Talmud Builders

    Commentary page

    Nazir 38a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 38a

    Nazir 38a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 244 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ורבי שמעון דלית ליה צירוף אפי' בכל שהוא מיחייב כדאמרי' בפירקין דלעיל (נזיר דף ד.) דקסבר ר"ש כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן:

    עד שיזיר מכולן כגון דאמר הריני נזיר סתם ופרשינן לעיל (נזיר דף ג:) דמשמע מן הטומאה ומן התגלחת ומן היין ואילו לרבנן אפי' לא נזר אלא מאחת חייב בכולן:

    כל רביעיות שבתורה כגון רביעית דם שמטמא באהל אין היתר מצטרף לאיסור שאין אחד מכל המשקין מצטרף עמה לרביעית חוץ מרביעית של נזיר כו':

    לרבי יוחנן נמי מרבי ליה לאוכלים שבנזיר כגון חרצן וזג וענב שמצטרף דבר אחר עמהן בכזית:

    ור' אלעזר משקין אין מצטרפין משום דבדידיה מפרש קרא אבל במידי אחרינא כגון באוכלין אין היתר מצטרף עמהן:

    א"ר אלעזר עשר רביעיות הן בעשרה מקומות נתנה בהן תורה שיעור רביעית:

    חמש סומקתא יין ודם:

    וחמש חיוורתא מים ושמן:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 38a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    דלית ליה צירוף כלומר לא בעי צירוף דאית ליה כל שהוא [למכות] וא"ת לר"ש משרת למה לי לצירוף לא איצטריך וכ"ת לטעם כעיקר תיפוק ליה מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש דלאו חידוש דאיהו אמר במס' ע"ז (דף סז:) לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא וי"ל דיכול להיות דלדידיה נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא ואפ"ה אסרה הכתוב ושפיר מקרי חידוש שחלק הכתוב בין פגם מרובה לפגם מועט ועוד תירץ נ"ע דשפיר איצטריך לצירוף דהא דקאמר כל שהוא היינו כשהוא בעיניה אבל כשהוא מעורב לא ס"ד למיסר וכי האי גוונא אמר אביי במנחות (דף נח.) ברייתא אין לי אלא כו' דבתר דמרבינן מקרא מקצתו דהיינו חצי זית מצריך קרא לעירובו:

    אמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר כל איסורין שבתורה כו' [ואית דגרסי] כל רביעיות כו' ואיכא לפרש כגון רביעית יין של ערלה או של כלאי הכרם:

    אפילו אוכלין מרבי משום דמשרת משמע מפת ומיין וסבירא ליה לר' יוחנן דה"ה כל איסורי נזיר כגון חרצן וזג ור"א ס"ל דמשרת משמע דוקא יין והיכא דגלי גלי:

    נזיר רביעית יין לנזיר והיינו למשנה ראשונה (לעיל נזיר דף לד:) אע"ג דקאמר לקמן בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חיוורתא:

    על כל נפשות מת לא יבא נפשות משמע תרי ומת משמע שיעור אחד והוא רביעית דם לנפש שהנפש תלוי בו כדאמר (שבת דף לא:) רביעית דם נתתי בכם כו':

    חלת רביעית שמן בחלות תודה מיירי שהיו בו שלשה מינין ממצה עשרה חלות ועשרה רבוכין ועשרה רקיקין וטעונין חצי לוג ואמר וחוציהו חציו לרקיקין ולחלות וחציו לרבוכה כדאמרי' בפרק התודה (מנחות דף עז. ושם):

    מצורע רביעית מים למצורע דכתיב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים ואמר בסוטה בפ' היה מביא (סוטה דף טז:) בדם שדם הצפור ניכר בהן וכמה הן רביעית:

    היה מביא פיילי פירוש כלי ונותן בו חצי לוג מן הכיור להשקות את הסוטה:

    3 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 38a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במשנתנו שכל איסורי נזיר מצטרפין זה עם זה וכן ביארנו בפרק ראשון שכל שנדר בנזירות אף לאחד מאיסורי נזיר נעשה נזיר בכלם ואם כן ר' שמעון שאינו סובר באיסורי נזיר שיצטרפו וכן שסובר שאינו נזיר עד שיזיר מכלן או שיזיר בסתם אין הלכה כמותו באחת מהן:

    זה שביארנו שאין היתר מצטרף לאיסור אף בנזיר לא סוף דבר באיסורי אכילה שבו אלא אף ברביעית יין שלו אם נטל פחות מרביעית יין והשלימו במזיגת מים לרביעית אינו לוקה:

