"ד ב' וכן עיקר:

Meiri on Nedarim 77a · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

רש"י שתחשך וא"א הד"א עליהן מבעוד הד"א בלילה הס"ד:

ברא"ש השבת הס"ד:

בד"ה מאי אריא כו' לחשיכה לא בעי למידק דאיכא כצ"ל מפר הס"ד לצורך הס"ד:

ואח"כ מ"ה ולמ"ד מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך לא אם נדרה כצ"ל:

בא"ד ואף על פי שהיה יכול כצ"ל בשבת הס"ד בשבת הס"ד נדרים הס"ד:

ר"ן לשאלה הס"ד כדינא הס"ד טובא הס"ד:

בד"ה אשקיין כו' לו רבי אבא כצ"ל:

Chidushei Halachot on Nedarim 77a · Sefaria

Shita Mekubetzet

ונשאלין נדרים שהם צורך השבת כגון שנדר שלא לאכול והא כבוד שבת שיאכל. גבי חכם תני נשאלין ששואלין להם שיתירנו אבל בעל אפילו בלא שאלת אשתו מיפר לה. שטה.

תא שמע אין מפירין אלא לצורך השבת אלמא אתרויהו קתני דהא סתם קתני אין מפירין כלל אלא לצורך השבת. פירוש. ותימה אמאי לא מקשי בהדיא דקתני מיפר עד שלא תחשך ואי שלא לצורך אמאי יפר. ונראה לי דלאו מנדרה עם חשיכה מדקדק דמתני' שלא לצורך דעם חשכה נמי משמע מופלג מחשכה ועדיין צריכה לאכילה או לקישוט והוי היתר לצורך שבת הילכך קתני מיפר עד שלא תחשיך. אבל מזה מדקדק דמתני' שלא לצורך נמי קתני דיפר דקתני חשכה דוקא אינו יכול להפר הא לא חשכה אפילו סמוך רביע שעה יפר ואמאי שלא לצורך הוא דברביע שעה ליכא צורך שבת לא לאכילה ולא לקישוט הלכך לא מקשי אלא מדיוקא. ובשילהי שבת מקשי והא אנן תנן הכי ואינו מדקדק כמו שהוא מדקדק בכאן אלא סבירא ליה דמדקתני מתניתין כל היום ותו לא משמע ליה דשלא לצורך נמי יפר. ואיכא למימר שאותה סוגיא סדרה רב אשי אחרי זאת שתירץ התלמוד דתנאי היא ותלה הטעם דשלא לצורך לא למאן דאית ליה מעת לעת ומאן דאית ליה כל היום סבירא ליה אפילו שלא לצורך. ורבי פירש בענין אחר ואי אפשר לפרשה שבלשון הזה נראית ישרה ונכוחה וגם הוא לשון רבי כמו שפירשה מתחלה. הרא"ם ז"ל. וכתב רבינו ז"ל וכבר איפסיקא הלכתא כמאן דאמר כל היום הילכך מפירין נדרים בשבת אפילו שלא לצורך השבת פירוש בהפרה דבעל. והיכא דנדרה שלא בפני בעלה ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה הפרתו הפרה דתניא אישה הפרה וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר וכולה כדאיתא בשלהי הלכות שבת. ותנן נמי האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה יין ומיטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים. רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות פירוש מדרבנן. והלכתא כרבי יהודה דליכא דפליג עליה. הרנב"י ז"ל בפירושו להלכות הרמב"ן ז"ל נדרים. אמר ליה ר' אבא לרב הונא אמר רב הכי (אפילו) פירוש אומר אתה משמו של רב רבך דבר זה או מדעתך. אמר ליה ענה לו רב הונא אישתיק פירוש כשדברתי דבר זה בבית המדרש אישתיק רב ונראה לי שהודה לדברי. אמר ליה ר' אבא אישתיקן קאמרת או שתיק' מחמת שהיו משקין אותו ולא היה יכול לענות לך והכי אמרינן בקדושין איכא דאמרי מישתא הוה שתי ריש לקיש ולא נודע אם חלק על רבי יוחנן אי לא אמר ליה רב הונא לר' אבא אישתיק וטעה ר' אבא ולא הבין לשונו יפה ואמר ליה אישתקן קאמרת או להשקותו אמרת שיפה שאלתי תא שמע שרב הודה לרב הונא. שטה.

Shita Mekubbetzet on Nedarim 77a · Sefaria

Tosafot

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

תְּנַן הָתָם: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ?

§ We learned in a mishna elsewhere ( Shabbat 157a): A father or husband may nullify his daughter’s or his wife’s vows on Shabbat and one may request from a halakhic authority to dissolve vows that are for the purpose of Shabbat. A dilemma was raised before the Sages: May one nullify vows on Shabbat only when they are for the purpose of Shabbat, or may one perhaps nullify vows on Shabbat even when they are not for the purpose of Shabbat?

Segment 2

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב זוּטֵי דְּבֵי רַב פַּפֵּי: אֵין מְפִירִין נְדָרִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָא לָא תְּנַן הָכִי: נָדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ. וְאִי אָמְרַתְּ לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא, מַאי אִירְיָא חָשְׁכָה? אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ!

Come and hear the baraita that Rav Zuti from the school of Rav Pappi taught: Vows may be nullified on Shabbat only for the purpose of Shabbat. Rav Ashi said: We did not learn that way in the mishna here. The mishna teaches: If she took a vow with nightfall approaching, her father or husband can nullify the vow for her only until nightfall. And if you say that with regard to nullification of vows that are for the purpose of Shabbat, yes, he may nullify those vows, but nullifications that are not for the purpose of Shabbat, no, he may not, why does the tanna specify nightfall? After all, even during the day he may not nullify that which is not for the purpose of Shabbat.

Segment 3

תַּנָּאֵי הִיא: הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מֵעֵת לְעֵת.

The Gemara rejects this conclusion: Nullification on Shabbat is subject to a dispute between tanna’im : Nullification of vows can be performed all day on the day that the vow was heard. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, said: A vow can be nullified for a twenty-four-hour period from the time it was heard.

Segment 4

לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַיּוֹם אִין, טְפֵי לָא — אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מֵפֵר. לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת, לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא.

According to the one who says all day, yes, one can nullify vows all day, but not more than that; he may nullify on Shabbat even when it is not for the purpose of Shabbat, since otherwise, he could not nullify a vow taken on Shabbat at all. According to the one who says that one can nullify her vows for a twenty-four-hour period, that which is for the purpose of Shabbat, yes, he may nullify, but that which is not necessary for Shabbat, he may not nullify, as he can do so after Shabbat.

Segment 5

וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, אוֹ דִלְמָא כְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב זְעֵירָא אֲפִילּוּ בִּנְדָרִים שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם.

§ The mishna from tractate Shabbat teaches: And one may request from a halakhic authority to dissolve vows that are for the purpose of Shabbat. A dilemma was raised before the Sages: Is this specifically when those who took the vows did not have the opportunity to request dissolution of the vows before Shabbat, or perhaps it is the case even when they did have the opportunity? The Gemara responds: Come and hear: It happened that the Sages attended to the dissolution of the vows of the son of Rav Zutra, son of Rav Zeira, on Shabbat, even for vows that they had the opportunity to dissolve while it was still day, before Shabbat had begun.

Segment 6

סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: נִשְׁאָלִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, בְּיָחִיד מוּמְחֶה — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת — לָא, מִשּׁוּם דְּמִתְחֲזֵי כְּדִינָא.

Rav Yosef thought to say: With regard to requesting that a halakhic authority dissolve vows on Shabbat, yes, requesting of a single expert is permitted on Shabbat, but requesting of three laymen is not permitted on Shabbat, because it looks like a court judgment, which may not be performed on Shabbat.

Segment 7

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דִּסְבִירָא לַן אֲפִילּוּ מְעוּמָּד, אֲפִילּוּ בִּקְרוֹבִים, וַאֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — לָא מִתְחֲזֵי כְּדִינָא.

Abaye said to him: Since we hold that vows may be dissolved even while the halakhic authority is standing, and even by relatives, and even at night, it does not look like a judgment. Since it is not regarded as an act of a court, vows may be dissolved on Shabbat even by three laymen.

Segment 8

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, מְפִירִין נְדָרִים בַּלַּיְלָה. וְהָא מַתְנִיתִין הִיא: נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אֵימָא: הֲלָכָה, נִשְׁאָלִין בַּלַּיְלָה.

Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: The halakha is that one can nullify vows at night. The Gemara asks: But this is already stated in the mishna: If a woman took a vow on Shabbat evening, her father or husband can nullify the vow on Shabbat evening; why would Rav Huna need to state his halakha ? Rather, say that Rav’s ruling was as follows: The halakha is that one can request that a halakhic authority dissolve a vow at night.

Segment 9

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא: אֲמַר רַב הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק קָא אָמְרַתְּ, אוֹ שָׁתֵי קָאָמְרַתְּ?

Rabbi Abba said to Rav Huna: Did Rav say that? Rav Huna said to him: Rav was silent [ ishtik ] when this ruling was stated in his presence. Rabbi Abba said to him: Did you say: He was silent [ ishtik ], indicating that he accepted this ruling, or did you say: He was drinking [ shatei ], and was therefore preoccupied, so that his silence did not necessarily indicate agreement?

Segment 10

אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין: אִיזְדְּקִיק לֵיהּ רַב לְרַבָּה

In order to clarify Rav’s opinion on the issue, the Gemara cites Rav Ika bar Avin who said: Rav attended to the dissolution of a vow made by Rabba,

Nedarim 77a

Nedarim 77a

Rashi

Ritva

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Tosafot

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text