Commentary page
Taanit 9b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerTaanit 9b
Taanit 9b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 473 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
אקרויה היו מקרין אותו מקרא זה בחלום ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים משום דמכספי ליה:
קבל עליו רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד:
יכול לכל כלומר יכול אין נותן מטר אא"כ הכל צריכין לו:
ת"ל לאיש אפילו בשביל אחד:
אי לאיש יכול לכל שדותיו כלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו:
ת"ל שדה אפי' אינו צריך אלא בשדה אחד:
אי בשדה יכול עד שיצטרך לכל השדה ת"ל עשב אפילו אינו צריך אלא לעשב אחד (עשב) בשביל ירק אחד יורד עליו מטר:
וסייר מעיין:
22 more comments on this page.
Rashi on Taanit 9b · Sefaria
Tosafot
תלמוד לומר עשב פי' שאם לא יהיו צריכים אלא לעשב אחד ירד על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו:
נהילא מקמי מיטרא פי' גשם דק וסימנך מהולתא פירוש שמתחילה יוצא הפסולת ואח"כ הסולת פירוש שלא היו עושין כמו דעבדינן האידנא היו כותשין החטין במכתשת עד שנקלף כל הסובין מעל החטים וכי הוו מרקדין על גבי נפה היה הפסולת הסובין שעליו יוצא לכתחילה ואחר כך היה יוצא הסולת:
אתי מיטרא גשמים יורדין לרוב ואין פוסקין מהר אבל בא מטר תחילה ומתחילין דקין לבא פוסקין מיד:
חריא דעיזי פי' ריעי של עזים שבתחילה ריעי גדול וכשהיא פוסקת מתרזת זבל דק:
ואמר רבי יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כר' יהושע פי' כרבי יהושע דאמר כל העולם כולו ממים העליונים הם שותים דאי כרבי אליעזר הא אמר מימי אוקיינוס הוא שותה:
Tosafot on Taanit 9b · Sefaria
Rabbeinu Chananel
כי הוה מפטרי מיניה אמר להו ניזולו רבנן בשלום:
רב שימי בר אשי הוה מקשי לרב פפא טובא יומא חד חזייה דנפל על אפיה ובעי רחמי ואמר רחמנא שזבן מכיסופא דשימי קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשיה ליה. עבים הדקים נקראים חזיזים אמר רב פפא עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא ונקראות פורחות:
אמר רב יהודה נהילא פי' מטר היורד דק כמו קמח אם הם תחלת ירידת המטר ירד מטר וסימנא נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סולת וצריד וכיוצא. אבל אם זו נהילא באחרית מטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית המטר וסימניך חריא דעיזא כיון שאינו בא בקילוח אלא כעין שותת טפה לא נשאר בו כלום:
תניא רבי אליעזר אומר כל העולם כולו מימי אוקינוס שותה שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ואע"פ שמלוחין מתמתקים הם בעבים.
ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים והאי דכתיב ואד יעלה מן הארץ מלמד שענני כבוד מתגברות ועולות לרקיע ופותחות פיהם כנוד ומקבלות מטר שנאמר יזוקו מטר לאדו ומנוקבות ככברה ומחשרות על הארץ. שנאמר חשרת מים עבי שחקים ובין טפה לטפה כמלא נימא כו'.
