בוני התלמוד

    דף ביאור

    ירמיה פרק נ״ב

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    ירמיה פרק 52

    ירמיה פרק 52 מציג 34 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    פירוש רש״י

    1. פסוק ג׳׳

      כי על אף ה' היתה - היא גרמה לו מרד צדקיהו במלך בבל שהוא תחלת החורבן:

    2. פסוק ד׳׳

      דיק - כרכום:

    3. פסוק ז׳׳

      יברחו - כמו ברחו:

      דרך שער בין החומותים - מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו וכבר פירשתיה בס' הזה (לא):

    4. פסוק ט׳׳

      רבלתה - היא אנטוכיא:

      וידבר אתו משפטים - על שעבד על השבועה:

    5. פסוק י׳׳

      את כל שרי יהודה - סנהדרין שאמר להם אתם התרתם לו את שבועתו וחטא היה בעיני האלהי' להתיר השבועה:

    6. פסוק י״א׳

      בית הפקדות - בבית האסירין:

    7. פסוק י״ג׳

      בית הגדול - בתי כנסיות שמגדלין בהם תפלה, וי"א בתי מדרשות שמגדלין בהם את התורה מחלוקת האמוראים היא:

    8. פסוק ט״ו׳

      יתר האמון - כמו ההמון:

    9. פסוק ט״ז׳

      וליוגבים - חופרין בארץ רבותינו אמרו צדי חלזון:

    10. פסוק י״ז׳

      ואת המכונות - של כיורות:

    11. פסוק י״ח׳

      המזמרות - הם כלי זמר:

    12. פסוק י״ט׳

      ואת הספים - ת"י קוליא ולא ידעתי אם ממיני כלי זמר הוא ואומר אני שהן אגנות לקבל דם כמו בדם אשר בסף (שמות יג) ויש מפרשים הסיפי' לשון כדים לפי תרגום של יונתן שתרגם קוליא כי כן ת"א וכדה על שכמה (בראשית כז) וקולתה על כתפהא ולשון זה נראה שהסיפים אינם ממין כלי זמר אלא הם כדים:

      המחתות - שחותין בהם גחלים מעל המזבח:

      המנקיות - סניפי הזהב שבהם מעמידין לחם הפנים כמו ששנינו במנחות:

    13. פסוק כ׳׳

      אשר תחת המכונות - לא ידעתי היאך שהרי תחת הים היו ודומ' לי שאין זה אלא כמו אצל המכונות:

    14. פסוק כ״א׳

      יסובנו - יקיפנו עוגל היקפו:

      ועביו - ארבע אצבעות סביב חללו:

      נבוב - חלול:

    15. פסוק כ״ב׳

      ושבכה ורמונים על הכותרת - עשויה כשתי אגנות אחת כדרכה כפוייה על פי התחתונה והעליונה קרויה שבכה קויפ"א בלעז ורמונים תחובים היו בשרשרות והשרשר' שני ראשיה קשורין יחד ונתונה על השבכה מלמעלה מקום שהשבכה קצרה מלמעלה והיא יורדת עד מקום דבק השבכה וכותרת שהוא הבטן הרחב שבכותר' ושם עומדת והרימונים מכסים את מקום הדבק שתי פיות האגנות המדובקים יחד:

    16. פסוק כ״ג׳

      תשעים וששה רוחה - ובסוף המקרא הוא אומר כל הרימוני' מאה על השבכה ובספר (מלכים א ז׳:מ״ב) הוא אומר והרמונים מאתים טורים ארבע מאות לשתי השבכות אמור מעתה ארבע מאות היו לשתי השבכות על שני העמודים שני טורים לכל שבכה והטור מאה הוא שאמר כאן כל הרימונים מאה על השבכה לטור האחד ומאתים לשני הטורים הוא האומר שם הרימונים מאתים טורים סביב מאתים לשני טורים סביב לעמוד האחד וכן לשני הרי ארבע מאות והעמודים העמידם שלמה באולם סמוך לכותל ההיכל והכותל מכסה ד' רמונים מכל טור שאין נראים מבחוץ הוא שאמור כאן ויהיו הרימונים תשעים וששה רוחה:

      רוחה - כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש כלומר תשעים וששה מהם נראים לרוחות העמוד זו למדתי בפ' שלשים ושתים מדות שאמר ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי:

    17. פסוק כ״ד׳

      כהן המשנה - סגן הכהנים הממונה תחת כהן גדול לשמש תחתיו אם יארע בו פסול:

      שומרי הסף - אמרכלין שמפתחות העזרה מסורות להן:

    18. פסוק כ״ה׳

      ושבעה אנשים מרואי פני המלך - ובספר (מלכים ב כ״ה:י״ט) אמר וחמשה אנשי' השני' חשובי' ולא חשובים כ"כ:

      המצביא את עם הארץ - יודע מנין של כל עיר ועיר כמה אנשים מוציאה לצבא:

    19. פסוק כ״ח׳

      בשנת שבע - הוא גלות יכניה ובספר מלכים אמר בשנת שמונה הא כיצד שנת שמונה שמלך נ"נ היא שנת ז' שכבש את יהויקים לעבד דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה עלה וכבש יהויקים:

      יהודים שלשת אלפים - ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים הכתוב הזה שפי' יהודים שלש אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים פסוק אחד אומר י' אלפים (שם ב כד) ואחד אומר שבעת אלפי' (שם כה) בא זה ופירש יהודים שלשת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים:

    20. פסוק כ״ט׳

      בשנת שמנה עשרה - היא גלות צדקיהו ולמעלה הוא אומר (כאן) שנת תשע עשרה למלך נ"נ תשע עשרה שמלך י"ח שכבש את יהויקים:

    21. פסוק ל׳׳

      בשנת שלש ועשרים - ניתנה צור בידו ושטף יהודה שבסביבות עמון ומואב שבע מאות וארבעים וחמשה כך מפורש בסדר עולם:

    22. פסוק ל״א׳

      בעשרים וחמשה לחדש - ובמקום אחר הוא אומר בעשרים ושבעה לחדש בעשרים וה' לחדש מת שטנו נבוכדנאצר ובעשרים וששה נקבר והוציאו אויל מרודך מקברו ובכ"ז מלך ונשא את ראש יהויכין:

      נשא - נשאו וגדלו, לישנא אחרינא מנאו עם שאר המלכים כמו שא את ראש בני ישראל:

    23. פסוק ל״ד׳

      וארוחתו - נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק ב׳׳

      (ב-ד) ויעש הרע, כבר פירשתי מ"ב כ"ד, שהרע היה מה שלא שמע לדברי ירמיה ומה שעבר על השבועה שנשבע לנ"נ וזה היה כי על אף ה' היתה וכו' כי הדור היו רשעים ולכן סבב שמרד במלך בבל:

    2. פסוק ז׳׳

      ותבקע העיר ע"י הרעב בקעו העם לצאת אל מלך בבל כנ"ל ל"ט ועי"ז נכנסו כשדים וישבו בשער התוך, ועי"ז וכל אנשי המלחמה יברחו, או שזה הבקעה אחרת שבקעו אנשי המלחמה לצאת דרך שער, כנ"ל למעלה ל"ט:

    3. פסוק ט׳׳

      וידבר אתו משפטים, עי' מ"ב כ"ה ו':

    4. פסוק י״ב׳

      בעשור לחדש, ובמלכים שם בשבעה לחדש, ופירשתי שם שבשבעה בא נבוזראדן לירושלים ובעשור עמד לפני מלך בבל וצוה לשרוף הכל:

    5. פסוק י״ח׳

      לקחו, זה לקחו חיל כשדים לעצמם:

    6. פסוק י״ט׳

      ואת הספים ומזרקות וסירות וכפות שהיו של כסף או זהב לקח רב טבחים אל אוצר המלך:

    7. פסוק כ״ב׳

      (כב-כג) וכתרת עליו, הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז:

    8. פסוק כ״ה׳

      ושבעה אנשים, ובמלכים וה' אנשים ושם פירשתי:

    9. פסוק כ״ח׳

      זה העם אשר הגלה, עי' מלכים ב' כ"ד פסוק י"ד הארכתי בזה:

    10. פסוק ל״א׳

      בעשרים וחמשה, ובמלכים אמר בעשרים ושבעה, ופירשתי שבכ"ה בחדש הוציאו מבית הכלא ובעשרים ושבעה נשא ראשו בגדולה וכבוד:

    11. פסוק ל״ג׳

      ושנה את בגדי כלאו, יש הבדל בין ויחלף שמלותיו דגבי יוסף שהוא שלבש בגדים אחרים נקיים ונאים, ובין ושנה, שהמשנה אינו מחליף הדבר בדבר אחר רק משנה דבר זה עצמו, כי גם בבית כלא לא לבש בגדים צואים, רק היה עליהם סימן גנאי ושינה סימן זה עצמו לשבח, ששרי המלך היו נכרים בבגדיהם מאיזה מדרגה הוא בכבודו ומעלתו, ושם לו על בגדים שלבש בכלא אות הכבוד ובבגדים אלה עצמם אכל לחם לפניו, שיזכור תמיד את הטוב אשר עשה לו, שמבית אסורים יצא לשולחן המלך: סכום פסוקי של ספר ירמיה אלף ושלש מאות וששים וחמשה, וסימנו אנכי אשמח בי-ה-ו-ה, וחציו ויאמר חנניה וגו' (כ"ח י"א), וסדריו שלשים ואחד, וסימנו חסד אל כל היום, מספר הקאפיטול' חמשים ושנים וסימנו אודה ה' בכ"ל לבב:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ (חמיטל) [חֲמוּטַ֥ל] בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃

    וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהוֹיָקִֽם׃

    כִּ֣י׀ עַל־אַ֣ף יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירוּשָׁלַ֣͏ִם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִיכ֥וֹ אוֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

    וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמׇלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֒דֶשׁ֒ בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֤וּא וְכׇל־חֵילוֹ֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַֽיַּחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃

    וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃

    בַּחֹ֤דֶשׁ הָרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃

    וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־הַחֹמֹתַ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃

    וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכׇ֨ל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃

    וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֨וּ אֹת֜וֹ אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃

    וַיִּשְׁחַ֧ט מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃

    וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ (בבית) [בֵֽית־]הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃

    וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְאֶת־כׇּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

    וְאֶת־כׇּל־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כׇּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃

    וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃

    וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃

    וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־יְהֹוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהֹוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־כׇּל־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃

    וְאֶת־הַ֠סִּר֠וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֨ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּר֜וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֣ת וְאֶת־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כׇּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ם לָקָֽחוּ׃

    וְאֶת־הַ֠סִּפִּ֠ים וְאֶת־הַמַּחְתּ֨וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָק֜וֹת וְאֶת־הַסִּיר֣וֹת וְאֶת־הַמְּנֹר֗וֹת וְאֶת־הַכַּפּוֹת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיּ֔וֹת אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃

    הָעַמּוּדִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם אֶחָד֙ וְהַבָּקָ֞ר שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־תַּ֣חַת הַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֻשְׁתָּ֖ם כׇּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

    וְהָעַמּוּדִ֗ים שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ (קומה) [קוֹמַת֙] הָעַמֻּ֣ד הָאֶחָ֔ד וְח֛וּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה יְסֻבֶּ֑נּוּ וְעׇבְי֛וֹ אַרְבַּ֥ע אֶצְבָּע֖וֹת נָבֽוּב׃

    וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֜יו נְחֹ֗שֶׁת וְקוֹמַ֨ת הַכֹּתֶ֥רֶת הָאַחַת֮ חָמֵ֣שׁ אַמּוֹת֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמּוֹנִ֧ים עַֽל־הַכּוֹתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י וְרִמּוֹנִֽים׃

    וַיִּֽהְיוּ֙ הָרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כׇּל־הָרִמּוֹנִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃ {ס}

    וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃

    וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־הָיָ֥ה פָקִ֣יד׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְשִׁבְעָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת סֹפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בְּת֥וֹךְ הָעִֽיר׃

    וַיִּקַּ֣ח אוֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אוֹתָ֛ם אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃

    וַיַּכֶּ֣ה אוֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ {ס}

    זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃

    בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לִנְבוּכַדְרֶאצַּ֑ר מִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם נֶ֕פֶשׁ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃

    בִּשְׁנַ֨ת שָׁלֹ֣שׁ וְעֶשְׂרִים֮ לִנְבוּכַדְרֶאצַּר֒ הֶגְלָ֗ה נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים יְהוּדִ֕ים נֶ֕פֶשׁ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה כׇּל־נֶ֕פֶשׁ אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {ס}

    וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ן מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מַלְכֻת֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּצֵ֥א אֹת֖וֹ מִבֵּ֥ית (הכליא) [הַכְּלֽוּא]׃

    וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מִמַּ֗עַל לְכִסֵּ֧א (מלכים) [הַמְּלָכִ֛ים] אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃

    וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו׃

    וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