Shulchan Arukh Choshen Mishpat · Siman 337
Shulchan Arukh Choshen Mishpat 337 — English translation
Translation: Sefaria Community Translation. Section numbers match the Hebrew text above.
- 1A worker who does labor in a food-related industry may eat from what he does, even if he doesn’t work on it with his arms and legs, but only carries it on his shoulders, it is forbidden to prevent him from eating.
- 2A worker is not permitted to do work at night and to hire himself out in the day. He cannot go hungry or undergo privations and yet feed his children with his food because he lessens his employer’s work. At a diminished strength he will not have the strength to do the employer's work.
License: CC0
דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל. ובו כ סעיפים:
פועל העושה מלאכה לבעל הבית בדבר מאכל ה"ז אוכל ממה שהוא עושה אפי' אינו עושה לא בידיו ולא ברגליו רק שנושא על כתפו ואסור לחסמו שלא יאכל (ואם חסמו שלומי משלם ליה מלקי לא לקי) (טור בשם הרמ"ה):
בד"א שאוכל כשהוא עושה בגדולי קרקע במחובר בשעת גמר מלאכה כגון בוצר ענבים ומוסק בזתים ואורה בתאנים וגודר בתמרי' ובתלוש מהקרקע קודם שיגמר סוף מלאכה המחייבת אותו בחיוב האחרון שבו אבל העושה בדבר שאין גדולי קרקע כגון החולב והמחבץ (פי' המוציא חמאה מן החלב ערוך וי"א המקפה את החלב בקיבה להיות נקרש רש"י בפ"י דשבת) והמגבן אינו אוכל וכן העושה במחובר שלא בשעת גמר מלאכה כגון העודר בגפנים או מכסה שרשי האילנות ואפי' המנכש בבצלים ושומים כגון שעוקר את הקטנים מן הגדולים לא יאכל מהם ואע"פ שהוא גמר מלאכת הקטנים שעיקר המלאכ' לצורך הגדולים להרחיב להם ועדיין לא נגמרה מלאכתן:
העושה בתלוש לאחר שנגמרה מלאכתו למעשר כגון בודל (פי' שנדבקו זו בזו ומבדילן) בתמרים ובגרוגרות אינו אוכל שכל דבר שאין אחר חיוב מעשר חיוב אחר כגון תאנים וענבים לאחר שנתחייבו במעשר אינו אוכל ממנו ובדבר שיש בו חיוב אחר כגון חטים העומדים לעשות פת שחייבת בחלה אוכל עד שיגמור מלאכתו להתחייב בחלה ולאחר מכאן אינו אוכל:
הבודל בתמרים רעים שלא נתבשלו כל צרכן ונותנים אותם בסל ומתחממים ומתרככים שם עדיין לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהם:
נפתחו חביותיו ונתפרסו עיגוליו ושכרו לעשות בהם לא יאכל מהם שכבר נתחייבו במעשר בד"א כשיודע הפועל שנפתחו אבל אם לא ידע וסבור שעדיין לא נתחייבו במעשר חייב לעשר ולהאכילו:
השומר במחובר אפי' בשעת גמר מלאכה אינו אוכל אבל השומר בתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו אע"פ שאינו אוכל מן התורה אוכל מהל' מדינה שנהגו כן:
יכול הפועל לאכול יותר משכרו כגון ששכרו אינו אלא דינר יכול לאכול קישות או כותבת שוה סלע ומ"מ מלמדין אותו שלא לעשות כן כדי שלא ימנעו מלהשכירו: הגה וי"א דוקא ששכרו לעשות כל היום אבל אם לא שכרו רק ללקוט קישות אחד לא יאכלנו ואפילו שכרו כל היום לא יאכל קישות הראשון שליקט אלא יתן תחלה לכליו של ב"ה ואח"כ יאכל הוא (טור ס"ו):
היה משמר ארבעה או חמשה ערימות של חמשה בני אדם לא ימלא כריסו מאחד מהן אלא אוכל מכולם לפי חשבון:
היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים אפי' שכרו לעשות בשניהם אבל יכול הוא למנוע עצמו מלאכול עד שמגיע למקום היפות ואוכל לפיכך הפועלים עד שלא הלכו שתי וערב בגת אוכלים ענבים ואין שותים תירוש מפני שאין מלאכתן ניכרת ביין והוה ליה כעושה במין זה ואוכל במין אחר משהלכו שתי וערב אוכלים בענבים ושותים בתירוש:
היה עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר ואי אכל לא מפקינן מיניה ולא מנכינן מאגריה ומיהו גפן שמודלת על גב חבירתה ועושה באחד מהם יכול לאכול מהשניה:
אין רשאי לאכול אלא בשעת עשיית מלאכה ולא שישב ויאמר מנעתי עצמי עד עתה ולא נטלתי לאכול ועל כן אשב עתה ואוכל ומפני תקנת בעל הבית שלא יתבטל ממלאכתו אמרו חכמים שאחר שגמר מלאכת שורה זו והולך להתחיל שורה אחרת יכול לאכול אע"פ שאינו בשעת מלאכ' שטוב הוא לבע"ה כדי שלא יתבטל:
לא יאכל עם הענבים פת או דבר אחר כדי שיאכל הרבה מהענבים ולא יאכל במלח ואם קצץ עם ב"ה שיאכל עד שיעור כך וכך אוכל בין בפת בין במלח בין בכל דבר שירצה:
אסור לפועל למוץ הענבים וכן אסור לו להבהב השבולים באור או להפריך על גב הסלע אפילו אין מתבטל ממלאכתו בהבהוב או בהפרכה:
אסו' לפועל לאכול ממה שהוא אוכל אכילת גסה:
רשאי הפועל לטבל פתו בציר (פי' לחלוח היוצא מכניסה ועצירת הדג) כדי שיאכל ענבים הרבה ורשאי ב"ה להשקות את הפועל יין כדי שלא יאכל ענבים הרבה:
פועל שאמר לב"ה תן לאשתי ובני מה שהיה לי לאכול או שאמר הריני נוטל מעט מזה שנטלתי לאכול לאשתי ובני אין שומעין לו אפי' נזיר שהיה עושה בענבים ואמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו:
פועל שהי' עושה הוא ואשתו ובניו ועבדיו והתנה עם בע"ה שלא יאכל ממה שהם עושים אם הם גדולי' (ומדעתן) (טור סי"ו) לא יאכלו אבל אם הם קטנים יאכלו:
האוכל בשעה שאין לו לאכול וכן אם הוליך בידו ממה שעושה או שנתן לאחרים עובר בלא תעשה:
אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו מפני ביטול מלאכתו של בעה"ב שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בע"ה בכח:
מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכרו בעוה"ז שנא' ויפרוץ האיש מאד מאד:
Choshen Mishpat Siman 337
Choshen Mishpat Siman 337 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 20 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
Open the full commentary pageWhat to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution, Shabbat law and sacred time. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
- Shabbat law and sacred time
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 20 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 151 words
Opens “דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל…”
- Seif 2100 words
Opens “בד"א שאוכל כשהוא עושה בגדולי קרקע במחובר…”
- Seif 356 words
Opens “העושה בתלוש לאחר שנגמרה מלאכתו למעשר כגון…”
- Seif 420 words
Opens “הבודל בתמרים רעים שלא נתבשלו כל צרכן…”
- Seif 529 words
Opens “נפתחו חביותיו ונתפרסו עיגוליו ושכרו לעשות בהם…”
- Seif 625 words
Opens “השומר במחובר אפי' בשעת גמר מלאכה אינו…”
- Seif 764 words
Opens “יכול הפועל לאכול יותר משכרו כגון ששכרו…”
- Seif 820 words
Opens “היה משמר ארבעה או חמשה ערימות של…”
- Seif 954 words
Opens “היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים אפי'…”
Named: רב בגת, רב אוכלים.
- Seif 1028 words
Opens “היה עושה בגפן זה לא יאכל בגפן…”
- Seif 1152 words
Opens “אין רשאי לאכול אלא בשעת עשיית מלאכה…”
- Seif 1233 words
Opens “לא יאכל עם הענבים פת או דבר…”
Named: רבה.
- Seif 1322 words
Opens “אסור לפועל למוץ הענבים וכן אסור לו…”
- Seif 148 words
Opens “אסו' לפועל לאכול ממה שהוא אוכל אכילת…”
- Seif 1526 words
Opens “רשאי הפועל לטבל פתו בציר (פי' לחלוח…”
Named: רבה.
- Seif 1635 words
Opens “פועל שאמר לב"ה תן לאשתי ובני מה…”
- Seif 1728 words
Opens “פועל שהי' עושה הוא ואשתו ובניו ועבדיו…”
- Seif 1817 words
Opens “האוכל בשעה שאין לו לאכול וכן אם…”
- Seif 1930 words
Opens “אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר…”
- Seif 2049 words
Opens “מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט…”
Sages named on this page
- Rashi · Others · First generation of Rishonim
Rabbi Shlomo Yitzchaki, known as Rashi, was a preeminent medieval French rabbi and author of a comprehensive commentary on the Talmud and…
Source: Choshen Mishpat Siman 337 · Seif 2 — “בד"א שאוכל כשהוא עושה בגדולי קרקע במחובר בשעת גמר…”
Smart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Shulchan Arukh Choshen Mishpat 337
Open in the reader