Commentary page
Nedarim 76a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNedarim 76a
Nedarim 76a. The full printed text of this folio side — 4 numbered segments, about 101 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
אימא סיפא אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי טהור לכשיטמא שיטהר ע"י טבילה זו דכוותיה גבי נדרים אם מפר אדם בנדרי אשתו לאמר שחלו עליה תאמר שיפר קודם שחלו לכשיחולו שיהיו מופרין אלמא מיחל חיילי והשתא קשיא רישא לסיפא:
אמרי רבנן לא קים להו בטעמא דר"א וכו' והכי קאמרי ליה תיהוי כלי תיובתיך - מסיפא דברייתא דמכלי טמא יש תשובה להשיב דדייקינן מיניה דחיילי ולא בטלי ואי לא סבירא לך דחיילי אלא מעיקרא נמי לית בהו מששא הוי רישא דמקום תיובתיך דדייקינן מיניה דחיילי:
כיון שזרען בקרקע טהורים שעלו מטומאתן והזרעים טהורים:
זרועים ועומדים במחובר:
לא כ"ש שלא יקבלו טומאה שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע אף בנדרים מופרים ועומדים לא כ"ש דלא חיילי:
ורבנן לא דרשי ק"ו בתמיה כי האי גוונא דדריש ר"א בנדרים:
יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים:
מכורה כבר יוצאה עכשיו כיון שהגיע ימי נערות כדאמרי' (קדושין ד.) ויצאה חנם אלו ימי נערות:
1 more comments on this page.
Rashi on Nedarim 76a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Meiri
סוגיא זו האמורה כאן בענין מקוה יש בו חלוק גרסאות שצריך להעירך בהן והוא שבמקצת ספרים גורסים אמרו לו לרבי אליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמאים מטומאתם ר"ל בטבילה ואינו מציל על הטהורים מליטמא ר"ל שאם טובל כשהוא טהור על טומאה העתידה אינו כלום אף אני אביא בעל שאף על פי שמפר נדרי אשתו משנדרה עד שלא תידור מיהא אינו מיפר אלמא לא חיילי כלומר שהרי אם תמצא לומר בטבילת מקוה שתועיל על העתיד על כרחך אתה מפרש שלא תהא הטומאה חלה בו וכמו שאמר שלא יציל על הטהורים מליטמא ר"ל שלא לחול עליו טומאה והשיבוה מסיפא דקאמר אמרו לו לרבי אליעזר אם מטבילין כלי טמא ליטהר מטומאה שבו יטביל כלי טהור ליטהר כשיטמא אלמא חיילי דהא קאמר ליטהר כשיטמא ר"ל שהטומאה תחול ותטהרנה טבילה זו של מפרע וקצת מפרשים מוחים בגרסא זו ואין מחאתם אלא מפני שלא הפרישו בלשון בין על הטהורים מליטמא ובין ליטהר לכשיטמא והם סוברים שהכל ענין אחד ושנוכל לדקדק מזו מה שדקדקנו מחברתה וקשה להם לפרש למה דקדקו מזו דחיילי ומזו דלא חיילי ומכל מקום כבר הוצאנו הענין מדקדוק הלשון על הדרך שכתבנו ואע"פ שבתוספות מקשים שהרי מכל מקום אף במקוה היה יכול לומר על הטהורים ליטהר לכשיטמאו מכל מקום הוא מביאה מן הלשונות האמורים בה:
ומכל מקום ברוב ספרים גרסא אחרת בנוסח זה אמרו לו לרבי אליעזר ומה מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתם אינו מציל על הטהורים מליטמא ר"ל אם נגע בשרץ בעודו במקוה וכמו שאמרו בתורת כהנים והנוגע בנבלתם יטמא אפילו הם בתוך המים אדם שאינו מעלה את הטמאים מטומאתם ר"ל כגון שבלע טבעת טמאה וטבל שאע"פ שאין הטבעת מטמאתו עוד בעודו במעיו אף על פי שהוא קיים מכל מקום עדין הוא בטומאתו ואם הקיאה טמאתהו ביציאתה ואין טבילתו עולה לטבעת שבתוכו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא ר"ל שאם בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת שלא תציל עליה ותהא טמאה אף בעודה במעיו ואינו כן אלא כל זמן שאינו מקיאה הרי היא בטהרתה אלא שאם הקיאה בעוד שהוא טמא נטמאת ממנו הא אם לא הקיאה עד שטהר הוא הרי היא טהורה כמו שהיתה ואין דנין בה קל וחומר ואף אני אביא בעל ומכל מקום מדקאמר במקוה על הטהורים מליטמא שמע מינה לא חיילי ואהדר ליה מסיפא על הדרך שפירשנו ומה שכתבנו במקוה ובאדם וטבעת הלכה פסוקה היא וכבר ביארנו ענין הטבעת במסכת חולין בפרק המקשה ע"א ב':
זרעים טמאים שזרעם בקרקע כל שהשרישו טהרו מטומאתם והביאוה בתורת כהנים מדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא יכול אפילו לא השרישו תלמוד לומר הוא בהוייתן יהו הא כל שהשרישו טהרו מטומאתם וכל שכן שאם הזרעים זרועים ועומדים ונגעה בהם טומאה במחובר שאינם מקבלים טומאה:
זה שכתוב בתורה שהאב מוכר את בתו דוקא כשהיא קטנה אבל משהגדילה ונעשת נערה אע"פ ששולט עליה בכל שבח נעורים אינו רשאי למכרה והוא שאמרו מכורה קודם לכן יוצאה ר"ל בסימני נערות שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר:
Meiri on Nedarim 76a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
גמרא ובטלין תהוי כלי תיובתיך אי לא ס"ל דחיילין תהוי מקוה תיובתיך כצ"ל:
רש"י בד"ה אינו דין כו' יוצאה עכשיו כצ"ל:
ברא"ש בד"ה אמרי' כו' תיובתא ממקוה כצ"ל:
בא"ד דחיילי וגירסא זו כצ"ל יהודה ת"ש כצ"ל כלל הס"ד:
ר"ן ראוי למקוה שיציל כצ"ל:
בא"ד לפרכינהו ומרכבי ליה כצ"ל לעיל הס"ד חיילי הס"ד בעיני הס"ד סימנין הס"ד:
Chidushei Halachot on Nedarim 76a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Shita Mekubetzet
הכי גרסינן שמע מינה לא חיילי מדמדמי להו לזרעים זרועים שאין להם טומאה כלל שמעינן דלא חיילא. ואף על גב דאיכא למימר מקוה יוכיח לא הניח רבי אליעזר מלדון וקסבר דהוכחה דמקוה ודכלי טהור אינה דהתם גזרת הכתוב היא כדכתיב קרא שאמרה תורה להטביל לכשיטמא. עד כאן. שטה. וזה לשון הריטב"א ז"ל: ותימה אמאי לא אמרינן בהאי קל וחומר דזרעים מקוה יוכיח שמעלה טמא מטומאתו ואינו מציל לטהור מליטמא. וי"ל דמקוה לא דמי לזרעים דנפסל בחסרון. עד כאן. ורבנן לא דרשי' קל וחומר קא סלקא דעתין דקל וחומר כי האי גוונא דהוא מיניה וביה ואינו על דבר אחר כגון קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום לא דרשינן. עד כאן. הרי"ץ ז"ל. ותימה אם כן מאי קאמרינן ליה כלי יוכיח מקוה יוכיח. יש לומר פלפולא בעלמא. וא"ת מכל מקום אכתי קשה דאיכא למדרש בהנך קל וחומר ולא דרשינן ואפילו הכי דרשינן ליה לגבי בוגרת מכורה כבר יוצאה וכו'. וי"ל דשמא איכא שום טעמא בהנך דלא דרשינן בהו קל וחומר. הריטב"א ז"ל.
וזה לשון הרא"ם ז"ל ומקשי רבנן לא דרשי קל וחומר כי האי גוונא דדריש ליה רבי אליעזר גבי נדרים והתניא וכו'. וישיבו לעצמם מקוה יוכיח. ומתרץ בעלמא דרשי קל וחומר כהאי גוונא וקל וחומר דרבי אליעזר דזרעים לית ליה פרכא ושאני הכא דלית להו לרבנן דאמר קרא אישה יקימנו ואישה יפרנו כדתנן בהדיא במתניתין דטעמא דרבנן מהכא והאי דקאמרי ליה מקוה יוכיח פלפולא בעלמא שיודעים היו שקל וחומר טוב והוכחת מקוה אינה כדפרישית דגזרת הכתוב היא ולא פליגי עליה אלא משום דמעטיה קרא. עד כאן. וגם עיין לעיל בדיבור המתחיל הכי גרסינן שמע מינה לא חיילי וכו'.
Shita Mekubbetzet on Nedarim 76a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain
Tosafot
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Nedarim, daf 76, Amud Aleph, about 101 words in 4 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 4 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 118 words
Opens “אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם…”
- Segment 232 words
Opens “אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי…”
- Segment 323 words
Opens “תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה…”
- Segment 428 words
Opens “וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא:…”
Original text
אֵימָא סֵיפָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מַטְבִּילִין כְּלִי טָמֵא לִיטָּהֵר, יַטְבִּילוּ כְּלִי לִכְשֶׁיִּטְמָא לִיטָּהֵר? שְׁמַע מִינַּהּ חָיְילִין.
The Gemara rejects this conclusion and refers back to the baraita . Say the latter clause of that baraita : They said to Rabbi Eliezer: If one immerses an impure vessel to purify it, shall one immerse a vessel in advance so that when it will become impure it will then be purified? Learn from this clause of the baraita that according to Rabbi Eliezer, vows nullified preemptively take effect momentarily and are then immediately nullified. The Rabbis’ objection is that according to Rabbi Eliezer, prior immersion should purify an item that momentarily became impure.
אָמְרִי: רַבָּנַן לָא קָיְימִי לְהוֹן בְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין וּבָטְלִין — תִּהְוֵי כְּלִי תְּיוּבְתָּךְ, אִי לָא סְבִירָא לָךְ דְּחָיְילִין — תִּהְוֵי מִקְוֶה תְּיוּבְתָּךְ.
The Gemara rejects this conclusion: One could say that the Rabbis could not determine the reasoning of Rabbi Eliezer, and this is what they said to him: What do you hold? If you hold that preemptively nullified vows take effect momentarily and are then nullified, then the example of a vessel will be your refutation, i.e., will serve to refute your opinion. If you do not hold that they take effect, but rather that they do not take effect at all, then the example of a ritual bath will be your refutation.
תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה זְרָעִים טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁזְּרָעָן בְּקַרְקַע טְהוֹרִין, זְרוּעִין וְעוֹמְדִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִין.
Come and hear: Rabbi Eliezer said to them: And just as ritually impure seeds, once one has sown them in the ground, become pure, then with regard to those which are already sown and then come into contact with impurity, should they not all the more so be pure? Similarly, vows that have been preemptively nullified should be nullified, since a husband can nullify vows after they have been taken. Learn from this baraita that according to Rabbi Eliezer preemptively nullified vows do not take effect at all, just as seeds that were already sown do not become impure at all.
וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תַּנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה, אֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?
The Gemara comments: And the Rabbis, do they not teach halakhot based upon an a fortiori inference of this sort? But isn’t it taught in a baraita : Can a person sell his daughter as a maidservant when she is a young woman? You can say an a fortiori inference to show that he cannot: A maidservant who was already sold goes free upon becoming a young woman; with regard to one who has not been sold, is it not logical that she cannot be sold once she already is a young woman? This baraita shows that the Rabbis do utilize similar a fortiori inferences.