Commentary page
Nazir 14b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNazir 14b
Nazir 14b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 239 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
נטמא בימי צרעתו היה נזיר ונצטרע ובימי צרעתו נטמא למתים:
ר' יוחנן אמר סותר את הקודמין דהא אכתי קאי בנזירות הואיל דכי נתרפא מצרעתו משלים מה שכבר מנה קודם שנצטרע:
ריש לקיש אמר אינו סותר דימי צרעת לחוד הואיל ואין עולין לו למנין ימי נזרו והימ"ן שונה להני תרתי דרבי יוחנן וריש לקיש בטעמא אחרינא ואף המור"ה חז"ר להיו"ת כדבר"י הימ"ן דבין כי נטמא בצרעתו ובין בנזירות בנו דההוא אידך נזירות נזיר מאה מיירי לפי שלא מצינו גידול פחות משלשים והואיל ובתרוייהו צריך לגלח דלכי נתרפא מצרעתו נמי צריך לגלח הילכך לא מיתוקם אלא בנזירות מאה:
נטמא ביום גידול שער כגון שקיבל עליו נזירות מאה יום וכי מנה שבעים נצטרע וכי נטהר גילח תגלחת לצרעת ואכתי פשו מן המאה שלשים יום דאית בהו גידול שיער ונטמא ביום גידול שער היינו ביום מאה שבו שלם גידול שיער שלו דברי הכל סותר השלשים שאחר הצרעת אבל באם סותר שבעים שלפני הצרעת פליגי:
רב אומר אינו סותר דאפי' לרבי יוחנן דאמר נטמא בימי בנו דסותר כל נזירות התם בנזירות קאי להכי מצי סתר לנזירות נמי אבל הכא כיון דנטמא ביום מישלם גידול שיער כבר שילם נזירותו ולית ליה כח למסתר דלפני צרעת:
ושמואל אמר סותר את הכל אפי' ע' קמאי:
שם נזירות אחת היא [אבל] מנין שלו ומנין של בנו תרי נזירות מיתקרו ל"א נטמא ביום גידול כגון דאמר הריני נזיר והתחיל ומנה עד עשרים יום ונטמא וסתר את הכל והתחיל למנות נזירות אחרת ומנה עשרה ימים בטהרה ואח"כ נטמא באחד מכל עשרים יום הנותרין להשלים לנזירות:
רב אמר אינו סותר הללו עשרה דאפילו לרבי יוחנן דאמר סותר הני מילי היכא דקאי בנזירות גמור אבל האי דלא איטמי אלא בימי גידול שיער דמשלם נזירות הוא דלכי מצרפי הני עשרה לעשרים קמאי הוו להו שלשים והלכך האי דאהדר איטמי מעשרה ואילך לא הוי אלא תשלומי נזירות ואפי' ר' יוחנן מודה דאינו סותר להנך עשרה אלא כיון דהזה שלישי ושביעי מתחיל למנות מעשרה ואילך עד שלשים:
7 more comments on this page.
Rashi on Nazir 14b · Sefaria
Tosafot
נטמא בימי צרעתו אמר הריני נזיר מהיום והתחיל למנות נזירות [שימי] חלוטו אינו עולה לנזירות וגם אינו סותר כדלקמן בפרק מי שאמר (נזיר דף יז:) ונטמא במת בימי חלוטו לר"ל אינו סותר הימים הראשונים שמנה לנזירותו קודם ימי צרעתו וכשיטהר מצרעתו יגלח ויביא קרבנות מצורע ויחזור וישלים מנין נזירות כמו שפסק ור' יוחנן אומר סותר דהא בנזירות קאי ועדיין לא מנה המאה ולכשיטהר מצרעתו צריך למנות כל ימי נזירותו:
וצריכא לאשמועינן פלוגתייהו בבנו ובצרעתו:
נטמא ביום גידול שיער פי' אמר הריני נזיר שלשים יום וכשמנה כ' מנזירותו גילחוהו ליסטים על כרחו דהשתא לא יוכל לגלח ביום שלשים לנזירות ולהביא קרבנותיו עד אחר שלשים יום מיום שגילחוהו הליסטים דאין גידול פחות משלשים יום והתחיל הל' וכשמנה עשרה סיים נזירותו שהרי תחילה מנה עשרים טרם שגילחוהו הליסטים ואלו העשרים יום האחרונים אינם רק לגדל שיער שיוכל לגלח אחר נזירותו ולהביא קרבנותיו ובהם נטמא והאי דנקט ביום גידול שיער ולא נקט בימי כדנקט לעיל בימי צרעתו לפי [שאי] אפשר שלא יהו נמשכים ימי צרעתו טפי מיום אחד אבל גידול שיער אפשר שלא יאריך עליו אלא יום אחד כגון שגילחוהו ליסטים יום שני לנזירותו דהשתא אינו מוסיף על שלשים אלא יום שלבסוף בעבור גידול שיער:
התם שני נזירות של בנו ושלו וכן נטמא בימי צרעתו נזירות לחוד וצרעת לחוד הכא חדא נזירות הוא וכן נטמא ביום שהוא טהור חד נזירות הוא:
אמר רב חסדא הכל מודים שאם קידש שיער בדם פירוש אם לאחר שנזרק הדם נטמא קודם שגילח וקורא קידוש שיער שלא גילח כדכתיב וקידש ראשו שפירושו יתחיל לגדל ראשו:
אין לו תקנה קס"ד שלא יוכל עולמית לשתות ביין ולגלח כיון שהביא כבר קרבנותיו וכיון דנטמא קודם שגילח ובלא הבאת קרבן לא יוכל לגלח:
אליבא [דמאן] אי אליבא דר' אליעזר כיון דאמר תגלחת מעכבו לשתות יין תוך מלאת הוא כלומר הרי הוא כאילו נטמא קודם הבאת קרבנותיו שהוא בתוך מלאת ולסתור כלומר יחזור ויביא קרבנות כדתנן פרק ג' מינין (לקמן נזיר דף מז.) מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא ר' אליעזר אומר סותר את הכל ופריך בגמרא והאמר ר' אליעזר כל אחר מלאת [שבעה] סותר ומשני מאי סותר קרבנותיו ולאחר [שיטהר] יביא קרבנותיו והאי יסתור דהכא ע"כ לאו דווקא דנטמא ביום שלשים דהא א"ר אליעזר בפירקין לקמן (נזיר דף טז:) דאינו סותר [אלא שבעה]:
אלא אליבא דרבנן האמרי דתגלחת לא מיעכבא לשתות ביין וכיון שהביא קרבנות מותר לטמאות ולשתות בלא תגלחת כלל:
3 more comments on this page.
Tosafot on Nazir 14b · Sefaria
Meiri
מי שנדר נזירות הרבה והתחיל למנות ונצטרע אין הצרעת סותרת המנין שעבר ומ"מ לענין אם ימי הצרעת עולים לחשבון ימי הנזירות אם לאו יתבאר במסכתא זו שימי הסגרו עולין לו אבל ימי חלוטו ושבעת ימי ספירו לכשנרפא אין עולין לו אלא מגלח לצרעתו שהרי תגלחת מצוה היא ומותרת בנזיר כמו שיתבאר ומביא קרבנותיו וחוזר ומשלים מנין נזירותו ומגלח כל שיש שלשים בין תגלחת הצרעת לתגלחת הנזירות ושאר הטמאות כל שנטמא הנזיר בהן אינן סותרות וימי הטומאה עולין לו חוץ מנטמא במת ואם נצטרע וניטמא במת בימי צרעתו סותר את הכל שאעפ"י שאין אותן הימים עולין לו מ"מ אחר שהצרעת לא סתרה כלום ממה שכבר מנה אף ימי הצרעת קרויים ימי נזירות:
יום אחרון של נזירות כגון יום שלשים לנזיר סתם או יום מאה למי שאמר הריני נזיר מאה יום הוא הנקרא יום מלאת וכל שנטמא בו אפילו בסוף היום סתר הכל יום מחרתו והוא יום ל"א לנזירות שלשים או יום ק"א לנזירות מאה הוא הנקרא אחר מלאת או יום הבאת קרבנות טהרה ומצות תגלחת טהרה וכל שנטמא בו קודם הבאת קרבנותיו הקודמת למצות התגלחת בתגלחת טהרה כמו שמבואר במקרא בנזירות מועטת ר"ל של שלשים סותר הכל ובנזירות מרובה סותר שלשים יום וכיצד הוא עושה מזה עליה שלישי ושביעי ומגלח תגלחת טומאה בשביעי ולמחרתו מביא קרבנות טומאה על סדר הכתוב במקראות ומתחיל למנות נזירות שלשים יום ומביא קרבנות טהרה ומגלח תגלחת טהרה ומ"מ אם נטמא ביום זה אחר שנזרק אחד מן הדמים אע"פ שלא נזרקו כלם ושלא גלח אינו סותר כלום אלא מביא שאר קרבנותיו כשיטהר יום מחרתו והוא יום ל"ב לנזירות שלשים או יום ק"ב לנזירות המאה הוא הנקרא יום גדול שער כלומר יום הראוי לגדל בו שער מפני שסתמו נתגלח מאמש ועל יום זה אמרו כאן לדעת ר' יוחנן שהלכה כמותו שאם נזדמן שלא הביא קרבנותיו ולא גלח מאמש וניטמא אינו סותר כלום שהרי נשלם הנזירות לגמרי:
קדש השער בדם ר"ל שניטמא אחר שנזרק הדם קודם גלוח שביארנו שאינו סותר כלום אלא שמביא שאר קרבנותיו כשיטהר אף הוא מגלח באותה שעה שאע"פ שאין התגלחת מעכבת אלא כל שהביא קרבנותיו מותר ביין ובטומאה מ"מ מצוה לגלח אף לאחר זמן מרובה:
Meiri on Nazir 14b · Sefaria
Shita Mekubetzet
