Commentary page

Nazir 38b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 38b

Nazir 38b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 232 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

ת"ק לא מדמי להו לכל איסורי נזיר לשתיה דאילו ענבים בכזית ויין ברביעית:

כיון דכתיב וענבים לא יאכל לכל מלתא הוא דאתא דכשם שבזמן שהן ענבים מיחייב עליהן בכזית אף כל איסור שבנזיר בזמן שהן יין בכזית:

שהוא מין אחד דאחד לחים ויבשים מין ענבים הן:

והוא שתי שמות לח ויבש ואמרי להו זג וחרצן:

לאיתויי חמרא חדתא ועינבי שאע"פ שהן מין אחד שהי' חדש מתוק כענבים הואיל ושני שמות יש להן חייב על כל אחת ואחת:

אמר אביי אכל זג וחרצן לוקה שלש אחת מכל אשר יעשה מגפן היין ואחת על חרצנים ואחת על זג דלא יאכל אכולהו קאי:

רבא אמר אכל זג וחרצן אינו לוקה אלא אחת אפילו כי אכל זג וחרצן אביי מתרץ מתניתין לטעמיה דתני וחייב על החרצנים בפני עצמן ועל הזגים אפילו כשאוכל את שתיהן ביחד וכן נמי למתניתא דתני לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ואפי' כשאוכל זג וחרצן בבת אחת ורבא מתרץ לטעמיה כגון דלא אכל אלא אחד מהם דלא תימא עד שיאכל לחים ויבשים בהדי הדדי וחרצנים וזגים בהדדי אלא אפי' לא אכל אלא לחים בלבד או יבשים בלבד לוקה אחת ולעולם אם אכל לחים ויבשים או זג וחרצן אינו חייב אלא אחת ולא לאתויי חמרא חדתא ועינבי ומתני' נמי תני וחייב על היין בפני עצמו כו' דלא תימא עד דאכיל ליה לכולהו אלא ודאי אכל חד מנהון לוקה ומיהו כי אכיל נמי כולן יחד אינו חייב אלא אחת:

ע"א אינו לוקה אלא אחת כשאוכל זג יחידי או חרצן ואינו לוקה משום כל אשר יעשה ולא צריך לשנויי לכל הני כדשנינן לעיל:

5 more comments on this page.

Rashi on Nazir 38b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית וה"ה בשתיה והיינו כמשנה אחרונה וכר"ע דבסמוך משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין פירוש וה"ה לאכילה ברביעית ושתיה בכזית כיצד משערין מביאין זית אגורי ושוקעו בכוס מלא יין [והיין שיוצא ממנו] אם שותה כיוצא בו היינו כזית ואכילה משערינן דכמו שאכל מן הענבים נותנין בכוס מלא יין אם יוצא מן היין רביעית הרי אכל כרביעית וקשה לר"ת [על] פירוש [זה] דאין דרך התנא בשום מקום להקדים משנה אחרונה למשנה ראשונ' בסדר ועוד קשה דמתחילה נקט כזית דהיינו משנה אחרונה כר"ע ומפסיק בה במשנה ראשונה ושוב חוזר לומר דברי ר"ע שהוא כמשנה [אחרונה] וע"ק דלפי [זה] היה לו לשנות במשנה ראשונה עד שיאכל רביעית כיון דבאכילה פליגי דלישנא דמתניתין משמע דבאכילה לא פליגי וע"ק דכי היכי דבעי הש"ס טעמא לדברי ר' עקיבא שמביא פסוק בגמרא שמדמה שתיה לאכילה היה לו ליתן טעם למשנה ראשונה אמאי מדמי (שתיה לאכילה) אכילה לשתיה לכ"נ לר"ת דמתני' דקתני ברישא עד שיאכל מן הענבים כזית היינו אליבא [דכ"ע] דבאכילה כ"ע מודו דבכזית ולא פליגי אלא בשתיה דמשנה ראשונה עד שישתה רביעית כדרך כל שתיה [בכריתות בפ' אמרו לו] (כריתות דף יב:) [מ"מ] שתיה לא גמר מיניה [דאכילה] ומצריך שתיה ברביעית ור"ע כיון דכתיב ענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורים בכזית מוענבים וי"ו קדריש אף כל איסורי נזיר בכזית דהיינו שתיה דכתיב לעיל מיניה וכל משרת ענבים לא ישתה והשתא וי"ו דוענבים מוסף על דלעיל דכי היכי דענבים בכזית הכי נמי שתיה הכתוב לעיל בכזית ולפירוש קמא גרסינן בגמרא ת"ק מדמי כל איסורי דנזיר לשתיה דתנא עד שישתה רביעית ור"ע [מדמה] כל איסורי נזיר לאכילה פירוש ויליף שתיה מאכילה כדפרישית:

ועל זה בעצמו לחים ויבשים קרא יתירא הוא ולכתוב ענבים והוי לחים ויבשים במשמע אלא לחייב על זה בעצמו שאם אכל ענבים לחים ויבשים בהתראה אחת שהתרו אל תאכל ענבים לוקה שתים ואפי' הן מין אחד וטעם [אחד] כיון שהם שני שמות:

ה"ג בגמרא ומכאן אתה דן לכל איסורי נזיר חמרא חדתי ועינבי אע"פ שטעמם שוה הואיל שהוא שני שמות לוקה שתים וא"ת תיפוק ליה דחמרא חדתי וענבי כתיב בהדיא בקרא בתרי לאוין דכתיב מיין ושכר יזיר [ומתרגמינן] מחמר [חדת] ועתיק וענבים כתיב וי"ל דאי מיזיר ה"א חדתא כגון [ארבעה] יום דאחר שלשה ימים שבצר אין טעמו כטעם ענבים אבל יין [חדש] ממש אימא לא מחייב אלא חדא קמ"ל:

חרצן לוקה שתים משום חרצן לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין:

אין לוקין על לאו שבכללות דמכל אשר יעשה מגפן כל מילי משמע ואינו מפרש שום דבר:

אמרו לו אל תשתה שהתרו בו על כל פעם ופעם שהיה רוצה לשתות:

אכל ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזגין כלומר כזית מכל אחד וגם בסחט אשכול ענבים ושותה לוקה ה' משום כזית ענבים לחים וכזית יבשים וכזית זגין וכזית חרצנים ומשום שותה יין:

ולילקי שש מכל אשר וגו' וא"ת ולחשוב נמי התנא שכר וחומץ וי"ל דהא לאו שיורא הוא אלא משייר מיניה אבל בהנך דחשיב התנא יש למנות כל המלקיות שבהם:

4 more comments on this page.

Tosafot on Nazir 38b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Meiri

זה שנאמר בתורה באיסורי נזיר ענבים לחים ויבשים מיותר הוא שהרי שניהם היו בכלל ענבים הא לא בא אלא שאם אכל שניהם יהא חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אף על פי שטעם אחד הוא הואיל והם שני שמות מכאן אתה למד לכל איסורי נזיר אף על פי שהם שוים בטעם אחד ומין אחד הואיל והם שני שמות לוקה שתים אפילו באכילה אחת ובהתראה אחת כל שאכל כזית מכל אחד מהם והותרה מכלם ונמצא שאם אכל ענבים וחרצן וזג וצמוקים ושתה רביעית יין אפילו חדש שטעמו וטעם הענבים אחד לוקה חמש מלקיות אף בהתראה אחת שהרי בכל אחד מהם לאו אחד בפני עצמו הואיל וחלקן הכתוב בלחים ויבשים אף כל המפורשים שבהם נתחלקו זה בעצמו וזה בעצמו ללאו מיוחד לכל אחד ולוקה עוד מלקות ששי משום לא יחל ששוה בכל נדר כמו שביארנו אבל אינו לוקה עליהם לאו שביעי מדין מכל אשר יעשה מגפן היין שלאו שבכללות הוא ואין לוקין עליו והוא שאמרו כאן בגירסא מדוייקת אמר אביי אכל חרצן לוקה שתים ר"ל אחת מלאו של חרצן ואחת מלאו אשר יעשה מגפן היין אכל זג לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש ר"ל אחת משום חרצן ואחת משום זג ושלישי מכל אשר יעשה וכו' רבא אמר אינו לוקה אלא אחת ר"ל אחת על כל פרט ופרט הא מכל אשר יעשה לא שאין לוקין על לאו שבכללות ומה שאומר איכא דאמרי תרי הוא דלא לקי ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי כך פירושו איכא דאמרי שאם לא הותרה מצד הפרט אלא מצד הכלל לוקה מיהא אחת על כל הפרטים ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי הואיל ולא הותרה אלא מצד הכלל וכן הלכה וכבר ידעת שהרבה בלבולין ונסחאות ושינוי פירושין נאמרו בשמועה זו ובכיוצא בה בנא ומבשל ורחים ורכב המבוארות במקומן וכבר הרחבנו בביאור עניניהם בכדי היכולת בתשיעי של מציעא:

נזיר שהיה שותה יין כל היום בהתראה אחת אף על פי שבדיני שמים חייב בכולן אינו לוקה אלא אחת ר"ל אחת משום יין שהרי מ"מ לוקה הוא שנים מצד לא יחל דברו ואם התרוהו על כל שתיה ושתיה לוקה על כל אחת ואחת כמנין התראותיו כל ששתה רביעית אחר התראתו:

כבר ביארנו לשיטתנו שאם שתה רביעית יין ורביעית חומץ חייב שתים הואיל ושני שמות הן ושגדולי המחברים חלקו לומר שאינו לוקה אלא אחת הואיל וכתוב בהן חומץ יין נראה שהכתוב עשאם אחד מ"מ יראה שסוגיא זו סועדת לשיטתנו ממה שאמרו בה הא שייר עינבי דקרוס כלומר שלוקה אף עליהן אף על פי שלוקה מצד היין והחומץ בכלל עינבי דקרוס הוא ושמא עינבי דקרוס אינו בכלל יין אבל חומץ בכלל יין הוא ולמדת שאם אכל עם אותם שהוזכרו עינבי דקרוס לוקה אף עליהם וכן בבין הבינים על הדרך שפירשנו למעלה וכן בבוסר:

לענין ביאור זה שאמרו אלא אמר רב פפא לא תנא מידי חמש פירושו שלא הוזכרו בבריתא חמש אלא לוקה סתם ופירושה לוקה כפי הראוי ושאל אם כן אמאי אותביה ושבשוה לבריתא לאקשויי מינה ותירץ אנא סברי דסברא הוא בידיה והקשיתי לו מן הבריתא להחזירו והוספתי דרך גירסא מה שהייתי אני סבור בפירושה השתא דידענא דגמ' היא בידיה ולא הדר ביה פשפשתי בדברי ומצאתי שאפשר לפרש הבריתא בדרך אחרת שאין בה קושיא ומ"מ הלכה כרבא:

Meiri on Nazir 38b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Shita Mekubetzet

לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו דלמה לי למכתב לחים ויבשים ליכתב וענבים לא יאכל דמשמע כולהו. אלא לומר לך שאם אכל לחים ויבשים והתרו בו משום לחים לא יאכל יבשים לא יאכל חייב שתיים:

הכי גרסינן אמר רבא אכל חרצן לוקה שתים וכך היא בפרק כל המנחות ופרק המקבל. אבל בכל שעה איתא איפכא אמר אביי במקום רבא.

אחת משום מחרצנים ועד זג לא יאכל ואחת משום מכל אשר יעשה מגפן היין. וכן אכל זג לוקה שתים מהאי טעמא. חרצן וזג לוקה שלש משום חרצן לא יאכל זג לא יאכל ומכל אשר יעשה.

אמר אין לוקין על לאו שבכללות וכל אשר יעשה מגפן היין כלל כל מידי דגפן יחד. בפרק כל שעה גרסינן איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי הא חדא לקי ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאו כלאו דחסימה. והכי פירושו תרתי לא לקי אם התרו בו מכל אשר יעשה עם התראת זג או חרצן דלהכי אהני מה שנכתב בכלל. אבל אם התרו בו מכל אשר יעשה וכו' לבדו לקי אף אזג או אחרצן. ואיכא דאמרי אף חדא לא לקי אף אם לא התרו בו אלא מכל אשר יעשה לבד לא לקי דלא מייחד אלא כולל כל מילי דאתי מגפן. אבל אם התרו על חרצן משום חרצן ועל זג משום זג או על שניהם יחד משום זג וחרצן לוקה על כל אחת ואחת. ורש"י לא פירש כן התם:

מאי שייר דהאי שייר דבשביל דבר אחד אין רגילות לשייר. שייר לא יחל דברו. שקבל עליו להיות אסור ביוצא מן הגפן. אי משום הא לאו שיורא הוא. דמידי דאיתא בנזירות וליתא בדוכתא אחריתי קתני ולא יחל איתא נמי בנדרים.

