Commentary page

Nedarim 74b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nedarim 74b

Nedarim 74b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 227 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

ואי אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון שעשה בה מאמר הא דאמר שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא במה שעשה בה מאמר:

או נשואין עושה יורשה ומיטמא לה והבא עליה נידון בחנק דאי אירוסין דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה היכי מצי יבם מיפר לחודיה:

והא תנן נערה המאורסה וכו' דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה:

מאי יפר דקאמר ר"א בשותפות עם אביה דלעולם אירוסין עושה:

תניא כוותיה דר' אמי דבעשה בה מאמר פליגי:

משבאת לרשותו נגמרה לו מיפר נדריה הוא ואביה:

אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר:

משבאת לרשותו דעשה בה מאמר:

7 more comments on this page.

Rashi on Nedarim 74b · Sefaria

Ritva

ר' יהושע אומר לאחד ולא לשנים פי' אם היא שומרת יבם אחד יכול להפר ואפילו בשלא עשה בה מאמר דיש זיקה אבל אם יש לה שני יבמין אין אחד מהם לבדו מפר דקסבר אין ברירה כדאיתא בגמ' ומיהו ברירה דהכא לאו כברירה דעלמא היא כדכתיבנא בפרק כל הגט:

רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים ולאו משום דאין זיקה אלא כדקתני טעמא לפי שאין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה (ב) לארוסה דארוסה בסקילה ויבמה בלאו בלחוד והלכתא כר"ע דאפילו יבם אחד אינו יכול להפר ואפילו חייב במזונותיה:

האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום. פי' שאין אדם מקיים דבר שלא בא לעולם:

אמר הרי הן מופרין ר' אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר וטעמא דרבנן כדמפרש בסיפא דהך מתני' אישה יקימנו ואישה יפרנו הוקשה הקמה להפרה לענין זה את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם כגון זה לא בא לכלל הפר והלכתא כרבנן:

תניא האומר לאפוטרופוס פי' לאשר על ביתו כל נדרים דתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין ת"ל אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר' יאשיה. פי' דדריש אישה בתרא דהוי מיותר והוי מיעוטא אישה ולא שלוחה:

א"ל ר' יונתן מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו כתב רבינו ז"ל והלכתא כר' יאשיה ולא מבעיא בנדרים שתדור דודאי אין אפוטרופוס מפר. פירוש דהא איהו גופיה לא מצי מפר כרבנן דמתני':

דגרסי' בנזירות [ריש דף יב.] אמר ר' יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם. שחוששין בכל אחת מהן שמא קדש שלוחו לקרובתה:

Ritva on Nedarim 74b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

גמרא קנה לעצמו כצ"ל:

רש"י פליגי הס"ד מאמר אינו הד"א יבמין הס"ד:

ברא"ש לפרוכי הס"ד לו הס"ד:

ר"ן זיקה והוי כצ"ל יפר הס"ד מקרו הס"ד לחודיה הס"ד:

בד"ה ור"י כו' הארוס ואחוה מצי למיסרה על היבם כצ"ל והס"ד כאירוסין הס"ד:

בד"ה ולר"א כו' אחין שני נשואין כצ"ל גמור הס"ד מאמר הס"ד זיקה הס"ד מאמר הס"ד:

Chidushei Halachot on Nedarim 74b · Sefaria

Shita Mekubetzet

הקנו מן השמים כגון יבמה שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא על ידי מאמרו. ומתרץ קנה לעצמו ומכל מקום על ידי שמים. וקשיא לי כל שכן שהוסיף. ונראה לי שאין זה תוספת אלא ביטול שביטל קניית שמים דבביאה לבד קנייה וגלי אדעתיה דלא ניחא ליה באותו קנין משום דיש לאחיו חלק בה כך היתה סברת המקשה. הרא"ם ז"ל.

