Commentary page
Chullin 45a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChullin 45a
Chullin 45a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 400 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
אתייקורי מתייקרי בי נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא ואין זו מתנה:
כנפה הגרגרת סביב סביב להיקפה נקבים דקים כנפה:
מצטרפין הנקבים לרובא אילו היו כולן מחוברים יחד היה רובא נפסק טרפה:
ובגולגולת לגבי אהל המת תניא (אהלות פ"ב משנה ג) בההיא דכמה חסרון בשדרה קתני סיפא ובגולגולת כדי שינטל מן החי וימות הוי חסרון ולא מטמא ואמרינן בבכורות (דף לח.) כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותני עלה דאם יש בו נקב אחד ארוך שאין עגול רואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא מקדח הוי חסרון או אפילו יש בו נקבים קטנים הרבה כולן מצטרפין לכמלא מקדח:
אלמא כיון דשיעור חסרון גולגולת כמלא מקדח הוא מצטרפין נקבים הקטנים לכמלא מקדח כאילו הוי חד נקב ולא יהבינן בהו שיעורא אחרינא:
והכא נמי אע"ג דבפסוקות שיעורא לרובא גבי נקובה תנן במתניתין (לקמן חולין דף נד.) עד כמה תחסר עד כאיסר האיטלקי אלמא נקב הקנה טריפתו בכאיסר וגבי נקבים קטנים בעי כאיסר לשעורינהו:
אישתמיטתיה להאי מקשה:
מצטרפין לרובא דהוו כפסיקה בעלמא דלא מיחסרא וניקבה כנפה נמי בדליכא חסרון:
39 more comments on this page.
Rashi on Chullin 45a · Sefaria
Tosafot
מצטרפין לכמלא מקדח לאו משום דבעו למיסתם כב"ש אלא משום דב"ש פירשו שיעור נקט שיעורא דב"ש:
אישתמיטתיה הא דאמר כו' ס"ד דרב ירמיה דאפילו בנקבים שיש בהם חסרון קאמר דמצטרפין לרובה מדנקט כנפה דמשמע כנקבי נפה שיש בהם חסרון איירי ומסיק דבשאין בהן חסרון איירי ולא נקט נפה אלא לומר דמלאה נקבים כנפה ולשון אישתמיטתי' קשה:
ניטלה ממנה רצועה מצטרפת לכאיסר תימה לישמועינן ניקבה וכ"ש רצועה:
כדי שיכנס איסר לרחבו פירוש לרחבו של איסר שיושיבהו שם על רחבו ויכנס לאפוקי דרך עוביו:
אנסה עצמה שפשטה ראשה יותר מדאי ליטול ירק בבור:
חותך שתי צלעות מכאן ומכאן פירש ר"ח שתים מכאן ושתים מכאן והאי חזה לא הוי כההוא דמסכת תמיד (דף לא.) שלא היו שם שום צלעות כדתנן בפ' לא היו כופתין:
Tosafot on Chullin 45a · Sefaria
Rashba
ואמרי לה עד דאינקיב קרמא תתאה יש לפרש עד דאינקיב קרמא תתאה הא אינקיב תתאה טריפה דהיא עיקר, אבל עילאה לא מעלה ולא מוריד, וכן נראה מדברי הרב אלפסי ז"ל, ומיהו אי אפשר לומר כן, אלא עד דאינקוב אף קרמא תתאה קאמר, ותרוייהו בעינן, וכן פירש רש"י ז"ל, וכן בתוס', והכין מוכח לקמן גמ' אלו טריפות בעוף (נ, א) דאיתמר התם רב ושמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לתוך פיו אי מבצבץ ועולה טריפה ואי לא כשירה, הא ניחא למאן דאמר עד דאינקוב קרמא תתאה שפיר, אלא למאן דאמר אי אינקוב עילאה אף על גב דלא אינקיב תתאה טריפה ניחוש דלמא עילאה אינקיב תתאה לא אינקיב, ומיהו לא ראיה היא כל כך, דהתם קאי גבי הכתה חולדה על ראשה ועל כרחין אי אינקיב תתאה עילאה לא כל שכן, והכי קאמר הניחא למאן דאמר עד דאינקיב תתאה דה[ו]א העיקר שפיר דודאי אי מבצבץ על כרחין תתאה אינקוב, ואי לא תתאה דלא אינקיב עילאה אינקוב (הזעצער: אולי צריך להיות בין אינקוב] בין לא אינקוב לא איכפת לן אלא למאן דאמר אינקיב עלאה לחוד טריפה כי לא מבצבץ מאי הוי, דלמא עילאה אינקיב, והאי דלא מבצבץ משום דתתאה לא אינקוב, ועוד צריכה תלמודא.
Rashba on Chullin 45a · Sefaria
Meiri
כבר ביארנו שגרגרת שנפסקה שיעורה ברוב חללה אבל אם נחסרה שיעורה בכאיסר כמו שיתבאר בפרק זה מעתה ניקבה הגרגרת נקבים דקים כנפה אם יש בהם חסרון הרי זו ממין נחסרה ומצטרפין לכאיסר ר"ל שרואין אותם כאלו הם כלם ביחד ואם יש בהם כאיסר טרפה ואם אין בהם חסרון הרי זו ממין פסוקה ומצטרפין לרוב חללה ובעוף שהקנה שלו קטן ואין בה כדי לשער חסרונה בכאיסר ניקבה נקבים שיש בהם חסרון וחותכין כל המקום העשוי נקבים נקבים ומניח מקום הנקבים על פי קנה ואם חופה רוב פי הקנה בין מה שניקב ממנה ובין חלקים דקים שבין הנקבים טרפה אע"פ שהנקבים לבד אלו היו ביחד לא היו חופין את רוב פי הקנה הואיל ויש בהם חסרון ואע"פ שבבהמה אין השלם שבין הנקבים בכלל השיעור עוף שאני שחיותו מועט ואם לאו כשרה והוא האמור עליו כאן מקפלו ר"ל מקלפו ר"ל שחולצו ממקומו על דרך האמור בסוטה וקפל את האבנים ולפי' זה מה שאמר וסימניך נפיא פירוש שעושה חתיכה בעגול כשיעור היקף הקנה על הצורה שהנפה נעשית ניטלה רצועה מן הגרגרת לארכה הרי זו מצטרפת לכאיסר ובעוף מקפל כיוצא בה על פי קנה ואם חופה רוב קנה טרפה:
נפחתה והפחת עומד שם כדלת זקוף ולא ניטל משם שיעורה בכדי שיכנס בו כאיסר והוא שיעור מרווח יותר מן האיסור שהרי צריך כשיעור שיהא איסר יוצא ונכנס בו ומפני שהוא עומד עליו כמן דלת הוצרך לשיעור זה וגדולי הפוסקים מפרשים בנפחתה הגרגרת שניקבה נקב מפולש שיש בו חסרון ופירשו בה ששיעורו בכדי עובי האיסר וחומרא יתירה היא:
נסדקה לארכה ולא חסרה כלום אפי' לא נשתייר ממנה אלא משהו למעלה ומשהו למטה כל שהוא מקום שחיטה כשרה שכובד הריאה מותח והסדק עומד סגור ואם לא נשתייר הימנה כלום במקום שחיטה טרפה ומקום שחיטה שבה כבר ביארנו שהוא משפוי כובע עד מקום שנוגע כנף הריאה העליון בעוד שפושטת צוארה ורועה כדרכה בלא משיכת הצואר באונס אבל אם אנס הסימנין ושחט למטה ממקום זה פסולה ואפי' אנסה היא עצמה פסולה מספק:
כל שהיא ממקום שחיטה ולמטה ואפי' ניקבה טרפה שדינה כריאה משם ואילך וזהו הנקרא בתלמוד מן החזה ולמטה:
אף הגולגולת חסרונה בכאיסר כמו שכתבנו למעלה וכמו שיתבאר היה בו נקב ארוך או שיש בו נקבים הרבה מצטרפים לכאיסר:
חזה הניתן לכהנים בקרבן השלמים הוא חזה הרואה את הקרקע ר"ל שאינו חותך בגובה הצלעות כלום אלא הסימן התחתון עם ראשי הצלעות התחובות בו ושיעור ארכו מצד הראש עד הצואר ולמטה עד הכרס וחותך עמו שתי צלעות העליונות הקטנות אילך ואילך מבין שתי דפנות אחת מכאן ואחת מכאן:
ניקב קרום של מוח שאמרו במשנה שהוא טרפה שני קרומות יש בו העליון סמוך לגולגולת והוא עב וקשה והשני דק ורך ודבק במוח והמוח נתון בתוכו והוא קרוי חיתא דמתנח ביה מוחא על הצד שביצי זכר נתונים בקרום פנימי דק שיש עליו קרום חיצון ניקב את התחתון טרפה בין ניקב העליון בין שלא ניקב ניקב העליון בלא תחתון כשרה ויש מי שאומר שכל שניקב אחד בלא חברו כשרה מפני שהם גורסין בסוגיא זו רב ושמואל ולוי אמרי קרמא עילאה כלומר אע"פ שלא ניקב התחתון והם גורסין אחר כן ואיכא דאמרי עד דאינקיב תתאה ויהיב ר' שמואל בר נחמני סימנא חיתא דמתנח ביה מוחא