בוני התלמוד
    מפת הקורס
    פרק 3 · תולדות ודיני דרבנן

    אמירה לנכרי - שבות בדיבור

    שיעור 23 מתוך 55 20 דק׳

    מלאכה שנעשית בידי נכרי איננה מלאכתך - ובכל זאת חז״ל אסרו לבקש אותה. נבנה את הכלל, את טעמיו ואת החריגים המוכרים.

    יעדי השיעור
    • 01להגדיר אמירה לנכרי כשבות
    • 02להכיר את טעמי האיסור (רש״י ורמב״ם)
    • 03להכיר את היתר "שבות דשבות במקום מצווה"
    01

    הכלל וטעמו

    הגמרא (שבת קנ ע״א) קובעת: "אמירה לנכרי שבות". רש״י מסביר מן הפסוק "ממצוא חפצך ודבר דבר" - גם דיבור על מלאכה פוגע בשבת. הרמב״ם (שבת ו, א) מוסיף טעם: שלא תהיה השבת קלה בעיניו ויבוא לעשות בעצמו.

    ישעיהו נח, יג
    אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי

    מן הפסוק הזה ומהמשכו לומדים חז״ל על דיבור ועסקים בשבת.

    02

    חריגים

    1. 1חולה שאין בו סכנה - מותר לומר לנכרי לעשות אפילו מלאכה דאורייתא
    2. 2שבות דשבות (איסור דרבנן בידי נכרי) - מותר במקום מצווה או צורך גדול
    3. 3מלאכה שהנכרי עושה לעצמו - אין חובה למחות
    תובנה

    מסגרת לימוד בלבד - לשאלה למעשה פונים לרב.

    תרגול

    מיינו 3 מקרים: הדלקת אור לחולה, הדלקת מזגן בחום כבד, קניית מצרך. לאיזו קטגוריה כל אחד שייך?

    סיכום השיעור

    השבת שלך נשמרת גם בדיבור שלך.

    שאלות בדיקה

    בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.

    שאלה 1 מתוך 3

    מה מעמד אמירה לנכרי?