תיפשוט דנישואין עושה אף על גב דיש בה זיקה כיון דנישואין עושה פקע זיקת יבם שני. דאי אמרת אירוסין עושה כיון דלאו כנשואין דמי דאכתי שייך בה אחיו דלא פקע זיקת אחיו לגמרי אמאי מצי למיפר הוא לחודיה בלא הפרת אחיו והתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה דכל זמן שהיא ארוסה שייך אביה בה הכא נמי אכתי שייך אחיו בה. אמר רב נחמן לעולם מאמר לבית שמאי אירוסין עושה ומאי יפר דקאמר רבי אליעזר יפר בשותפות בינו ובין אחיו. פירוש. וכתב הרי"ץ ז"ל וז"ל: תיפשוט דנשואין עושה מדמפר לה לבדו דאי אירוסין עושה איך פסיק ותני דמפר לה לבדו ואפילו נפלה לו מן האירוסין של אחיו ואפילו היא נערה והא קיימא לן דאביה ובעלה מפירין נדריה. ותירץ רב נחמן דהאי יפר בשתוף האב קאמר. ויש מפרשים דתלמוד דקדק הכא בדמפר לה לבדו בלא אחיו שהוא במקום אב. וזה הפירוש אין לו ידים ורגלים דאם כן מאי מתרץ רב נחמן יפר בשותפות והלא אם לא מאמרו של זה לא היה יכול להפר זה כלל והאחד שאין לו אלא זיקה גרועה יפר בשתוף עם זה. והמפרש הזה הוזקק לזה מחמת שהיה בדעתו דהאי יבמה מן הנשואים של אחיו נפלה לו. ואין זה הכרח כי מתניתין סתמא קתני ואפילו מן האירוסין משמע. עד כאן. והקשו בתוספות ומנא ליה דנשואין עושה והא אוקימנא לה בשעמד בדין ונתחייב במזונותיה וכיון שכן אפילו תימא אירוסין עושה מפר דכל שהוא חייב במזונותיה מפר לרבי אליעזר כדאיתא במתניתין. ותירצו דע"כ לא אוקימנא לה כדרב פנחס אלא לרבי אליעזר דאמר מאמר אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד אבל לדידן דהוה סבירא לן דקונה קנין גמור אפילו לא עמד בדין מפר דאלמא נשואין עושה. ואי נמי איכא למימר דמדרבי יהושע קא דייק דלדידיה מזונות לא מעלין ולא מורידין אלא כל שתכנס לרשותו בלבד. ומכל מקום נראה לי דאפילו מדרבי יהושע אי אפשר למידק למאי דס"ל לרבי אליעזר דאין המאמר קונה אלא לדחות בצרה לדרבי אליעזר הא א"א אלא משום דרב פנחס ודרב פנחס לרבי יהושע בכי הא לית ליה וכדאמריתא לעיל אלא על כרחך האי תפשוט דקאמר למאי דס"ל דמאמר קונה קנין גמור קאמרינן בין דפשיט מדרבי אליעזר בין דפשיט מדרבי יהושע. הרשב"א ז"ל. וכן כתב הרא"ם ז"ל וז"ל: תפשוט דבעי רבא פירוש למה דבעינן למימר מעיקרא דטעמא דרבי אליעזר דמיפר משום דמאמר קונה קנין גמור. ולאו משום דרב פנחס תפשוט דבעי רבא ביבמות פרק ארבעה אחין מאמר לבית שמאי אירוסין עושה או נשואין עושה והתם מפרש למאי הלכתא לענין מסירה לחופה תפשוט דנשואין עושה מדאמר רבי אליעזר יפר מטעם מאמר דאי אירוסין עושה אמאי מיפר לבדו בלא אב הא תנן נערה וכו' ואפילו אין אב שנינו דמת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אלא ודאי מדמיפר שמעינן דנשואין עושה. ואף על גב דהתם בארבעה אחין אמרינן דאפילו אמרינן נשואין עושה אינו יורשה ואינו מיטמא לה דלא עדיפא מארוסה דאלמא דוקא לענין יורשה וליטמא לה קאמר דלא מהני מאמר להעדיפא על ארוסה דעלמא דכתיב בהו שארו בטומאה כתיב כי אם לשארו בירושה דדרשינן ונתתם את נחלת שארו לו אבל בהפרת נדרים דלא כתיב שארו מהני מאמר להעדיפה על ארוסה דעלמא. אמר רב נחמן בר יצחק אפילו לפי טעם דסלקא דעתין דטעמא דרבי אליעזר משום דמאמר קונה קנין גמור לא תיפשוט מידי דמאי יפר דקתני רבי אליעזר יפר בשותפות עם האב ולעולם אירוסין עושה והאי דלא מקשי הכא כדמקשי ביבמות בארבעה אחין מי קתני יפרו יפר קתני דמשמע דלא באב היינו טעמא דאמר התם יפר בשותפות. והעמיק ודקדק התלמוד להקשות עליו עד שהוזקק לטעמא דרב פנחס. אבל הכא טעמו של רב נחמן לפי שבוש דס"ד דטעמיה דרבי אליעזר משום קנין מאמר וכמו לבטלה תירצו רב נחמן הילכך לא חש התלמוד להעמיק ולדקדק עליו ולהקשות מי קתני יפירו. תניא כותיה דרבי אמי טעמא דרבי אליעזר דיפר משום מאמר ומיהו לטעמיה דרב פנחס איתיה כאשר הוכחנו לעיל. ולהכי בעי רבי אליעזר מאמר שעל ידי המאמר מחייבין בית דין את בעל המאמר מזונות שאומרים לו אסרתה על אחיך במאמרך או כנוס או פרנס. אמר רבי אליעזר ומה אשה דעלמא שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו וכו' אשה שיש לו חלק קודם שעשה בה מאמר אינו דין שתגמר לו שיפר לבדו כיון דאית ליה טעמא דרב פנחס אבל אם לא מאמר בטעמו של רב פנחס גרידא לא אמרינן מפר דתרתי בעי מאמר ומזונות ואז יש לומר על דעתו היא נודרת שאלו היה זנה איש מעלמא לא אמרינן על דעתו היא נודרת הילכך מיבעיא מאמר לרבי אליעזר. עד כאן.