    עשר רביעיות הן חמש אדומות ר"ל של יין ודם וחמש לבנות ר"ל של מים ושמן חמש האדומות סימן להם נזיר ועושה פסח שהורו במקדש ומת חמש הלבנות סימן להם חלת נזיר ומצורע שנפסלו בשבת וביאורן של ראשונות ר"ל האדומות א' נזיר ר"ל רביעית יין לאיסור שתייתו ב' עושה פסח ר"ל ארבע כוסות צריך שיהא בהן בכל אחד כדי רביעית ג' שהורו ר"ל שאם שתה רביעית יין אל יורה דכתיב בכהנים יין ושכר אל תשת בבואכם וכו' וסמיך ליה ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטהור ובין הטמא וכו' ד' במקדש ר"ל שאם שתה רביעית יין ונכנס למקדש חייב ה' רביעית דם ר"ל שדם המת מטמא במגע ובמשא ובאהל ושיעורה ברביעית ומ"מ רביעית דם הבא משני מתים טהור לא נאמרה אלא בבאה ממת אחד וזה שהביאוה כאן בבאה משני מתים אינה הלכה:

    וביאורן של אחרונות ר"ל הלבנות א' חלת ר"ל רביעית שמן לחלות תודה של רביכה והוא ששלשת מיני מצה היו באין בתודה חלות ורקיקין ורביכין והיו באין עליהם חצי לוג שמן חציו שהוא רביעית לרביכין ורביעית הנשאר חציו לחלות וחציו לרקיקין ב' נזיר ר"ל רביעית שמן שהיו נותנין ברקיקי נזיר ג' מצורע והוא רביעית מים למצורע דכתיב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים ונאמר בסוטה מים שדם הצפור ניכר בהם וכמה הם רביעית ומה שאמרו בסוף נגעים מביא פילי של חרס ובו חצי לוג מים שבוש הוא וראוי לגרוס רביעית וכן תמצא במשניות מדויקות ד' שנפסלו ר"ל שכל המשקין טמאין לפסול את הגויה ברביעית והוא שכבר ידעת שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וחכמים גזרו על משקין טמאין שיטמאו כלים מגזירת משקה זב וזבה אבל אדם לא אלא שגזרו בכל השותה אותם שיהא שני לטומאה עד שיהא פוסל את התרומה ומפני שחששו שמא ישתה עמהם משקה של תרומה ויטמא משקה התרומה במשקה טמא ונמצא אוכל תרומה טמאה ולא גזרו בכך אלא בשתיית רביעית ה' בשבת ר"ל ששיעור השופכין ר"ל מים סרוחין להוצאת שבת ברביעית אבל יין ומים ושמן ודבש יש בהוצאתן שיעור מועט מזה כמו שביארנו במקומן:

    אף נטילת ידים שיעורן ברביעית ואם נטל בפחות מרביעית אינו כלום אפילו לאחד וכל שיש בכלי רביעית נוטלין ממנו אפילו שנים בבת אחת ר"ל שיהא הקלוח יורד מידיו של ראשון לידיו של שני ויש מקילין אף בזה אחר זה ושיטול השני במה שנשאר לראשון ולא יראה כן וכבר ביארנו הענין בסוף מסכת ברכות במה שחברנו שם בדיני נטילת ידים ולא מנאוה בכלל אלו שהוזכרו מפני שמכיון שהוכשרו אף לשנים אין כאן רביעית גמורה לאחד:

    ולענין ביאור בעל התלמוד הקשה ליחשוב נמי רביעית דנטילת ידים ר"ל לדעת האומר לאחד ולא לשנים ותירץ בפלוגתא לא מיירי כלומר דהא לרבנן אף לשנים ואין כאן רביעית והוא סובר כרבנן ופירושו בפלוגתא כלומר במה שאין דעתו כן אף על פי שיחיד אמרה לא הזכיר ורביעית דם הבאה משני מתים שהזכיר דרך רבותא הזכירה שהרי מ"מ אע"פ שאין הלכה כן נמנה מיהא רביעית שבמת אחד:

    אף לענין סוטה אמרו שאחר שהביא המגלה מביא פילי ר"ל שבר של חרס חדשה שלא נעשית בו מלאכה מעולם ונותן לתוכו חצי לוג מן הכיור ונותן שם מעפר המשכן ומן הדברים המרים ומוחק המגלה לתוכן ואע"פ שר' חלק בה לומר רביעית לא הזכירה בכלל הרביעית שהוזכרו שלא חשש לדבריו במקום רבים במה שאינו סובר כן:

    כבר ביארנו בשלישי של ברכות שאף על פי שמי רגלים אסור לקרות את שמע כנגדן אם שפך עליהם מים מותר אפילו היו מי רגלים כנוסים לתוך כלי ושפך לתוכו מים מותר וכמה נותן לתוכה רביעית הן ששפכו שם קודם שיהיו מי רגלים לתוך הכלי הן ששפכו אחר שהיו שם מי רגלים וזה שלא הוזכרה כאן מפני שרבים היו חלוקים עליה לומר בכל שהו ואף הוא סובר בה כרבים ומ"מ הלכה כר' זכאי שאמר בה ברביעית:

    1 more comments on this page.

    Meiri on Nazir 38a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    איכא בינייהו דר' יוחנן מרבה אפילו מיני אוכלין ור' אלעזר משקין אין כגון יין ומים כדמשמע קרא דמשרת. וכן נמי שריית פת ביין דהוי דרך שתייה. אבל אוכל כגון חרצן ופת זג ופת דהיינו דרך אכילה לר' יוחנן מצטרף לר' אלעזר לא מצטרף. ורביעית דנקט ר' אלעזר כתנא קמא דר' עקיבא וסבר כר' עקיבא בחדא בצירוף וכרבנן בחדא (כשיעור שתייה יין לנזיר ברבים) דשיעור שתיית יין לנזיר ברביעית:

    עשר רביעיות לעניין שיעורין ונקיט רב כהנא האי סימנא כי היכי דלא לישתכח האי גירסא. מנימוקי הר' עזריאל ז"ל:

    מצורע לרביעית מים למצורע דכתיב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה אל מים חיים. ואמרינן בסוטה פרק היה מביא מים שדם הצפור ניכר בהם וכמה הן רביעית. פירוש דסוף נגעים תנן מביא פיילי של חרס ובו חצי לוג מים. וליכא למימר דפליגי דהא אמרי דבפלוגתא לא מיירי. ונראה דהתם גרסינן רביעית. תוספי הרא"ש ז"ל:

    ותו ליכא בתמיה והא איכא מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים דאפילו שני בני אדם נוטלין ידיהם מרביעית שבכלי. בפלוגתא לא קמיירי. והך דידים פלוגתא היא במסכת ידים והכי איתא. מי רביעית נוטלין לידים ואפילו לשנים ומחצי לוג לשלשה וארבעה ומלוג לחמשה ולעשרה. מוסיפין על הראשונים ואין מוסיפין על השניים דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר מי רביעית נוטלין לאחד אבל לא לשנים. ויש טועים שהגיהו ר' זכאי אומר לאחד ולא לשנים לפי שלא היו יודעים המחלוקת איפה ובדו מדעתם לומר שר' זכאי יחלוק כמו רביעית דמי רגלים. (ולא) ולכאורה היה נראה לפרש דהא דאמר בפלוגתא לא מיירי היינו בחמש חיורתא אבל בחמש סומקי מיירי שפיר בפלוגתא. דהא קתני רביעית דם משני מתים דפליגי רבנו עליה ובעו רביעית דם ממת אחד דדרשי נפשת חסר כתיב. איכא למימר שמא יש לחלק בין פלוגתא דנפשות ונפשת ואינך פלוגתייהו. הר' עזריאל ז"ל. ותימה כיון דבסומקתא אמרינן דאיירי שפיר בפלוגתא ליתני דם נבלות בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין ואמר ר' יוסי בר' יהודה אף כשטמאו בית הלל לא טמאו אלא רביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית ובפרק המוציא מייתי לה. ועוד קשה וליחשוב נמי פלוגתא דאין פוחתין לעני בגורן וקא חשיב יין ובריש פרק בכל מערבין מייתי לה. ושמא אותן רביעיות לא היה תופס אמת לכך לא מנה אותן אף כי מיירי בפלוגתא. תוספי הרא"ש ז"ל:

    והאיכא היה מביא פיילי של חרס מזרקי יין מתרגמינן פיילין וגבי סוטה מיתניא. ולכך נקט של חרס שהוא גרוע מכל הכלים. הר' עזריאל ז"ל.

    ומשני בר מההיא דבטלוה רבנן ומוקמוה אארבעים סאה לא אשכחנא בכל התלמוד דבטלוה בר מהכא. ותירוץ זה מתרץ כל מה שיכולין להקשות מדיני רביעית שבמקוה. הר' עזריאל ז"ל.

    הכי גרסינן בספרים תנא קמא כו' ככתוב בתוספות. ובגמרא גריס ר"ת תנא קמא לא מדמה להו לכל איסורי נזיר לשתייה. דאף על פי שאכילה בכזית כדאמר פרק כל שעה מכל מקום שתייה ברביעית. ור' עקיבא כיון דכתיב וענבים קא דריש. וקשה דבפרק קמא דסוכה דקאמר גפן כדי רביעית יין לנזיר. ופירש רש"י שאם אכל חרצנים וזגין ובא לשער אם אכל מהם רביעית לא יתנם במים לפי שהן צלולין ונופלין בקל אלא בכלי שיש בו יין. וסובר רש"י שצריך שיהא בדין חרצנים וזגין כל כך שיפלו מן היין שיעור רביעית הלוג. ולא נאמר שיתן החרצנים בכוס מים ויתנו כמו כן ביצה ומחצה בכוס מים. שאם היה עושה כן מה לי במים מה לי ביין. ולגרסת ר"ת לכולי עלמא בחרצנים לא בעינן רביעית. וגריס ר"ת התם כדי כזית יין לנזיר. והשתא ליכא לפרושי לענין חרצנים דמה לי אם שיער במים או ביין אף אחרי אשר יקח הזית ויתנם במים או ביין ואחר כך יתן החרצנים הרי מפילים מים או יין מה נפשך יש בו כזית. ויש לפרש כגון ששתה יין ואין ידוע אם היה בו כזית ומביא זית ונותנו בכוס מלא יין ואם שתה כשיעור שיפיל אותו כזית מן היין חייב. ולא יתן אותו זית במים כי אז יהיה בו כזית שוחק כי המים נופלים בקל ונקל לפוטרן ביותר. אבל ביין יתן אותו וימעט. ובזה הדרך יש ליישב גירסת רביעית יין הכתוב בספר שם כגון שתה יין ואין ידוע אם יש בו רביעית לא יתן הביצה ומחצה במים דהוה ליה שוחק אלא יתן ביין ויהיה מצומצם יותר. תוספי הרא"ש ז"ל: וכתב הר' עזריאל ז"ל הכי גרסינן ועיקר. תנא קמא מדמי משקה דנזיר לשתייה בעלמא. פירוש מה שתייה דעלמא ברביעית אף גבי נזיר ברביעית. ור' עקיבא סבר דשתייה דנזיר בכזית כאכילה. ורבינו נתנאל מצא סמך בירושלמי לגירסא זו וז"ל: משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין. דהוו דרשו שכר שכר מה שכר האמור להלן רביעית אף כאן רביעית. חזרו לומר יאכל ולא ישתה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 38a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 38, Amud Aleph, about 244 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 120 words

      Opens “דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי…”

    2. Segment 227 words

      Opens “אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל…”

    3. Segment 316 words

      Opens “אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין,…”

    4. Segment 422 words

      Opens “אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט…”

    5. Segment 537 words

      Opens “״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״…”

    6. Segment 619 words

      Opens “״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה…”

    7. Segment 733 words

      Opens “וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״.…”

    8. Segment 813 words

      Opens “״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין —…”

    9. Segment 913 words

      Opens “וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד…”

    10. Segment 1022 words

      Opens “וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס…”

    11. Segment 1122 words

      Opens “וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Nazir 38a · Segment 4 — “…רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Nazir 38a · Segment 5 — “…רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא…

    Original text

    דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן.

    who is not of the opinion that the principle of combination is operative, as he renders one liable for consumption of forbidden substances of any amount (see Makkot 13a), what does he derive from the verse “anything that is made of the grapevine” (Numbers 6:4)? The Gemara answers: Rabbi Shimon could have said to you: That verse is necessary to teach that one is never considered a nazirite until he vows naziriteship from all of them. Rabbi Shimon maintains that if one vows to be a nazirite only with regard to one or two of the prohibitions of naziriteship, the vow does not take effect at all.

    אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״מִשְׁרַת״. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר?

    Rabbi Abbahu said that Rabbi Elazar said: With regard to every halakha that is in the Torah that involves a quarter- log , a permitted substance does not combine with a forbidden substance to complete this measure, apart from the quarter - log of a nazirite. In the case of a nazirite, permitted liquid combines with wine to render him liable, as the Torah stated: “Soaked” (Numbers 6:3). The Gemara asks: What difference is there between the opinion of Rabbi Yoḥanan, who stated (35b) that a permitted substance does not combine with a forbidden one with regard to any prohibition of the Torah apart from that of a nazirite, and that of Rabbi Elazar, who apparently says the same thing in different terms?

    אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.

    The Gemara answers: There is a difference between them, as Rabbi Yoḥanan amplifies the halakha to include even foods, i.e., he renders a nazirite liable for eating an olive-bulk of bread and grapes combined, and Rabbi Elazar maintains that with regard to liquids, yes, the permitted combines with the forbidden, but for other matters, i.e., solids, no, the different foods do not combine.

    אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ״נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ״.

    § Apropos a quarter- log , the Gemara cites a statement that Rabbi Elazar says: There are ten applications of the quarter - log measurement in various areas of halakha , and Rav Kahana held in his hand the following mnemonic for them: Five are red and five are white. The Gemara elaborates: The five red ones of wine and blood are listed in the following mnemonic: A nazirite; and one who performs the ritual of the Paschal offering; who instructed; in the Temple; and they died.

    ״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״ — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ״שֶׁהוֹרוּ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ״בַּמִּקְדָּשׁ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה.

    The Gemara explains this mnemonic: A nazirite, this is referring to the quarter - log of wine for which a nazirite is liable for drinking. Who performs the ritual of the Paschal offering, this is as Rav Yehuda says that Shmuel says: It is a mitzva to drink these four cups at the Passover seder and they must each contain the amount of a quarter - log . Who instructed, this is referring to the following halakha : One who drank a quarter - log of wine may not issue rulings to others in matters of halakha , lest he err. In the Temple, this is referring to the halakha that one who drank a quarter - log of wine and entered the Temple is liable to receive the death penalty (see Leviticus 10:9).

    ״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״.

    And they died, this is as it is taught in a mishna ( Oholot 2:10): From where is it derived with regard to a quarter - log of blood that emerges from two corpses, that it renders people and objects ritually impure in a tent, i.e., a house, meaning that one who enters that house contracts ritual impurity imparted by a corpse? As it is stated, with regard to the prohibition against ritual impurity for priests: “Neither shall he go in to any dead bodies” (Leviticus 21:11). The plural form indicates that the blood of two people joins together to form the minimum amount of a quarter- log for ritual impurity in a tent.

    וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״. ״חַלַּת״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ״שֶׁנִּפְסְלוּ״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית.

    And the five white cases of oil and water are listed in this mnemonic: The loaf of, a nazirite, and a leper, which were disqualified, on Shabbat. The Gemara elaborates: The loaf of, this is referring to the quarter - log of oil added to the loaves of a thanks-offering. A nazirite, this is referring to the quarter - log of oil for the wafers of a nazirite, which were brought with his offering. A leper, this is referring to the quarter - log of spring water into which a bird is slaughtered for the ritual purification of a leper (see Leviticus 14:5). Which were disqualified, this is as we learned in a mishna ( Me’ila 17b): And all other ritually impure liquids disqualify the body to the extent that one who drinks them may not eat teruma , if one drank the amount of one quarter - log .

    ״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כׇּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית.

    On Shabbat, this is as we learned in a mishna which lists the minimum amounts of various liquids for which one is liable for violating the halakhot of Shabbat for carrying them from one domain to another. At the conclusion of this list, the mishna states ( Shabbat 76b): And the measure that creates liability for carrying all other liquids, those not specified in the list, is a quarter - log , and the measure for carrying all waste water is likewise a quarter - log . This completes the list of ten halakhot that feature the quarter- log .

    וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

    The Gemara asks: And are there no more than ten? But there is also the following mishna ( Yadayim 1:1): With a quarter - log of water one can wash the hands of one person before eating bread, and this amount can be used even for two people, if they do so in the correct manner. The Gemara answers: Rabbi Elazar, who listed ten cases, does not deal with halakhot that are subject to a dispute, and some Sages disagree with the ruling that two people can wash their hands with a single quarter- log .

    וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.

    The Gemara further asks: But there is this halakha concerning a sota ( Sota 15b): The priest who dealt with a sota would bring an earthenware vessel [ pailei ] and place in it a half - log of water from the basin in the Temple, and Rabbi Yehuda says it was a quarter - log . This is another case involving a quarter- log . The Gemara answers as before, that Rabbi Elazar does not deal with halakhot that are subject to a dispute, and this quarter- log applies only according to the opinion of Rabbi Yehuda.

    וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן.

    The Gemara continues to ask. But there is the following halakha : How much water must one place in a vessel that contains urine, before he can pray nearby? Any quantity is sufficient. Rabbi Zakkai said: A quarter - log . The Gemara again answers that Rabbi Elazar does not deal with halakhot that are subject to a dispute. The Gemara suggests another example: But there is the case of a ritual bath, as it is taught that one may immerse extremely small vessels in a quarter- log of rainwater in the ground. The Gemara answers: His list excludes that case, as the Sages annulled that halakha by ruling that one must use a standard ritual bath of forty se’a even for extremely small vessels.