Talmud Builders

    Commentary page

    Eruvin 83a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 83a

    Eruvin 83a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 285 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה:

    דלא שוו שעורייהו להדדי לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר:

    דתניא כמה שעור חצי פרס לפסול את הגוייה:

    חסר קימעא בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים:

    שיער רבי סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי:

    כמוה וכקליפתה אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי:

    בלא קליפתה נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה:

    זו דברי ר' יהודה הך ברייתא דחצי פרס דלעיל:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה:

    קע"ג הויא ר"ז הויא אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק:

    חלתא כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל עירובין דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז:

    שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא:

    נמצאת שליש ציפורי בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה:

    יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה:

    על מחצה של מדברית שליש ביצה מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:

    Tosafot on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    ויהיב ר' שמעון דמתני' שיעורא דעירוב דהוא ככר שלם (והוא) שיעור ב' סעודות ככר שיש בה שליש קב. חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה. כל חד וחד לפום מאי דאית ליה ככר דיליה. חציה לבית המנוגע כדתניא כתיב והבא אל הבית וכתיב והאוכל והשוכב אלא ליתן שיעור לשוהה שאינו טמא עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים ולא פת שעורים כו' וחצי חציה לפסול את הגויה. כדתנן כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה כבחצי פרס פי' אם יאכל אדם אוכלין טמאין שיעור חצי פרס ואע"פ שאינו אוכל מטמא אדם אבל נפסל גופו ואם יאכל תרומה או קדשים חייב שגרם להן טומאה. והאי דקתני בחצי פרס בעינן למהוי ליה רווחא למיכל דאי משלים סעודה דיליה בהא סעודה דתרומה או קדשים קודם שיתאכלו האוכלין הטמאין במעיו חייב. תנא וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין. ואקשינן ותא דידן מ"ט לא תני וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין ופריק משום דלא שוו שיעורייהו להדדי דאילו שיעור חציה בבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה שוין ואלו בטומאת אוכלין ר' נתן ור' דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה ובקליפתה וחכ"א כמוה בלא קליפתה והלכתא בפלוגתא לא קמיירי.

    ותניא כמה שיעור חצי פרס ב' ביצים חסר קמעא דברי ר"י ור' יוסי א' ב' ביצים שוחקות שיער [רבי] ב' ביצים ועוד. וכמה הוא ועוד [אחד] מעשרים בביצה.

    אמר רב חסדא זו דברי ר' יהודה ור' יוסי אבל חכ"א כביצה ומחצה שוחקות הוא דהוי חצי פרס. ואמרי' מאן חכמים ר' יוחנן בן ברוקה הוא. דיהיב שיעורא דככר חצי קב דהוא בחשבון קמ"ד ביצים לסאה דאי הפת ו' קבין מגיע לכל קב כ"ד ביצים חצי קב י"ב ביצים והוא שיעור הככר קודם שיפרש רב חסדא צא מהן מחצה לחנווני חצי ככר שהן ו' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה שהן ג' ביצים לפסול את הגויה וחצי חצי חציה שהיא ביצה ומחצה לטמא טומאת אוכלין. פשיטא דר' יוחנן בן ברוקה היא ושנינן אין מיהו שוחקות אתא רב חסדא לאשמעי' דלא תנן מאי שוחקות עודפות כמעט כי אתא רב דימי אמר שיגר לו בונייס לרבי מודיא קונדיסא דמן ניסא דהוי סאה ושיעורה (ררי"ן) [רי"ז] ביצים ואקשינן הא סאה דשיעורא (ררי"ן) [רי"ז] ביעי דהיכא אי סאה מדברית קמ"ד ביעי היא דהיא ו' קבין כל קב כ"ד ביצה הרי קמ"ד ביעי אי סאה ירושלמית דעודפת על של מדברית חומשא של מדברית דהיא כ"ט ביעי פחות חומש ביצה (כ"ד) [כ"ט] מוספת על קמ"ד הוויין להו קע"ג ביעי אי סאה דציפורי ר"ז ביצים הוויין ואמרין לעולם סאה ששיער (ררי"ן) [רי"ז] ביצים סאה דציפורי היא והאי דאמרת ר"ז (סאה) ביצים בתר דאפיקו חלתן.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    קצטרסא כולי פי׳ מדת סאה שלהם לפי שהיו מוחזקין בה שהיתה מדוייק׳ מימות הראשנים שיער ד׳ ואשכח בה האי סאה דהיכא פירש לאיזו מן המדות נעשית אי לפי חשבון סאה מדברית מאה וארבעין הויא פירש שהסאה ששה קבין ובכל קב כד׳ בצים שהרי הקב ד׳ לוגין ולוג ד׳ רביעית וכל רביעית ביצה ומחצה נמצא הלוג ששת ביצים ובכל קב כ״ד ביצים וכ״ד ששה פעמים הרי קמ״ד.

