דף ביאור
יהושע פרק כ״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקוריהושע פרק 21
יהושע פרק 21 מציג 45 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
מפת הטקסט
התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.
מפתח לקריאה
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת פסוק אחר פסוק של 40 הפסוקים הראשונים מתוך 45 בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.
- פסוק 113 מילים
נפתחת ב״וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל־אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ…״
- פסוק 215 מילים
נפתחת ב״וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָה֙…״
- פסוק 39 מילים
נפתחת ב״וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה אֶת־הֶעָרִ֥ים…״
- פסוק 420 מילים
נפתחת ב״וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן…״
- פסוק 513 מילים
נפתחת ב״וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּֽוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה־אֶ֠פְרַ֠יִם וּֽמִמַּטֵּה־דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י…״
- פסוק 616 מילים
נפתחת ב״וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה־יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה־אָ֠שֵׁ֠ר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י…״
- פסוק 712 מילים
נפתחת ב״לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה־גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה…״
- פסוק 812 מילים
נפתחת ב״וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר…״
- פסוק 913 מילים
נפתחת ב״וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן…״
- פסוק 1012 מילים
נפתחת ב״וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י…״
- פסוק 1112 מילים
נפתחת ב״וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָעֲנ֛וֹק הִ֥יא…״
- פסוק 128 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָ֥תְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ׃…״
- פסוק 1311 מילים
נפתחת ב״וְלִבְנֵ֣י׀ אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ…״
- פסוק 144 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־יַתִּר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 154 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־חֹלֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־דְּבִ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 1614 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ…״
- פסוק 176 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ין אֶת־גִּבְע֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 186 מילים
נפתחת ב״אֶת־עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־עַלְמ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃…״
- פסוק 197 מילים
נפתחת ב״כׇּל־עָרֵ֥י בְנֵֽי־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ {ס}…״
- פסוק 2011 מילים
נפתחת ב״וּלְמִשְׁפְּח֤וֹת בְּנֵֽי־קְהָת֙ הַלְוִיִּ֔ם הַנּֽוֹתָרִ֖ים מִבְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַֽיְהִי֙…״
- פסוק 2111 מילים
נפתחת ב״וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עִ֨יר מִקְלַ֧ט הָרֹצֵ֛חַ אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ…״
- פסוק 228 מילים
נפתחת ב״וְאֶת־קִבְצַ֙יִם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃…״
- פסוק 235 מילים
נפתחת ב״וּמִ֨מַּטֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 246 מילים
נפתחת ב״אֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃…״
- פסוק 2510 מילים
נפתחת ב״וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־תַּעְנַךְ֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־גַּ֥ת רִמּ֖וֹן…״
- פסוק 267 מילים
נפתחת ב״כׇּל־עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ {ס}…״
- פסוק 2719 מילים
נפתחת ב״וְלִבְנֵ֣י גֵֽרְשׁוֹן֮ מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת הַלְוִיִּם֒ מֵחֲצִ֞י מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֗ה…״
- פסוק 286 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קִשְׁי֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־דָּבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 298 מילים
נפתחת ב״אֶת־יַרְמוּת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־עֵ֥ין גַּנִּ֖ים וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃…״
- פסוק 306 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מִשְׁאָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃…״
- פסוק 317 מילים
נפתחת ב״אֶת־חֶלְקָת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}…״
- פסוק 3215 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י אֶת־עִ֣יר׀ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֗חַ אֶת־קֶ֨דֶשׁ בַּגָּלִ֤יל…״
- פסוק 337 מילים
נפתחת ב״כׇּל־עָרֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ {ס}…״
- פסוק 3411 מילים
נפתחת ב״וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן…״
- פסוק 357 מילים
נפתחת ב״אֶת־דִּמְנָה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶֽת־נַהֲלָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}…״
- פסוק 361 מילים
נפתחת ב״—…״
- פסוק 371 מילים
נפתחת ב״—…״
- פסוק 389 מילים
נפתחת ב״וּמִמַּטֵּה־גָ֗ד אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ…״
- פסוק 396 מילים
נפתחת ב״אֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־יַעְזֵ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ כׇּל־עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃…״
- פסוק 4012 מילים
נפתחת ב״כׇּל־הֶ֨עָרִ֜ים לִבְנֵ֤י מְרָרִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִמִּשְׁפְּח֣וֹת הַלְוִיִּ֑ם…״
פירוש רש״י
פסוק ה׳׳
ולבני קהת הנותרים — הם בני משה, ובני יצהר, וחברון ועוזיאל:
ממשפחת מטה אפרים — מנחלת שבט בני אפרים נפלו להם אלה הערים, שבכל שבט ושבט נטלו כמה שנאמר (במדבר לה ח): מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים:
פסוק ט׳׳
אשר יקרא אתהן בשם — לפי שלא הזכיר למעלה את שמות הערים שנתנו להם, ולמטה הוא מפרש את שמותם, לכך אמר: אשר יקרא אתהן בשם:
פסוק י״ח׳
ואת עלמון — ובדברי הימים (א ו מה): ואת עלמת, הוא בחורים, שיונתן (שמואל ב ג טז) מתרגם אותה: עלמות:
את מגרשיה סביבותיה — אלפים אמה לכל רוח:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק ד׳׳
ויצא הגורל — הנה הציוי היה (שם לה, ח) מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו, ועפ"ז נתנו מיהודה ושמעון תשע ערים, שרובם היו מיהודה, כי רק עיר עין מצינו בנחלת שמעון, כי היה חלק בני יהודה רב מהם, ומנפתלי לא נתנו רק שלש ערים. והנה כמו שבנחלת השבטים הגביל הגורל תחלה תחום כל שבט, ואח"כ חלק יהושע לפי הריבוי והמיעוט כפי השערתו כנ"ל (ס' יד), כן פה תחלה הגביל הגורל תחום כל משפחה, והגביל לבני אהרן תחומם מג' שבטים יהודה שמעון בנימין (ששמות שלשה השבטים האירו באורים ותומים עם יציאת גורל בני אהרן), והמגרילים חלקו בני לוי לד' חלקים, בני אהרן, יתר בני קהת, בני גרשון, בני מררי, והגרילו על כ"א מאיזה שבט יהיו עריו, והגורל עלה כפי הראוי להם לפי סדר מעלתם בקדש, שכמו שבאיברי הגויה כל אבר השכן יותר אל הלב הוא מעולה יותר ומזגו זך ביתר שאת, כן בני אהרן שהיו קרובים אל המשכן והמקדש, וכן נפל גורלם בחלק יהודה שמעון ובנימין שהיו סביב למקדש (וע"כ התדבקו תמיד במלכות בית דוד). אחריהם במדרגה היו בני קהת הנותרים שהם היו ג"כ שכנים אל הלב, ועבודת הקדש עליהם בכתף ישאו הארון והשלחן וכלי הקדש, לכן נפל חבלם באפרים דן וחצי מנשה, שנחלת יוסף היתה אצל נחלת בנימין, ונחלת דן היה אחורי נחלת בנימין, והיו סוככים בכנפיהם על המקדש וקרובים אל נחלתו. ואחריהם בני גרשון שהיו נושאים את אהל מועד יריעותיו ומכסהו שהם במדרגת הבשר החופף על האיברים הפנימים הסוככים על הלב, לקחו ממטה יששכר ואשר ששניהם היו אחרי יוסף, יששכר במזרחו ואשר במערבו, וממטה נפתלי שהיה ג"כ שכן אליהם ומגביל נחלת בנימין ויוסף במזרחי נגד ארך הירדן עם נחלת מנשה בבשן, שהגם שהיה מעבר הירדן השתתף בצד מה עם חציו השני שהיה בא"י ומיוחס אליו בקורבה כשהם שבט אחד. ובני מררי שהוא הקצה האחרון נושאי קרשי המשכן בריחיו ועמודיו ואדניו, דוגמת העור והעצמות שבגויה, לקחו ממטה ראובן וגד חוץ לארץ וממטה זבולון שהיה בצד צפונית מערבית בקצה האחרון בא"י. והנה בכולם אמר בגורל ערים, לבד אצל בני מררי לא אמר (פסוק ז) בגורל, וגם אמר לבני מררי בלא וא"ו, כי אחר שבני מררי נשארו באחרונה לא הוצרך להגריל, כי השלש שבטים שעדיין לא נפל עליהם הגורל מהם יקחו בני מררי שנשארו באחרונה, וע"כ אמר בלא וא"ו כי הם לא לקחו עפ"י גורל מיוחד להם. ואחר שהגביל הגורל תחום כל משפחה ומשפחה, אז חלק יהושע והפריש הערים לפי ריבוי השבט ומעוטו, וזה שאמר תחלה ויצא הגורל למשפחת הקהתי וגו', וסיפר איך יצא עפ"י הגורל שסדר לכ"א תחומו, ואח"כ אמר:
פסוק ח׳׳
ויתנו בני ישראל וכו' — שאח"כ נתנו הערים הפרטים לפי ריבוי השבט ומעוטו, ערים גדולות או קטנות. ומפרש ויתנו וכו' את הערים, שהוא על הנתינה הפרטית של הערים הפרטיים:
פסוק י״א׳
ויתנו להם את קרית ארבע וכו' ולבני אהרן וכו' — רצה לבאר מדוע נתנו מיהודה ושמעון תשעה ערים, ומכל שני שבטים לא לקחו רק שמונה ערים, ארבע ערים משבט (חוץ משבט נפתלי), כי אחר שכלב לקח חלק גדול ביחוד היה גם הוא צריך לתת עיר ללוים, כמ"ש (במדבר לה, ח) איש כפי נחלתו יתן מעריו ללוים, והיה לחברון כפרים ושדות רבים מאד, עד שלפי השיעור היה צריך שיתן בפ"ע כמו רביע השבט שהיא עיר אחת ונתן את חברון, ושדה העיר וחצריה היו לו. וזה הוצעה לבאר שמנחלת יהודה לקחו מכלב עיר בפ"ע מחלקו, ונשאר עוד ליהודה ושמעון שמונה ערים, ועם חברון היה תשע. וז"ש ולבני אהרן הכהן נתנו, ר"ל עם חלקו של כלב. והגם שלקחו רוב הערים מיהודה לא משמעון, זה מפני ששמעון נחל תוך יהודה כנ"ל, ונעשה משני השבטים כנחלה אחת:
פסוק ל״ד׳
הנותרים — יובן במ"ש למעלה (פסוק ד) שבני מררי נקראים נותרים וטפלים בערך שבט לוי כולו, כעור ועצמות שהם הקליפה הסוכך על הפרי והלב, כמו שיתר משפחות נקראו נותרים במשפחת קהת נגד בני אהרן הכהנים (כמ"ש בפסוק כ). וגם קראם נותרים מפני שנותרו מן הגורל שנפל על בני קהת וגרשון ראשונה, ונותרו הם שלא הוצרך להגריל עליהם כנ"ל (פסוק ד), ולכן כפל עליהם שם הנותרים שנית בפסוק ל"ח, שהיו נותרים מצד שתי ההשקפות האלה:
פסוק מ״א׳
ויתן — אחר שספר הכיבוש והחילוק אומר כי נתקיים לישראל שבעה דברים. א] ויתן, שנתן להם הארץ במתנה כמו שהבטיח להאבות. ב] וירשוה, שהוא הורשת האויבים וכבושם בשבע שכבשו (כי גדר הירושה הוא הורקת הנחלה מרשות המוריש לרשות היורש). ג] וישבו בה, בשבע שחלקו, שהחזיקו כ"א בשלו: (מב) ד] וינח ה' להם מסביב. שפסקה מלחמת האויבים. ה] ולא עמד, גם בעת נלחמו נגדם לא עמדו כי נפלו לפניהם (וכבר בארנו שיש הבדל בין לא התיצב איש בפניהם ובין לא עמד איש בפניהם, שלא התיצב מורה שלא התגר בו מלחמה כלל (וזה לא היה פה כי באו מלכים נלחמו), אבל לא עמד מורה שהמתיצב להלחם לא יעמד בעמדו, כי המה כרעו ונפלו). ו] שלא היתה נפילה טבעיית, רק את כל אויביהם נתן ה' בידם בדרך נס והשגחה: (מג) ז] לא נפל דבר. שגם יתר הטובות וההצלחות שהבטיח ה' להם בתורה ע"י משה כולם באו
מהדורה: Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.
לשון המקור
וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל־אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶל־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד־מֹשֶׁ֔ה לָתֶת־לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ׃ {פ}
וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָ֠ה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ {ס}
וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּֽוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה־אֶ֠פְרַ֠יִם וּֽמִמַּטֵּה־דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃ {ס}
וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה־יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה־אָ֠שֵׁ֠ר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִ֠י מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃ {ס}
לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה־גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ {ס}
וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל׃ {פ}
וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם׃
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִאישֹׁנָֽה׃
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃
וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָ֥תְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ׃ {ס}
וְלִבְנֵ֣י׀ אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־חֶבְר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־יַתִּר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־חֹלֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־דְּבִ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֖י הַשְּׁבָטִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ {ס}
וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ין אֶת־גִּבְע֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־עֲנָתוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־עַלְמ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
כׇּל־עָרֵ֥י בְנֵֽי־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ {ס}
וּלְמִשְׁפְּח֤וֹת בְּנֵֽי־קְהָת֙ הַלְוִיִּ֔ם הַנּֽוֹתָרִ֖ים מִבְּנֵ֣י קְהָ֑ת וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גֽוֹרָלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עִ֨יר מִקְלַ֧ט הָרֹצֵ֛חַ אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
וְאֶת־קִבְצַ֙יִם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}
וּמִ֨מַּטֵּה־דָ֔ן אֶֽת־אֶלְתְּקֵ֖א וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶֽת־גִּבְּת֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־תַּעְנַךְ֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־גַּ֥ת רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃
כׇּל־עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵי־קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃ {ס}
וְלִבְנֵ֣י גֵֽרְשׁוֹן֮ מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת הַלְוִיִּם֒ מֵחֲצִ֞י מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־[גּוֹלָ֤ן] (גלון) בַּבָּשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־בְּעֶשְׁתְּרָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שְׁתָּֽיִם׃ {ס}
וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קִשְׁי֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־דָּבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־יַרְמוּת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־עֵ֥ין גַּנִּ֖ים וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}
וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מִשְׁאָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־חֶלְקָת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}
וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י אֶת־עִ֣יר׀ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֗חַ אֶת־קֶ֨דֶשׁ בַּגָּלִ֤יל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֙הָ֙ וְאֶת־חַמֹּ֥ת דֹּאר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת־קַרְתָּ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים שָׁלֹֽשׁ׃
כׇּל־עָרֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ {ס}
וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יׇקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־דִּמְנָה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶֽת־נַהֲלָ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃ {ס}
וּמִמַּטֵּה־גָ֗ד אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת־רָמֹ֥ת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
אֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־יַעְזֵ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ כׇּל־עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃
כׇּל־הֶ֨עָרִ֜ים לִבְנֵ֤י מְרָרִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הַנּוֹתָרִ֖ים מִמִּשְׁפְּח֣וֹת הַלְוִיִּ֑ם וַֽיְהִי֙ גּוֹרָלָ֔ם עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃
כֹּ֚ל עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֔ם בְּת֖וֹךְ אֲחֻזַּ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל עָרִ֛ים אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עִ֣יר עִ֔יר וּמִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶ֑יהָ כֵּ֖ן לְכׇל־הֶעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ {ס}
וַיִּתֵּ֤ן יְהֹוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֨ת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃
וַיָּ֨נַח יְהֹוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹא־עָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכׇּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כׇּל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה בְּיָדָֽם׃
לֹא־נָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא׃ {פ}