ומדיהיב בה סימנא הלכתא היא וכל שכן שהלכה כאיכא דאמרי ומאחר שהם גורסים עד דאינקיב תתאה משמע שלא נפסל אלא בנקיבת שניהם וסעד לדבר שהעליון ניקב תחלה לפי המצוי יותר ומתוך כך אמרו אע"פ שכבר ניקב העליון אינו כלום עד שינקב התחתון ומ"מ גדולי הפוסקים כתבוה כדעת ראשון והם גורסים ואיכא דאמרי קרמא תתאה כלומר שהכל תלוי בה ואע"פ שברוב העליון ניקב תחלה מ"מ אפשר גם כן שהתחתון ינקב תחלה לפעמים ואע"פ שאמרו למטה בהכתה חולדה על ראשה שאמרו רב ושמואל מכניס ידו לתוך פיו או מבצבץ ועולה טרפה ואם לאו כשרה ואמרו עליה הניחא למאן דאמר עד דמינקיב תתאה שפיר אלא למאן דאמר אי אינקיב עלאה אע"ג דלא אינקיב תתאה ניחוש דילמא עלאה אינקיב תתאה לא אינקיב ולא אמר אלא למאן [דאמר] תתאה אע"ג דלא אינקיב עלאה ניחוש דילמא תתאה אינקיב עלאה לא אינקיב אין ממנה קושיא כלל חדא דלרב ושמואל הקשה והם הם שאמרו עילאה בלאו תתאה ועוד דההיא על כל פנים עילאה אינקיב ברישא שהרי הכתה חולדה על ראשה ומ"מ לענין פסק הכל תלוי בתחתונה כך הוא דעת גדולי הפוסקים אלא שרוב גאונים מסכימים להכשיר עד שינקבו שניהם:
מקום שהמוח נתון בתוכו הוא עצם עגול שבגולגולת ונקרא בלשון תלמוד קדרה ומאותו המוח נמשך חוט השדרה ונמצא המוח עם חוט השדרה כעין פתילה שראשה גס ועבה עם חוט הנמשך ממנה ויש בסוף המוח כלפי השדרה נקב לעצם שהמוח נתון לתוכו ועל פי הנקב כעין שני פולין מעתה מוח וכל שבקדרה עד הפולין ופולין בכלל נידונין כמוח ונקובת הקרום שלו במשהו מפולין ולמטה נידון כחוט השדרה ואין נקב פוסל בעורו אלא פסיקה וברובו:
Meiri on Chullin 45a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרש"י בד"ה ובגולגולת לגבי כו' כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים כו' עכ"ל כתב מהרש"ל לא מצאתי זאת בבכורות כו' והוא סוף משנה דאהלות וכמ"ש התוס' ואם אינו טעות סופר אגב ריהטא לא דק עכ"ל וא"א שאינו ט"ס ויפה דק דודאי לפום ריהטא הך סוף משנה דאהלות באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים וחכ"א בגדול של לישכה אשיעורא דב"ש קאי דקאמרי כמלא מקדח דלב"ה דקאמרי כדי שניטל מן החי וימות שיעורא אחרינא אית להו אבל בסוגיא ר"פ על אלו מומין בבכורות מוכח דר"מ ומחלוקתו אשיעורא דב"ה נמי קאי דקאמר התם וכמה כדי שינטל מן החי אמר שמואל כסלע ופריך דא"כ עשית דברי ב"ש וב"ה אחד דהא כמלא מקדח של לשכה היינו שיעורא דכסלע כדתנן מאור כו' שיערוהו כמלא מקדח כו' וכסלע נירונית ומסיק לב"ש ודאי מקדח וחיסומו שנינו והשתא ר"מ ומחלוקתו אליבא דב"ה פליגי כמלא מקדח בלא חיסומו והשתא ניחא לפירושו דכמלא מקדח דתנא הכא מצי אתיא כב"ה מיהו הרמב"ם שמפרש שם בהך מתני' דאהלות דר"מ ומחלוקתו אליבא דב"ש פליגי וכן התוספות שכתבו בשמעתין כמלא מקדח לאו משום דבעי למסתם כב"ש כו' היינו לאידך אוקמתא בההיא דבכורות במסקנא דקאמר דשיעורא דכסלע לב"ה לאו היינו כמלא מקדח ודו"ק:
בד"ה שאני אומר כו' שלא תאמר תחתונה כשאוחזין כו' עכ"ל דליכא למימר דהשתא נמי נימא תחתונה כשאוחזין הקנה שהיא עליונה כשהבהמה תלויה דלא שייך ליתן סימן שהבהמה תלויה ועדיין הריאה בפנים אתחתונה כשאוחזין אותה שאנו רואין אותה בחוץ משא"כ השתא דנותן סימן לתחתונה שהיא בפנים ואין רואין אותה ממה שהיא עליונה כשרואין אותה מבחוץ ודו"ק:
תוס' בד"ה אישתמיטתיה כו' ס"ד דרבי ירמיה דאפי' בנקבים שיש בהם חסרון כו' ולשון אישתמיטתיה קשה עכ"ל וליכא למימר דהוה ס"ד דרבי ירמיה דאפי' באין בהן חסרון מצטרפין לכאיסר דהשתא ניחא לשון אישתמיטתיה דבהא ודאי לא הוה טעי רבי ירמיה דודאי לא עדיפי נקבים שאין בהם חסרון מפסוקה דבעי במתניתין פסוקה ברובו וק"ל:
בד"ה אנסה עצמה כו' ליטול ירק בבור עכ"ל דהשתא הוה בכלל כל שפשטה צוארה ורועה דקאמר רבא וק"ל:
Chidushei Halachot on Chullin 45a · Sefaria
Maharam
בגמ' נקבה כנפה וכו' מסוגיא דשמעתין משמע דשיעורא דרובא הוי יותר מכאיסור וצ"ל דהיינו היכי דכל הנקוב הוא מצד אחד ברוחב דהוי הנקוב כאיסר ולא הוי רובו אבל אם הנקבים עומדים זה אצל זה בשורה בעגול סביב הקנה ברוב עיגולו דטריפה מטעם דהוי כפסוק אפילו אם תצטרף כל הנקבים לא הוי בכאיסר וא"כ הוי שיעור רובו לחומרא:
בתוס' ד"ה אישתמיטתיה הא דאמר וכו' ס"ד דר' ירמיה דאפילו בנקבים שיש בהם חסרון קאמר דמצטרפין ובו'. נ"ל דהוקשה להם לתוספות אפילו אישתמיטתיה מהמקשה הא דאמר רבי חלבו אעפ"כ היה לו לידע מעצמו דההיא דגולגולת ע"כ בנקב שיש בו חסרון איירי דהא על חסרון הגולגולת קאי והאי נקבה כנפה מצטרפת לרובא באין בהן חסרון איירי דומיא דפסוקת הגרגרת דשיעורא ברובא ולכך כתבו התוס' דלכך הוה ס"ד דרב ירמיה דהאי נקבה כנפה בנקבים שיש בהן חסרון איירי מדנקיט כנפה וכו' ולכך קאמר ולשון אישתמיטתיה קשה משום דהא השתא הא דמקשה ר"י הכי היינו משום דהכי דייק לה מדנקיט כנפה וק"ל:
Maharam on Chullin 45a · Sefaria
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
גמרא לתני נקובת הדופן וכו' דברי הש"ס הללו תמוהין דממנ"פ אם פירכת הש"ס אמתני' דאלו טרפות דלא חשיב כל הני וכמו שפירש"י. י"ל דאתי בזה הכלל כמו בסגר ושב שמעתתא. ומ"ש התוספות בר"פ א"ט ד"ה ודרוסת הנץ ומה"ט לא תני במתני'. ע' במהר"ם שיף דבאמת מגיה וצ"ל במתני' וכוונתם אברייתא. ואם נאמר דפירכת הש"ס אתנא דבי ר"ח דלא חשיב הני. הא י"ל דכולהו נקיבו חדא נינהו כדמשני הש"ס לעיל. ואף דנקיבת הדופן דהוא בעצמו אינך בבשר לא חשיב כחד וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה אלא הנך וכו'. דמ"מ מה פריך הש"ס מכבד דבי' שפיר י"ל דכולהו נקיבה חדא הוא. ועוד ק' דלא פריך מידי מכבד. די"ל דלא ס"ל כריב"י דנקיבת המרה כשרה וכדמשני הש"ס לעיל מרה מאן קתני לה ר"י בר"י וכו' אף אליבא דאמת דכולהו נקבים חדא נינהו אין ההכרח לשנוי' דסבר כריב"י. מ"מ מנ"ל הכא למיפרך. וצע"ג:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Chullin 45a · Sefaria
Ben Yehoyada