    אי דירושלמי פירש שהוסיפו עליה שתות מלבר כדאי׳ לקמן מאה ושבעין ותלת הויא פירש דשתות מאה הוא עשרים ושתות הארבעים הוא ח׳ ושתות הד׳ ביצה חסר חומש הוי להו כלהו קע״ג חסר חומש ולא דייקינן בחושבנה ונקטינן להו קע״ג שלמים ואי דצפורי פירש שהוסיפו בה על הירו׳ שתות מלבר כדלקמן מאתן ושבע הויין פירש כי המאה הוסיפו כ׳ והשבעים הוסיפו ג׳ חומשים הוו להו כלהו מאתין ושבע וג׳ חומשים ולא דייקינן בחושבנא ומבצרי׳ השלשה חומשים דל לך החומש שהוספנו פשו להו בכאן שני חומשים יותר מן הראוי דלא דייקינן בהו:

    לעולם דצפורי אייתי חלתה ושדי עליהו פירש כי הסאה הזאת היו בה שיעור החלה הראויה לבעל הבית שהוא חלק אתד מעשרים וד׳ כדאי׳ בדוכתה ולעיל בפרק חלון והוינן בה חלתה כמה הוי תמניא בצים פירש כשתוסיף עליו חלק אחד מעשרים וארבעה יעלו הקצ״ב ביצים לשמנה בצים ומה שיש מקצ״ב ועד מאתן ושבע דהיינו ט״ו ביצים לא מחשבי׳ ליה משום דלא הוי כביצה ואם כן טול תמניא ביצים ושדי על מאתן ושבע ואכתי מאתן וחמסר בלחוד הוא דהויין:

    גרש״י ז״ל אלא אייתי ועוד ושדי עלייהו כלו׳ לא תימ׳ אייתי חלתה ושדי עליהו אלא אימא אייתי ועוד דר׳ חייא ושדי עליהו. פיר׳ כי סאה דמן נאנסה היתה של מידת צפורי אלא שהיתה שוחקת מאד שהוסיפו עליה כשיעו׳ ועוד דר׳ חייא ושדי להו על סאה של צפורי וסליק לך לחושבנ׳ כיצד סאה של צפורי מאתן ושבע כשתטול מן המאתן אחד מעשרים יעלו בידך עשרה ביצים כי במאתים יש עשר פעמים עשרים תן עשר׳ על מאתן ושבע הרי מאתן ושיבסרי ופרכינן דאם כן פשו להו ועודת דשבע ופשו להוי נמי שני חומשים העודפים למעלה ופרקינן דכיון דלא הוי כביצה לא חשיב להו. ויש נסחאות דלא גרסי׳ אלא אייתי ועוד דר׳ וגרסי הכי אייתי ועוד דר׳ חייא ושדי עלייהו וה״ק מלבד השמנה שהוספת מתחלתן הוסיפו עוד ועודת דר׳ חייא ועודת דר׳ חייא הם שני ביצים לפי הגרסא שגורסין למעלה א׳ מארבעים בביצה לשתי ביצים שהוא אחד משמנים תוסיף למאה וששי׳ שתי ביצים פשו להו עד מאתן וז׳ מז׳ ביצים ואין בהם ועוד שלם ולא חשבינן ליה מ״מ כשתוסיף על מאתן ושבע דצפורי שמנ׳ דביצים וחולתן ושני ביצים של ועדות דר׳ חייא הוו להו מאתן ושבע ופרכי׳ דאי הכי טפי הוו כלומר שיש לנו להוסיף ועודת של מ״ז ביצים ופרקינן דכיון דלא הוו כביצה לא קחשיב ליה ורש״י ז״ל דחה פירש זה דהא ודאי איכא טפי מכביצה שהרי עודפין למעלה שני חומשין ועודפין משיעור החלה הראוי לט״ו ביצים שהוא יותר מחצי ביצה ועודפין ועודת של מ״ז ביצי׳ שהוא יותר מחצי ביצה לפי׳ אין לנו אלא כגרש״י ז״ל שגורס לעיל וכן בכאן.

    ת״ר כילי פירש שהוסיפו בירושלם על המדות שתות מלבר וכן בצפורי הוסיפו עוד על ירושלמית היא מאה ושבעים ותלת חסר חומש בדברירנא לעיל ואלו היו קע״ד היה שליש יותר חמשין ותמני בצרו מינה ביצה וחומש דלא דייקי׳ בה ולרבותא נקטיה דלכל היותר אין בשליש דידה אלא חמשין ותמני וע״ד האמת אפילו חמשין ותמני לא הוי אלא אמר רבא כולי פירש סאה מדברי קמ״ד מחציתם ע״ב ביצים וסאה של צפורי בועודת דר׳ דהיינו סאה קונטרסא של נאנסה מאתן ושבסרי ושלישיתם ע״ב ושליש. מכאן אמר׳ פי׳ ז׳ רביעם מרובים הקב דהיינו ז׳ לוגין שהם מ״ב ביצים והועד הוא ביצה וחומש כי האיפת ג׳ סאין שהם י״ח קבין שהם ע״ב לוגין טול מהם חד מן עשר מן ה״ט תטול ז׳ לוגין ומן השני לוגין שהם י״ב ביצי׳ ביצה וחומש ביצ׳ והכל מפורש יפה כפרש״י ז״ל:

    Ritva on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729 · Public Domain

    Meiri

    במסכת בבא בתרא אמרו המשתכר אל ישתכר יותר משתות ואעפ״י שאמרו בכאן צא מהן מחצה לחנוני אין ממנה סתירה לחברתה שלא אמרו אל ישתכר יתר משתות אלא (בכירות) [בפירות] שאין בהן אלא טורח מקחן וממכרן אבל תבואה שיש בה טורח טחינה ולישה ואפייה והוצאת עצים ושכר המסייעים בעמלם שיערו בו מחצה:

    כל ששיערנו בסוגיא זו בביצה פירושו בביצה וקליפתה חוץ מטומאת אוכלין ששיעורה בביצה בלא קליפתה שהרי טעם כביצה שבו הוא מדכתי׳ האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו בבת אחת והוא כביצה והרי אין דרך לאכלה בקליפתה. וזה שאמרו אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת בביצה בלא קליפתה שיערו בדרך אכילתה. וזהו שאמרו בסוגיא זו ותנא דידן מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין תירץ בה משום דלא שוו שיעורייהו בהדדי כלומ׳ שביצים הנזכרי׳ במשנתנו בקליפתן ולענין טומאת אוכלין בלא קליפתן. ויש מפרשי׳ בענין אחר וזה עקר:

    שיעור חלה הוא ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה והענין הוא שימלא כלי אחד מים על כל גדותיו ויתן בתוכו הביצים זה אחר זה בנחת והכלי שהוא מחזיק המים הנשפכים בסבת הביצים הוא הוא שיעור חלה וזו היא מדת עיסת מדבר והוא [שבעה] לגין וביצה וחומש ביצה. ומה שאמרו חמשת רבעים ר״ל חמשה לגין הוא למדה צפרית. והענין הוא שבירושלם הוסיפו על המדות של מדבר שתות מלבר. ר״ל שתות מכל מה שיש בו עכשו שהוא חומש מלגאו ר״ל מן הנשאר ובצפרי חזרו והוסיפו על של ירושלם שתות מלבר גם כן. ומעתה צא ולמד בעיסת מדבר שהיא עומר ועליה נאמר ראשית עריסותיכם והעומר עשירית האיפה צא וחשוב איפה שלש סאין סאה ששת קבין קב ארבע לגין נמצאו ע״ב לוגין לאיפה ועשיריתם לשבעי׳ לוג שבעה לוגין ולשני לוגין הנשארים ביצה וחומש ביצה שהלוג ששה ביצים בירושלם הוסיפו שתות מלבר וחזרו הששה לגין לחמשה לגין והלוג הנשאר לחמשה ביצים וביצה וחומש ביצה לביצה מצומצמת והרי בין הכל ששת לוגין ירושלמי׳ בצפורי חזרו והוסיפו אף על זו שתות מלבר וחזרו לחמשה לגין נמצא שיעור חלה שבעה לגין וביצה וחומש ביצה מדברים שהם ששה ירושלמיים שהם חמשה צפוריים. ומכאן אמרו האוכל במדה זו ליום אחד ר״ל בשתי סעודות ולא יהא ניזוק ברוב אכילה הרי זה בריא ומבורך. יתר מכאן רעבתן. פחות מכאן ומזיק לו הרי זה מקולקל במעיו. ולפי דרכך למדת שחמשת רבעים צפריים חייבי׳ בחלה ואין צריך לגרוס בה ועוד. מכל מקום יש גורסי׳ אותו ומפרשי׳ בה כדי שיעור חלה וכדי שישאר שיעור הסעודה כשנטלה חלתו ולא תתמעט אכילתו ויעמוד בדין מעי מקולקל. ויש מפרשי׳ אותו כדי להיות הביצים שוחקות ופרשו בו כמה שנאמ׳ בסוגיא זו אחד מעשרי׳ בביצה ונמצא לארבעי׳ ביצים תוספת שני ביצים ויש מפרשי׳ אותו בתוספת ביצה לכל מפני שהם מפרשי׳ במה שפרשנו שתות מלבר שהיא שתות מלגאו ר״ל כל שהוא שתות ממה שיש שם ר״ל כשמחזירין שש לחמש ושתות מלבר הוא שתות הבא מן החוץ כשיעור שתות מה שיש בו עכשו כגון שיחזרו השבע לשש והם סוברים שתוספת ירושלמית היתה בשתות מלבר וחזרו השבעה לגין לששה ונשארו ביצה וחומש ביצה שחזרו לביצה שוחקת ובצפורי הוסיפו שתות מלגאו וחזרו השש לחמש ונשארה הביצה כשהיתה. ועיקר הדברים כמו שפירשנו תחלה. ומכל מקום בזמן הזה שאין לנו מדה שבלוגין אלו לא מדברית ולא ירושלמית ולא צפרית חוזרין לראשונות ומודדין בביצים וצריך למדדה בריוח מפני שהביצים מהם גסות ומהם דקות ואין הדבר משוער בהם כל כך ומכל מקום עיקר השיעור בצמצום הוא בכלי הנעשה בתשבורת על דרך חשבון אצבעיים על אצבעיים כמו שיתבאר במקומו בע״ה:

    Meiri on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Chidushei HaMeiri on Eruvin, Warsaw 1914 · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה כמה הויא תמניא כו' לכל ב' ביצים כו' א' ממ' בביצה כדקאמר דהוו לפ' ביצים כו' עכ"ל וק"ק לפי' זה לקמן דקאמר ה"ק נמצאת שליש של צפורי בועודות של רבי כו' דלא הוה כן לפי' זה בועודות לחוד אלא עם החלתן תמניא והל"ל נמצאת שליש של צפורי בחלתן ובועודות של רבי כו' ודו"ק:

    בתוס' בד"ה חלתא כמה כו' ר"ח גרס חלתן כמה הויין תשעה מאתן כו' עכ"ל כצ"ל לפי גירסא זו ודאי דא"א לפרש אלא כפי' שני של רש"י כדמסיק דאיירי בועודות היינו בלא חלתן אבל לפי' קמא של רש"י דבועודות עם חלתן קאיירי טפי להו בצים וק"ל:

    בד"ה שליש דידה כו' לא דק דמעט חסר כו' ונכי פורתא עכ"ל ולא הוי נכי תילתא מצומצם כמו שכתוב בגמרות שלפנינו שהרי חסר עוד משליש הזה שליש חומש ביצה שהיה חסר מן קע"ג חומש ביצה כפרש"י לעיל ודו"ק:

    בד"ה נמצאת שליש כו' שליש דקתני בברייתא קאי אשליש צפורי כו' עכ"ל אולי שזה סותר פי' מהר"י לקמן דפי' דקאי נמי אשליש מדברית מלבר וק"ל:

    בד"ה יתירה על כו' יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשין כו' שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש כו' עכ"ל דלא הוי התוספת על ר"ז ב' חומשים שלמים שהרי חסר מהן חומש דחומש ביצה כמ"ש מהרש"ל וזה שכתבו דלשליש שלה הוי התוספת קרוב לחצי חומש וכשתצרף אותו חצי חומש לט' הועודות הוי יותר מחצי ביצה אחד מכ' בביצה ודו"ק:

    בד"ה על מחצה מדבריות כו' וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי ר' ירמיה כו' עכ"ל הכי משמע למהר"י דקאי נמי שליש אשליש מדברית ומלבר דמחצה מדברית דקאמר לא הוזכר בברייתא אי לאו שליש דקאמר היינו נמי שליש מדברית מלבר ומשמע ליה נמי דרבינא בא לפרש דברי ר' ירמיה וה"ק רבי ירמיה נמצאת כו' דאל"כ מי הכריחו לר' ירמיה להוסיף בדבריו ושליש שלה קרוב למחצה מדברית אם לא שנתכוון כרבינא וכמ"ש התוס' ומיהו הא ודאי לא קשיא דאם נתכוון ר' ירמיה כמשמעו בלא ועודות אמאי לא קאמר נמצאת סאה של צפורי יתירה על מדברית ס"ג קרוב לשליש של ירושלמית דהיינו נ"ח דזה יותר קרוב משליש דידיה שהוא ס"ט דניחא ליה לאוקמא אשליש דידיה דהיינו של צפורי דהוזכר בברייתא אבל ירושלמית לא הוזכר בברייתא ומיהו ק"ק לפירושו דלא ה"ל לתלמודא למימר אלא אמר רבינא כו' כיון דאינו אלא מפרש דברי ר' ירמיה (אי) ובההיא דבכל מערבין דמפרשי רב יוסף ורבה דברי ר' ירמיה ניחא דלא קאמר אלא ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' ותנא דידן מ"ט לא תני תמוה לי מהיכא פסיקא זה דלריב"ב שיעור ט"א ג' רביעי ביצה כיון שהוא חצי חצי דילמא באמת לכ"ע ט"א בכביצה כדדרשי' אוכל הנאכל בבת אחת אלא דהברייתא כר"ש דלדידיה דביצה הוא חצי חציה מש"ה נקט ליה בסדר החשבון דחצי חציה לטמא טומאת אוכלין אבל מתני' חציה לבית המנוגע דקאי ריב"ב ור"ש למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מש"ה לא מצי למנקט חצי חציה לטומאת אוכלין דלריב"ב אינו כן וה' יאיר עיני:

    Gilyon HaShas on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא, תימא מהיכן פסיקא ליה דלריב"ב שיעור טומאת אוכלין ג' רביעי ביצה, כיון שהוא חצי חציה דלמא לכ"ע טומאת אוכלין בכביצה, כדדרשינן אוכל הנאכל בבת אחת אלא דהברייתא כר"ש, דלדידי' ביצה הוא חצי חציו, מש"ה נקט בחשבונו לסימן דחצי חציו לטומאת אוכלין, כיון דבאמת לדידי' הוא חצי חציו, אבל מתני' דקתני חציו לבית המנוגע דקאי על ריב"ב ור"ש למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, מש"ה לא תני וחצי חציו לטומאת אוכלין דלריב"ב אינו כן:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin 83a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 83, Amud Aleph, about 285 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 120 words

      Opens “תָּנָא: וַחֲצִי חֲצִי חֶצְיָהּ לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין.…”

    2. Segment 228 words

      Opens “דְּתַנְיָא: כַּמָּה שִׁיעוּר חֲצִי פְרָס? שְׁתֵּי בֵיצִים…”

    3. Segment 319 words

      Opens “וְאִילּוּ גַּבֵּי טוּמְאַת אוֹכָלִין תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן…”

    4. Segment 426 words

      Opens “אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא:…”

    5. Segment 54 words

      Opens “פְּשִׁיטָא! שׂוֹחֲקוֹת אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.…”

    6. Segment 618 words

      Opens “כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שִׁיגֵּר בּוֹנְיוֹס…”

    7. Segment 79 words

      Opens “הָא סְאָה דְּהֵיכָא? אִי דְּמִדְבָּרִית, מֵאָה אַרְבָּעִים…”

    8. Segment 86 words

      Opens “וְאִי דִּירוּשַׁלְמִית, מֵאָה שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ הָוְיָא!…”