יש ספרים דגרסי והא שייר ענבי דכרי ולא גרסינן ליה דהא בכלל ענבים לחים ויבשים הוו. הר' עזריאל ז"ל: ודחינן אי משום הא לאו שיורא הוא כי קתני כל היכא דליתיה בדוכתא אחריתי לא יחל דברו איתיה בענבים. גרסא אחריתא אי משום הא לאו שיורא הוא לא יחל ליתיה בנזירות אלא בנדרים:

והא שייר דבין הביניים דאמרן לעיל ועד (זג) לאיתויי דבין הביניים דהיינו כל אוכל שבעינב. ומכאן קשה לפירוש ר"ת ז"ל שפירש דבין הביניים היינו ענבים קטנים שבין הגדולים דמאי פריך בהכי דהא בענבים לחים תו ליכא לאו דהא לא מני תנא לאו דחומץ יין וחומץ שכר דלא נחת למימני אלא לאו דשייכי בענבים. ולא קשיא ליה אלא מבין הביניים דהיכי תני בברייתא לוקה חמש לוקה שש מיבעי ליה. שיטה:

Shita Mekubbetzet on Nazir 38b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Gilyon HaShas

תוס' ד"ה ולילקי שש וכו' וי"ל דהא לאו שיורא הוא כעין זה מכות ד' כב ע"א תוד"ה מתקיף:

ד"ה והא שייר וכו' קושיא הוא למ"ד. לא זכיתי להבין דהיכן מצינו מ"ד בל יחל לאו שיורא הוא דמאי דאמרי' אי משום בל יחל לאו שיורא היינו לתרץ לרבא דלא יקשה דלחשוב בל יחל וכמ"ש תוס' וא"כ אדרבה אם בין הביניים הוי שיור נימא באמת דגם לרבא בל יחל הוי שיורא ושייריה משום דשייר ג"כ בין הביניים וצ"ע:

Gilyon HaShas on Nazir 38b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Original text

Segment 1

וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת וְכוּ׳. תַּנָּא קַמָּא לָא מְדַמֵּי לְהוֹן לְכׇל אִיסּוּרֵי נָזִיר לִשְׁתִיָּה, וְרַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל״, מָה אֲכִילָה כְּזַיִת — אַף כֹּל אִיסּוּרִין כְּזַיִת.

§ The mishna taught: And he is liable to receive lashes only if he eats an olive-bulk of the grapes. The mishna continues by noting that with regard to drinking, the first tanna holds that a nazirite is liable for a quarter- log , whereas Rabbi Akiva maintains that the amount of an olive-bulk applies to liquids as well. The Gemara explains this dispute: The first tanna does not liken all the other prohibitions of a nazirite to the prohibition of drinking wine, and therefore the measurements for eating and drinking are the same as for prohibitions in other contexts: An olive-bulk of food and a quarter- log of drink. And Rabbi Akiva maintains that since it is written: “Nor eat fresh grapes or dried” (Numbers 6:3), this verse teaches that just as eating is measured by the amount of an olive-bulk, so too, all the prohibitions of a nazirite are measured by an olive-bulk.

Segment 2

[וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ כּוּ׳.] תָּנוּ רַבָּנַן: ״וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל״, לְחַיֵּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה: מָה כָּאן שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְחַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; אַף כֹּל שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת — חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

§ The mishna further taught: And he is liable for consuming wine by itself, and for grapes by themselves, and for grape seeds by themselves, and for grape skins by themselves. The Sages taught: The verse: “Nor eat fresh grapes or dried” (Numbers 6:3), serves to render him liable for this by itself and for that by itself, i.e., that he need not consume all of the grape products listed in the verses. From here you derive the halakha with regard to all prohibitions of the Torah: Just as here there is one type of food, grapes, which are called by two names, fresh or dried, and he is liable for this by itself and for that by itself, so too, in all cases where there is one type and they are called by two names, one is liable for this by itself and for that by itself.

Segment 3

לְאֵיתוֹיֵי חַמְרָא חַדְתָּא וְעִינְבֵי.

The Gemara adds that in the case of a nazirite this principle serves to include new wine, i.e., grape juice, and grapes. Although these are apparently a single type, as the juice, before fermenting, is merely grapes in liquid form, nevertheless one is liable for grape juice and grapes separately, as they have different names.

Segment 4

אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל חַרְצָן — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל זָג — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל חַרְצָן וְזָג — לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אַלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

§ Abaye says: A nazirite who ate a grape seed is flogged twice, i.e., two sets of thirty-nine lashes, one set for the specific prohibition stated with regard to grape seeds, and the other for the general prohibition “anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4). Likewise, if he ate a grape skin he is flogged twice. If he ate a grape seed and a grape skin he is flogged three times, for the seed, for the skin, and for the prohibition “anything that is made of the grapevine.” Rava says: He is flogged only once if he ate a seed or a skin. He is not flogged for “anything that is made of the grapevine,” because one is not flogged for violating a general prohibition. One is not liable to receive lashes for violation of a single prohibition that includes many items or cases.

Segment 5

מֵתִיב רַב פָּפָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״ ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. אָכַל עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים, חַרְצַנִּים וְזַגִּים, וְסָחַט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְשָׁתָה — לוֹקֶה חָמֵשׁ. אִי הָכִי — לִילְקֵי שֵׁשׁ, אַחַת עַל ״מִכׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה״.

Rav Pappa raised an objection to Abaye’s statement. Rabbi Eliezer says: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If two witnesses said to him in warning: Do not drink, do not drink, and he continued drinking, he is liable for each and every one of the warnings that was followed by an act of drinking. If he ate grapes and raisins, grape seeds and grape skins, and squeezed a cluster of grapes and drank the juice, he is flogged five times. The difficulty for Abaye is as follows: If so, that Abaye’s opinion is accepted, let him be flogged six times, to include one more for transgressing the verse “anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4).

Segment 6

תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיֵּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״.

Abaye responded: Rabbi Eliezer taught certain prohibitions and omitted others. He did not include all the prohibitions for which one is liable to be flogged. The Gemara asks: What else did he omit that he omitted this? He would not have listed all relevant prohibitions less one. The Gemara answers: He also omitted the additional prohibition of “He shall not profane his word” (Numbers 30:3), as the nazirite profaned his word by violating his vow of naziriteship.

Segment 7

אִי מִשּׁוּם הַאי — לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּלָא אִיתֵיהּ בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי, ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ אִיתֵיהּ בִּנְדָרִים.

The Gemara retorts: If it is due to that verse, this is not an omission, as when Rabbi Eliezer teaches and lists the lashes which a nazirite is liable to receive, he includes only matters that are not found elsewhere, i.e., he mentions only prohibitions that apply exclusively to a nazirite. The prohibition “He shall not profane his word” is relevant to vows in general, and therefore he omitted it. Consequently, Rabbi Eliezer should have mentioned the prohibition “anything that is made of the grapevine,” and the fact that he did not do so presents a difficulty for the opinion of Abaye.

Segment 8

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא שַׁיַּיר דְּבֵין הַבֵּינַיִים. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תַּנְיָא מִידֵּי חָמֵשׁ. וְהָא

Ravina from Parzakya said to Rav Ashi: But he omitted the case of in between. Rabbi Eliezer could have added that a nazirite is liable not only for the seed and skin of a grape but also for the substances in between them, as the verse: “From pits to grape skin” (Numbers 6:4), comes to include all that is in between the two (see 34b). Rather, Rav Pappa said: Actually, Rabbi Eliezer did not teach anything about five sets of lashes, but merely stated that he is flogged for all those actions, without enumerating the precise number. Therefore, this source does not present a difficulty for Abaye. The Gemara asks: But

Nazir 38b

Nazir 38b

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text