דף ביאור
תהלים פרק קכ״ט
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורתהלים פרק 129
תהלים פרק 129 מציג 8 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
מפת הטקסט
התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.
מפתח לקריאה
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת פסוק אחר פסוק של כל 8 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.
- פסוק 17 מילים
נפתחת ב״שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹאמַר־נָ֝֗א יִשְׂרָאֵֽל׃…״
- פסוק 26 מילים
נפתחת ב״רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֝֗ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃…״
- פסוק 36 מילים
נפתחת ב״עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָֽם]׃…״
- פסוק 45 מילים
נפתחת ב״יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃…״
- פסוק 56 מילים
נפתחת ב״יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃…״
- פסוק 66 מילים
נפתחת ב״יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃…״
- פסוק 76 מילים
נפתחת ב״שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃…״
- פסוק 810 מילים
נפתחת ב״וְלֹ֤א אָמְר֨וּ׀ הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת־יְהֹוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם…״
פירוש רש״י
פסוק ג׳׳
חרשים האריכו למעניתם — הוא תלם המחרישה כבחצי מענה צמד שדה:
פסוק ו׳׳
שקדמת שלף יבש — שקודם שישלפוהו ויתלשוהו ממקומו הוא יבש:
פסוק ז׳׳
וחצנו — כמו (ישעיהו מ״ט:כ״ב) והביאו בניך בחוצן איישי"לא בלע"ז, וכן גם חצני נערתי:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק א׳׳
שיר המעלות, מדבר מהשגחת ה' ושמירתו את ישראל מכל אויביהם — רבת, ר"ל זה דבר רב וגדול מה שצררוני מנעורי יאמר נא ישראל, שישראל יאמרו ויספרו כי מנעוריהם היו במצור, ידמה במליצה שהיו כעיר נצורה שמיום הוסדה צר עליה אויב שנים אלפים, רבת ר"ל ולפ"ז זה חידוש יותר גדול שהגם שצררוני מנעורי בכ"ז לא יכלו לי. המליצה, שמעת היה ישראל לגוי עומדים עלהם לכלותם, וזה דבר גדול, כי מצד צורתם האלהית יחויב שהעמים יעיקו אותם ויגורו בם מלחמות, באשר הם עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב, אבל זה דבר יותר גדול, שהגם שכל העמים צוררים היו להם בנכליהם לא יכלו לעשות להם רעה, כי אלהיהם אתם להושיע להם:
פסוק ג׳׳
על גבי — באר שמה שלא יכלו לי אין זה מצד כחי וגבורתי, כי בהפך לא נדמתי כקריה נשגבה בצורה מפני אויב, רק כארץ מישור שהאויב הלך על גבה כרצונו, גם חרש בה בכלי המחרישה, וגם האריך מענית כחפצו, כי אין הר וגבעה מעכבים לפניו, ר"ל שמצד הטבע היו למרמס, רק.
פסוק ד׳׳
ה' צדיק, הוא קצץ עבות רשעים, עד שהשורים לא יכלו להנהיג את כלי המחרישה, באופן שהעכוב לא היה מצד האדמה הנחרשת רק מצד שה' הפיר עצת חורשים ונתק את עבותימו:
פסוק ה׳׳
יבושו — לכן כל שונאי ציון (שהוא השונאים קדושת ישראל ואל מעוזם שזה נרמז בציון ששם היה מקום הקדושה והשכינה) הם יבושו בפ"ע כי אין להם חלק בה' ויסוגו אחור ע"י עונשי ה':
פסוק ו׳׳
יהיו כחציר גגות, החציר אינו מתקיים זמן רב ולכן עוקרים אותו לפני כל העשבים, וזה בנמשל שהרשע לא יאריך ימים, והחציר גגות ע"י שהשמש שרפו מלמעלה לא יספיקו לשלפו בעת ששולפים החציר מפני שיבש קדמת שלף, וכן הם יהיו כחציר שאחריתם נכרתה, וע"כ יבושו, וכחציר גגות כן יסוגו אחור לפני הזמן ע"י עונש השגחיי ושמש הדין השורפים מלמעלה:
פסוק ז׳׳
שלא — והחציר גגות גם אם ימהר לשלפו קודם שיתיבש אינו גדל הרבה, עד שהקוצר לא יוכל למלא כפו לקצור בפעם אחד מלא היד, כי הוא מפוזר אחת הנה ואחת הנה, וגם אחר שלקט מכל הגג לא נמצא מכולו שיעור שהמעמר יוכל למלא חצנו, כן גם בעוד יתקיימו בשלותם יתפרדו כל פועלי און ולא יהיו לאגודה אחת:
פסוק ח׳׳
ולא אמרו העוברים, דרך העוברים לברך את הקוצרים, ובעת שהתבואה מתברכת הם אומרים ברכת ה' עליכם, ובעת בצורת הם אומרים ברכנו אתכם בשם ה' שתחול הברכה מעתה, והם לא יתברכו מן העוברים כי יהיו לקללה ולא לברכה:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
לשון המקור
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹאמַר־נָ֝֗א יִשְׂרָאֵֽל׃
רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֝֗ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃
עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָֽם]׃
יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃
יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃
יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃
שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃
וְלֹ֤א אָמְר֨וּ׀ הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת־יְהֹוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃ {פ}