אִתְיַקּוּרִי הוּא דְּמִתְיַקְּרוּ בִּי יש להקשות למה כפל לשונו? ונראה לי בס"ד דרבי זירא מלבד שהיה חכם גדול ומתייקרו ביה מצד חכמתו היה עשיר גם כן ומתייקרו ביה נמי מפני עושרו ועוד נמי היה לו גדולה מצד המלכות וכמו שאמרו לקמן (דף מו.) בההוא פולמסא דאתא לפומבדיתא ולכן כפל לשון היקרות ובזה ניחא דרבי אלעזר לא הוה אזיל ולא סמך על טעמו של רבי זירא דהוא טעמא דמסתבר אך רבי אלעזר היה עני ולא הוו מתייקרין בו אלא רק מצד חכמתו ואם ילך ויהנה בשביל טעם זה נמצא הוא נהנה מכבוד תורה מה שאין כן רבי זירא שהיה עשיר גם כן ומתייקרי ביה גם מצד עושרו אינו חושש לזה.
Ben Yehoyada on Chullin 45a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Chullin, daf 45, Amud Aleph, about 400 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 14 words
Opens “אִתְיַיקּוֹרֵי הוּא דְּמִתְיַיקְּרוּ בִּי.…”
- Segment 210 words
Opens “אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִיקְּבָה כְּנָפָה…”
- Segment 335 words
Opens “מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: וּבְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב…”
- Segment 423 words
Opens “אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב…”
- Segment 546 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי…”
- Segment 62 words
Opens “בְּעוֹפָא מַאי?…”
- Segment 733 words
Opens “אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא…”
- Segment 825 words
Opens “נִפְחֲתָה כְּדֶלֶת, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס…”
- Segment 924 words
Opens “אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר: מָה חוּלְיָא…”
- Segment 1017 words
Opens “אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן…”
- Segment 1133 words
Opens “תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי…”
- Segment 1233 words
Opens “בָּעֵי רַב חֲנִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב חֲנַנְיָה: אָנְסָה…”
- Segment 1327 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ חָזֶה? זֶה הָרוֹאֶה אֶת…”
- Segment 1431 words
Opens “נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי…”
- Segment 1557 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי…”
Sages named on this page
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Chullin 45a · Segment 14 — “…תַּתָּאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: וְסִימָנָיךְ חַיְיתָא דְּמִתְּנַח…”
Original text
אִתְיַיקּוֹרֵי הוּא דְּמִתְיַיקְּרוּ בִּי.
It is an honor for them to honor me. My attendance is not for my benefit but for theirs.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִיקְּבָה כְּנָפָה – מִצְטָרְפִים לְרוּבָּא.
§ With regard to the halakha that a cut windpipe renders the animal a tereifa , Rav Yehuda says that Rav says: If the windpipe was perforated with a series of small holes around its circumference like a sieve, the small holes join together to constitute a majority of the circumference. Therefore, if their collective size is a majority of the circumference, the windpipe is considered cut.
מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: וּבְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב אֶחָד אָרוֹךְ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ נְקָבִים הַרְבֵּה – מִצְטָרְפִים לִמְלֹא מַקְדֵּחַ. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרַהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ – לִמְלֹא מַקְדֵּחַ מִצְטָרְפִין. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרֵיהּ כְּאִיסָּר – לִכְאִיסָּר מִצְטָרְפִין.
Rav Yirmeya raises an objection: The mishna teaches ( Oholot 2:3) that if a skull of a corpse has a round hole at least the size of a drill bit used for surgery, then the skull does not impart ritual impurity in a tent. With regard to this, a baraita states: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many small holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole. Evidently, since the requisite measure is the size of a drill hole, the small holes join together to constitute the size of a drill hole, and not another measure. If so, here, too, in the case of the windpipe, since the requisite measure of a hole to render the animal a tereifa is the size of an issar (see 54a), the small holes should join together to constitute the size of an issar . Why must they constitute the majority of the circumference?
אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
The Gemara notes: It escaped him, i.e., Rav Yirmeya, that which Rabbi Ḥelbo says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: Perforations that are a deficiency, i.e., holes of significant area, join together to constitute the size of an issar , and perforations that are not a deficiency, but are as small as the holes of a sieve, must join together to constitute a majority of the circumference, which is the measure of a cut windpipe. Since the holes are not substantial in area, the windpipe cannot be said to be missing a piece, but it may be considered cut.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיטְּלָה הֵימֶנָּה רְצוּעָה – מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָּר. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיקְּבָה כְּנָפָה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If a strip of the windpipe was removed from it, its area joins to constitute the size of an issar , even if the strip itself is narrower than an issar . Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani asked Rabbi Yehoshua ben Levi: If the windpipe was perforated like a sieve, what is the halakha ? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: The Sages said with regard to this case: Perforations that are a deficiency join together to constitute the size of an issar , and perforations that are not a deficiency join together to constitute a majority of the circumference.
בְּעוֹפָא מַאי?
The Gemara raises a question: The measure of an issar for missing flesh in the windpipe applies only to animals. In birds, this cannot be the measure, as the entire width of the windpipe is less than the diameter of an issar . What, then, is the measure with regard to a bird?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מְקַפְּלוֹ וּמַנִּיחוֹ עַל פִּי הַקָּנֶה, אִם חוֹפֶה אֶת רוֹב הַקָּנֶה – טְרֵפָה, וְאִם לָאו – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְסִימָנָיךְ – נָפְיָא.
Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Elazar: One severs the perforated tissue, folds and lays it over the opening of the windpipe. If it covers the majority of the windpipe, the animal is a tereifa ; and if not, the animal is kosher. Rav Pappa said: And your mnemonic for this halakha should be a sieve. If the tissue is perforated like a sieve, one must place it over the opening of the windpipe as if it were a sieve.
נִפְחֲתָה כְּדֶלֶת, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָּר לְרׇחְבּוֹ. נִסְדְּקָה, אָמַר רַב: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא חוּלְיָא אַחַת לְמַעְלָה וְחוּלְיָא אַחַת לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Gemara continues: If the windpipe was missing a piece so that its appearance was like a door, where the missing flesh was partially attached as though on a hinge, Rav Naḥman said: If the missing piece is so large that an issar can enter the hole widthwise, i.e., it is wider and taller than an issar , the animal is a tereifa . If the windpipe was cracked along its length, Rav said: Even if only one undamaged segment remains in the windpipe above the crack and one segment below it, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר: מָה חוּלְיָא וּמָה חוּלְיָא דְּקָאָמַר רַב? אֶלָּא אֵימָא: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Sages said this statement before Rabbi Yoḥanan, who said: What is this segment and what is that segment that Rav says? Segments are immaterial to the matter. Rather, say: Even if any amount remained intact in the windpipe above the crack, and any amount below, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן הָכִי, אֲמַר לְהוּ: יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאֵי לְפָרוֹשֵׁי כִּי הַאי טַעְמָא?
The Sages said this statement in Eretz Yisrael before Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Yonatan the Babylonian, i.e., that any amount of undamaged tissue above and below the crack renders the animal kosher. Rabbi Yoḥanan said to them, excitedly: Do our Babylonian friends know how to interpret in accordance with this explanation? He was happy that Rabbi Yonatan interpreted it the same way he did.
תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַצַּוָּאר כּוּלּוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה עַד כַּנְפֵי רֵיאָה הַתַּחְתּוֹנָה. אָמַר רָבָא: תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ וְרוֹעָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּאָנֵס.
§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught before Rabbi Yoḥanan: The entire neck is fit for slaughter, from the large uppermost ring of the windpipe downward until the lower edges of the lung. Rava says that the phrase: Lower edges of the lung, is referring to an animal hung by the feet; that is, it actually denotes the upper edges nearest the head. As I say that the area fit for slaughter is all the length of the neck that an animal extends in order to graze, provided that it is not forced to extend its neck further than it wishes. Consequently, the very bottom of the neck is not a location fit for slaughter.
בָּעֵי רַב חֲנִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב חֲנַנְיָה: אָנְסָה עַצְמָהּ מַהוּ? תֵּיקוּ. יָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: אָנַס בַּסִּימָנִים וְשָׁחַט – פְּסוּלָה. נִיקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה מִן הֶחָזֶה – נִידּוֹן כְּרֵיאָה.
Rav Ḥanina, and some say Rav Ḥananya, raises a dilemma: If the animal forced itself and extended its neck, what is the halakha with regard to the additional area? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. The Gemara relates that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish sat together, and a matter emerged from between them: If the slaughterer forced the animal to extend the simanim by stretching the neck and slaughtered the animal at the lower end of the neck, the slaughter is not valid. And if the windpipe was perforated below the breast, it is considered to be like a perforated lung, which renders the animal a tereifa no matter the size of the perforation. A perforation in the upper windpipe must be the size of an issar to render the animal a tereifa (see 54a).
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ חָזֶה? זֶה הָרוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע, לְמַטָּה – עַד הַצַּוָּאר, לְמַעְלָה – עַד הַכָּרֵס. חוֹתֵךְ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִשְּׁתֵּי דְפָנוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְזֶהוּ חָזֶה הַנִּיתָּן לַכֹּהֲנִים.
The Gemara elaborates: The Sages taught in a baraita : Which is the breast that must be given to the priests as a gift from every peace offering (see Leviticus 7:31)? This is the section that faces the ground, not the ribbed area on the sides. And lengthwise it extends below, when the animal is hung from the legs, until the neck, and above until the rumen. One cuts the two ribs nearest the head from the two sides of the animal from both directions, and this is the breast that is given to the priests.
נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: קְרָמָא עִילָּאָה, אַף עַל גַּב דְּלָא אִינְּקִיב תַּתָּאָה. וְאָמְרִי לַהּ: עַד דְּאִינְּקִיב תַּתָּאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: וְסִימָנָיךְ חַיְיתָא דְּמִתְּנַח בֵּיהּ מוֹחָא.
§ The mishna states: If the membrane of the brain was perforated, the animal is a tereifa . The Gemara cites Rav and Shmuel, who both say: The brain is covered by two membranes, a thick outer membrane adjacent to the skull and a thin inner membrane adjacent to the brain. The animal is a tereifa if the outer membrane was perforated, even if the inner membrane was not perforated. And some say that the animal is not a tereifa unless the inner membrane was perforated as well. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: And this is your mnemonic to remember the halakha : The bag in which the brain rests, i.e., the inner membrane.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּנֶגְדּוֹ בַּבֵּיצִים נִיכָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: מוֹחַ – כׇּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵירָה נִדּוֹן כְּמוֹחַ, הִתְחִיל לִימָּשֵׁךְ נִדּוֹן כְּחוּט הַשִּׁדְרָה. וּמֵהֵיכָן מַתְחִיל לִימָּשֵׁךְ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – כְּמִין שְׁנֵי
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: Even though the inner membrane of the brain is very thin and not easily visible, its equivalent in the testicles, which are also enclosed in a thin membrane, is conspicuous, as it has an appearance different from the testicles themselves. Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: With regard to the brain, everything inside the skull is considered part of the brain. From the point where it begins to extend like a cord out of the base of the skull, it is considered the spinal cord. And from where does it begin to be extended? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Yehoshua ben Levi himself: Protrusions similar to two