ירמיה פרק מ״ה

ומנוחה לא מצאתי — לא שרתה עלי שכינה להנבא כמו ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו) מה נשתניתי מתלמידי הנביאים יהושע שימש את משה נחה עליו רוח הקודש אלישע שימש את אליהו נחה עליו רוח הקודש אני מה נשתניתי:

ואת כל הארץ — היא הנדונת בנתישה והריסה זו:

תבקש לך גדולות — נבואות כמו ספרה נא לי את כל הגדולות וגו' (מלכים ב ח׳:ד׳) קרא אלי ואגידה לך גדולות וגו' (לעיל לג) אמר לו הקב"ה אם אין כרם אין סייג ואם אין צאן אין רועה איני נגלה על הנביאים אלא בזכותם של ישראל כך שנויה במכילתא בתחלתה:

בכתבו את הדברים האלה על ספר למעלה (סי' ל"ו ב') ספר שה' צוה לירמיה לכתוב על ספר את הדברים אשר דבר אליו על ישראל ועל כל הגוים, וגם לחז"ל שהדברים שעל ישראל הם מגלות קינות, הדברים שעל הגוים הם הנבואות המסודרות פה מן סי' מ"ו עד סי' נ"ב שהיו מסודרות לפני ירמיה בספר מיוחד כמ"ש למעלה (כ"ה י"ג) והביאותי וכו' את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיה על כל הגוים, שכוון לנבואות דפה, וע"כ טרם שסדר הספר הזה יודיע מ"ש לו ה' אל ברוך הכותב:

אמרת, ברוך היה מכין א"ע לנבואה ולא נחה עליו הרוח, ובעת כתב הנבואות על ספר היה לו צער כפול באשר היה משרת את ירמיה רק לכתיבה, ולא חל עליו איזה הארה נבואיית כפי הראוי לאיש הרוח בעמדו לפני הנביא בעת יחול הנבואה עליו, ובשגם בהיותו כלי מסייע בהעלות דברי אלהים על ספר הלא יתנבא גם הוא, כמו שהיה בבני הנביאים ומעשה דשאול יוכיח, ועז"א יסף ה' יגון על מכאובי כי ראה שכ"ש שלא יזכה לזה בעת אחרת, והנה יגעתי באנחתי על רוב ההכנות שעשה למצוא דבר אלהים, ובכ"ז מנוחה לא מצאתי שתנח עלי רוח הקודש:

כה אמר ה' אמר לו ה' תשובה על מחשבתו, הנה אשר בניתי אני הורס ר"ל שהנבואה שתחול על הנביאים שלא בתורת שליחות רק להשלים את הנביאים בשפע קודש ובשכל טוב, זה לא יהיה רק בעת שהשכינה שרויה בישראל, לא בעת צרה שה' הורס הכל ומסלק שכינתו מן הקדש והמקדש ומן הארץ, ואיך אתה תבקש לך גדולות להשלים אותך השלמה גדולה ע"י הנבואה, וזאת תבקש לך לצרכך לא להיות שליח אל הכלל שכבר נשלם השליחות ע"י ירמיה, אל תבקש יותר ממה שאתן לך שתדבק בך השגחתי להצילך מן הרעה הכוללת שתבא, ואתה תוכל ללכת בכל המקומות ותהיה מושגח מה' ובצל כנפיו תחסה: