Talmud Builders

    Commentary page

    Nazir 41a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 41a

    Nazir 41a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 200 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ותו אי ס"ד דכי עביד מצורע במלקט וברהיטני שפיר דמי וזקנו להתיר תער הוא דאתא אדרבה מדלא כתב ביה תער הוה אמינא דבתער לא מישתרי כלל מדלא כתיב תער במצורע ואמינא לך כר"ל דאמר כל מקום שאתה מוצא כו' ה"נ במצורע ליגלח במלקט וברהיטני וליהוי מקיים וגילח את כל שערו וקא מוקים ללא תעשה דופאת זקנם לא יגלחו בתער דלא אסרה תורה. הקפת הראש אלא בתער שמע מינה דלהכי איצטריך זקנו למישרי תער במצורע ולמימרא דבתער אין במידי אחרינא לא דומיא דהקפת ראש דקאתי ליה עשה דוגילח את כל שערו ודחי ליה לאו. דהקפה לפי שאינו יכול לקיים את שניהם ור"א אית ליה ג"ש וקסבר מלקט ורהיטני נמי עבדי גילוח והוי נמי גילוח שיש בו השחתה ומש"ה כי ליקטו במלקט ורהיטני גבי. הקפה חייב וה"נ מפרש במסכת מכות בפרק אלו הן הלוקין:

    ור"א מאי טעמא כלומר הואיל ומוקמית להא דתני לעיל דמצורע יליף מדינא כר"א דבתער אין במידי אחרינא לא מאי טעמא אי מדינא הא איכא למיפרך כדלעיל מה להצד השוה שבהן כו':

    יליף מראשו דכתיב לגבי מצורע וגילח את כל שערו ואת ראשו:

    ראשו מה ת"ל והלא כתיב שערו וראשו בכלל שערו הוא אלא לפי שנאמר גבי נזיר תער לא יעבור על ראשו ת"ל וגילח את ראשו בתער כמו שאמרתי לך גבי נזיר ור"א סבר לה כרבי יונתן דאמר לעיל (נזיר דף לט:) דגבי נזיר לא מיחייב אלא בתער ובמידי אחרינא לא ה"נ האי דאסירי גבי נזיר מישתרי גבי מצורע ומאי דלא מיחייב ליה גבי נזיר כגון מלקט ורהיטני לא שרי במצורע:

    וכ"ת תער למה לי וכי תימא למה לי למיכתב במצורע ראשו לילף מתער לא יעבור על ראשו האמור לגבי נזיר למישרייה במצורע ואפילו בתער:

    סד"א הואיל וגבי נזיר כו' לא לעולם אימא לך דמצורע בתער אין במלקט וברהיטני לא דאי ס"ד דכי עביד במלקט וברהיטני מצוה קעביד הוה אמינא דבתער כלל לא משום דלא כתיב ביה תער וכדר"ל כו' והכא כיון דאפשר לו לקיים את שניהם עביד במלקט ורהיטני לקיים מצות עשה דוגילח את כל שערו וליקיים נמי לא תעשה דלא יעבור תער דלא אסרה תורה הקפת הראש אלא בתער ואימא דבתער כלל לא קמ"ל אלא לאו שמע מינה דאיצטריך ליה ראשו למישרי תער בנזיר מצורע למימרא דבתער אין מלקט ורהיטני לא ומש"ה אתי עשה דוגילח את כל שערו ודחי לאו דתער לא יעבור על ראשו לפי שאין אתה יכול לקיים את שניהם דמצורע שגילח במלקט ורהיטני לא עשה ולא כלום:

    ר"א לא מצי יליף במצורע בתער ולא במלקט ורהיטני מזקנו דהקפה משום דקסבר ר"א גבי הקפה דאפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב דכתער דמי ורבנן נמי לא מצו ילפי מצורע בתער ולא במלקט ורהיטני מראשו דנזיר משום דקסברי גבי נזיר כי גילח במלקט ורהיטני חייב דכתער דמי כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין:

    להכי כתב רחמנא ראשו לאשמועינן דאפילו הקפת כל הראש שמה הקפה:

    Rashi on Nazir 41a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ותו אי ס"ד כי עביד במלקט ורהיטני דקיים מצות גילוח ע"כ קרא דזקנו לא אתא למימר דמצי עביד בתער מדלא כתיב תער פירוש בהדיא דמבעי לן למימר כדרשב"ל דאסור לעשות ולגלח בתער הואיל ויכול לקיים שניהם שיגלח במלקט ורהיטני או במספרים ולא ידחה לאו דהשחתת זקן והיה להש"ס לומר לא שרינן תער מדלא כתב תער אלא הש"ס קצר הלישנא דנזיר לישנא קלילא ורגיל בכמה מקומות לקצר לשונו אלא ע"כ קרא דזקנו אתא לקובעו חובה ולהטעין תער למצורע דלא יצא ידי תגלחתו אלא בתער:

    ורבי אליעזר דאמר אפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב [בפאת] דזקן ומחייב בפאת דזקן אפילו בשאר משחיתין ושפיר אצטריך זקנו דמצורע דדחי לאו דהשחתת זקן והיינו נמי בשאר משחיתין מנא ליה תגלחת דמצורע דדוקא בתער יליף לה מראשו:

    ראשו מת"ל ראשו דכתיב במצורע והלא כבר כתיב ברישא דקרא יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו מת"ל לפי שנאמר גבי נזיר תער לא יעבור על ראשו תוך ימי נזירותיו יכול אף נזיר [מצורע] כך יהא אסור לגלח וכל שער דקרא בשאר גופו ע"כ דאין לומר דעשה דוגילח דמצורע דחי לא תעשה דנזיר דתער לא יעבור על ראשו ועשה דגדל פרע שער ראשו ת"ל (שער) ראשו מיותר דאף נזיר ומצורע חייב לגלח בתער והאי דלא מוקי ר"א ראשו בראשו דכל אדם ולא בנזיר ולמדחי [לאו] דהקפה [גרידא] אי משום דס"ל הקפת כל הראש [לא] שמה הקפה אי משום דעשה דחי לא תעשה [גרידא] נפקא לר"א מגדילים כדבסמוך א"כ ראשו לא איצטריך אלא לראשו דנזיר אע"ג דאיכא לאו דתער לא יעבור ועשה דגדל פרע דחי להו עשה דוגילח מיתורא דראשו דכתיב במצורע והשתא נפקא ליה לר"א תער במצורע מנזיר דמידי דאסר בנזיר להעביר תער על ראשו הטעין במצורע לגלח בתער והיינו דקא מהדר בברייתא דלעיל (נזיר דף מ:) למילף תער במצורע מלוים ונזיר מן דינא ולא אתי ליה וצריך הוא ללומדה מראשו [דנזיר] ולעולם מנזיר ילפינן למצורע דטעון תער וס"ל לר"א דנזיר לא לקי אלא בתער דוקא כר' יונתן דלעיל הילכך מידי דאסור בנזיר דהיינו תער הטעין לאו במצורע כדמשמע [דאי] על שאר מעבירין נמי לילקי בנזיר אכתי לא ידעינן תער במצורע דאיכא למימר קרא דראשו לשאר מעבירין:

    ופריך כדלעיל דלמא אפילו במלקט ורהיטני נמי מצוה קעביד במצורע וכ"ת למה לי למישרי דאפילו בתער דסד"א כו' גבי מצורע נמי ליחייב כלומר גם כשיהיה הנזיר מצורע קמ"ל ומשני אי ס"ד כי עביד במלקט ורהיטני מצוה קעביד במצורע מדלא כתיב היתר תער בפירוש לא לדחי עשה דמצורע לא תעשה דנזיר שהרי אפשר לקיים שניהן וק"ק אמאי לא מסיק נמי הכא לשינויא דלעיל לשתוק קרא מיניה ואנא אמינא ומה נזיר דאיסורא קעביד כו' וי"ל דהכא איכא למימר דשאני נזיר דליכא אלא חד לאו דהקפת ראש ולכך דחי ליה תגלחתו דנזיר אבל נזיר מצורע אית ביה תרין לאוין לאו דנזיר דתער לא יעבור ולאו דהקפת הראש ולכך לא ידחה עשה דמצורע להנך תרי לאוין ועוד עשה דגידול פרע ועוד תירץ הר"ם דלמאי דבעי למימר פרק ב' נזירין (לקמן נזיר דף נח.) אהך ברייתא דראשו דהקפת כל הראש לא שמה הקפה אפילו חד איסורא ליכא בנזיר במקום פאת הראש וליכא למימר ק"ו מנזיר דהתם ליכא תו שום דחיה:

    ורבנן דנפקא להו דתגלחת דמצורע בתער מזקנו כדלעיל ראשו למה לי דבשלמא לר"א איצטריך ראשו למילף מיניה דתגלחת דמצורע בתער אלא לרבנן למה להו ראשו:

    מיבעיא להו למדחי לאו דהקפה אף במצורע שאין נזיר דאיצטריך קרא לומר דדחי לאו דהקפה דתניא לא תקיפו פאת ראשכם יכול אף מצורע כן והא דכתב וגילח את כל שערו [חוץ] מפאת הראש או כשמירט פאת ראשו ת"ל ראשו מיותר דכתיב במצורע לאשמועינן דעשה דוגילח דמצורע דחי לאו דהקפת הראש:

    Tosafot on Nazir 41a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    ותיפוק לי מזקנו דתניא כו' דכי היכי דמצורע (נדחה) מדחה לאו דפאת זקן הוא הדין לאו דהקפת הראש. והשתא הוה מצי לשנויי דאיצטריך ראשו מכל מקום לנזירות מצורע דאית ביה עשה ולא תעשה. הר' עזריאל ז"ל: ומכאן יש ללמוד שאסור להקיף פאת הראש דהיינו להשוות צדעיו לאחור אונו ולפדחתו אפילו במספרים. ומיהו דוקא כשנוטלן סמוך לראש. ותניא בתוספתא חייב שתים אחת לצדעיו מכאן ואחת לצדעיו מכאן ואינו חייב עד שיקיפנו בתער. והיינו כעין תער. ועל כן צריך המגלח ראשו להניח צדעיו מלגלח ולכך הורגלו כשמגלחין ראשי התינוקות להניח הרבה שערות בצדעים. שיטה:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 41a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' כר"ל דאמר עיין תשובת שאגת אריה סי' צו:

    Gilyon HaShas on Nazir 41a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 41, Amud Aleph, about 200 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “וְתוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט…”

    2. Segment 224 words

      Opens “כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה,…”

    3. Segment 329 words

      Opens “וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעְמָא? יָלֵיף מֵ״רֹאשׁוֹ״. דְּתַנְיָא:…”

    4. Segment 437 words

      Opens “מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי…”

    5. Segment 514 words

      Opens “אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי…”

    6. Segment 624 words

      Opens “וְרַבָּנַן הַאי ״רֹאשׁוֹ״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי…”

    7. Segment 726 words

      Opens “לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״זְּקָנוֹ״.…”

    8. Segment 828 words

      Opens “לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״ וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב…”

    Original text

    וְתוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָא עָבֵיד, מִדְּלָא כְּתִיב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר:

    And furthermore, if it should enter your mind that when he performs his shaving with tweezers or a plane he performs a mitzva, from the fact that the word razor is not written he should not be allowed to use a razor at all, in accordance with the opinion of Reish Lakish, who says a principle in this regard.

    כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם — מוּטָב, וְאִם לָאו — יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

    The Gemara cites the relevant principle: Any place where you find a positive mitzva and a prohibition that clash with one another, if you can find some way to fulfill both, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva will come and override the prohibition. In this case the leper can fulfill his duty with tweezers or a plane, and therefore it should be prohibited for him to shave with a razor. Since it was necessary for the verse to say that the positive mitzva for a leper to shave overrides the prohibition against destroying one’s beard, this proves that the mitzva can be performed only with a razor.

    וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעְמָא? יָלֵיף מֵ״רֹאשׁוֹ״. דְּתַנְיָא: ״רֹאשׁוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״, יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״.