    9. Segment 95 words

      Opens “וְאִי דְּצִיפּוֹרִית, מָאתַיִם וְשֶׁבַע הָוְיָין!…”

    10. Segment 106 words

      Opens “לְעוֹלָם דְּצִיפּוֹרִית, אַיְיתִי חַלְּתָא שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.…”

    11. Segment 117 words

      Opens “חַלְּתָא כַּמָּה הָוְיָין? תַּמְנֵי, אַכַּתִּי בָּצַר לֵיהּ!…”

    12. Segment 126 words

      Opens “אֶלָּא אַיְיתִי וְעוֹדוֹת דְּרַבִּי שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.…”

    13. Segment 1312 words

      Opens “אִי הָכִי, הָוֵי לֵיהּ טְפֵי! כֵּיוָן דְּלָא…”

    14. Segment 1421 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן סְאָה יְרוּשַׁלְמִית יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית…”

    15. Segment 1517 words

      Opens “שְׁלִישׁ דְּמַאן? אִילֵּימָא שְׁלִישׁ דְּמִדְבָּרִית, מִכְּדִי שְׁלִישׁ…”

    16. Segment 1630 words

      Opens “וְאֶלָּא שְׁלִישׁ דִּירוּשַׁלְמִית: שְׁלִישׁ דִּידַהּ כַּמָּה הָוֵי…”

    17. Segment 1721 words

      Opens “אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, הָכִי קָאָמַר: נִמְצֵאת…”

    18. Segment 1826 words

      Opens “מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מִידֵּי ״קָרוֹב״ ״קָרוֹב״ קָתָנֵי?…”

    19. Segment 194 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: ״רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם״,…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Eruvin 83a · Segment 18 — “מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מִידֵּי ״קָרוֹב״ ״קָרוֹב״ קָתָנֵי? אֶלָּא אָמַר…

    Original text

    תָּנָא: וַחֲצִי חֲצִי חֶצְיָהּ לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי טוּמְאַת אוֹכָלִין? מִשּׁוּם דְּלָא שָׁווּ שִׁיעוּרַיְיהוּ לַהֲדָדֵי.

    A Sage taught in the Tosefta : And half of one half of its half, one-eighth of this loaf, is the minimum measure of food that contracts the ritual impurity of foods. The Gemara asks: And our tanna , in the mishna, for what reason did he did not teach the measure of the impurity of foods? The Gemara answers: He did not state this halakha because their measures are not precisely identical. The measure for the impurity of foods is not exactly half the amount of ritually impure food that disqualifies one from eating teruma .

    דְּתַנְיָא: כַּמָּה שִׁיעוּר חֲצִי פְרָס? שְׁתֵּי בֵיצִים חָסֵר קִימְעָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתֵּי בֵיצִים שׂוֹחֲקוֹת. שִׁיעֵר רַבִּי, שְׁתֵּי בֵיצִים וָעוֹד. כַּמָּה וָעוֹד? אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בַּבֵּיצָה.

    As it was taught in a baraita : How much is half a peras ? Two eggs minus a little; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: Two large eggs, slightly larger ones than average. Rabbi Yehuda HaNasi measured the amount of half a peras after calculating the number of kav in the se’a brought before him, and found it to be a little more than two eggs. The tanna asks: How much is this little more? One-twentieth of an egg.

    וְאִילּוּ גַּבֵּי טוּמְאַת אוֹכָלִין תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ: כְּבֵיצָה שֶׁאָמְרוּ כָּמוֹהָ וְכִקְלִיפָּתָהּ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּמוֹהָ בְּלֹא קְלִיפָּתָהּ.

    In contrast, concerning the impurity of foods, it was taught in a baraita : Rabbi Natan and Rabbi Dosa said that the measure of an egg-bulk, which the Sages said is the amount that contracts the impurity of foods, is equivalent to it, i.e., the egg, and its shell. And the Rabbis say: It is equivalent to it without its shell. These amounts are not precisely half of any of the measurements given for half a peras .

    אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּבֵיצָה וּמֶחֱצָה שׂוֹחֲקוֹת. וּמַאן חֲכָמִים — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.

    As for the issue itself, Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: This baraita that clarifies the measure of half a peras is in accordance with the statements of Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, a measure that is identical to that of Rabbi Shimon in the mishna. But the Rabbis say: One and one half large egg-bulks. And who are these Rabbis? Rabbi Yoḥanan ben Beroka.

    פְּשִׁיטָא! שׂוֹחֲקוֹת אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.

    The Gemara registers surprise: This is obvious, as Rabbi Yoḥanan ben Beroka maintains that half a loaf is three egg-bulks, half of which is an egg-bulk and one half. The Gemara explains: The novel aspect of this teaching is not the amount itself; rather, he came to teach us that the measurement is performed with large eggs.

    כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שִׁיגֵּר בּוֹנְיוֹס לְרַבִּי מוֹדְיָא דְקוֹנְדֵּיס דְּמִן נְאוּסָא, וְשִׁיעֵר רַבִּי מָאתַן וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה בֵּיעִין.

    The Gemara relates that when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: A person named Bonyos sent Rabbi Yehuda HaNasi a measure [ modya ] of a se’a from a place called Na’usa, where they had a tradition that it was an ancient and accurate measure (Ritva). And Rabbi Yehuda HaNasi measured it and found it contained 217 eggs.

    הָא סְאָה דְּהֵיכָא? אִי דְּמִדְבָּרִית, מֵאָה אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע הָוְיָא!

    The Gemara asks: This se’a , from where is it, i.e., on what measure is it based? If it is based on the wilderness se’a , the standard measure used by Moses in the wilderness, which is the basis for all the Torah’s measurements of volume, the difficulty is that a se’a is composed of six kav , where each kav is equivalent to four log and each log is equivalent to six egg-bulks. This means that a se’a is equivalent to a total of 144 egg-bulks.

    וְאִי דִּירוּשַׁלְמִית, מֵאָה שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ הָוְיָא!

    And if it is the Jerusalem se’a , then the se’a is only 173 egg-bulks, as they enlarged the measures in Jerusalem by adding a fifth to the measures of the wilderness.

    וְאִי דְּצִיפּוֹרִית, מָאתַיִם וְשֶׁבַע הָוְיָין!

    And if it is a se’a of Tzippori, as the measures were once again increased in Tzippori, where another fifth was added to the Jerusalem measure, the se’a is 207 egg-bulks. The se’a measured by Rabbi Yehuda HaNasi does not correspond to any of these measures of a se’a .

    לְעוֹלָם דְּצִיפּוֹרִית, אַיְיתִי חַלְּתָא שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.

    The Gemara answers: Actually, this measure is based on the se’a of Tzippori, but you must bring the amount of the ḥalla given to a priest, and add it to them. That is to say, although this measure is slightly larger than a se’a , if it is used for flour and you deduct the amount due as ḥalla , you are left with exactly one se’a , or 207 egg-bulks.

    חַלְּתָא כַּמָּה הָוְיָין? תַּמְנֵי, אַכַּתִּי בָּצַר לֵיהּ!

    The Gemara raises an objection: The amount of ḥalla , how many egg-bulks is it? Approximately eight egg-bulks, one-twenty-fourth of 207. Yet in that case, it remains less than 217 egg-bulks, for even if we were to add another eight egg-bulks for ḥalla to the 207 egg-bulks, we would have only 215 egg-bulks, almost 216 to be more precise, which is still less than 217.

    אֶלָּא אַיְיתִי וְעוֹדוֹת דְּרַבִּי שְׁדִי עֲלַיְיהוּ.

    Rather, you must bring the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi, the little more he included in his measure, and add these to them. In Rabbi Yehuda HaNasi’s calculations, he did not factor in the ḥalla that had to be separated. Instead, the egg-bulks he used to measure the se’a were small egg-bulks. Consequently, one-twentieth of an egg-bulk must be added for each egg-bulk. Since one-twentieth of 207 egg-bulks is roughly ten, the total amount equals 217 egg-bulks.

    אִי הָכִי, הָוֵי לֵיהּ טְפֵי! כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי כְּבֵיצָה, לָא חָשֵׁיב לֵיהּ.

    The Gemara raises an objection: If so, it is still slightly more than 217 egg-bulks, by seven-twentieths of an egg-bulk, to be precise. The Gemara answers: Since it is not more than 217 egg-bulks by a whole egg, he did not count it.

    תָּנוּ רַבָּנַן סְאָה יְרוּשַׁלְמִית יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית שְׁתוּת. וְשֶׁל צִיפּוֹרִית יְתֵירָה עַל יְרוּשַׁלְמִית שְׁתוּת. נִמְצֵאת שֶׁל צִיפּוֹרִית יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית שְׁלִישׁ.

    The Sages taught in a baraita : A Jerusalem se’a is larger than a wilderness se’a by one-sixth, and that of Tzippori is larger than a Jerusalem se’a by one-sixth. Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by one-third.

    שְׁלִישׁ דְּמַאן? אִילֵּימָא שְׁלִישׁ דְּמִדְבָּרִית, מִכְּדִי שְׁלִישׁ דְּמִדְבָּרִית כַּמָּה הָוֵי — אַרְבְּעִין וּתְמָנְיָא, וְאִילּוּ עוּדְפָּא, שִׁיתִּין וּתְלָת.

    The Gemara inquires: One-third of which measurement? If you say it means one-third of a wilderness se’a , now you must consider: One-third of a wilderness se’a , how much is it? Forty-eight egg-bulks, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. As stated above, a Tzippori se’a is 207 egg-bulks, whereas a wilderness se’a is only 144 egg-bulks.

    וְאֶלָּא שְׁלִישׁ דִּירוּשַׁלְמִית: שְׁלִישׁ דִּידַהּ כַּמָּה הָוֵי — חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא נְכֵי תִּילְתָּא, וְאִילּוּ עוּדְפָּא, שִׁתִּין וּתְלָת. וְאֶלָּא דְּצִיפּוֹרִי: שְׁלִישׁ דִּידַהּ כַּמָּה הָוֵי — שִׁבְעִין נְכֵי חֲדָא, וְאִילּוּ עוּדְפָּא, שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ.

    But rather, this one-third mentioned in the baraita is referring to one-third of a Jerusalem se’a , which is 173 egg-bulks, as stated above. The Gemara again examines the calculation: One-third of that se’a , how much is it? Fifty-eight less one-third, and yet the difference between the wilderness and the Tzippori se’a is sixty-three. Rather, you must say that it is referring to one-third of a Tzippori se’a . One-third of that se’a , how much is it? Seventy less one-third, and yet the difference between the wilderness se’a and the Tzippori se’a is sixty-three egg-bulks. The difference between the measures is not exactly one-third according to any of the known se’a measurements.

    אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, הָכִי קָאָמַר: נִמְצֵאת סְאָה שֶׁל צִיפּוֹרִי יְתֵירָה עַל מִדְבָּרִית קָרוֹב לִשְׁלִישׁ שֶׁלָּהּ. וּשְׁלִישׁ שֶׁלָּהּ קָרוֹב לְמֶחֱצָה דְּמִדְבָּרִית.

    Rather, Rabbi Yirmeya said that this is what the tanna is saying: Consequently, a se’a of Tzippori is larger than a wilderness se’a by sixty-three egg-bulks, which is close to one-third of a Tzippori se’a of sixty-nine egg-bulks. And one-third of it, sixty-nine egg-bulks, is close to half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks.

    מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מִידֵּי ״קָרוֹב״ ״קָרוֹב״ קָתָנֵי? אֶלָּא אָמַר רָבִינָא, הָכִי קָאָמַר: נִמְצֵאת שְׁלִישׁ שֶׁל צִיפּוֹרִי בִּוְעוֹדָיוֹת שֶׁל רַבִּי יְתֵירָה עַל מֶחֱצָה שֶׁל מִדְבָּרִית שְׁלִישׁ בֵּיצָה.

    Ravina raised an objection to the opinion of Rabbi Yirmeya: Does the baraita state either: Close to one-third of a Tzippori se’a or: Close to half of a wilderness se’a ? The wording of the baraita indicates an exact amount. Rather, Ravina said that this is what the tanna is saying: Consequently, one-third of a Tzippori se’a together with the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi is greater than half of a wilderness se’a of seventy-two egg-bulks by only one-third of an egg. In other words, a Tzippori se’a of 207 egg-bulks added to the excess amounts of Rabbi Yehuda HaNasi of one-twentieth of an egg-bulk for each egg-bulk amounts to a total of 217 egg-bulks, one-third of which is seventy-two and one-third egg-bulks.

    תָּנוּ רַבָּנַן: ״רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם״,

    Our Sages taught a baraita : The verse states: “You shall set apart a cake of the first of your dough as a gift; like the gift of the threshing floor, so shall you set it apart” (Numbers 15:20).