Siman 152 · 2 seifim
עברית / EnglishRituel du judaïsme, translated by Jean de Pavly with the assistance of M. A. Neviasky. 1898 [fr]
סעיף א׳Seif 1
עברית
שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו. ובו ב' סעיפים:
עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש ומאימתי אסור משיתחיל להכין צרכי הסעודה ולאחר ימי המשתה ל' יום ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י"ב חדש ולאחר י"ב חדש מותר אלא אם כן הוא אדם חשוב:English
De la défense de manger avec un païen, même lorsque l'Israélite a ses propres mets Il est défendu à un Israélite de prendre part à un repas donné par un païen à l’occasion du mariage d’un de ses enfants, même si l’Israélite veut manger de ses propres mets qui lui sont servis par son domestique. La défense commence dès le moment où le païen fait les préparatifs du repas et la défense continue pendant les trente jours qui suivent la date où le repas a eu lieu. Si le païen dit qu’il va commencer les préparatifs du repas de noces, sans préciser exactement l’époque, il est alors interdit à l’Israélite de manger chez lui pendant une année; ce temps écoulé, la défense n’existe plus. Les Israélites très fervents ne mangent jamais avec les païens.
סעיף ב׳Seif 2
עברית
אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר. (וה"ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו) (ב"י בשם תשו' הרא"ש):English
Quand, à l’occasion du mariage d’un de ses enfants, un païen envoie à un Israélite des volailles vivantes ou des poissons, l’Israélite peut les accepter. G LOSE : Il est également permis à l’Israélite d’accepter des volailles tuées conformément aux lois Israélites.
License: unknown