Shekalim 8a

משנה: בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹֹש שָׁלֹֹש סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה וְכָתוּב בָּהֶן אל״ף בי״ת גימ״ל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן אלפ״א בית״א גמל״א. אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס לֹא בְּפַרַגּוֹד חָפוּת וְלֹא בְּמִנְעָל וְלֹא בְּסַנְדָּל וְלֹא בִּתְפִילָּה וְלֹא בְּקָמִיעַ שֶׁמָּא יַעֲנִי וִיֹאמְרוּ מֵעֲוֹן הַלִּשְׁכָּה הֶעֱנִי אוֹ שֶׁמָּא יַעֲשִׁיר וְיֹאמְרוּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֶעֱשִׁיר. שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבִּרְיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

Rebbi Ḥanan said, the log of the Torah is the old Sepphorean eighth of fish sauce. Rebbi Jonah said, I know it. In the House of Shammai 46 Anachronistic misreading for “House of R. Yannai.” they were measuring honey with it. It was stated, half of the old Tiberian eighth. Rebbi Joḥanan said, this one we used. Why did he call it the old one? Because it was in his days. Some are saying, it was small, then was enlarged. But some are saying, it was diminished more than before. What is the measure of a cup? Rebbi Yose in the name of Rebbi Yose ben Pazi, Rebbi Yose ben Bevin in the name of Samuel: Two fingers by two fingers high a finger and a half and a third of a finger. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Yose bar Bevin in the name of Samuel: Rebbi Nathan follows Rebbi Simeon. Just as Rebbi Simeon says, a quartarius , so Rebbi Nathan says, a quartarius , when it jells it will have the volume of an olive.

הלכה: [רִבִּי זְעוּרָא שָׁאַל רִבִּי אוֹשַׁעְיָּא. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלּ שָׁלֹשׁ קוּפוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. תַּנֵּי.]. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁהֵן תִּשְׁעָה סְאִין שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִֹּשְכָּה וְכָתוּב עֲלֵיהֶן אֲלֶ״ף בֵּי״ת גִּימֶ״ל. מִפְּנֵי מַה כָתוּב עֲלֵיהֶן אֲלֶ״ף בֵּי״ת גִּימֶ״ל. לוֹמַר. אֵין מִסְתַּפֵּק מִן הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶם לַשְּׁנִיָיה וְלֹא מִשְּׁנִיָיה קוֹדֶם לַשְּׁלִישִׁית.

Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: It happened that a mule of Rebbi’s household died and they declared its blood pure regarding the carcass. Rebbi Eleazar asked Rebbi Simon, how much? He did not take notice of him. He asked Rebbi Joshua ben Levi who told him, it is pure up to a quartarius . More than that is impure. Rebbi Eleazar felt badly that Rebbi Simon had not repeated the tradition to him. Rav Beva was sitting stating this occurrence. Rebbi Isaac bar Bisna asked him, is it pure up to a quartarius ; more than that impure? He was unfriendly to him. Rebbi Zeriqa asked him, because he asked you, you were unfriendly to him? He answered him, because my mind was not clear, I was unfriendly to him, as Rebbi Ḥanan said, 47 Deut . 28:66 . your life will hang far from you , that is one who buys a year’s supply of wheat, you will be fearful night and day , that is one who buys from the Saracen, and you will not believe in your survival , that is one who buys from the retail store, and I am dependent on retail stores. What about it? “Rebbi Joshua ben Bathyra testified about blood of carcasses that it is pure.” What means pure? It is pure in the flesh 47a Defective copy from Šabbat : הבשר instead of הֶכְשֵׁר “in that it does not prepare for impurity”. , but for impurity it makes impure. There, we have stated “The blood of a crawling animal is like its flesh, it makes impure but does not prepare. Nothing else is like this,” in the amount needed that its blood makes impure like its flesh. Rav Yose said, two Amoraim disagree, one says impure, and one says pure. He who says “impure” follows Rebbi Jehudah; he of “pure” follows Rebbi Joshua ben Bathyra. Rav Abuha of Iman the sister of 48 Unintelligible misreading of the text in Šabbat. Rebbi Jehudah was the instructor of the Patriarch.]

[תַּמָּן תַּנִּינָן הַמּוֹצִיא יִַין כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעירָא שְׁאִיל אֶת רִבִּי יֹאשִׁיָּהוּ. כַּמָּה הָא שִׁעוּרָן שֶׁל כּוֹס. אָמַר לֵיהּ. נִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיא. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָמְרוּ יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי.

[“Lest he become poor and people would say,” etc.] Rebbi Ismael stated, a curly head should not disburse because of the suspicion 49 That he might hide some coins in his hair. . It was stated, “the treasurers were rubbing with Cilician cloth.” It was stated, “they were talking with him from the time he entered to the time he left. 50 Tosephta 2:2 . Cilician cloth was made from goats’ hair. They were checking that he had no coins on his body, and talking with him so that he could not put any coins in his mouth. ” Should he not fill his mouth with water? Rebbi Tanḥuma said, because of the benediction 51 If he entered with his mouth full of water and left with his mouth full of water it would be clear that he could not have hidden any coins there. It is absolutely unclear to what R. Tanḥuma refers. While the root תרם means “to lift heave”, and giving heave needs a benediction, the use of the word cannot make disbursing other people’s contributions equal to dedicating from one’s own property; the obligation of dedicating heave with a benediction cannot reasonably be extended to the act of disbursing. (against the explanation by R. Eliahu Fulda on the authority of R. David Oppenheim.) It would be unavoidable that the disburser swallow some drops of water, but this does not require any benediction for the water as food. .

הַכּוּס מָזוּג בְּכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בַּר בֵּיבִין מִשּׁוּם רִבִּי יוֹחָנָן. נִישְׁמְעִינָן מִן הָדָא. מַּיִם כְּדֵי גְמִיעָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. יִַין כְּדֵי גְמִיעָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. הָדָא אָמְרָה. מָזוּג כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. כַּמָּה שִׁיעוּרָן שֶׁל כּוֹסוֹת. רִבִּי אָבוּן אָמַר. טֶוטְרַטין וּרְבִיעַ.

Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: In the Torah, in Prophets, and in Hagiographs we find that a person had to be innocent in the eyes of people just as he has to be innocent in the eyes of the Omnipresent. In the Torah from where? As it is written, 35 Num . 32:22 . y ou have to be blameless before the Eternal and before Israel . In Prophets from where? As it is written 52 Jos. 22:22 . , The Power, God, Eternal, the Power, God, Eternal, He knows, and Israel has to know . In Hagiographs from where? As it is written 36 Prov . 3:4 . , find grace and understanding in the eyes of God and man. Gamaliel the twin asked Rebbi Yose ben Rebbi Abun, which one is the clearest 52a B: The most stringent. of all of these? He answered him, y ou have to be blameless before the Eternal and before Israel .

מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִדְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שָׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָמְרָה. אִם שְׁתָאָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּפִיסָקִין. כְּלוּם אָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתּוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִשְׁתַּכֵּר. אִם שָׁתָה בְפִיסָקִין אַף הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁל שְׁבִיעִית. תָּאנָּא רַב אוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלּ שְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִדְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְּיַיִן. הָדָא אָמְרָה. יוֹצְאִין בְּיֵין קוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לְצֵאת בְּיַיִן מְזוּגִין. מִדְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיא. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָמְרוּ יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חַיִין וּבֵין מְזוּגִין וּבִלְּבַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹסֵינוּ וגו׳. תַּאנֵּי. מְבוּשָּׁל כִּמְטוּבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה לְטַעֲמֵיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוָה שָׁתִי אַרְבַּע כַסֵּי דְּפִסְחָא הֲוָה חַזּוּק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא.

MISHNAH: A member of the household of Rabban Gamliel was entering with his sheqel between his fingers and threw it before the disburser 53 Chapter 2, Note 35 . . The disburser was directing it and threw it into the box. The disburser only starts disbursing after he asked, “shall I disburse”? And they 54 The treasurers standing outside. answer him, “disburse, disburse, disburse,” three times. He disburses the first time and covers it with cushions 57 Greek καταβολή “support, cushion”. , the second time and covers it with cushions. The third time he was not covering 58 He covers the coins remaining in the lodge where the receipts for the sheqalim are kept. As explained in the Mishnah, the monies taken on the first of Nisan are from the contributions of the Land of Israel, those taken before Pentecost are from neighboring countries and those at the end of Elul from Babylonia, Persia, and other far countries. Monies not used for sacrifices are used for other expenses as explained in the next Chapter. In order to give due credit, the monies should not be mixed even though in an emergency one can have regress on those already labelled as surplus. . Why did he cover? That he should not forget and disburse from anything which already had been disbursed. The first time he disbursed in the name of the Land of Israel, the second time in the name of nearby walled cities 58a Jewish settlemens in Syria and Egypt. , and the third time in the name of Babylonia, in the name of Media, and in the name of distant countries.

חַמִיתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנִיתָא אַפּוֹי נְהוֹרִין. אָמְרָה. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מֵהֲנֵי תְלַת מִלָּה אִית בָּךְ. אוֹ דִּשְׁתוּיֵי חֲמְרָא אַתְּ אוֹ דְמַלְוֵי בְרִבִּית אַתְּ אוֹ דִמְגַדֵּל חֲזִרֵי אַתְּ. אֲמַר לָהּ. תִּיפַּח רוּחָא דְּהַהִיא אִיתָּתָא. דְּחָדָא מֵהָלֵין תְּלַת מִלַּיָיא לֵית בָּן. אֶלָּא אוּלְפָּן דִּשְׁכִיחָא לֵיהּ. דְּהָכֵין כְּתִיב חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.

רִבִּי אַבָּהוּ אֲתִי לְטִבֵּירְיָּא. חְמוֹנֵַאי תַּלְמִידֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָמְרוּן תַּלְמִודֹיי לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימוֹן. אֲתָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקָא. קְרָא עֲלֵיהּ. חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.

אָמַר רִבִּי חָנָן. לוֹגָא דְאוֹרַיְתָא תֹמַנְיָא עַתִּיקָא דְּמּוּרִיֵסָא דְצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וַחֲכִמְנָא לֵיהּ. דְּבֵית שַׁמַּאי הֲוָה מְכִילִין בָהּ דְּבַשׁ. תַּנֵּי. חֲצִי שְׁמִינִית תִּבֶּרְנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חָדָא דִידָן הֲוָה. וְלָמָּה קָרִי לָהּ עַתִּיקָה. מִן בְּגִין דַּהֲוָה בְיוֹמָא. אִית דְּאָמְרֵי. דַּהֲוָה זְעִירָא וְרָבַת. וְאִית דְּאָמְרֵי. דְאַזְעִירָא אַזְעָרַת קוֹמֵי דַהֲוָה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלּ כּוֹס. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי וְרִבִּי יוּסֵי בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֶצְבָּעַיִים עַל אֶצְבָּעַיִים עַל רוּם אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִן וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אַתְיָא דְּרִבִּי נָתָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמוֹ דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בָּרְבִיעָא. כֵּן אָמַר רִבִּי נָתָן. בָּרְבִיעָא. לִכְשֶׁיּקְרַשׁ וִיהֵא בוּ כְזַיִת.

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִירְדַת רִבִּי שֶׁמֵּתָה. וְטִהֲרוּ אֶת דָּמָהּ מִשּׁוּם נְבֵילָה. וְשָׁאַל רִבִּי אֶלְעָזָר אֶת רִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמַּה. וְלֹא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. וְשָׁאַל לֵיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְאָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִכֵּן טָמֵא. וּבְעַט רִבִּי אֶלְעָזָר עַד דְּלָא אַחְזַר לֵיהּ רִבִּי סִימוֹן שְׁמַעְתָּא. רַב בֵּיבָא הֲוָה יְתִיב מַתְנוּ הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָא. בְּגִין דִּשְׁאַל לָךְ אַתְּ בְּעַט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דְלָא הֲוָת דַּעְתִּי בִּי בָּעִיטְנָא בֵיהּ. דְּאָמַר רִבִּי חָנָן. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגדֶ. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ חִיטִּים לַשָּׁנָה. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן [הַצִּידָקִי]. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיכְנָא אֲפַּלְטָר. וּמָהוּ כְדִי. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָא עַל דַּם נְבֵלָה שֶׁהוּא טָהוֹר. מַה לְטָהוֹר. לְטָהֵר מִן הַבָּשָׂר. הָא לְטַמֵּא אַתָּה מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָא. דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ מְטַמֵּא וְאֵין מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ. וְשִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ שֶׁדָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵי פְּלִיגִין בָּהּ תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר. טָמֵא. וְחַד אָמַר. טָהוֹר. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָא. רַב אֲבוּהָ דְּאִימָן אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה מוֹרְיָינָא דְּנָשִׂיא הֲוָה.]

[שֶׁמָּא יַעֲנִי וְיֹאמְרוּ וכו׳.] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קִיוֵוץ לֹא יִתְרוֹם מִפְּנֵי הַחֲשַׁד. תַּנֵּי. הַגִּיזְבְּרִין הָיוּ מְפַסְפְּסִין בְּקִילִּקִין. תַּנֵּי מְדַבְּרִין הָיוּ עִמּוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִכְנַס עַד שָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא. וִימַלֵּא פּוּמֵיהּ מוֹי. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאים וּבַכְּתובִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבִּרְיוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מְנַיִין. דִּכְתִיב וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל. בַּנְּבִיאים מְנַיִין. דִּכְתִיב אֵל אֱלֹהִים יְי אֵל אֱלֹהִים יְי הוּא יֹוֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע. בַּכְּתובִים מְנַיִין. שֶׁנֶּאֱמַר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. גַּמְלִיאֵל זֵוּגָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵי זֶהוּ הַמְחוּוָר שֶׁבְּכוּלָּן. אָמַר לֵיהּ. וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל.

משנה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נִכְנָס וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּין וְדוֹחֲקוֹ לַקּוּפָּה. אֵין הַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶן אֶתְרוֹם. וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ תְּרוֹם, תְּרוֹם, תְּרוֹם, שָׁלֹֹֹש פְּעָמִים: תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת הַשְּׁנִיָיה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת. הַשְּׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה. וְלָמָּה הָיָה מְחַפֶּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרוֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשְּׁנִיָיה לְשֵׁם כְּרַכִים הַמּוּקָּפִין לָהּ וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַי וּלְשֵׁם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

הלכה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה כול׳. אִילּוּ שְׁנֵי כְרִיִים וְתָרַם מֵאֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵירוֹ שֶׁמָּא לֹא פָטַר חֲבֵירוֹ. הַנַַּחַת רוּחַ הִיא לָהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה.

תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה כול׳. תַּנֵּי שָׁמַט אֶת הַקַּטָבֳלִיּוֹת נַעֲשׂוּ כוּלָּן שְׁיֵרִיים. תַּנֵּי. שְׁלִישִׁית הִיא הָיְתָה עֲשִׁירָה שֶׁבְּכוּלָּן. שֶׁהָיוּ בָהּ אִיצְטְלֵי שֶׁלְזָהָב וְדַרְכוֹנוֹת שֶׁלְזָהָב.

תַּנֵּי. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. שְׁנִיָיה לְשֵׁם כַּרַכִין הַמּוּקָּפִין וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַיי וּלְשֵׁם מְדִינוּת הָרְחוֹקוֹת וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי. נָטַל מִן הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה נוֹטֵל מִן הַשְּׁנִיָיה. נָטַל מִן הַשְּׁנִיָיה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּשְּׁנִיָיה נוֹטֵל מִן הַשְּׁלִישִׁית. שָׁלְמָה שְׁלִישִׁית חוֹזֵר לַשְּׁנִיָיה. שָׁלְמָה שְׁנִיָיה חוֹזֵר לְרִאשׁוֹנָה. שָׁלְמוּ שְׁלָשְׁתָּן חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. חוֹזֵר לִשְׁיֵרִיים. שֶׁהָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בִּשְׁיֵרִיִים שֶׁמָּא יִצְרְכוּ לָהֶן בַּסּוֹף.

[וְכֵן הָיָה רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִיַית הַמֵּתִים. תְּחִיַית הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. דִּכְתִיב וְכִלָּה מִכַּפֵּר. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. דִּכְתִיב וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. דִּכְתִיב וְטִהֲרָהּ וְקִידְּשָׁהּ. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. דִּכְתִיב כִּי כֹה אמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם… וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. דִּכְתִיב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. דִּכְתִיב וְחֶסֶד ה׳ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵיאָיו. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. דִּכְתִיב אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִיַית הַמֵּתִים. דִּכְתִיב וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם. תְּחִיַית הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. דִּכְתֵיב אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳ וְדַעַת עֶלְיוֹן תִּמְצָא. תַּאנָא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כָּל מִי שֶׁקָּבוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בְּטָהֳרָה וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁבֶּן הָעוֹלָם הַבָּא הוּא.]