נטמא ביום גידול שער כגון סתם נזיר שנצטרע וביום טהרתו מגלח ומביא קרבנותיו וצריך למנות עוד שלשים יום לגדול שער מלבד הימים הראשונים שמנה קודם שנצטרע לפי שאין תגלחת פחות משלשים יום. וכן אם גלחוהו לסטים. הרא"ש ז"ל בפירושיו:
ואפילו לר' יוחנן דאמר סותר כל היכא דקאי בנזירותו עדיין לא השלים כל הנזירות שקבל. וכן אם נטמא בימי צרעתו עדיין לא השלים נזירותו לפי שימי חלוטו אין עולין לו. גידול שער הא משלם נזירות הוא. כבר השלים כל הנזירות שקבל ובהא מודה ר' יוחנן דלא סתר. וא"ת אמאי מיגרע מנטמא יום מאה ואחד שהוא יום התגלחת ואיכא למיגזר אטו נטמא ביום שלשים דסתם נזירות שגם הוא יום תגלחת כדפרישית בפרק קמא. ואף על גב שכבר השלים כל נזירותו הוא סותר שלשים. ויש לומר התם אינו סותר כי אם מדרבנן ואינו סותר הכל כי אם שלשים יום ואינו מביא קרבן טומאה. והכא מיירי לענין סתירה דאורייתא לסתור הכל ולהביא קרבן טומאה. תוספי הרא"ש ז"ל:
ומהדרינן לעולם אליבא דרבנן ומאי אין לו תקנה למצות גילוח פירוש לקיים גילוח כמצותו לדעת שהוא מותר ביין ובטומאה ולא יסתור עוד ולא יביא קרבן טומאה. אבל מצות גילוח הפסיד דמצות גילוח ליתן שערו תחת הדוד ולכשיטהר אין שום דוד של שלמים לפניו. ויש מפרשים דעיקר מצות גילוח כי כתיב באדם טהור כתיב. והאי הכל מודים בדוחק יש ליישבו דאי אמרת דמר' אליעזר ורבנן קאמר אי ר' אליעזר הא יש לו תקנה שיסתור שבעה ויגלח. ואי אמרת הכל מודים רבנן דמודו לר' אליעזר מאי הכל. ואי אמרינן דלר' יוחנן וריש לקיש קאי מה שייך הא בפלוגתייהו. ויש מפרשים דקאי ארב ושמואל דאיפליגו בנטמא ביום גידול שער אם סותר. הכא מודו דכיון דהביא קרבנותיו נסתלק מנזירות ומותר לשתות יין בלא תגלחת ונתבטל מצות גילוח. שיטה:
לוקה על הטומאה אף על פי שאינו סותר אפילו מדרבנן אלא ביום שלשים ואחד אבל ביום שלשים ושנים אינו סותר אפילו הכי לוקה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:
Shita Mekubbetzet on Nazir 14b · Sefaria
Gilyon HaShas
תוס' ד"ה לוקה כו' או ביום ל' ע' לעיל דף ו ע"א תד"ה נטמא ולקמן דף טז ע"ב ד"ה נטמא:
Gilyon HaShas on Nazir 14b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Nazir, daf 14, Amud Bet, about 239 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 113 words
Opens “נִטְמָא בִּימֵי צָרַעְתּוֹ — רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:…”
- Segment 217 words
Opens “רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סוֹתֵר, דְּהָא בִּנְזִירוּת קָאֵי.…”
- Segment 326 words
Opens “וּצְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא אָמַר…”
- Segment 416 words
Opens “וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ,…”
- Segment 524 words
Opens “נִטְמָא בְּיוֹם גִּידּוּל שֵׂעָר. רַב אָמַר: אֵינוֹ…”
- Segment 616 words
Opens “וּשְׁמוּאֵל אָמַר: סוֹתֵר. אֲפִילּוּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר…”
- Segment 713 words
Opens “אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם קִדֵּשׁ…”
- Segment 836 words
Opens “אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר —…”
- Segment 938 words
Opens “אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: נָזִיר שֶׁכָּלוּ…”
- Segment 1040 words
Opens “אִי הָכִי, אַתִּגְלַחַת נָמֵי לִיחַיַּיב, דְּהָא אָמַר…”
Original text
נִטְמָא בִּימֵי צָרַעְתּוֹ — רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: סוֹתֵר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינוֹ סוֹתֵר.
These two amora’im have a similar dispute in the case of one who contracted leprosy during his naziriteship and became impure by coming into contact with corpse during the days of his leprosy. Although the days of his leprosy do not negate the previous days of his naziriteship, they are not counted as part of his naziriteship either. Rabbi Yoḥanan says: Contraction of impurity from a corpse negates the days of naziriteship observed before his leprosy, which means he must start counting afresh once he is purified of leprosy. Reish Lakish says: It does not negate the days he has observed, and he need observe only the remaining days of his naziriteship after his purification.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סוֹתֵר, דְּהָא בִּנְזִירוּת קָאֵי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ סוֹתֵר — צָרַעַת לְחוּד וּנְזִירוּת לְחוּד.
The Gemara clarifies their respective approaches. Rabbi Yoḥanan says the impurity from a corpse negates the days he already observed, since he remains in a period of naziriteship even when he is a leper, as his leprosy does not negate his naziriteship. Reish Lakish says it does not negate the days he observed, since he maintains that leprosy is discrete and naziriteship is discrete. One’s time as a leper is not considered part of his naziriteship.
וּצְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן סוֹתֵר — שֵׁם נְזִירוּת אַחַת הִיא. אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּנָזִיר לְחוּד וְצָרַעַת לְחוּד.
The Gemara comments: And it is necessary to teach this dispute in both cases. As, if it were stated in this first one, with regard to one who became impure during his term of naziriteship for the birth of his son, one might say that it is specifically in that case that Rabbi Yoḥanan said it also negates the days of his standard naziriteship because there is one label of naziriteship that applies to both vows, but in this case, where the leper became impure from a corpse, one might say he concedes to Reish Lakish that it does not negate the days of his naziriteship that he has counted, since a nazirite is discrete and leprosy is discrete.
וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲבָל בְּהָךְ — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, צְרִיכָא.
And conversely, if it were stated only in this case, that of the leper who contracted impurity from a corpse, one might say that it is only in this case that Reish Lakish said it does not negate his days of naziriteship, but in that case, where one became impure while observing the term of naziriteship for his son, one might say he concedes to Rabbi Yoḥanan that it negates the entire period, since they are all days of naziriteship. Therefore, it is necessary for the dispute to be taught in both cases.
נִטְמָא בְּיוֹם גִּידּוּל שֵׂעָר. רַב אָמַר: אֵינוֹ סוֹתֵר. אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר סוֹתֵר — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאֵי בִּנְזִירוּת, גִּידּוּל שֵׂעָר מִישְׁלַם נְזִירוּת הוּא.
In connection with the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish, the Gemara discusses the case of a nazirite who became impure on the day of his hair growth. The case is that of one who contracted leprosy during his naziriteship and then was purified from his condition and shaved, as required of him. At this point he must wait another thirty days so that his hair can grow enough for him to shave it for the end of his naziriteship. If he became impure during this additional period, Rav said: It does not negate the days he previously counted for his naziriteship. The Gemara explains: Even according to Rabbi Yoḥanan, who says that if one became impure during the days of the term of naziriteship for his son it negates the entire period, this statement applies only where he still remains in a period of naziriteship, but the time of hair growth is an addition to his period of naziriteship and is not considered part of the term itself.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: סוֹתֵר. אֲפִילּוּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר אֵין סוֹתֵר — הָתָם שְׁתֵּי נְזִירוּת, הָכָא חֲדָא נְזִירוּתָא.
And Shmuel said: It negates the earlier days. The Gemara explains: Even according to Reish Lakish, who says that becoming impure during the naziriteship for his son does not negate the days of his naziriteship, there it is referring to a case of two distinct terms of naziriteship, a standard one for himself and another for his son. But here it is one naziriteship, since the days he observes for the growth of his hair complete his naziriteship.
אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם קִדֵּשׁ שֵׂעָר בַּדָּם — אֵין לוֹ תַּקָּנָה.
§ Rav Ḥisda said: All concede that if the hair was consecrated during the sprinkling of the blood, he has no means of remedy. That is, if the nazirite had completed his term and brought his offerings, and the blood of the offerings was sprinkled, and he then became impure before shaving, he has no way to shave or to render wine permitted to himself. It has not been permitted through the offerings he brought because he has become impure, and he cannot bring other offerings for this purpose since one may not bring two sets of offerings for the same term of naziriteship.
אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — כֵּיוָן דְּאָמַר תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת, תּוֹךְ מְלֹאת הִיא? וְלִסְתּוֹר! אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן — הָאָמְרִי תִּגְלַחַת לֹא מְעַכֶּבֶת! לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, וּמַאי ״אֵין לוֹ תַּקָּנָה״ — אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְמִצְוַת גִּילּוּחַ.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rav Ḥisda state this halakha ? If one says that it is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, this cannot be, since Rabbi Eliezer said that shaving is indispensable to the completion of naziriteship. The impurity is therefore contracted within the full term of his naziriteship, in which case it would not make sense that he has no remedy; but let it instead negate his days of naziriteship, and he will observe them again, after which he will shave. Rather, perhaps Rav Ḥisda spoke in accordance with the opinion of the Rabbis; didn’t they say that shaving is not indispensable to the completion of naziriteship, which means his impurity occurred when he was no longer a nazirite? The Gemara answers: Actually, Rav Ḥisda ruled in accordance with the opinion of the Rabbis, and what is the meaning of: He has no means of remedy? It means: He has no means of remedy for the mitzva of shaving, i.e., he cannot fulfill the mitzva of shaving in purity as required.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: נָזִיר שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו — לוֹקֶה עַל הַטּוּמְאָה, וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל הַתִּגְלַחַת וְלֹא עַל הַיַּיִן. מַאי שְׁנָא טוּמְאָה דְּלָקֵי — דְּאָמַר קְרָא: ״כׇּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה׳״, לְרַבּוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כְּיָמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת.
§ Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: A nazirite whose days of naziriteship are completed but who has yet to bring his offerings is flogged for the contracting of impurity if he becomes impure from a corpse, like any nazirite who becomes impure, but he is not flogged for the act of shaving, nor for the drinking of wine. The Gemara asks: What is different with regard to impurity that he is flogged for it? It is as the verse states: “All the days that he has consecrated himself unto the Lord he shall not come near to a dead body” (Numbers 6:6). The additional word “all” comes to include the days after the completion of his naziriteship and teaches that they are like the days before its completion with regard to the prohibition against contracting impurity from the dead. Therefore, he is liable to receive lashes.
אִי הָכִי, אַתִּגְלַחַת נָמֵי לִיחַיַּיב, דְּהָא אָמַר רַחֲמָנָא ״כׇּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ״, לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת! וְתוּ, ״כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״, לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כְּיָמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת?
The Gemara asks: If so, let him also be liable to receive lashes for shaving, since the Merciful One states in the Torah: “All the days of his vow of naziriteship there shall no razor come upon his head” (Numbers 6:5). Here too, the word “all” should render the days after the completion of his naziriteship like the days before its completion. And furthermore, with regard to wine as well, the verse states: “All the days of his naziriteship, from anything that is made of the grapevine, from the pressed grapes even to the grapestone, he shall not eat” (Numbers 6:4). Once again, the word “all” should render the days after the completion of his naziriteship like the days before its completion with regard to drinking wine. What is the reason for the difference in halakha between contracting impurity on the one hand, and shaving and drinking wine on the other?