01
המחלוקת
ר׳ מאיר: בשוגג - מותר לאכול גם בשבת; במזיד - אסור בשבת ומותר במוצאי שבת. ר׳ יהודה: בשוגג - מותר רק במוצאי שבת; במזיד - אסור לעולם למבשל עצמו. השולחן ערוך (או״ח שיח, א) פוסק כר׳ יהודה.
מה דינו של תבשיל שבושל בשבת או של אור שהודלק באיסור? הגמרא בחולין (טו ע״א) מביאה מחלוקת תנאים, והפוסקים בנו ממנה מדרג ברור.
ר׳ מאיר: בשוגג - מותר לאכול גם בשבת; במזיד - אסור בשבת ומותר במוצאי שבת. ר׳ יהודה: בשוגג - מותר רק במוצאי שבת; במזיד - אסור לעולם למבשל עצמו. השולחן ערוך (או״ח שיח, א) פוסק כר׳ יהודה.
מלאכה שנכרי עשה עבור ישראל אסורה בהנאה לאותו ישראל בשבת, ובמוצאי שבת צריך להמתין "בכדי שיעשו" - הזמן שהיה לוקח לעשות זאת (שו״ע או״ח שכה, ו).
קושיה: אם הנכרי עשה לעצמו - למה שיהיה אסור? תירוץ: אכן אם עשה לעצמו, מותר לישראל ליהנות (בתנאים).
בנו טבלה 2×2: שוגג/מזיד × בשבת/במוצאי שבת, לפי ר׳ יהודה.
ההלכה בונה גם את מה שקורה אחרי הטעות - בדרך שמחנכת ולא מענישה סתם.
בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.
כמי פוסק השולחן ערוך במעשה שבת?