Commentary page

Chullin 62b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Chullin 62b

Chullin 62b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 280 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

פוסלין מי חטאת אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה דקי"ל בסמכת גיטין (דף נג.) שהמלאכה פוסלתן:

חוץ מן היונה מפני שמוצצת ובאלו הנותרים לא נעשה מלאכה:

ואם איתא דתסיל מין יונה הוא:

תסיל מוצץ ומקיא ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת והוה ליה כרוק בעלמא אי נמי משום מלאכה:

כופשני תורין בלשון ארמי:

צוצייני על שם מקומן:

אזוב יון וכל אלו מין אזוב הן אלא שיש להן שם לווי. אלמא שם לווי פסול והאי מקשה סבר דצוצייני שם לווי הוא ולא על שם מקומן:

כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה כגון אזוב ובאתה תורה והקפידה כגון אזוב שהזכירתו תורה בכמה מקומות ולא נשמט לנו מקרא לכתוב אזוב בשם לווי שמע מינה קפידא הוא:

16 more comments on this page.

Rashi on Chullin 62b · Sefaria

Tosafot

כרזי דבי חלפי פי' בקונטרס דאיירי בחגבים ולא משמע כן דכולה שמעתין בעופות איירי ועוד אי בחגבים טמאים איירי פשיטא דלקי עלייהו משום שרץ העוף אלא בעופות קטנים מאד איירי ושורצין על הארץ וקמשמע לן דמטעם שרץ העוף אסירי דלא מיקרו עוף ולא משום דמחסרי סימן טהרה:

מאי ספקייהו עופות טהורין קורקבנן נקלף וטמאין אין קורקבנן נקלף והני קורקבנן נקלף בסכינא - פי' בקונט' ושאר ג' הסימנים מבוררים בהן ומספקא לן אי קילוף הוא הרי יש לו ד' סימני טהרה ויצאו מספק כל עופות הטמאין ואי לאו קילוף הוא אין כאן אלא ג' ובספק שאר עופות טמאין הן שיש להן ג' סימנין ויש לדקדק מתוך כך דג' סימנין של טהרה של י"ט עופות היינו אצבע יתירה וזפק ואינו דורס ואי אפשר לומר בענין אחר דאי אמרינן קורקבנו נקלף הוא בי"ט עופות והכא כגון דאיכא להנך ספקות ב' סימני טהרה והאי דנקלף בסכין והשתא אם אחד מאותן ב' סימנין היינו ההיא דליתיה אלא או בפרס או בעזניה אפי' לא יחשב קילוף ליכא למיחש למידי דפרס ועזניה אין להם אלא סימן אחד ואלו יש להם שנים ותשעה עשר עופות ועורב אין להם סימן חדש ואם אותן ב' סימנין הן מהנך דהדרי בכולהו א"כ כשיחשוב קילוף נמי דילמא מתשעה עשר עופות נינהו ולא מסתברא לומר דיודעים היו שאינם מתשעה עשר עופות אלא שהיו מסופקין בעורב הלכך אם הקילוף קילוף יצאו מידי עורב ואי לאו יש לספק בעורב אי נמי סימן אחד יש להם עם זה הקילוף ויודעים היו שאין מין עורב אלא שהיו מסופקין בפרס ועזניה והא דאמרינן בפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב היינו אותם הידועים והמבוררים ובאלו היו מסתפקין לפי שדומין להם וכל זה דוחק וגם אין לפרש שהיה להם סימן אחד עם זה והיו מסתפקין דאי קרקבנו נקלף שמא עורב הוא שיש לו שני סימני טהרה ואם אין קרקבנו נקלף אז ליכא לספוקי אלא או בפרס או בעזניה ושרו משום דלא שכיחי בישוב דאין הלשון משמע כן מדקאמר עופות טהורים קורקבנן נקלף משמע דאי קרקבנו נקלף טהור הא לאו הכי אסור לכך נראה כפירוש הקונטרס ויש להתיר כל עוף שקרקבנו נקלף וסימן אחד עמו דפרס ועזניה אין להם אלא סימן אחד ועורב ושאר עופות אין קורקבנן נקלף וגם (רבי חיים) [רבינו חננאל] פירש גבי עוף הבא בסימן אחד טהור קבלה בידינו מאבותינו שזה הסימן קורקבנו נקלף משמע שר"ל דההוא דלא משכחת אלא או בפרס או בעזניה זהו קורקבנו נקלף אע"פ שפי' ר"ח לעיל גבי תלתא הדרי בכולהו עשרים מהם ג' ג' עורב יש לו שנים ופרס ועזניה יש להן אחד נשר אין לו כלל כגון שיש באלו עשרים זפק וקרקבנן נקלף ואצבע יתירה אבל דורסין ואוכלין והעורב יש לו שנים מאלו ג' הנזכרים למעלה ופרס ועזניה אחד מהם יש לו אחד מאלו הג' והאחר אינו מאלו הג' כלל לא זפק ולא אצבע יתירה ולא קרקבן נקלף אבל אינו דורס והוה אמינא נלמוד מזה לעוף הבא בסימן האחד שהוא טמא לפיכך כתיב נשר עכ"ל כל זה לא כתב אלא לסימן בעלמא ולא היה סבור שכך הוא האמת אלא כמו שפי' שקרקבן נקלף היינו ההוא דלא הדר בכולהו ולפי מה שפירשתי שיש להתיר כל עוף שקרקבנו נקלף וסימן אחד עמו א"כ אותו עוף שקורין קוונ"א בלע"ז עוף טהור הוא שהרי קרקבנו נקלף ויש לו אצבע יתירה אבל אין לו זפק וזה תימה דמסתברא שהוא כוס או ינשוף שהרי יש לו לסתות כאדם ואמרינן בפרק המפלת (נדה דף כג.) דקריא וקיפופא יש להם לסתות כאדם והיה נראה מתוך כך לומר דזפק הוא סימן הרביעי דלא משתכח אלא או בפרס או בעזניה ואותו עוף שקורין קוו"ן דדומה לכוס וינשוף שהן מתשעה עשר עופות שמא אינו דורס ויש לו עמה ג' סימני טהרה ולפי זה אין סברא לומר דאותו עוף שאנו קורין קורבי"ל בלע"ז שיהא זה עורב דהא יש לו זפק ואצבע יתירה ונמצא דמשכחת להו כולהו סימני טהרה בשאר עופות ועורב בלא פרס ועזניה אלא עוף טהור יהיה ומיהו יש לישב ההיא דנדה דהכי קאמר ואף ר"מ לא אמר אלא בקריא וקיפופא כלומר או כיוצא בהם אף בשאר עוף שאינו קריא וקיפופא ואפשר דאותו קוו"ן טהור הוא או שמא מין עורב הוא אם יתברר לנו שהוא דורס ואותו קורבי"ל לא יהיה מין עורב ומיהו לעיל פירשתי דעורב אינו דורס והמדקדק יכול להבין אותו ותן לחכם ויחכם עוד:

תרנגולתא דאגמא שריא תרנגולא דאגמא אסירא אין לפרש שהנקבה מותרת והזכר אסור דכל היוצא מן הטהור טהור אלא שני מינים הם הקרואים כך ובין בזה ובין בזה הזכר והנקבה שוין:

חזיוה רבנן דדרסה ואכלה מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה ובהאי סימנא לחודיה היו אוכלים אותו דלא חיישינן לפרס ועזניה דלא שכיחי בישוב או קים ליה בגויה דלאו ממין פרס ועזניה הוא:

Tosafot on Chullin 62b · Sefaria

Meiri

כבר ביארנו שמים המוקדשין ששתתה מהן בהמה או חיה שפסלוה ואף העופות בדין זה חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת ואינה מקיאה והתסיל אע"פ שביארנו עליו שהוא מין יונה פוסל מפני שמוצץ ומקיא:

אזוב האמור בתורה לכל דבר הוא אזוב שאוכלין אותו בעלי בתים ושבני אדם מתבלין בו את תבשיליהן והוא קרוי אזוב סתם אבל כל שיש לו שם לווי כגון אזוב יון ואזוב כוחלית ואזוב רומית ואזוב מדברית אינו כשר לכך:

סימני החגבים יתבארו למטה ומה שנאמר כאן הני ברזי דבי חילפי שרו ור"ל חגבים הנמצאים בין הקוצים והכרבי ר"ל הנמצאת בכרוב שאסורות ולוקין עליהן משום שרץ העוף אין סומכין עליה אלא הכל לפי הסימנין שיתבארו בהם למטה ומה שנתגלגל כאן מכהנים שתויי יין שפסולים לעבודה ומן הננוס שפסול במומי הבכור יתבאר ענין כל אחד במקומו וירוקים שהם פסולים בנחמרו בני מעיה כבר ביארנוהו למעלה:

עוף הקולט מאכל מן האויר ואוכלו באויר סימן הוא לדריסה וכל עוף ששוכן תמיד עם מין של עוף טמא יש לפקפק בו שהוא ממינו אע"פ שאינו מצבעו שהרי יש במיני העורב שאינם שחורים:

Meiri on Chullin 62b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בפרש"י בד"ה הני קורקבנן כו' ושאר שלשת הסימנין מבוררין בהן כו' עכ"ל וכמ"ש התוס' לפירושו דסי' החדש הוא קורקבן נקלף ולא בעי לפרושו שהיה בו רק סימן א' מבורר לטהרה דהשתא אם יחשב קילוף ליכא לספוקי למידי דפרס ועזניה לית להו אלא סימן א' ועורב נמי לית ליה סימן הקילוף שהוא סימן החדש ואם לא יחשב קילוף איכא לספוקי בפרס או עזניה דזה הוא דוחק לאוקמא בהכי כיון דאיכא אתרא דפרס ועזניה לא שכיחי כמו שכתבו התוס' ולא באו לפרש נמי שלא היו מבוררין סימנים האחרים כלל לא לטהר ולא לטמא דהשתא אם לא יחשב קילוף איכא לספוקי בכל עופות הטמאים חוץ מפרס או עזניה ההוא דאית ביה סימן החדש לבד ואם יחשב קילוף ליכא לספוקי בכל עופות טמאים דלית בהו סימן החדש אלא דאיכא לספוקי בפרס ועזניה והני לא שכיחי בישוב דאם כן למה הניחו השמונה בספקייהו ולא בדקו אחר סימנים האחרים לטמא ולטהר דהכי פריך לקמן ח' ספיקות הן לבדוק בביצה כו' ועוד נראה דכמו דדוחק הוא לאוקמא ספיקייהו דוקא באתרא דשכיחי פרס ועזניה ה"נ דוחק הוא לאוקמא דוקא באתרא דלא שכיחי דסתמא קאמר ח' ספיקות הן מיהו ה"מ לפרש דב' סימנים היו מבוררים לטהרה ואחד לטמא ואיכא לספוקי בעורב אלא דניחא ליה לפרש הספק בכל י"ט עופות ודו"ק:

תוס' בד"ה מאי ספקייהו כו' א"נ סימן א' יש להן כו' ויודעים היו שאינן מין עורב כו' עכ"ל הומ"ל אף בלא יודעים היו שאינן מין עורב וכגון דההוא סימן אחד הוא סימן החדש ודו"ק:

בא"ד וגם ר"ח פירש גבי עוף הבא בסימן אחד כו' משמע שר"ל דההוא דלא משכחת אלא או בפרס כו' עכ"ל ופירוש דבא בסימן א' של טהרה אבל סימנים האחרים אינן מבוררין וכל כמה דלא חזינן ליה דדריס ליכא לספוקי בפרס ועזניה דלא שכיחי ולעורב נמי ליכא לספוקי דלית בהו סימן החדש ולא בעו למימר דלכך נקט דההיא סימן אחד הוא קורקבן נקלף שהוא סימן הג' דליתיה בעורב דמ"מ איכא לספוקי בכל י"ט עופות דלפי פירושו דסימן הדריסה אינה מבוררת נראה דשאר סימנים גם כן אינן מבוררים לבד מההוא סימן אחד וק"ל:

בא"ד ואפשר דאותו קוון טהור הוא או שמא מין עורב כו' עכ"ל פי' דלפי זה דזפק לא יהיה סימן החדש אלא דאפשר דאותו קוון טהור הוא ויהיה שפיר קורקבן נקלף הסימן החדש או שמא מין עורב הוא והוא דורס וכפריב"ם בהא שהסימן חדש הוא אינו דורס אבל הקורב"ל שכתב ריב"ם דהוא עורב ע"כ זה אינו דהא יש לו סימנים דהיינו זפק ואצבע יתירה ובקוון שהוא גם כן עורב יש בו קורקבן נקלף ואצבע יתירה וא"כ בעורב ומינו יהיה שלשה סימנים דהדרי בכולהו ודו"ק:

Chidushei Halachot on Chullin 62b · Sefaria

Original text

Segment 1

פּוֹסְלִין בְּמֵי חַטָּאת חוּץ מִן הַיּוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצֶצֶת, וְאִם אִיתָא לִיתְנֵי חוּץ מִיּוֹנָה וְתָסִיל! אָמַר רַבִּי זֵירָא: זֶה מוֹצֵץ וּמֵקִיא, וְזֶה מוֹצֵץ וְאֵינוֹ מֵקִיא.

disqualify the water of purification, i.e., water in which ashes of the red heifer have been placed, by drinking from it. The water that entered the bird’s mouth is disqualified, and some of it drips back into the container, disqualifying the rest. This applies to all birds except for the pigeon, because it sips the water from the container and none falls back in from its mouth. But if it is so that the tasil is a type of pigeon, let the mishna teach: Except for the pigeon and the tasil . Rabbi Zeira said: Although the tasil is a type of pigeon and sips the water as well, this, the tasil , sips the water and spits part of it back, and therefore disqualifies the water of purification, and that, the pigeon, sips but does not spit.

Segment 2

אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי כּוּפְשָׁנֵי צוּצְיָינֵי כְּשֵׁרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְהֵן הֵן תּוֹרִין שֶׁל רְחָבָה. מֵיתִיבִי: ״אֵזוֹב״, וְלֹא אֵזוֹב יוֹן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֳלִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא מִדְבָּרִי, וְלֹא כׇּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי.

Rav Yehuda says: The tzutzeyanei doves are fit for sacrifice on the altar, and they are the doves of Reḥava mentioned earlier. The Gemara raises an objection from a mishna ( Nega’im 14:6): The Torah requires hyssop for the purification of a leper. It must be standard hyssop, and neither a hyssop of Greece, nor stibium hyssop, nor Roman hyssop, nor desert hyssop, nor any other kind of hyssop whose name is accompanied by a modifier. Likewise, tzutzeyanei doves should be unfit for sacrifice, because they have a modifier in their name.

Segment 3

אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְהִקְפִּידָה תּוֹרָה עָלָיו, יֵשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי – פָּסוּל. וְהָנֵי לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמָן קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. רָבָא אָמַר: הָנֵי כּוּפְשָׁנֵי צוּצְיָינֵי, בְּאַתְרַיְיהוּ סְתָמָא קָרֵי לְהוּ.

Abaye said: Any item whose name was modified before the giving of the Torah, and concerning which the Torah was particular when naming it, is unfit if its name is accompanied by a modifier, since the language of the Torah was formulated to exclude it. But the name of these tzutzeyanei doves was not modified, i.e., the modifier tzutzeyanei was not applied to them, before the giving of the Torah. Even though it was applied to them later, they are still fit for sacrifice. Alternatively, Rava said: The tzutzeyanei doves are called simply doves in their place of habitation.

Segment 4

אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי כְּרָזֵי דְּבֵי חִילְפֵי שָׁרוּ, וּדְבֵי כְּרָבֵי אֲסִירִי. אָמַר רָבִינָא: וּמַלְקִינַן עֲלַיְיהוּ מִשּׁוּם שֶׁרֶץ הָעוֹף. וְאָמַר רַב יְהוּדָה: צְרָדָא – שְׁרֵי, בַּרְדָּא – אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ ״בַּר מִינֵּיהּ״, מַרְדָּא – סְפֵקָא.

Similarly, Rav Yehuda says: These grasshoppers found among the shrubs are kosher and permitted for consumption. And those found among the cabbages are forbidden. Ravina said: And we flog those who eat them on their account, due to the prohibition: “And all winged swarming things are impure unto you” (Deuteronomy 14:19). And Rav Yehuda says: The bird called tzarda is permitted for consumption, and the barda is prohibited. And your mnemonic to remember which is which is this: Eat any bird except [ bar ] for it. As for the marda , it is uncertain whether it is kosher.

Segment 5

אָמַר רַב אַסִּי: שְׁמוֹנָה סְפֵיקוֹת הֵן: חוֹבָא, חוּגָא, סוּגָא, וְהַרְנוּגָא, תּוּשְׁלְמִי, וּמַרְדָּא, כּוֹחִילְנָא, וּבַר נַפָּחָא. מַאי סְפֵיקַיְיהוּ? עוֹפוֹת טְהוֹרִים קוּרְקְבָנָן נִקְלָף, וּטְמֵאִין אֵין קוּרְקְבָנָן נִקְלָף, וְהָנֵי קוּרְקְבָנָן נִקְלָף בְּסַכִּינָא.