Rabbeinu Chananel on Taanit 9b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
גמרא ואף ר"ל סבר מטר בשביל כו' דאר"ל מניין לפרנסה כו' הוא מגומגם דמאי מייתי ממטר אפרנסה דהא ר"י דסבר נמי מטר בשביל יחיד ס"ל דפרנסה אינה בשביל יחיד ומאי ואף ר"ל וכו' דקאמר ובספר מדוייק מצאתי מוגה דאר"ל מניין למטר כו' וק"ל:
שם כמאן אזלא הא דכתיב משקה כו' כצ"ל:
בפרש"י בד"ה נהילא כמו קיטמא כו' פוסקין מיד הס"ד ואח"כ מ"ה מהולתא כו' סובין גסין הס"ד ובד"ה חשרת מים כו' המים לארץ הס"ד ובד"ה נהור ענני כו' אין שורין דיו כו' כדדריש ליה ר"י לעיל אבל חשכת כו' הד"א כצ"ל ור"ל דחשכת מבעיא ליה להכי ולהכי דהיינו לחשוך סגיין ולנהור סגיין דמתוך חשוך אתה למד נהור וחשרת אתא לדרשה דרבי יהושע דלעיל ומחשרות מים ע"ג קרקע אבל לישנא דאין שורין דיו לא ידעתי לכוון דלההוא דרשה הוא מלשון משירין פירות ולא מלשון שורין דיו וק"ל:
שם בד"ה כר' יהושע דאמר ממים העליונים הס"ד כצ"ל:
Chidushei Halachot on Taanit 9b · Sefaria
Gilyon HaShas
רש"י ד"ה מלוחים ואין תבואה גדילה מהן לא ידעתי למאי צריך לזה ולא כפשוטו שאנו רואים שאינם מלוחים:
Gilyon HaShas on Taanit 9b · Sefaria
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
גמרא, אמר לו ר"י והלא מימי אוקינוס מלוחין הן, (ואיך תנא ר"א כל העולם כולו מימי אוקינוס הוא שותה). פירוש והרי אנו טועמים ורואים דאינם מלוחין, ורש"י ז"ל פירש והלא מלוחין הן, ואין תבואה גדילה מהן, ולא ידעתי למאי צורך פירש כן:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Taanit 9b · Sefaria
Ben Yehoyada
לְמָחָר, כִּי הֲווּ מִפְטְרֵי מִינֵיהּ, אָמַר לְהוּ "לֵיזְלוּ רַבָּנָן לִשְׁלָמָא". נראה לי בס"ד כיון בזה להפוך גזר דין שראה בחלום מרעה לטובה והוא דידוע כל גזר דין לרעה נמשך ויוצא מן קו שמאל שהוא מדת הגבורה והוא באומרו לֵיזְלוּ לִשְׁלָמָא הפך אותיות 'שמאל' לאותיות 'שלמא' ובזה נהפך רוע גזר דין שלהם לטובה! או יובן בס"ד שם הוי"ה במלוי אלפי"ן שעולה מ"ה [יו"ד ה"א וא"ו ה"א = 45] ושם אֲדֹנָ־י [65] שהוא מספר ס"ה, הם מספר נס [110] והם היו שלשה, נמצא צריך להם שלשה השפעות של נס וג' פעמים נס עולה ש"ל [110×3=330]. ועוד יש שמירה בעבור דבר רע משם יוה"ך [41] הרמוז בסופי תיבות כִּ י מַלְאָכָי ו יְצַוֶּ ה לָּ ךְ (תהלים צא, יא), שעולה מספרו מ"א. ולכן אמר להם לֵיזְלוּ רַבָּנָן לִ' שְׁלָמָא ' כיון בזה על הארות ג' יחודים של הויה דאלפין ושם אֲדֹנָ־י שעולים ש " ל ובאותיות מ"א רמז על שם יוה"ך שעולה מ " א שימשך להם שמירה והצלה משמות הנזכר. או יובן כיון להמשיך להם שמירה מן שם הח"ש שבשמות ע"ב, של 'וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט' ששם זה הוא ראשי תיבות שמותם שהם ה ונא ח ייא ש מואל וגם רצה למשוך להם כח משם מח"י דשמות ע"ב הנזכר שבזה השם 'ימח' גזר דין שעליהם והנה שם הח " ש ושם מח " י עולים מספר שְׁלָמָא [58+313 = 371].
מִקַּמֵּיהּ מִיטְרָא, אַתִּי מִיטְרָא, וְסִימָנִיךְ, מְהוּלְתָּא נראה לי בס"ד עשה סימן ביאת המטר במהולתא שהיא מלאכתה לברור וכן המטר בירידתו נעשה בירור ניצוצי קדושה מן הסיגים. וְחַרְיָא דְּעִיזֵי רמז לכוחות המקטרגים עשה בהם סימן לפסיקת הגשם שנפסק לפעמים מחמת קטרוג המקטרגים.
לְסוֹף לָא אָתָא מִיטְרָא, אָמַר כִּי הֵיכִי דִּמְשַׁקְּרֵי בַּבְלָאֵי, הָכִי מְשַׁקְּרֵי מִטְרַיְּהוּ. יש להבין מה שקר כללי מצא אצל בבלאי? ונראה לי בס"ד דאמרו בביצה (ביצה לב:) אמר רב נתן בר אבא אמר רב עתירי בבל יורדי גיהנם הם, ופירש רש"י: יורדי גיהנם שאין מרחמים ליתן צדקה עיין שם, וידוע סדר הגדה של ליל פסח נתקן בבבל ולכן פסקא ראשונה של 'הֵא לַחְמָא עַנְיָא' נאמרה בלשון ארמי שזה היה לשונם וכנזכר בספרי המפרשים ז"ל, ולכן להיות שבזמן עולא גם כן היו עתירי בבל קמצנים ואין נותנים צדקה קרי להו שקרנים דהם אומרים בליל פסח 'כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל' ואם יבא עני אפילו לחם לבדו אין נותנים ונמצא הם משקרים ולכן גם מטרייהו משקרי שתמצא סימנים חזקים לירידת המטר ועם כל זה גשם אין, וכיוצא בזה אתמר לעיל אין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים שנאמר (משלי כה, יד) 'נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר'.
מְלֹא צַנָּא דְּדוּבְשָׁא בְּזוּזָא קראם דובשא ולא קראם תמרי כמו שנאמר בפסוק (דברים ח, ח) 'זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ' וגם כיון דהתורה נקראת דבש דכתיב (שיר השירים ד, יא) 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ' ואיך הדבש הגשמי אצלם בזול כל כך ואין עוסקים בתורה שנקראת דבש וחזר וקראן סכיני על דרך (משלי כג, ב) 'וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ':
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוּס הוּא שׁוֹתֶה. הנה כוונת רבי אליעזר הוא על האידים העולים משם אשר מהם יהיה הערפל וממנו העננים, ואף על פי דמכל הארץ יוצאים אידים וגם מן היבשה עם כל זה העיקר המה האידים היוצאים מן המים שהם לחים ביותר וכמו שכתב בספר הברית, ולכן נקיט רבי אליעזר ים אקיינוס כי הוא הגדול המקיף העולם וכל הנחלים הולכים אליו ועיקר האידים המשקים העולם עולין ממנו ומתפשטים בכל המקומות בגזרת הבורא ולכל מקום שיחפוץ יטה אותם. ומה שאמר רבי יהושע מִן מַיִם הָעֶלְיוֹנִים שׁוֹתֶה, כוונתו הוא כי יורדים מים רוחניים מלמעלה וכשיורדים למטה הם מתגשמים והעבים מקבלים אותם ואז נוזלים על הארץ מאותם העבים וגם רבי אליעזר מודה שיש מים עליונים כי מים העליונים הם מיין דכורין ותחתונים מיין נוקבין ונכללין זה בזה בתוך העבים ומקבלין דין מן דין ורק רבי אליעזר סובר העיקר של רבוי הגשמים שנראה לעינינו בארץ הוא היוצא ובא מן האידים אשר עיקרם הוא מי אוקיינוס והוצרכו מים עליונים להתערב בהם כדי לעשות פרי ואין עשיית פרי בלתי זכר ונקבה ורבי יהושע סובר דהעיקר הוא מאותם מים העליונים שיורדים מלמעלה שהם רובי האיכות ואחר כך יהיו רובי הכמות גם כן. ומה שאמר רבי יהושע מָה אֲנִי מְקַיֵּם ' וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ ' (בראשית ב, ו), בא ליישב מה שנאמר 'וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה' דמשמע דהוא עיקר ולכך פירש מלמד שעננים מתגברין ועולין לרקיע ופותחין פיהן כנגדן ומקבלין מי מטר, כלומר להכי יחס הכתוב השקאת כל פני האדמה להם מפני שהם מקבלים מים העליונים בעלותם למעלה ואנחנו רואין שמהם יורד כל הגשם כולו על האדמה. ומה שאמר עוֹלִין לָרָקִיעַ לאו דוקא, אלא הכונה שיעלו לאויר האמצעי שנראה למראה עינים כאלו עולין לרקיע וכמו שנאמר (דברים כח, כד) 'אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם' ואמרו בתלמודא היכי משכחת לה, אלא כיון דמדלי להתם מן השמים קרי להו עיין שם, וכן הכא כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי להו.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא מֵימֵי אוֹקְיָנוּס מְלוּחִין הֵם. פירש רש"י דאין תבואה גדלה מהם. מקשים הוה ליה למימר והלא קחזינן דגשמים מתוקין הם דשותין אותם? ונראה לי בס"ד דמכח מתיקות מי גשמים אין להקשות דיש לומר כיון דמעורב בהם מים עליונים דהם מתוקים הרבה לכך אין נרגש בהם מליחות, לכך פירש רש"י ז"ל הקושיא היא מכח גידול התבואה דמלוחים אף על פי שיתערבו ברוב מתיקות מים עליונים עם כל זה הטבע לא ישתנה, דטבע המלוחין אין עושין פרי ולמאי אצטריכו כיון דאין עושין פרי יהיו מים עליונים לבדם? ותירץ דמתמתקים בעבים דמשנים העבים גוף המים להפוך מליחותם וכיון דנהפכים בזה גם טבען ישתנה שיהיו עושין פרי ויהיה מהם גידול תבואה.
Ben Yehoyada on Taanit 9b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Taanit, daf 9, Amud Bet, about 473 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 116 words
Opens “אַקְרְיוּהּ בְּחֶלְמֵיהּ: ״וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים״. לִמְחַר,…”
- Segment 232 words
Opens “רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ…”
- Segment 330 words
Opens “וְאַף רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד,…”
- Segment 425 words
Opens “יָכוֹל לַכֹּל — תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִישׁ״. וְתַנְיָא:…”
- Segment 534 words
Opens “כִּי הָא דְּרַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא הֲוָה…”
- Segment 643 words
Opens “מַאי ״ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי…”
- Segment 729 words
Opens “אָמַר רַב יְהוּדָה: נְהִילָא מִקַּמֵּי מִיטְרָא —…”
- Segment 824 words
Opens “עוּלָּא אִיקְּלַע לְבָבֶל, חֲזָא פּוֹרְחוֹת, אֲמַר לְהוּ:…”
- Segment 927 words
Opens “עוּלָּא אִיקְּלַע לְבָבֶל, חָזֵי מְלָא צַנָּא דְתַמְרֵי…”
- Segment 1034 words
Opens “תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ…”
- Segment 1138 words
Opens “רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִמַּיִם…”
- Segment 1230 words
Opens “וּמְנוּקָּבוֹת הֵן כִּכְבָרָה, וּבָאוֹת וּמְחַשְּׁרוֹת מַיִם עַל…”
- Segment 1329 words
Opens “שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר״, וּכְתִיב: ״הַנֹּתֵן…”
- Segment 1419 words
Opens “כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּכְתִיב: ״מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו״,…”
- Segment 1538 words
Opens “וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כֵּיוָן דְּסָלְקִי לְהָתָם — ״מַשְׁקֶה…”
- Segment 1625 words
Opens “כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״כֹּנֵס…”
Sages named on this page
- Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im
Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…
Source: Taanit 9b · Segment 8 — “עוּלָּא אִיקְּלַע לְבָבֶל, חֲזָא פּוֹרְחוֹת, אֲמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָאנֵי,…”
Encyclopedia entries citing this page
- Rabbi Papa · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Rabbi Papa was a wealthy Amora, a student of Rava, who became the head of a Yeshiva.
Cited source: Taanit 9b
All 9 sources this entry cites
Original text
אַקְרְיוּהּ בְּחֶלְמֵיהּ: ״וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים״. לִמְחַר, כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי מִינֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: לֵיזְלוּ רַבָּנַן בִּשְׁלָמָא.
A verse was read to Rav Pappa in a dream: “And I cut off the three shepherds in one month” (Zechariah 11:8). The next day, when they took their leave from him, Rav Pappa said to them: May the Rabbis go in peace, a hint that this would be their final parting. Rav Pappa thought that the three Sages would die as punishment for their behavior and he would never see them again.
רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, הֲוָה מַקְשֵׁי לֵיהּ טוּבָא. יוֹמָא חַד חַזְיֵיהּ דִּנְפַל עַל אַפֵּיהּ, שַׁמְעֵיהּ דְּאָמַר: רַחֲמָנָא לִיצְּלַן מִכִּיסּוּפָא דְשִׁימִי. קַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁתִיקוּתָא, וְתוּ לָא אַקְשִׁי לֵיהּ.
The Gemara relates a similar incident: Rav Shimi bar Ashi was often found before Rav Pappa and would raise many objections against the opinions of Rav Pappa. One day Rav Shimi bar Ashi saw Rav Pappa fall on his face after prayer. He heard him say: May the Merciful One save me from the embarrassment of Shimi, and as a result Rav Shimi bar Ashi resolved to be silent and not to raise any further objections against Rav Pappa, as he saw how greatly they pained his teacher.
וְאַף רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן לַמָּטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד, דִּכְתִיב: ״שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה״.
§ The Gemara returns to the issue of rain. And Reish Lakish also maintains that rain can fall for the sake of an individual, as Reish Lakish said: From where is it derived that rain falls even for the sake of an individual? As it is written: “Ask of the Lord rain at the time of the last rain; even of the Lord who makes thunderclouds, and He will give them showers of rain; for a man grass in the field” (Zechariah 10:1).
יָכוֹל לַכֹּל — תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִישׁ״. וְתַנְיָא: אִי לְאִישׁ, יָכוֹל לְכׇל שְׂדוֹתָיו — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂדֶה״. אִי שָׂדֶה, יָכוֹל לְכׇל הַשָּׂדֶה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֵשֶׂב״.
One might have thought that rain falls for the sake of all the Jewish people. The verse therefore states: “For a man,” i.e., for the needs of an individual And it was further taught in a baraita : If rain falls “for a man,” one might have thought that the rain is for all his fields. Therefore the verse states: “Field,” which indicates that at times it rains on only one field. If it rains on one field, one might have thought that the rain is for the entire field. This is why the verse states: “Grass”; rain can fall for the sake of even a single plant in the field.
כִּי הָא דְּרַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא הֲוָה לֵיהּ הָהִיא גִּינְּתָא. כׇּל יוֹמָא הֲוָה אָזֵיל וְסָיַיר לַהּ. אָמַר: הָא מֵישְׁרָא בָּעֲיָא מַיָּא, וְהָא מֵישְׁרָא לָא בָּעֲיָא מַיָּא. וַאֲתָא מִיטְרָא וְקָמַשְׁקֵי כׇּל הֵיכָא דְּמִיבְּעֵי לֵיהּ מַיָּא.
This is like the practice of Rav Daniel bar Ketina, who had a certain garden. Every day he would go and inspect it, to see what it needed. He would say: This bed requires water and this bed does not require water, and rain would come and water everywhere that required water, but nowhere else.
מַאי ״ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁכׇּל צַדִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲזִיז בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַאי ״חֲזִיזִים״? אָמַר רַב יְהוּדָה: פּוֹרְחוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סִימָן לַמָּטָר — פּוֹרְחוֹת. מַאי פּוֹרְחוֹת? אָמַר רַב פָּפָּא: עֵיבָא קְלִישָׁא תּוּתֵי עֵיבָא סְמִיכְתָּא.
With regard to the aforementioned verse, the Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “The Lord Who makes thunderclouds”? Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: This teaches that for every righteous person, the Holy One, Blessed be He, prepares a separate thundercloud. The Gemara asks: What is the precise meaning of “thunderclouds”? Rav Yehuda said: Flying clouds. Rabbi Yoḥanan said: A sign of approaching rain is flying clouds. The Gemara asks: What are flying clouds? Rav Pappa said: A flying cloud is a thin cloud under a thick cloud.
אָמַר רַב יְהוּדָה: נְהִילָא מִקַּמֵּי מִיטְרָא — אָתֵי מִיטְרָא. בָּתַר מִיטְרָא — פָּסֵיק מִיטְרָא. מִקַּמֵּי מִיטְרָא — אָתֵי מִיטְרָא. וְסִימָנָיךְ: מַהוֹלְתָּא. דְּבָתַר מִיטְרָא — פָּסֵיק מִיטְרָא. וְסִימָנָיךְ: חַרְיָא דְעִיזֵּי.
Rav Yehuda said that there is another sign of imminent rain: Drizzle before rain means that rain is coming. However, drizzle that falls after rain is a sign that the rain is stopping. Rav Yehuda provides an analogy by way of explanation: Drizzle before rain means that rain is coming, and your mnemonic is a sieve: Just as small quantities of flour drop from the sieve even before one begins to actively sift it, so too drizzle falls before rain. Conversely, drizzle that falls after rain signifies that the rain is stopping, and your mnemonic is goat dung. A goat’s initial droppings are large, whereas its latter droppings are small.
עוּלָּא אִיקְּלַע לְבָבֶל, חֲזָא פּוֹרְחוֹת, אֲמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָאנֵי, דְּהַשְׁתָּא אָתֵי מִיטְרָא. לְסוֹף לָא אָתֵי מִיטְרָא. אָמַר: כִּי הֵיכִי דִּמְשַׁקְּרִי בַּבְלָאֵי, הָכִי מְשַׁקְּרִי מִיטְרַיְיהוּ.
The Gemara relates that when Ulla happened to come to Babylonia, he saw flying clouds. He said to the local residents: Put away your vessels, as the rain is coming now. Ultimately, despite the presence of flying clouds, rain did not fall. He said: Just as Babylonians are liars, so too, their rains are liars, as flying clouds are a reliable sign of rain in Eretz Yisrael, but not in Babylonia.
עוּלָּא אִיקְּלַע לְבָבֶל, חָזֵי מְלָא צַנָּא דְתַמְרֵי בְּזוּזָא. אֲמַר: מְלָא צַנָּא דְּדוּבְשָׁא בְּזוּזָא, וּבַבְלָאֵי לָא עָסְקִי בְּאוֹרָיְיתָא? בְּלֵילְיָא צַעֲרוּהוּ, אָמַר: מְלָא צַנָּא דְסַכִּינֵי בְּזוּזָא, וּבַבְלָאֵי עָסְקִי בְּאוֹרָיְיתָא!
The Gemara recounts another incident that occurred when Ulla happened to come to Babylonia. He saw a basket full of dates on sale for one dinar, and he said: One can buy a basket full of honey dates for a dinar, and yet these Babylonians do not occupy themselves with Torah. In a place where excellent food is so inexpensive, and where there is no need to engage in hard labor for one’s material needs, the inhabitants should be able to occupy themselves with Torah. Ulla himself ate many dates, but during the night they caused him pain and diarrhea. He subsequently said: A basket full of knives for a dinar, and yet somehow these Babylonians are able to occupy themselves with Torah, despite the trouble these dates cause.
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִמֵּימֵי אוֹקְיָינוֹס הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כׇּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא מֵימֵי אוֹקְיָינוֹס מְלוּחִין הֵן! אָמַר לוֹ: מִתְמַתְּקִין בֶּעָבִים.
§ The Gemara discusses the source of rain. It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: The entire world drinks from the waters of the ocean [ okeyanos ], i.e., evaporated ocean water is the source of rain. As it is stated: “And there went up a mist from the earth and watered the whole face of the ground” (Genesis 2:6). Rabbi Yehoshua said to him: But the waters of the ocean are salty, whereas rainwater is sweet. Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: The waters are sweetened in the clouds, before they fall to the earth.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״? מְלַמֵּד שֶׁהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִים וְעוֹלִים לָרָקִיעַ, וּפוֹתְחִין פִּיהֶן כְּנוֹד, וּמְקַבְּלִין מֵי מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ״.
In contrast, Rabbi Yehoshua says: The entire world drinks from the upper waters, as it is stated: “And it drinks water as the rain of heaven comes down” (Deuteronomy 11:11). The baraita asks: But according to the opinion of Rabbi Yehoshua, how do I uphold the verse: “And there went up a mist from the earth”? Rabbi Yehoshua could answer that this verse teaches that the clouds grow stronger, and rise to the firmament, and open their mouths like a leather bottle, and receive the rain waters from above, as it is stated: “For He draws away the drops of water, which distill rain from His vapor” (Job 36:27).
וּמְנוּקָּבוֹת הֵן כִּכְבָרָה, וּבָאוֹת וּמְחַשְּׁרוֹת מַיִם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים״. וְאֵין בֵּין טִיפָּה לְטִיפָּה אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
And the clouds are perforated like a sieve, and they come and sprinkle water onto the ground, as it is stated: “Gathering of waters, thick clouds of the skies” (II Samuel 22:12). And between each and every drop there is only a hairbreadth, and yet each drop emerges individually. This serves to teach you that the day of rains is as great as the day on which Heaven and Earth were created, i.e., rainfall is as miraculous as creation.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר״, וּכְתִיב: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ״, וּכְתִיב לְהַלָּן: ״הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה׳ אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ״, וּכְתִיב: ״מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ וְגוֹ׳״.
As it is stated, with regard to the creation of the world: “Who does great things past finding out” (Job 9:10), and as an example of this it is written: “Who gives rain upon the earth” (Job 5:9–10). And it is written below: “Have you not known? Have you not heard that the everlasting God, the Lord, the Creator of the ends of the earth, does not faint and is not weary; His discernment is past finding out” (Isaiah 40:28). The repetition of “past finding out” indicates that rainfall is as wondrous as the creation of the world. The Gemara adds: And it is written in a psalm that deals with rainfall: “Who by Your strength sets fast the mountains; Who is girded about with might” (Psalms 65:7).
כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּכְתִיב: ״מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֲלִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמַאן — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that verse which is written: “Who waters the mountains from His upper chambers” (Psalms 104:13)? And Rabbi Yoḥanan said: This phrase indicates that the water comes from the upper chambers of the Holy One, Blessed be He. In accordance with whose opinion is this statement? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who maintains that rain falls from above the sky.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כֵּיוָן דְּסָלְקִי לְהָתָם — ״מַשְׁקֶה מֵעֲלִיּוֹתָיו״ קָרֵי לְהוּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, ״אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם״ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִדְּלֵי לְהָתָם — ״מִן הַשָּׁמַיִם״ קָרֵי לֵיהּ. הָכִי נָמֵי: דְּסָלְקִי לְהָתָם — ״מֵעֲלִיּוֹתָיו״ קָרֵי לֵיהּ.
The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, how does he explain this verse? The Gemara answers: According to Rabbi Eliezer, since the clouds ascend there, to the heavens, the verse “who waters the mountains from His upper chambers” calls and describes rainfall as descending from the heavens. As, if you do not say so, with regard to the verse: “Powder and dust from the heavens” (Deuteronomy 28:24), where do you find this phenomenon? Is there powder and dust in Heaven? Rather, you must say that since dust rises up there, they are called dust: “From the heavens.” So too, as the clouds ascend there, they are called and described: “Who waters the mountains from His upper chambers.”
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת״. מִי גָּרַם לָאוֹצָרוֹת שֶׁיִּתְמַלְּאוּ בָּר — תְּהוֹמוֹת, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָהוּא
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Ḥanina said, concerning the verse: “He gathers the waters of the sea together as a heap; he lays up the deep in storerooms” (Psalms 33:7): What caused the storerooms to be filled with produce? It was the deep, which is the source of the water that nourishes the produce. The Gemara answers: This explanation is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. And Rabbi Yehoshua, how does he explain this verse? Rabbi Yehoshua would say: That