אמר רב נחמן בר יצחק מאי יפר יפר בשותפות וא"ת אמאי לא אקשינן הכא מי קתני יפרו וכו' ככתוב בהר"ן ז"ל. וצריך תלמוד לפי דעתי שאם היה יודע שיש להעמידה בכך מעיקרא מאי קאמר תפשוט דנשואין עושה דילמא משום דעמד בדין וברח ומדרב פנחס. הרשב"א ז"ל. משבאתה לרשותו לאחר אירוסין נגמרה לו שמפר לה נדריה עם האב ואם אין לה אב יפר לה הוא לבדו כך מצאתי כתוב ואינו מיושב כלל בפני שיהא מפר הארוס לבדו אם אין לה אב. וחפשתי בכוליה פרקי' ולא מצאתי דבר שיורה עליו כלל ואדרבה מצאתי דברים מורים הפך זה. וגם חפשתי בדברי הר"ם וראיתי שכתב בפרק י"א מהל' נדרים בשני מקומות או בשלשה שאין מפר עד שתכנס לחופה ואפילו מת האב ונדרה אחר כך. ובאמת כן הדעת נוטה. הרי"ץ ז"ל.

חבל עליך בן עזאי הפסד גדול על תלמיד מפולפל כבן עזאי שלא שמש רבי עקיבא שאלמלא שמשו הצליח. אבל הפסד כדאמרינן בסנהדרין חבל על שמש שאבד מן העולם. הרא"ם ז"ל.

Shita Mekubbetzet on Nedarim 74b · Sefaria

Tosafot

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

תְּנַן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ — הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם — אֵינוֹ דִין שֶׁמֵּיפֵר נְדָרֶיהָ? וְאִי בְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, קָנָה לְעַצְמוֹ הוּא! שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי שָׁמַיִם.

The Gemara raises a difficulty with Rabbi Ami’s explanation of Rabbi Eliezer’s opinion: We learned in the mishna that Rabbi Eliezer said: Just as with regard to a woman he acquired for himself through betrothal, he nullifies her vows, so too with regard to a woman acquired for him from Heaven, i.e., the yevama , isn’t it logical that he should be able to nullify her vows? Now if Rabbi Ami’s interpretation is correct, and the mishna is referring to a case where a yavam performed levirate betrothal, then it is actually a case where he acquired a woman for himself by performing levirate betrothal. The Gemara answers: Nevertheless, it is a case where he acquired for himself a woman who was imposed upon him by means of Heaven.

Segment 2

תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַבָּה: מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי, אֵירוּסִין עוֹשֶׂה אוֹ נִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה? תִּפְשׁוֹט דְּנִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה. דְּאִי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה — הָא תְּנַן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

The Gemara raises another difficulty with Rabbi Ami’s interpretation, in that if it is correct, you can resolve the dilemma that Rabba raised: Does levirate betrothal, according to Beit Shammai, merely effect betrothal, or does it effect full-fledged marriage? According to Rabbi Eliezer, you can resolve the dilemma by proving that it effects marriage. The proof is as follows: Because if levirate betrothal effects only betrothal, why does the mishna mention only the yavam with regard to nullification of vows? Didn’t we learn in a mishna ( Nedarim 66b) that with regard to a betrothed young woman, her father and her husband together nullify her vows? If levirate betrothal renders her betrothed to the yavam , the father should also be mentioned as a partner in the nullification.

Segment 3

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי ״יָפֵר״ — יָפֵר בְּשׁוּתָּפוּת.

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This does not resolve the dilemma, as what could be the meaning of nullify in the mishna? It could mean that he nullifies vows in partnership with the father.

Segment 4

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כְּרַבִּי אַמֵּי: שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין יָבָם אֶחָד בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.

The Gemara comments: It is also taught in a baraita that Rabbi Eliezer is addressing a case where levirate betrothal has been performed, in accordance with the opinion of Rabbi Ami: With regard to a widow awaiting her yavam , whether she is waiting for one yavam , if her late husband had only one brother, or for two or more yevamin , Rabbi Eliezer says: The yavam can nullify her vows, and Rabbi Yehoshua says: He can nullify her vows only in a case where she is waiting for one yavam , but not if she is waiting for two. Rabbi Akiva says: Nullification is not possible at all, not if she is waiting for one, and not if she is waiting for two or more.

Segment 5

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ, מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ — נִגְמְרָה לוֹ. אִשָּׁה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ, מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּגְמוֹר לוֹ?

The baraita continues: Rabbi Eliezer said to his disputants: And just as if one accepts that a man cannot nullify the vows of a woman in whom he has no share until she enters into his jurisdiction through betrothal, yet once she enters into his jurisdiction, she is fully under his authority for the nullification of her vows, so too with regard to a woman in whom he has a share before she enters his jurisdiction, i.e., his yevama , once she enters his jurisdiction, is it not logical that she be fully under his authority for the nullification of her vows?

Segment 6

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ, כָּךְ אֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ. תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמָּהּ חֵלֶק — כָּךְ יֵשׁ לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ!

The baraita continues: Rabbi Akiva said to him: No, your a fortiori inference is refutable. If you spoke of a man having authority over the vows of a woman he acquired for himself through betrothal, that would be different: Just as he has no share in her before betrothal, so too others have no share in her. Will you say the same with regard to a woman who is acquired for him from Heaven, i.e., his yevama , for whom, just as he has a share in her, so do others, i.e., his brothers, also have a share in her, as they also are yevamin ?

Segment 7

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ — בִּשְׁנֵי יְבָמִין, מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד? אָמַר לוֹ: כְּלוּם חִלַּקְנוּ עַל יָבָם אֶחָד וְעַל שְׁנֵי יְבָמִין בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בֵּין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר? וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים.

The baraita continues: Rabbi Yehoshua said to him: Akiva, your statement fits a situation with two yevamin , but what do you answer for the case of one yavam ? Rabbi Akiva replied to him: Did we distinguish between one yavam and two yevamin , regardless of whether he performed levirate betrothal or whether he did not perform levirate betrothal? And just as in other matters there is no such distinction, so too with regard to vows.

Segment 8

בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר בֶּן עַזַּאי: חֲבָל עָלֶיךָ בֶּן עַזַּאי שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתָּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא.

The baraita adds a comment: Ben Azzai stated his response to hearing this discussion in this language: Woe [ ḥaval ] to you, ben Azzai, that you did not serve Rabbi Akiva properly.

Segment 9

מַאי

Since this baraita was cited in support of Rabbi Ami’s interpretation, the Gemara asks: In what way

Nedarim 74b

Nedarim 74b

Rashi

Ritva

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Tosafot

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text