Rav Asi says: There are eight uncertain cases: The ḥuva , ḥuga , suga , and harnuga , tushelemi , and marda , kuḥilna , and bar nappaḥa . The Gemara explains: What is their uncertainty? The gizzard of kosher birds can be peeled, as mentioned in the mishna, and the gizzard of non-kosher birds cannot be peeled, but the gizzard of these birds can be peeled only with a knife.

Segment 6

וְהָא הָהִיא בַּר אֲוָוזָא דַּהֲוָה בֵּי מָר שְׁמוּאֵל, דְּלָא הֲוָה קָא מִקְּלֵף קוּרְקְבָנֵיהּ, וְאוֹתְבֵיהּ בְּשִׁימְשָׁא, וְכֵיוָן דְּרָפֵי אִיקְּלֵיף! הָתָם, כִּי רָפֵי אִיקְּלֵיף בִּידָא. הָכָא, אַף עַל גַּב דְּרָפֵי, לָא מִקְּלֵיף אֶלָּא בְּסַכִּינָא.

The Gemara asks: But why should these not be kosher? Wasn’t there a certain duck in the house of Mar Shmuel whose gizzard could not be peeled, and they set the gizzard in the sun, and once it softened it could be peeled? The Gemara responds: There, when it softened it could be peeled by hand. Here, in these eight cases, even when it softened it could be peeled only with a knife.

Segment 7

אָמַר אַבָּיֵי: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא חַד מִשְּׁמוֹנָה סְפֵיקוֹת הוּא, וְהַיְינוּ מַרְדּוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִירא, תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא, וְסִימָנָיךְ – ״עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית״. דְּרַשׁ מָרִימָר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא, חַזְיוּהָ דְּדָרְסָה וְאָכְלָה, וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא.

Abaye says: The swamp rooster is one of the eight uncertain cases, and this is the mardu , i.e., the marda mentioned earlier. Rav Pappa says: The swamp rooster is forbidden, but the swamphen is permitted. And your mnemonic to remember this is the statement of the Sages with regard to the verse: “An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord” (Deuteronomy 23:4), that an Ammonite man is unfit to enter the assembly, but not an Ammonite woman. Mareimar taught: The swamphen is forbidden, because the Sages saw that it claws its prey and eats it. And this is the giruta , a non-kosher bird (see 109b).

Segment 8

אָמַר רַב: שַׁבּוּר אַנַדַּרְפַּטָּא – שְׁרֵי, פֵּירוּז אַנַדַּרְפַּטָּא – אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ – פֵּירוּז רַשִּׁיעָא. אָמַר רַב הוּנָא: בּוּנְיָא – שְׁרֵי, פַּרְוָא – אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ – פַּרְוָאָה אַמְגּוּשָׁא.

Rav says: The bird called the shavor anderafta is permitted, but the piruz anderafta is forbidden. And your mnemonic to remember this is the known personality Piruz the Evil. Rav Huna says: The bird called the bunya is permitted. The parva is forbidden. And your mnemonic to remember this is the known personality Parva’a the Sorcerer.

Segment 9

אָמַר רַב פָּפָּא: מַרְדּוּ זָגֵיד וְאָכֵיל – שְׁרֵי, סָגֵיד וְאָכֵיל – אֲסִיר, וְסִימָנָיךְ ״לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר״. אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁתְיָא חַמְרָא – אֲסִירָא, וְסִימָנָיךְ ״שְׁתוּיֵי יַיִן פְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה״. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: מָזְגָא חַמְרָא – אֲסִירָא,

Rav Pappa says: The bird known as the reclining and eating mardu is permitted, while the bowing and eating mardu is forbidden. And your mnemonic to remember this is the verse: “You shall bow down to no other god” (Exodus 34:14). Shmuel says: The bird called the wine drinker is forbidden. And your mnemonic to remember this is the halakha : Those who drank wine are unfit for service in the Temple. And Shmuel says: The bird called the wine pourer is forbidden.

Chullin 62b

Chullin 62b

Rashi

Tosafot

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text