Kiddushin 75b

ר' אלעזר דאמר כותי לא ישא כותית סבר לה כר' ישמעאל כו' לא איתפרש היכא איתמר לא במשנה ולא בברייתא אלא משמעתא דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי דאמרי לקמן שלש מחלוקות בדבר:

גירי אריות הן והרי הן כשאר עובדי כוכבים שנשאו בנות ישראל:

ור' ישמעאל סבר לה כר' עקיבא כו' דהא חייבי לאוין הן הילכך כותי לא ישא כותית דתרוייהו ספיקי ממזרים הם דיש לומר בכל אחד מהם הוא בא מישראלית הנישאת לעובד כוכבים והרי הוא ממזר וזו באה מכותי וכותית מעולם אי נמי איפכא:

אלמנה וגרושה ושבה אל בית אביה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה שיש לו קידושין הוא דאינו פוסלה בביאתו מלשוב:

השתא ממזר הוי הולד:

מיפסיל בביאה מיבעיא ולמה לי האי קרא אלא אין הולד ממזר ס"ל ואע"ג דלא תפסי ליה בה קידושין והא דתנן (לעיל קידושין דף סו:) כל שאין לה עליו קידושין הולד ממזר דוקא ביש לה ולו קידושין ע"י אחרים דומיא דאשת אב דכתיב לא יבא ממזר גביה:

אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות שב"ש אומרים צרת ערוה מתיבמת וב"ה אוסרים ליבם אלא תינשא לשוק בלא חליצה בפ"ק דיבמות (דף יג.):

מודים זה לזה שאין ממזר כו' ובני העושים כב"ש ממזרים לב"ה הן דהוו להו בני אשת אח שלא במקום מצוה שהיא בכרת אבל בני העושים כבית הלל לב"ש אין ממזרים לפי שהן בני חייבי לאוין שנשאת יבמה לשוק בלא חליצה:

ורבי ישמעאל סבר לה כר"ע דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. האריך בקונטרס וצריך פירוש לפירושו מהו האיסור וצ"ל דהיינו מחששא דילמא ממזר בן ישראל ישא כותית שהיא עובדת כוכבים גמורה שהיא מכותי וכותית והיא עובדת כוכבים גמורה מאחר דכותים גירי אריות הן ונמצא שממזר לוקח עובדת כוכבים וא"ת אמאי איצטריך למימר דקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר לימא הולד כשר וכ"ש דאיכא למיחש טפי שלא תנשא לעובד כוכבים ושמא יש לומר אם הולד כשר א"כ הוא הולך אחר העובד כוכבים כדאמר בס"פ דלעיל (קידושין דף סז:) וליכא למיחש לכך אם תנשא לעובד כוכבים אבל השתא דקסבר הולד ממזר א"כ הולך אחר אמו ואיכא למיחש טפי שלא תנשא לעובד כוכבים אי נמי דע"כ סבר ר"א הולד ממזר מדחשיב כותי במתני' בהדי ספיקות דהיינו ספק ממזרת מיהו קשה לפי' הקונטרס דמשמע דבשום ענין כותי לא ישא כותית ולפירושו אם מקבלים עליהם גירות גמור ליכא למיחש למידי שהרי גר מותר בממזרת לכך נראה לר"י לפרש דכי היכי דבנות ישראל נטמעו בהן ה"נ נטמעו בהן בני ישראל וכיון דקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר איכא למיחש שמא אחד מהן ישראל גמור שנולד מישראל וישראלית והאחד שמא ממזר הוא מעובד כוכבים שבא על בת ישראל וא"ת היכא אשכחן דקסבר ר"ע עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר לא אשכחן בשום דוכתא אלא משום דאמר (יבמות דף מט.) יש ממזר מחייבי לאוין בשלמא עבד אית ביה לאו דלא יהיה קדש (דברים כ״ג:י״ח) אלא עובד כוכבים היכן מצינו לאו בביאתו אדרבה ב"ד של שם גזרו עליו כדכתיב (בראשית ל״ח:כ״ד) הוציאוה ותשרף ואין סברא לומר דעשה מיהא אית ביה מההוא קרא דהוציאוה ותשרף וכדר' ישבב דאמר (לעיל קידושין דף סח.) מן הכל היה עושה ר' עקיבא ממזרים ואפי' מחייבי עשה אין סברא לומר כן דכר' ישבב קאמר מאחר שאינו מפורש ואי משום דכתיב (דברים ז׳:ג׳) בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך היינו אזהרה לתפיסת קידושין אבל אזהרתו לביאתו לא שמעינן וצריך לומר דכיון דאין קידושין תופסין בהן הוי ממזר דהא בהא תליא כדפי' בס"פ האומר (לעיל קידושין דף סז:) מיהו קשה דהל"ל אליבא דר"ע דומיא דאנוסת אביו דלדידיה לא תפסי קידושי הא לאחריני תפסי שהרי ר"ע מאנוסת אביו יליף דיש ממזר מחייבי לאוין בס"פ החולץ (יבמות דף מט.) דמוקי לא יגלה כנף אביו באנוסת אביו וא"כ הוה ליה למימר דאין ממזר אלא דומיא דאנוסת אביו דכה"ג אמרינן לשאר תנאים דקסברי באשת אב הכתוב מדבר בעינן דומיא דאשת אב דלדידיה לא תפסי בה קידושין הא לאחריני תפסי וי"ל דעל כרחך ר"ע לא בעי דומיא דאנוסת אביו שהרי קסבר ר"ע יש ממזר אפי' מחייבי לאוין דלאו דשאר כגון עמוני ומואבי ואין בהן דומיא דאנוסת אביו שהוא לאו דשאר פירוש דקורבה אבל רבנן בעו דומיא דאשת אביו לכל מילי:

השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא ואם תאמר תקשה דר' יוחנן אדר' יוחנן דהא שמעינן לר' יוחנן דאמר בפרק החולץ (יבמות דף מד:) עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וא"כ אלמנה וגרושה ל"ל השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא ואר"י הא דמצריך ר' יוחנן משום ר' ישמעאל אלמנה וגרושה היינו אליבא דר' ישמעאל רביה וליה לא ס"ל ורבינו שמשון מקוצי פירש דלאו הא בהא תליא ואפשר דליהוי ממזר ואפ"ה אינו פוסל בביאתו דאל"כ בפרק אלמנה לכ"ג (יבמות דף סט.) דך לר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ומאי כי תהיה לאיש זר כי תבעל אלמנה וגרושה ל"ל פירוש בשלמא לשאר תנאים דאמרי דקידושין תופסין בחייבי לאוין ודרשי כי תהיה הכי אמר רחמנא הנך דאית בהו הויה ומפקי מהאי קרא דנבעלה לפסול לה שפסלה מן הכהונה אבל עובד כוכבים ועבד דלית בהו הויה לא אתו מהאי קרא ולדידהו איצטריך שפיר אלמנה וגרושה לעובד כוכבים ועבד כדפרשי' הכא משום ר' ישמעאל אלא לר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ודריש כי תהיה לאיש זר כי תבעל לאיש זר כמו שאר פסולים וא"כ אלמנה וגרושה ל"ל והשתא לא קשה מידי דר' יוחנן אדר' יוחנן דאע"ג דאית ליה כר' עקיבא בעובד כוכבים ועבד דהוי הולד ממזר מיהו לא סבר כוותיה בשאר חייבי לאוין ודריש שפיר כי תהיה דאית בהו הויה כמו רבנן דר' עקיבא וא"כ איצטריך אלמנה וגרושה לעובד כוכבים ועבד מיהו הלשון ק"ק דקאמר השתא ממזר הוי כו' הוה ליה למימר אלמנה וגרושה למה לי כדאמר בפרק אלמנה (שם דף סט.) ונראה ליישב הכי השתא ממזר הוי בעובד כוכבים ועבד כמו שאר פסולין שיפסול בביאתו מיבעיא כמו בשאר פסולים דכי תבעל וא"כ אלמנה וגרושה ל"ל מכי תבעל נפקא והר"ר שלמה מטריווא"ש מיישב הכי השתא ממזר הוי בעובד כוכבים וא"כ ביאתו ביאה ולא הוי כביאת בהמה דהולד אין ממזר מיפסיל בביאתו מיבעיא כמו שאר פסולין:

שאין ממזר אלא מאיסור ערוה וענוש כרת פירוש א"כ לא סבר ר' אלעזר כר"ע ואע"ג דיש תנא התם (דף מד:) דסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ולא סבר כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין מיהו הלשון דקאמר הכא שאין ממזר אלא מאיסור ערוה וכו' משמע דוקא מהני אבל עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אין הולד ממזר ולעיל כי פריך ומי סבר ליה כר"ע והאמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל כו' הוי מצי לשנויי דאע"ג דר' ישמעאל לא ס"ל כר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין אפ"ה מצי סבר דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר והא דלא תריץ ליה הכי משום דאשכחן דר' אלעזר לית ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר לא חש לתרץ דברי ר' ישמעאל דהא לא מייתי ר' ישמעאל אלא משום דבריו של רבי אלעזר:

ורבי ישמעאל ס"ל כר"ע דאמר כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. פי' ומאותם כותיים יש שאבותיהם נשאו בנות ישראל והוו להו ממזרים. ויש מהם שאבותיהם נשאו מינן והוו להו כותים ואי שרינן כותיים בכותית אפשר דהוו להו עכו"ם בממזר שהוא אסור. ואיכא למידק למה לן לאוקמה כר"ע כ"ש דאי ס"ל לרבי אליעזר דעכו"ם הבא על בת ישראל הולד כשר דהוי עדיף טעמיה טפי דאי שרינן כותי בכותית הוה ליה עכו"ם בבת ישראל דחמיר איסוריה מעכו"ם בממזרת. ויש שתירצו דכי אמרינן גירי אריות הם היינו כותים ראשונים אבל זרעם גרים גמורים שנתגיירו אחרי כן הלכך אותם ראשונים שנשאו בת ישראל אי אמרת דזרעם ממזר הוו להו בניהם דהשתא ממזרים וכי מינסבו לכותיים שנשאו אבותיהם מינן והם היו גרים הוו להו גר בממזרת ואסור דרבי אליעזר כרבי יהודה סבירא ליה אבל אי אמרת דעכו"ם הבא על בת ישראל הולד כשר בני אותן שנשאו מינן הם גרים שנתגיירו ואידך שנשאו בנות ישראל בניהם ישראל והוו להו כותים בכותי גר בישראל דשרו לכ"ע:

ולא נהירא שהרי לא מצינו לכותיים שנתגיירו בטהם אח"כ וכי תימא דכיון שמלין וטובלין ומקבלין עליהם מצות זהו גירותן הא ליתא חדא דהא לא טבלי בפני ג' וגר שמל ולא טבל כאלו לא מל וליכא למימר מי לא טבלי לנידותן ולקירויין לפי דפרישנא לעיל ותו דמילתא סתם אפילו היה בפני כמה מישראל לא תלינן ליה במילה לשם גירות אדרבה אמרינן דלשם הר גריזים הוא כדאמרינן במסכת ע"ז אל ימול כותי מפני שהוא מל לשם הר גריזים ולא מצינו בשום מקום בגמרא דמוכח דהדר ואגייר אדרבה כל מקום שנחלקו בהם תנאים אם הם גירי אמת. או גירי אריות לדורם נחלקו ולא לכותיים ראשונים והכי מוכח בכל דוכתא. אבל הנכון דתלמודא משמע ליה השתא דרבי אליעזר דאסר כותי בכותית משום ספק ממזרת הוא ולא משום עכ"ום בישראל מדקתני ליה במתניתין בהדי שתוקי ואסופי ומשום הכי מהדרינן לאוקמה ככ"ע דהוה ליה חשש עכו"ם בממזרת ואפילו בא להתגייר לפנינו עכשיו אין להם תקנה דומיא דשתוקי ואסופי ואלו הוה חששא משום עכו"ם בממזרת הוי ליה תקנה לישא כותי בכותית אם באו ונתגיירו בפנינו א"נ אפשר דגמרא גמירא ליה דבהא דכותי לא ישא כותית רבי ישמעאל ור"ע שייכי בה וכדאמרינן לקמן ג' מחלוקת בדבר אלא דהשתא אנשויה לגמרא דידהו וקס"ד דמאי דשייך ר"ע בהא היינו דקסבר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר עד דשקלינן וטרינן ואדכרי' דג' מחלוקת בדבר מיהו למאי דקס"ד השתא אפשר דהוי טעמא דר"א משום עכו"ם בממזרת אי נמי משום גר בממזרת שהיו בהם מקצת שנתגיירו בלב שלם והם ובניהם גרים או משום דסברינן שנתערבו בהם כהנים כשרים כשנשאו מינם והם ישראלים כשרים ואתו לאיערובי באידך דבניהם ממזרים והוי ישראל בממזר. אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרת הבת דב"ש סברי דזקוקה ליבם ועולה ליבם ואי תנסב לשוק בלא חליצה הוי יבמה לשוק וב"ה סברי דפטורה מן החליצה ומן היבום וקיימא באיסור אשת אח מודים ב"ש לב"ה שאם נשאת לשוק בלא חליצה שאין הולד ממזר דיבמה לשוק בלאו ואין ממזר מחייבי לאוין מיהו ולד אח שיבמה לזו לב"ה ממזר גמור הוא כאשת אח דעלמא:

אמר רבי יוחנן אריב"ל ג' מחלוקת בדבר י"מ דה"ק גמ' גמירא לה דג' מחלוקת בדבר מה טעם כותי לא ישא כותית דר' ישמעאל סבר כותים גירי אריות הן ונטמעו בהם כהנים פסול שהם ישראל כשר וה"ל עכו"ם בישראל ור"ע סבר דכותים גירי אמת הן אלא שמתירין יבמ' נשואה לשוק ובניהם ממזרים דיש ממזר מחייבי לאוין וה"ל גר בממזרת או כהן בממזרת שהרי נטמעו בהם כהנים כשרים ויש מהם שנשאו מינם ור"א אסור נמי משום גר בממזר לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין ושרו אשת איש לעלמא ובניהם ממזרים. ואחרים פירשו דג' מחלוקת בפסול שיש בכותיים ור' אליעזר אסר כותי בכותית מטעמא דאמרי ור"י ור"ע איירי בפסול כותיים לחוד ומאיזה טעם פסלם ר' אליעזר וסיעתו אבל אינהו לא מיירי כלל בעיקר דינא אם נושא כותי אם לאו ואפשר דאינהו סבירא להו דכותי נושא כותית כרבי יוסי דגר מותר בממזרת דאף על גב דיש בהם כהנים כשרים ולר"ע אפשר דפגע ישראל בממזרת קסבר דאפילו הכי לא החמירו לאסרה מפני ספק זה דהא קיי"ל דמדאורייתא ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק יבא וקהל ודאי הוא שלא יבא הא בקהל ספק יבא ואפילו ספק בודאי שרי מדאורייתא בהא דהכא דאוקימנא אדינא דאורייתא דקהל ספק וממזר ספק הם דלא החמירו חכמים אלא בספק עם ודאי והיינו טעמא דר' ישמעאל דלא חייש לעכו"ם בישראל מספיקא תדע דהא ר"י אוסר גר בממזרת וא"ה שרי שתוקי ואסופי בממזרת כדקתני כל האסורין לבוא בקהל מותרין לבא זה בזה ובכללא גר עמוני ומואבי אפילו לר' יהודה כדפרישית לעיל ומותרין אינהו שתוקי ואסופי בממזרת הלכך לר' ישמעאל ורבי עקיבא נמי כותי בכותית דהוי ספק בספק שרי דאוקמוה אדין תורה כדסבר רבי יהודה דאוקים שתוקי בממזר ודאי אדין תורה והלשון הזה נראה יותר נכון מפיק דלא שמעינן האי סברא דכותי לא ישא כותית אלא לרבי אליעזר בלחוד ואיהו נמי דקתני ספקן בספקן אסור:

צרת ערוה פטורה מן החליצה ומן היבום מפני שצרתה שהיא ערוה פוטרתה ומכיון שהיא פטורה מותרת לכל אדם ויבמה עליה בכרת שהרי היא אשת אח שלא במקום מצוה ואם הוליד ממנה הולד ממזר ודין יבמה לזיקת חליצה או יבום לא סוף דבר בנשואה אלא אף בארוסה כמו שיתבאר במקומו ושומרת יבם שנשאת לאחר אע"פ שקדושיה ספק אין כאן סרך ממזרת כלל כמו שביארנו בפרק שלישי:

תוס' בד"ה ורבי ישמעאל כו' לימא הולד כשר וכ"ש דאיכא למיחש טפי שלא כו' עכ"ל דבריהם צריכין עיון דמשמע מתוך קושייתם דהא דקאמרינן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר היינו דכשר ממש ואף שלא יתגייר משום דאמו ישראלית היא דאל"כ מאי קאמרי דאיכא למיחש שלא תנשא לעובד כוכבים הא הולד נמי עובד כוכבים הוא וכן נראה מפרש"י לקמן הא דפריך גבי עבד ושפחה נתערבו בהן ניתני חדא דע"כ עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כו' ואי אינו כשר אלא ע"י שנתגייר הגר ונשתחרר העבד הרי יש לחוש בעבד שנתערב בהן כמו בשפחה וא"כ הוא מאי תירצו בזה י"ל אם הולד כשר כו' וליכא למיחש כ"כ אם ינשאו לעובד כוכבים כו' ובדפוסים חדשים הגיהו דליכא למיחש לכך אם ינשאו כו' וכוונת הגה"ה זו דלפי תירוצם לית לן למימר דהולד כשר ממש אלא שהוא כשר אם נתגייר ונשתחרר אח"כ ולא הוי ממזר וכן הוא לשון פסקי תוספות עובד כוכבים הבא על בת ישראל הולד כשר והוי עובד כוכבים עכ"ל וכן נראה מפרש"י בס"פ האומר גבי גר ע"ש אבל הוא דחוק דלא ה"ל להאריך בתירוצם כ"כ אלא דהל"ל דהולד כשר אינו ממש אלא אחר שנתגייר גם בכל דפוסים ישנים ובת"י כתוב כהאי לישנא וליכא למיחש כל כך אם ינשא כו' אבל השתא איכא למיחש טפי כו' דמשמע דאי נמי הולד כשר איכא למיחש במקצת ולא כ"כ כמו בהולד ממזר ואם נאמר דאינו כשר אלא עד לאחר שיתגייר הרי ליכא למיחש למידי דעובד כוכבים נושא עובדת כוכבים ונראה לפרש דבריהם דגם בתירוצם ס"ל כהך סברא דפרש"י לקמן דהולד כשר ממש קודם שיתגייר וישתחרר וכן מוכיחין דברי טור אה"ע סימן ז' ע"ש וה"ק ע"פ מ"ש בס"פ דלעיל דעיקר הקפידה דכי יסיר הוא בבן בתך מן העובד כוכבים שקרוי בנך אבל בן בנך הבא מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך והשתא ניחא דאם הולד כשר אין לחוש כ"כ לכי יסיר שהרי הוא בנו שהולך אחריו אבל אם הולד ממזר לא שדינן ליה בתר עובד כוכבים אלא בתר אמו שדינן ליה וכיון שבעבירה נולד הוי ממזר דהכי קאמרי' לעיל ס"פ האומר כן נ"ל ליישב דברי התוספות ואיך שיהיה דברי רש"י סותרין דלקמן מוכח מפירושו דהולד כשר ממש קודם שיתגייר וישתחרר ומפירושו בסוף פרק האומר לא משמע כן וצ"ע:

בא"ד הל"ל דאין ממזר אלא דומיא דאנוסת אביו כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה השתא ממזר כו' ואור"י הא דמצריך רבי יוחנן כו' וא"כ אלמנה וגרושה למה לי כו' דלאו הא בהא תליא כו' דאל"כ בפרק אלמנה לכ"ג כו' פי' בשלמא לשאר תנאי כו' עכ"ל כצ"ל מהא דניחא ליה לתלמודא לשאר תנאי לא מוכח מידי דאימא נמי מכח הך סברא דהכא והא בהא תליא ומשום דלשאר תנאי לא הוה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר איצטריך שפיר אלמנה וגרושה לאשמועינן (דגר) [דעובד כוכבים] ועבד פוסל בביאה אלא דעיקר ראיית התוספות מהתם מדאיצטריך למימר לר"ע ומאי כי תהיה כי תיבעל ואי הא בהא תליא כדמשמע הכא לא הוה איצטריך ליה אלא כיון דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר מיפסל בביאה מבעיא וק"ל:

בא"ד והשתא לק"מ דר"י כו' מיהו לא סבר כוותיה בשאר חייבי לאוין כו' עכ"ל הכא ה"ל לאקשויי דא"כ הוא מאי פריך לרבי ישמעאל דאימא נמי רבי ישמעאל ס"ל הכי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כר"ע אלא דבחייבי לאוין לא ס"ל כר"ע ודריש שפיר כי תהיה וגו' כמו רבנן כמ"ש התוספות לרבי יוחנן אלא שסמכו קושיא זו בסמוך לקמן לפי מה שהביאו שם דאיכא גם תנא התם דס"ל הכי ודו"ק:

בד"ה ר"א אומר כותי כו' ס"ל כר' ישמעאל וכו' לא איתפרש היכא כו' עכ"ל. אמנם כן לענ"ד אחר בינותי בספרים יגעתי ומצאתי שדברי ר' ישמעאל בזה ממקומו מוכרע והיינו ממאי דקאמר ר' יוחנן בסמוך משמיה דעכו"ם ועבד שבאו על כהנת לוייה וישראלית פסלוה וביבמות פ' אלמנה לכ"ג דף ס"ח מייתי הש"ס ברייתא דבן תשעה ויום אחד גר עמוני ומואבי כותי ונתין חלל וממזר פסלוה והיינו כר' ישמעאל כדאיתא שם להדיא בפרש"י בד"ה כותי ונתין ושם ע"ב בד"ה אי הכי ע"ש דהא דקתני התם עכו"ם היינו כותי וא"כ ע"כ ס"ל דכותים גירי אריות הן ונהי דבתוספות שם בד"ה עכו"ם ועבד מקשה ר"י דכל היכא דקתני כותי לאו בתורת כותי מייתי לה אלא לפסולא בעלמא כי האי דתנן אלו הן הספיקות שתוקי ואסופי וכותי. אמנם למאי דפרישית אדרבא פרש"י דהתם מוכרח דכותי בתורת עכו"ם מייתי לה דאי מטעם חשש ממזרות לא הו"ל למיתני התם בהדי הנך דפסלי בביאתן מתרומה ומכהונה מדאורייתא ולענין ספק ממזרות הא קי"ל דממזר ספק יבא ולא מיתסר אלא מדרבנן משום מעלה דיוחסין בעלמא אע"כ דהתם מתורת עכו"ם נקיט לה והיינו ע"כ כרבי ישמעאל מיתוקמא דאמר נמי התם ומייתינן לה בשמעתין דביאת עכו"ם פסולה מדאורייתא וא"כ ע"כ ס"ל לר' ישמעאל דגירי אריות הן כנ"ל נכון בעוה"י ודוק היטב ועיין עוד בסמוך:

שם גמרא ור' ישמעאל ס"ל כר"ע דאמר עכו"ם ועבד כו' וקשיא לי טובא מאי הוצרך רב דימי לכך דס"ל כר"ע הא רב דימי גופא מסיק בס"פ אלמנה לכ"ג דאפילו רבנן מודו בעכו"ם ועבד דהולד ממזר וה"נ א"ר יוחנן התם ע"ש ולענ"ד נראה ליישב דבלא"ה הא דמסיק רב דימי דר"א ס"ל כר"י ור"י ס"ל כר"ע לשון מיותר הוא ולא אשכחן לשון כזה בש"ס דבפשיטות מצי למימר דר"א ס"ל כר"י וס"ל לר"א נמי כר"ע דבכה"ג אמרינן בכמה דוכתי בלשון הש"ס אע"כ דרב דימי לקושטא דמילתא הוה שמיעא ליה דרבי ישמעאל ס"ל כר"ע ולענ"ד נראה עוד דכולה מילתא דרב דימי סמיך אברייתא דסנהדרין פרק ד' מיתות דף נ"א דקתני התם אין לי אלא ניסת לכהן ניסת לכותי חלל וממזר ונתין מנין כו' ואיכא מאן דמוקי להך ברייתא התם כרבי ישמעאל ע"ש ובע"כ דלכ"ע נמי מיתוקמא כר"א מדאמרינן התם יכול אפילו פנוייה ומוקי לה כר"א דאמר פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה ואמרינן בעלמא דלא אשכחן שום תנא דאמר פנוי הבא על הפנוייה עשאה זונה אלא רבי אלעזר ובע"כ נמי דהך ברייתא דסנהדרין לא מיתוקמא אלא כר"ע דדריש ווי"ן כמו שפרש"י שם להדיא א"כ לפ"ז ע"כ דר"א ור"י ור"ע ס"ל כהדדי ולפי מאי דפרישית בסמוך דר' ישמעאל ע"כ ס"ל דכותים גירי אריות הן מברייתא דפרק אלמנה לכ"ג א"כ ממילא דר"א דסנהדרין דס"ל כר"י ור"ע נמי הכי ס"ל ומהכא דייק רב דימי למילתא ומתוך מה שכתבתי נתבאר דמה שכתבו התוספות בספ"ק דיבמות דף ט"ז ע"ב בד"ה אמוראי נינהו דמסוגיא דהכא מוכח דליכא למ"ד דהוי ממזר מכותי ועבד אלא מאן דס"ל כר"ע דאין קידושין תופסין בחי"ל ולא כסוגייא דס"פ אלמנה לכ"ג ולמאי דפרישית אין הכרע מסוגיא דהכא דהא אכתי תקשי דרב דימי אדרב דימי גופא אע"כ כדפרישית. ואכתי איכא לברורי דהיאך אפשר לומר דברייתא דסנהדרין פרק ד' מיתות מיתוקמא כרבי ישמעאל וכר"א ור"ע וס"ל דכותים גירי אריות הן דא"כ היאך קתני התם ניסת לכותי מנין ות"ל דאין קידושין ונשואין תופסין לו בה וכמו שהרגיש שם רש"י ז"ל בזה והוכרח לתרץ דאף למ"ד אין קידושין תופסין בחייבי לאוין היינו בלאוין דשאר דוקא וא"כ אי ס"ד דכותים גירי אריות הן הא ודאי דלכ"ע אין קידושין תופסין אע"כ דכותים לאו משום דחשש נכרים איירי אלא משום חשש ממזרות והדרא קושיא לדוכתא:

אלא דהשתא אמינא מילתא דשווייה בכולה לפי מה שכבר הקשיתי מאי דוחקא דרב דימי לאוקמי בכל הני אוקימתי ותיפוק ליה דאליבא דר"א דקיימי' הכא שמעינן ליה בפשיטות דכותים אין בקיאין בדקדוקי מצות וא"כ מילתא דפשיטא דאשכחן בהו חשש ממזרים ומש"ה כותי לא ישא כותית אע"כ דעיקר מילתא דרב דימי בעלמא איתמר והיינו דאסוגיי' דסנהדרין נמי קאי דאיירי אליבא דד' אלעזר כדפרישית והתם לא מיתוקמא מחשש ספק ממזרות דא"כ למאי קתני ניסת לכותי מניין והיינו משום דמחוללת ועומדת היא כדמסקינן התם ואילו משום חשש ספק ממזר אינה מחוללת ועומדת דהא קי"ל ספק ממזר שרי מדאורייתא אלא דר"א מחמיר משום מעלה דיוחסין בעלמא וא"כ אין זו מחוללת ועומדת ומשום חשש נכרי נמי ליכא לאוקמי דא"כ לא שייך למיתני ניסת לכותי דהא אין קידושין ונשואין תופסין בה אע"כ דהני תרי טעמי צריכי אהדדי והיינו לפי מה שכתוב בחידושי הריטב"א ז"ל בשם גדולי הקדמונים דהא דאמרי' כותים גירי אריות הן היינו כותים הראשונים שנתגיירו בבירור לשם אישות מה שאין כן בבניהם לא שייך לומר גירי אריות דמסתמא נתגיירו בלב שלם דאטו מי לא טבלו לקריין ולנידתן כמו שהארכתי בזה במקום אחר לדקדק על לשון הריטב"א ז"ל בזה וא"כ האידנא לא נפקא לן מידי בכותים הראשונים אי גירי אריות היו או גרים ממש אי לאו משום דמאן דס"ל הראשונים גירי אריות היו וא"כ משנשאו ישראלית נעשו בניהם ממזרים וכמו שאבאר עוד בזה בלשון התוס' בסמוך והשתא אתי שפיר ברייתא דסנהדרין כיון דבלא"ה לא נקיט התם ניסת לכותי אלא אגב גררא דאינך א"כ איירי שפיר באותן הכותים שנולדו בודאי מבנות ישראל דהו"ל ממזרין ודאין והא גופא קמל"ן עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר משא"כ אי הוי טעמא דר"א לפי שאין יודעין בטיב גיטין וקידושין לא שייך לומר כן נמצא דלפ"ז כל דברי ר' דימי עולין בקנה א' כפתור ופרח בעזה"י ובסמוך בלשון התוספות אבאר עוד בזה בענין יותר נכון ודו"ק:

תוספות בד"ה ור' ישמעאל ס"ל כר"ע כו' וצריך פירוש לפירושו מהו האיסור כו' עד ומיהו קשה לפ"ה דמשמע כו' ולפירושו אם מקבלין עליהם גירות כו' עכ"ל. כל דבריהם בזה נמשן לפירושם בדיבור הקודם דפשיטא להו טובא דלר"א גר מותר בממזרת וא"כ לפמ"ש דלשיטת רש"י ס"ל לר"א גר אסור בממזרת אין מקום לקושייתם:

אמנם בלא"ה נ"ל דאף לפי שיטתם לא קשה מידי בהא דקפסיק ותני כותי לא ישא כותית ולית להו תקנתא ע"י שיתגיירו מחדש דהא ליתא דכיון שנתערבו בהם ממזרים הרבה בכותים שוב אין מקבלין אותן כדאיתא בספ"ק דיבמות גבי מקבלין גרים מתרמוד דדייק הש"ס התם דע"כ כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ומש"ה קפסיק ותני אפי' מתרמוד משא"כ למ"ד הולד ממזר אין מקבלין גרים מתרמוד וא"כ ה"נ דכוותיה לגמרי דכיון דהכותים גירי אריות היו ונשאו מבנות ישראל דהו"ל כממזרים שוב אין מקבלין אותם כלל שלא יתערבו בישראלים וע"ש בתוס' ספ"ק דיבמות ותראה שדברי נכונים בזה ולדעתי צ"ע גדול ליישב סברת התוס' כאן דקשיא להו שיתגיירו ועוד דכיון שאין לכותים תקנה לישא שום אשה אלא ע"י גירות א"כ מאן יימר דהנהו נמי בלב שלם מתגיירין וה"ל גרים שלא לשם שמים ומנהג אבותיהם בידיהם וצ"ע בעיקר דבריהם בהא דולד כשר אי הוי כישראל או ככותי שהאריך בהם מהרש"א ז"ל ולענ"ד במחילה מכבוד תורתו שדבריו דחוקין אלא דקושטא דמילתא לא ברירא להו להתוס' הך מילתא ובקושייתם הוי משמע להו בפשיטות דהולד כשר לגמרי ודינו כישראל ובתירוצם ע"כ רוצין לומר מסוגייא דהכא שדינן כעובד כוכבים עד שיתגייר ועיין מה שכתבתי בזה בס"פ האומר דרש"י ז"ל נמי לא כתב שם שצריך להתגייר אלא דעיקר פירושו שם אליבא דרבינא כמו שהארכתי שם ע"ש ודוק היטב:

בד"ה השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא וא"ת תיקשי דר' יוחנן אדר"י עד סוף הדיבור. ובירושלמי ס"פ אלמנה לכ"ג מקשה באמת דרבי יוחנן אדר' יוחנן מהא מילתא גופא דשמעתין ומשני להדיא הא דידיה הא דרבי' ולכך לא רציתי להאריך בזה מיהו במה שכתבו התוס' בשם רבינו שמשון מקוצי דלאו הא בהא תליא יש לי לדקדק הא ודאי הא בהא תליא לפי מאי דאמרינן לעיל בגמרא בעמוד הקודם בפלוגתא דרבנן ור' יוסי ורשב"ג דקחשיב כל הנך בברייתא שאם בא עליה א' מהפסולים פסלוה והיינו כל הנך דברייתא דאלמנה לכ"ג וקאמר ר' יוסי כל שזרעו פסול ורשב"ג קאמר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו ומסקינן לעיל מאן מיקל מכולהו רשב"ג וקאמר דכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו וא"כ לפ"ז משמע להדיא דלכ"ע כל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו וכמו שפירש"י לעיל דשני חילולין במשמע וכדפרישית לעיל וא"כ כיון דלענין איסור חללים גרידא אמרינן דכל שאינו נושא בתו אינו נושא אלמנתו כ"ש דהיכא דבתו אסורה משום איסור ממזרות כ"ש דאלמנתו אסורה וא"כ מקשה הכא שפיר השתא ממזר הוי מיפסיל בביאתו מיבעיא ומה שהביא מסוגיא דפרק אלמנה נמי יש ליישב לפ"ז ואין להאריך כאן יותר בסוגייא דהתם ולענ"ד שדברי רבינו שמשון מקוצי בזה צריכין עיון ודו"ק:

גמרא אלא כי אתא רבין אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כו' שלשה מחלוקות בדבר ר' ישמעאל סובר כו' ור"ע סובר כו'. לכאורה אין לכל זה הכרח מחמת שקלא וטריא דשמעתין אלא דהכי גמירא להו לר"י ורבי חנינא וריב"ל דג' מחלוקות בדבר וכדמשמע לעיל מלשון רש"י בד"ה ר' אלעזר וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו:

אמנם לענ"ד לפי מאי דפרישית לעיל יש לי לומר דאשקלא וטריא דלעיל קאי דממילא שמעינן לכולהו פלוגתי דג' מחלוקות בדבר וה"ק ר' ישמעאל ור"ע ור"א דכל אחד מינייהו איירי בדין איסור הכותים וכל חד טעמא דנפשיה קאמר דלפמ"ש לעיל במילתא דר' דימי היינו כמ"ד בסנהדרין בפרק ד' מיתות דברייתא דהתם מיתוקמא כר' ישמעאל משא"כ הנך אמוראי דהכא סברי כמסקנא דפרק ד' מיתות דמסיק רבא גופא דמיתוקמא כרבנן דר"י והיינו כר"ע כדמשמע התם מפירש"י ותוס' וא"כ שפיר קאמרי הכא קאמרי הכא דג' מחלוקות בדבר דר' ישמעאל ע"כ ס"ל גירי אריות הן והיינו כדשמעי' ליה בברייתא דפרק אלמנה לכ"ג דקתני כותי ומיתוקמא כר"י וע"כ לאו משום חשש ממזרים כדפרישית דהא ספק ממזר שרי מדאורייתא אע"כ דמשום גיורת נקיט ליה דגירי אריות הן ופסולייהו ע"כ משום דכהנים פסולין נטמעו בהם והו"ל ממזרין ומש"ה לא מהני בהו גירות כדפרישית ור"ע דאיירי נמי בכותים בפרק ד' מיתות דקתני ניסת לכותי א"א לומר דאיירי מספק עכו"ם דא"כ היאך קתני ניסת לכותי הא אין קידושין תופסין בהם אע"כ ס"ל דגירי אמת הן ולא מיפסלו אלא משום חשש ממזרות והיינו באותן שהיו ממזירין ודאין שבאו מאותן הכותים שהיו מייבמין ארוסות ופטרו הנשואות וכדאשכחן נמי כה"ג ביבמות פ"ק שהיו שני משפחות בירושלים ע"ש וא"כ אפשר דבכותים נמי הוי משפחות ידועות בכך דודאי איכא נמי כותים דאחזקו כמבואר אצלינו בגיטין באריכות והא דנקיט התם ניסת לכותי היינו לאשמעינן הא מילתא גופא דיש ממזר מחייבי לאוין כדפרישית לרבי ישמעאל ליכא למימר הכי דהא ע"כ ס"ל קידושין תופסין בחייבי לאוין דדריש ביבמות כי תהיה לאיש זר לענין קידושין דמש"ה מצריך קרא לכותי ועבד משא"כ ר' אלעזר דשמעתין דאמר כותי לא ישא כותית וקחשיב להו נמי במתניתין בהדי ספק ממזרות כמ"ש התוס' בד"ה ור"א א"כ ליכא למימר דס"ל כר"י דגירי אריות הן דא"כ אין זה ענין לספק ממזרות אלא ספק אם כותי עכו"ם נושא כותית ישראלית מהכהנים שנתערבו וליכא למימר נמי דסבירא ליה כר"ע דהא ע"כ לר"א אין ממזר מחייבי לאוין שמעינן ליה בשמעתין אע"כ דטעמא דר"א לטעמא דאין בקיאין בטיב גיטין וקידושין כדשמעינן ליה להדיא במצת כותי הרי לפנינו דע"כ שלשה מחלוקות בדבר ר"י ור"ע ור"א כן נ"ל נכון בעזה"י ודוק היטב: