Commentary page

Nazir 65a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 65a

Nazir 65a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 229 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

וצריך שיהא בודק ממנו ולהלן עשרים אמה שהיא כמנין שני מערות והחצר שביניהם והתם מתרגם לה רב ששת בריה דרב אידי אליבא דר"ש דאמר פותח בה שתי מערות של שש על שמונה דחדא מנייהו בנפלי ואידך מוקים לה כרבנן דאמרי שאין אורך המערה אלא ד' אמות על ו' אמות ותמני סרי הוא דהויין וקא מוקים לה דחדא מנייהו באלכסונה והויין להו עשרים והתם פרישית לכולה מילתא דמתניתין דהכא:

חזר ומצא אחד בתוך עשרים בודק ממנו ולהלן עשרים אמה משום דאיכא למימר שכונת קברות היא זו:

שרגלים לדבר שהיא שכונת קברות מדאשכח ג' בתוך כ' אמה שיש בין זה לזה מד' אמות ועד ח' ועכשיו מצא אחד בתוך כ' ולא אמרינן אתרמויי איתרמי דלא נקבר שם אלא אחד שאילו זה יחידי אם מצאו מתחילה היה רשאי לפנותו למקום אחר ונוטלו ואת תפוסתו אבל עכשיו שמצא ג' בתוך כ' ואחד בסוף עשרים יש לומר שהיא שכונת קברות:

גמ' אמר רב יהודה מצא פרט למצוי דהא דתנן מצא ג' מתים מושכבין כדרכן דקנו מקומן ויש להן שכונת קברות פרט למצוי שאם היה יודע קודם לכן שאחד מהן נקבר לשם אין זו שכונת קברות ונוטלן ואת תפוסתן ומותר לו לפנותן למקום אחר שלא קנו מקומן:

מת פרט להרוג שאם מצא א' מגוייד או שלשתן מגויידין אמרינן דהכי איתרמי שנהרגו לשם ונקברו שם שלא בבית הקברות ולא מחזקינן ליה כשכונת קברות אלא נוטלן ואת תפוסתן:

מושכב פרט ליושב שאם מצאן יושבין הואיל ואין מושכבין כשאר מתים נוטלן ואת תפוסתן:

כדרכו פרט לראשו מונח לו בין ירכותיו שאם מצא אחד מהם ראשו מונח לו בין ירכותיו אמרינן דהכי איתרמי שנזרק לשם:

מת שחסר אין לו תפוסה שנוטלו בלא תפוסתו:

16 more comments on this page.

Rashi on Nazir 65a · Sefaria

Tosafot

בודק הימנו ולהלן כ' אמה בפרק המוכר פירות (ב"ב דף קב.) פריך עשרים ותרתין הויין לשתי מערות ששה עשר וחצר הקבר אמרינן התם לר"ש ורבנן שש אמה ומשני בנפלים שרגילות הוא כשאחת מן המערות גדולות השניה של נפלים ולכך בשנית סגי בארבע על שש ואיכא דמוקי התם למתני' (דהתם ומתני') דהכא כרבנן דאמרי תוכה של מערה ארבע על שש ופריך תמני סרי הויין ומשני שבדק מערה ראשונה באלכסון ולחפש ולבדוק היטב ומה שהוא מתעקם עולה לשתי אמות:

מצא א' בסוף כ' בודק הימנו ולהלן עשרים שרגלים לדבר שאילמלי בתחילה מצאו נוטלו ואת תפוסתו - אבל עתה שמצא כבר ג' מתים אף כשמצא אחד יש לחוש לשכונת הקברות וצריך לבדוק עד עשרים:

מצא פרט למצוי פי' ר"י שאם היה ידוע לא יהא נוטלו כדאמרינן בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) [קבר הנמצא מותר לפנותו] קבר הידוע אסור לפנותו והא דאמרינן התם פינה מקומו טהור והכא משמע דיש לו תפוסה אמר ר"י דהתם לא בתפוסה איירי דתפוסה היינו לצד הקרקע בעומק אבל התם בטומאה דרבנן איירי דמדרבנן מטמינן לתוך כל הקבר לד' רוחות אבל רשב"ם פירש פרט למצוי דהיינו א' ידוע ושנים בתחילה דבסמוך וקשיא לשיטתו דא"כ בחנם נקט המוצא דהוא הדין לשלשתן ידועין דיש לו שכונת קברות:

פרט להרוג כדאמרינן בסמוך דמת שחסר אין לו תפוסה ואין לו שכונת קברות:

מת שחסר אין לו שכונת קברות קשה להבין למה ושמא הלכה למשה מסיני הוא:

עובד כוכבים הוא דישראל אין קוברין אותו בענין זה:

אחד ידוע ושנים הוא מוצא עתה בתחילה אין לו שכונת קברות רשב"ם פי' הלכה למשה מסיני הוא ור"י פי' טעם בדבר דאין לנו [לומר] שכונת קברות ובית הקברות היה הואיל ונקברו שם ג' מתים כיון דא' נודע תחילה אי איתא דאין דעתו היה לפנותם ולישאם שם [לקברו] כי היכי דידוע לנו האחד יהיו ידועים לנו אותם שעמו ולא אמרו שכונת קברות אלא או [לשלשה] ידועים או לשלשה תחילה:

כמה שיעור תפוסה פי' ר' אלעזר הוא ר"א בן פדת שהוא אמורא נוטל עפר תיחוח וחופר בקרקע בתולה שלש אצבעות בירושלמי מפרש שמוהל המת יורד בקרקע עד ג' אצבעות:

2 more comments on this page.

Tosafot on Nazir 65a · Sefaria

Meiri

ומהם שאמרו תפיסה ביתר מזה והוא שנוטל כל עפר התיחוח שתחתיו ועוד חופר מקרקע בתולה שלש אצבעות וקובר את הכל וכן הלכה מצא שנים אף הן אין חוששין להם ונוטלן עם תפוסתן והשדה טהורה הא אם מצא שלשה ומצאן נקברים בתכונת קברי ישראל יש לחוש לשכונת קברות ר"ל שמא בית הקברות היה ואסור לפנותם ובלבד כשמצאם כשיעור המיועד לקברות הא אם מצאן רצופין בפחות מכשיעור דנין שבאקראי נקברו שם ועל דעת שיפנו אותם היום או מחר ויש להם דין תפיסה אבל אין להם דין שכונת קברות לאסור את פנויין ועל שיעור זה אמרו אם יש בין זה לזה מארבע אמות עד שמנה הרי זו שכונת קברות ואין גורסין בה כמלא המטה וקובריה וכן מה שאמר בין זה לזה לא בין מת לחברו אלא בין כל התחום שמראשון לאחרון והוא שזה התנא סובר לפי מה שהתבאר בששי של בתרא על תכונת המערה הנעשית לכוכין על הדרך שביארנו ענינה שם שהיא ארבע אמות ברוחב ושמנה בארך ושנקברים שלשה ברחב ארבע שלש לשלש כוכין ושני טפחים בין כוך לכוך ושני טפחים לזוית אחת מכאן ואחת מכאן ולפי חשבון זה ששה נקברים בארך המערה וכשמצא שלשה בתוך ארבע זהו רחבה של מערה וכשמצאן תוך שמנה שמא זהו ארכה של מערה והשלשה האמצעיים נתמלאו עפר ומ"מ שכונת קברות יש כאן ובודק מן האחרון ולהלן עשרים אמה ולשיטה זו היה לו לומר כ"ב שמנה של מערה זו ושמנה של מערה שכנגדה ושש של חצר שביניהם וכבר שאלוה שם ופירשוה שמצאו שם קצת קברות של נפלים שאין שיעורן כל כך ומ"מ לפי מה שביארנו שם שיעור זה שלא כהלכה נאמר וסתם מערה רוחב ארבע בארך שש ונקברין בה שלש בארך המערה ונמצאו שלש אמות לשלש כוכין ואמה בין כל אחד ואחד והם חמש ונשארה אמה לזויות חצי אמה מכאן ושתים ברחב המערה ואמה שביניהם והם שלש ונשארה אמה לזויות ואם כן ענין זה הוא שכל שנמצא שלשתן עד ארבע אמות מתחלת הראשון לתחלת האחרון או בתוך חמש מתחלת הראשון לסוף האחרון הרי נקברו לארך המערה ובית הקברות קבוע היה ובודק מקצת פנימי של מערה כלפי חוץ שמנה עשרה אמה שש של מערה זו ושש של מערה שכנגדה ושש של חצר שביניהם וכל שמצא אחד בסוף שמנה עשרה בודק שמנה עשרה אחרות ואע"פ שבמערה ראשונה לא היה בודק אלא אם כן מצא שלשה הואיל ומ"מ מצא שלשה במערה שכנגדה ומצא בזו אפילו אחד רגלים לדבר שיש בזו גם כן שכונת הקברות שאלו מצאו תחלה קודם שמצא שלשה לא היה צריך לבדוק ולחוש לשכונת קברות אלא היה נוטלו ואת תפוסתו אבל עכשו צריך לבדוק שמנה עשרה אחרות לפי מה שפסקנו שם עד שיגיע לקרקע בתולה ושאלו בגמ' בדק ולא מצא מאי ושאלה זו ענינה לאותן שלשה שנמצאו אם יכול לפנותן אם לאו שלענין מה שבדק ודאי טהור הוא אבל הוא שואל אם מאחר שלא מצא נדון אף שלשה אלו בנקברים באקראי ושיהא רשאי לפנותם והשיב שאסור לפנותם שמא לא בדק יפה ושכונת קברות היתה ושאל אם כן למה בודק והשיב עילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל כלומר בדיקה מהניא למה שבדק ומצאו תחבולה זו לטהר את הארץ ושלא לחוש למה שנבדק כשיעורו הא לפנות את השלשה ודאי אסור ועוד הקלו בענין זה שאם מצא אחד ופנהו עם תפוסתו כדינו ואחר זמן מצא השני ופנהו גם כן עם תפוסתו כדינו ואחר זמן מצא השלישי אין אומרין יחזיר את השנים לכאן שהרי חוששין לשכונת קברות אלא בודק כשיעור שהזכרנו לא מצא כלום מפנה אף השלישי הואיל והשנים נתפנו ברשות וזו שביארנו במצא שלשה שחוששין לשכונת קברות דוקא על הדרך שהוזכר ר"ל מוצא מת מושכב כדרכו ודקדקו בה מוצא פרט למצוי ר"ל שהיה ידוע על אחד מאותם השלשה שעל ידי הדחק נקבר לשם שכל שהוא כן אין זה ממנין השלשה ואין מחזיקין את הנשארים בשכונת קברות אלא נוטלן ואת תפוסתן כדין שנים וכן דוקא מת פרט להרוג שאם נמצא אחד מהן הרוג אומרים שנהרג לשם ונקבר שם במקרה והאחרים אגבו ומותר לפנותו ואין צ"ל אם נמצאו שלשתן מגויידים ונוטלן עם תפוסתן וכן דוקא מושכב פרט ליושב שאם מצא אפי' א' מהם יושב אומרין שגוי הוא ואין מחזיקין אותם בשכונת קברות אלא נוטלן עם תפוסתם וכן דוקא כדרכו פרט לראשו בין ירכותיו שאף זה אומרין שגוי הוא הואיל ונקבר שלא בתכונת קברי ישראל וכן פירשו בגמ' שיש מת שאפי' בדין תפיסה אינו והוא מת שמצאו חסר שאינו חשוב כלל ואין לו אפי' דין תפיסה וכ"ש שכונות קברות אלא נוטלו משם בלא תפיסה וכן אם נקברו זה בצד זה וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה ודאי גוים הם וניטלין בלא תפיסה הא כל שמצא אחד ידוע לשם ושנים שלא היו ידועים אלא שנמצאו שם עכשו או שנים ידועים ואחד תחלה יש להן דין תפיסה אבל לא דין שכונת קברות שאין שכונת קברות אלא בג' שיהו שלשתם ידועים או שלשתם נמצאים מתחלה והתבאר בסדר טהרות שאחד המוצא שלשה קברות או שלשה כוכין או כוך ונקיק ומערה הרי זו שכונת קברות וגדולי המחברים כתבו משנה זו כפשוטה לבדיקת עשרים ולהיות בין מת לחברו מארבע אמות ר"ל יתר מארבע ופחות משמנה כמלא המטה וקובריה כאלו משנתנו אינה מתפרשת במערה אלא בשדה שנקברו בשטחו ובדיקת העשרים מדרך קבלה ולא מטעם חשבון מדת קברות שבמערה והדברים מתמיהים שהרי בפרק פירות הביאוה על ענין המערה והעמידוה על הדעת שכתבנו:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה וכל מה שנתחדש עליה בגמרא כבר ביארנוהו בביאורה:

Meiri on Nazir 65a · Sefaria

Shita Mekubetzet

מצא אחד בסוף עשרים בודק עוד עשרים דשמא מערה אחרת יש שם. אבל מצא עוד בסוף עשרים אומר בירושלמי שאינו צריך לבדוק. תוספות חיצוניות:

מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן עשרים אמה שרגלים לדבר שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים תנא כל הני משניות הכא. וכולן שנויות במקומן ואגב גררא תנינהו הכא. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

גמרא פרט למצוי פירש רשב"ם פרט לידוע שאם אחד מהם ידוע ושנים תחלה ומייתי ליה גבי מצא שלושה הרי זה שכונת קברות כדאמר בסמוך. ולא נהירא דאם כן לא הוי דומיא דאינך פרט ליושב דהתם שלושה יושבים אין להם תפיסה דטעמא משום דנכרים נינהו אבל שלושה מצויים יש להם שכונה כדאמר לקמן שלושה ידועים וכו'. לכך נראה לפרש וכו' ככתוב בתוספות. תוספות חיצוניות:

מצא שלשה אחד ידוע ושנים תחלה או אחד תחלה ושנים ידועין האי ידוע היינו שיודע שנקבר שם אבל אין ידוע אם נקבר שם לישאר עולמית אם לאו. ותחלה דהכא שמעולם לא היה יודע שנקבר שם עד השתא שמצאו. הילכך בשנים שידועין לו שנקברו שם נוטלו ואת תפוסתו דלמת מצוה ליכא למיחש דמת מצוה קלא אית ליה כדאמר פרק נגמר הדין. אבל אם הם שלשה בין הם כולם תחלה שלא היה יודע שנקברו שם מעולם בין הם ידועים שנקברו שם אפילו אין ידועים שנקברו להיות שם עולמית הרי זה שכונת קברות ואסור לפנותו דמסתמא כיון שהם שלושה נקברו להיות שם עולמית. אבל שנים תחלה ואחד ידוע או איפכא שאין השלשה שוין אין לומר דמסתמא להיות שם עולמית נקברו. דכמו שלא ידענו מן השנים שהן תחלה או מן האחד שהוא תחלה שנקבר לישאר עולמית כמו כן אותן שקברו אותן הידועים לנו לשם לא ידעו מן האחרים כלל כמו שהם תחלה ואין ידועים לנו. הרב עזריאל ז"ל. וזה לפי פירוש התוספות:

מת פרט להרוג שאין לו לא תפוסה ולא שכונה משום שכחסר דמו דהכי גמירי. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

פיסקא היכי דמי תפוסה פירוש היכא חזינן שצריך ליטול עמו כדי תפיסתו. ממצרים טול עמי מעפר הארץ. מייתורא דממצרים קא דריש:

אמר ר' אלעזר נוטל עפר תיחוח הכי גרסינן ולא גרסינן ר' אלעזר בר' צדוק אלא ר' אלעזר אמורא היה דפריך ליה מר' אלעזר בר' צדוק וקאמר הוא דאמר כי האי תנא.

את הקיסמין קיסמי עצים של הארון ואת הקססות כמו קוזזות אדמה. ויש מפרשים שהיו נותנין בארון מיני קיוהא כמו מקבל עליו עשר קוססות למאה דבבא בתרא פרק המוכר פירות. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

2 more comments on this page.

Shita Mekubbetzet on Nazir 65a · Sefaria

Original text

Segment 1

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה — בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִילּוּ תְּחִילָּה מְצָאוֹ — נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.

One must therefore examine from that spot outward for twenty cubits. If one finds another corpse at the end of twenty cubits, he examines from that spot outward twenty cubits, as there is a basis for anticipating the matter. It is likely that he has stumbled upon an ancient gravesite. He is not permitted to relocate the corpses, despite the fact that if he had found the single corpse by itself at first he could have removed it and its surrounding earth.

Segment 2

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: מָצָא — פְּרָט לְמָצוּי. מֵת — פְּרָט לְהָרוּג. מוּשְׁכָּב — פְּרָט לְיוֹשֵׁב. כְּדַרְכּוֹ — פְּרָט לְשֶׁרֹאשׁוֹ מוּנָּח בֵּין יַרְכוֹתָיו.

GEMARA: Rav Yehuda said the following inferences from the mishna: The phrase: He found, excludes a corpse that already had been found. If it was known that there was one corpse buried in a certain place, the discovery of two previously unknown corpses does not raise the concern that perhaps it is a forgotten graveyard. Similarly, the term corpse [ met ] excludes a killed [ harug ] person. Even if there were three corpses found, if there are signs that these people were killed, the area is not assumed to be a graveyard, as they may have been buried where they were found killed. Likewise, the term lying excludes a sitting person, as Jews were not generally buried in a seated position. The phrase: In the usual manner, excludes one whose head was placed between his thighs, as that is not the way Jews are buried.

Segment 3

תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: מֵת שֶׁחָסַר, אֵין לוֹ תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וְכׇל הָנֵי מַאי טַעְמָא לָא? אָמְרִינַן דִּילְמָא גּוֹי הוּא.

Ulla bar Ḥanina taught a baraita ( Tosefta , Oholot 16:2): A corpse that is lacking a part of his body indispensable to life has no halakha of surrounding earth, i.e., there is no need to remove the nearby earth along with the corpse. Nor does it have the halakha of a graveyard, i.e., it does not join with two other corpses to establish this site as a cemetery. The Gemara asks: And with regard to all these listed above, i.e., a corpse that was buried in a sitting position or with its head between its thighs, what is the reason that they are not considered part of a graveyard? The Gemara answers: We say that perhaps the deceased was a gentile, as Jews are not usually buried in these ways.

Segment 4

מָצָא שְׁנַיִם, רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד מַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל זֶה, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד מַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל זֶה — אֵין לָהֶן תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. מָצָא שְׁלֹשָׁה, הָאֶחָד יָדוּעַ וּשְׁנַיִם תְּחִילָּה, אוֹ שְׁנַיִם תְּחִילָּה וּשְׁנַיִם יְדוּעִים — אֵין לָהֶם תְּפוּסָה, וְאֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.

The baraita further states: If one found two corpses, with the head of this one by the feet of that one and the head of that one by the feet of this one, they do not have the halakha of surrounding earth, nor do they have the halakha of a graveyard. This is not the way Jews are buried, as corpses in a Jewish cemetery always face the same direction. If one found three corpses, one of which was previously known, while the other two were found for the first time now, or if one found two for the first time and two that were known, they do not have the halakha of surrounding earth, and they also do not have the halakha of a graveyard. One does not view these corpses as connected.

Segment 5

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְשֵׁבָב שֶׁבָּדַק וּמָצָא שְׁנַיִם יְדוּעִין וְאֶחָד תְּחִילָּה, וּבִיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל שֶׁיָּגַעְתָּ — לָרִיק יָגַעְתָּ. לֹא אָמְרוּ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה יְדוּעִין, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה תְּחִילָּה.

The baraita relates: An incident occurred involving Rabbi Yeshevav, who examined and found two known corpses and one corpse discovered for the first time, and he wished to deem the three corpses a graveyard. Rabbi Akiva said to him: All your toil is in vain. They said it is a graveyard only in a case of three known corpses buried in one spot or three corpses found for the first time. However, if some were known and others were discovered for the first time, one does not combine them.

Segment 6

נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. הֵיכִי דָּמֵי תְּפוּסָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: אָמַר קְרָא ״וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם״ — טוֹל עִמִּי.

§ The mishna taught that he removes them and their surrounding earth. The Gemara asks: What are the circumstances of surrounding earth? Rav Yehuda said: The verse states with regard to Jacob’s instruction to Joseph to transfer his remains to Eretz Yisrael: “You shall carry me out from Egypt” (Genesis 47:30), which indicates: Take some earth out from Egypt with me, i.e., take the earth that is near the corpse.

Segment 7

וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר (בְּרַבִּי צָדוֹק): נוֹטֵל עָפָר תִּיחוּחַ, וְחוֹפֵר בַּבְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.

The Gemara further asks: And what is the measure of surrounding earth? Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, explained: One takes loose dirt from near the corpse, as it is assumed it has been loosened by the blood and moisture from the corpse, and digs virgin, uncultivated, ground to a depth of three fingerbreadths, in case this earth has absorbed the blood.

Segment 8

מֵיתִיבִי: וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: נוֹטֵל אֶת הַקֵּיסָמִין וְאֶת הַקְּסָסוֹת.

The Gemara raises an objection to this ruling from a different baraita : And what is the measure of surrounding earth? Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, explained: One takes wood chips found nearby, which might have been part of the coffin, and lumps of earth that might have absorbed the blood and moisture from a corpse.

Segment 9

וְזוֹרֵק אֶת הַוַּודָּאִין וּמַנִּיחַ אֶת הַסְּפֵיקוֹת. וְהַשְּׁאָר מִצְטָרֵף לְרוֹב בִּנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, וּלְרוֹבַע עֲצָמוֹת, לִמְלֹא תַּרְווֹד רָקָב.

And he discards that which is certainly not from the corpse, e.g., stones. And he sets aside the items with regard to which it is uncertain if they have a connection with the corpse. And the rest, i.e., anything that is apparently from the corpse, combine to reach the amount of the majority of the structure of a corpse, or of a quarter- kav of bones, or of a full ladle of dust from a corpse. The remains of a corpse impart ritual impurity in a tent only if they meet one of those three qualifications. Anything which is apparently the remains of the corpse is considered dust of a corpse with regard to this halakha . In any event, it is clear that this baraita presents a different definition of surrounding earth.

Segment 10

הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם בֶּן עַזַּאי: נוֹטֵל עָפָר תִּיחוּחַ, וְחוֹפֵר בַּבְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.

The Gemara answers: With regard to the first statement of Rabbi Elazar, it was he who said in accordance with the opinion of that tanna , ben Azzai, as it is taught in a baraita : And how much is the measure of surrounding earth? Rabbi Yoḥanan says in the name of ben Azzai: One takes loose earth and digs virgin ground to a depth of three fingerbreadths.

Segment 11

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ.

§ The mishna taught that one must examine the ground for up to twenty cubits from that spot where a corpse was found.

Nazir 65a

Nazir 65a

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text