    The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, what is his reason? From where does he derive the halakha that a leper must use a razor? He derives it from the fact that the verse states with regard to a leper: “He shall shave all his hair off his head and his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita : Why does the verse state: “His head,” if it already stated: “All his hair”? It is because it is stated with regard to a nazirite: “No razor shall come upon his head” (Numbers 6:5), and therefore one might have thought that the same should also apply to a nazirite who is a leper, i.e., it should be prohibited for him to shave his head even for the purification ritual for his leprosy. Therefore, the verse states: “His head,” to teach that a nazirite who is a leper must shave his head with a razor. Being that a nazirite is prohibited only to use a razor, if a leper could fulfill his obligation to remove his hair using other implements, a nazirite who is a leper would not be permitted to use a razor. Therefore, it can be inferred from the halakha of a nazirite who is a leper that the only way for a leper to remove his hair is with a razor.

    מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָעָבֵיד. וְכִי תֵּימָא: תַּעַר לְמָה לִי — לְמֵימְרָא דַּאֲפִילּוּ בְּתַעַר. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְגַבֵּי נָזִיר כִּי עָבֵיד בְּתַעַר מִיחַיַּיב, גַּבֵּי מְצוֹרָע נָמֵי לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא!

    The Gemara rejects this suggestion: And from where do you know that a leper must shave his head with a razor? Perhaps even if he actually removed it with tweezers or a plane he performs a mitzva. And if you would say: If so, why do I need the verse to teach me that he uses a razor, through the derivation of the superfluous term “his hair,” as above, one can answer: That is to say that he is permitted to shave even with a razor. As, it might enter your mind to say that since with regard to a nazirite, when he performs the act of shaving with a razor he is liable for transgressing the prohibition, with regard to a nazirite who is a leper as well, he should also be liable even if he shaved for his leprosy. The verse therefore teaches us that this is not the case, but it does not teach that a leper must use a razor.

    אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָעָבֵיד, מִדְּלָא כְּתַב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ.

    The Gemara rejects this suggestion: If it should enter your mind that when a leper performs his hair removal with tweezers or a plane he performs a mitzva, then from the fact that the verse did not explicitly write: Razor, it can be inferred that he is not allowed to use one, in accordance with the aforementioned principle of Reish Lakish that one may not violate a prohibition, even for the sake of a mitzva, if it is possible to perform the mitzva in a different manner. Rather, the verse must be coming to teach that the mitzva of the shaving of a leper can be fulfilled only with a razor.

    וְרַבָּנַן הַאי ״רֹאשׁוֹ״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְמִידְחֵי לָאו דְּהַקָּפָה. דְּתַנְיָא: ״לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״.

    The Gemara asks: And the Rabbis, with regard to this term: “His head,” which is referring to a leper, what do they learn from it? The Gemara answers: They require this term to override the prohibition of rounding the corners of the head. As it is taught in a baraita with regard to the verse “You shall not round the corners of your heads” (Leviticus 19:27): One might have thought that the same should also apply to a leper, that it should also be prohibited for him to round the corners of his head when he shaves. Therefore, the verse states: “His head,” with regard to a leper.

    לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״זְּקָנוֹ״. דְּתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״.

    The Gemara asks: Why do I need the Torah to write: “His head”? And let one derive this halakha that the mitzva of shaving overrides that prohibition from the term “his beard” (Leviticus 14:9). As it is taught in a baraita : Why does the verse state: “His beard”? It is because the verse states with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5), and therefore one might have thought that the same prohibition against shaving one’s beard should also apply to a leper. Therefore, the verse states: “His beard.”

    לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״ וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב ״זְקָנוֹ״? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקָנוֹ״ וְלָא כְּתַב ״רֹאשׁוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה. לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֹאשׁוֹ״.

    The Gemara asks: If so, why do I need the Torah to write: “His head,” and why do I need it to write: “His beard”? One source should suffice to teach that the shaving of a leper overrides any prohibitions that would be violated by that act. The Gemara answers: Both verses are necessary. As, had the Merciful One written only: “His beard,” and not written: “His head,” I would say that the rounding of the entire head, i.e., shaving all the hair off one’s head and not merely the sides, is not called a prohibited rounding. If that were so, the shaving of a leper’s head would not be prohibited by Torah law. For this reason the Merciful One writes: “His head,” to teach that the shaving that the leper performs would be considered a prohibited rounding of the head had the Torah not commanded him to shave.