בוני התלמוד

    דף ביאור

    ירמיה פרק ל״ד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    ירמיה פרק 34

    ירמיה פרק 34 מציג 22 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 22 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 116 מילים

      נפתחת ב״הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֣ל׀וְכׇל־חֵיל֡וֹ…״

    2. פסוק 222 מילים

      נפתחת ב״כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ…״

    3. פסוק 318 מילים

      נפתחת ב״וְאַתָּ֗ה לֹ֤א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ…״

    4. פסוק 412 מילים

      נפתחת ב״אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר…״

    5. פסוק 517 מילים

      נפתחת ב״בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶ֠יךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ…״

    6. פסוק 610 מילים

      נפתחת ב״וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת…״

    7. פסוק 718 מילים

      נפתחת ב״וְחֵ֣יל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְעַ֛ל כׇּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה…״

    8. פסוק 816 מילים

      נפתחת ב״הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩…״

    9. פסוק 913 מילים

      נפתחת ב״לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה…״

    10. פסוק 1016 מילים

      נפתחת ב״וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־הַשָּׂרִ֨ים וְכׇל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ…״

    11. פסוק 1113 מילים

      נפתחת ב״וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ…״

    12. פסוק 126 מילים

      נפתחת ב״וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃…״

    13. פסוק 1316 מילים

      נפתחת ב״כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙…״

    14. פסוק 1421 מילים

      נפתחת ב״מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י…״

    15. פסוק 1517 מילים

      נפתחת ב״וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א…״

    16. פסוק 1618 מילים

      נפתחת ב״וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ…״

    17. פסוק 1727 מילים

      נפתחת ב״לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַתֶּם֙ לֹא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א…״

    18. פסוק 1818 מילים

      נפתחת ב״וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹא־הֵקִ֙ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י…״

    19. פסוק 1913 מילים

      נפתחת ב״שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל…״

    20. פסוק 2014 מילים

      נפתחת ב״וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם…״

    21. פסוק 2115 מילים

      נפתחת ב״וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד…״

    22. פסוק 2218 מילים

      נפתחת ב״הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ…״

    פירוש רש״י

    1. פסוק ה׳׳

      בשלום תמותאמרו רבותינו שמת נבוכדנצר בימיו שכל ימי נ"נ לא יצאו אסיריו מאסיריהם וכשמת נבוכדנצר יצא צדקיה מבית האסורים ולמחרת מת וקברוהו בכבוד:

      ובמשרפות אבותיךכך היה דרכם לשרוף על המלכי' מטתן וכלי תשמישן:

    2. פסוק ח׳׳

      אחרי כרות המלךבשנה השביעית למלכו כך שנינו בסדר עולם ויהי בשנה השביעית באו אנשים מזקני יהודה לדרוש את ה' אמרו ליחזקאל עבד כהן שמכרו רבו מהו שיאכל בתרומה כלומר לפי שהיו רוצין לומר לא נענש על המצות על שהחזירו את העבדי':

    3. פסוק י״ז׳

      הנני קורא לכם דרורמאתי שאינו אדון לכם להציל ותהיו הפקר אל החרב ואל הרעב:

    4. פסוק י״ח׳

      העגל אשר כרתו לשניםכשחזרו וכבשום כרתו כולם ברית למרוד במקום וכרתו העגל לשנים ועברו בין בתריו למרוד בו והיא היתה ברית חזקה וגמורה לאמר ככה יבתר ויחלק העובר עליה:

    5. פסוק כ״א׳

      העולים מעליכםמפני חיל פרעה שיצא ממצרים כמו שמפורש בספר זה (ל"ז):

    6. פסוק כ״ב׳

      הנני מצוהושב חיל פרעה לארצו והכשדים ישובו עליכם:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק א׳׳

      וכל ממלכות וכל העמים, היינו ממלכות שהיו תחת ממשלתו וגם עמים אחרים שלא היו תחתיו והשתתפו לצור על ירושלים משנאת ישראל:

    2. פסוק ב׳׳

      (ב-ג) ואמרת אל צדקיה ואמרת אליו, צוהו שיאמר זאת בנבואה אל העם וגם שיאמר כן אל צדיקהו בעצמו, ור"ל תאמר פעם אחר פעם להודיע לכל, וזה היה הטעם שכלאו צדקיה עבור נבואה זאת כנ"ל סי' ל"ב, שהנבואה שלמעלה נבא אל העם, שכן הוא סגנון הנבואה שם וסיים שם כי תלחמו לא תצליחו שכ"ז אזהרה אל העם, ולכן כלאו כי על מה שאמר הנבואה אליו בעצמו לא היה ראוי שיחר אפו עליו שהוא עצמו שאלו כ"פ על דבר ה', ולכן ספר פה שמה שנבא ירמיה זאת כמה פעמים גם על זה היה מצווה מאת ה':

    3. פסוק ד׳׳

      כה אמר ה' עליך, ר"ל הפורעניות הזאת היא בעון הדור, ובעונם תתפש גם אתה, (כי צדקיהו היה צדיק) ובכ"ז עליך ע"י צדקתך אמר ה' שלא תמות בחרב, שהמת בחרב המלך אין מספידים עליו, ואתה בשלום תמות ולכן ישרפו לך וכו' ויספדו לך, כי דבר שאף שטבע הענין יחייב שיהרוג אותך ע"פ משפט שעברת על השבועה, תנצל ממות מפני שאני דברתי, וגם ר"ל שהלא דבר ה' לטובה לא תשוב ותתקיים בכל אופן:

    4. פסוק ח׳׳

      לקרא להם דרור, שדבר באזני העם שע"י ברית הזה יקראו לעצמם דרור, שעד עתה לא היה אחד מהם בטוח בעצמו פן יעני וימכר לעבד, וע"י תקנה זו יהיו חפשים כל ימי חייהם, והמלך קרא להעם לא להשרים, כי חשב שהשרים לא יתרצו לזה שהם לא ייראו מחשש עניות רק העם יתרצו:

    5. פסוק ט׳׳

      לשלח, תקן שתי תקנות, אלשלח איש את עבדו חפשים, העבדים שהם תחת רשותם ולא עבדו שש שנים, ב. על העתיד לבלתי עבד בם איש ביהודי אחיהו בעתיד:

    6. פסוק י׳׳

      וישמעו, ובכ"ז שמעו גם השרים לדבר המלך, אשמעו לכרות את הברית, בין לשלח את העבדים חפשים, בין על העתיד לבלתי עבד בם עוד מכאן ולהבא, וגם וישמעו וישלחו שאחרי שכרתו הברית שמעו ועשו מעשה בפועל וישלחו אותם:

    7. פסוק י״א׳

      וישובו, כפי הנראה שבעת ההיא היו רבים מדלת העם נכבשים לעבדים אל הנושים שנשו בהם, ובעת המצור התירא המלך שימרדו אז לצאת אל נבוכדנצר כדי שיפטרו מעבדות ולכן כרתו ברית לשלחם שכן קרה אל הרומיים בימי קדם שבעת מלחמה הוכרחו לקרא דרור להמשועבדים להם בעד חובותיהם להשקיט המרד כידוע בקורות ימי קדם. ואחר שנסתלק המצור שבו והחזיקו בם לעבדים ושפחות, ובזה חטאו בשתים, א. מה שעברו על הברית והשבועה, ב. מה שכבשום לעבדים אחר שהיו חפשים וזה גזל גמור גזלת נפשות:

    8. פסוק י״ג׳

      ביום הוציאי אותם מארץ מצרים, שכמו שהוצאתים מבית עבדים כן לא יעבדו באחיהם שהם יצאו לחירות כמוהם:

    9. פסוק י״ד׳

      מקץ שבע שנים, ר"ל ממצות התורה הוזהרו לשלחו אחר שש שנים ולא שמעו למצות התורה ולא הטו אזנם לנביאים המוכיחים אותם ע"ז:

    10. פסוק ט״ו׳

      ותשובו, ואתם ברצותכם לתקן חטא אבותיכם שבתם בתשובה אל קצה האחרון, הוספתם גדר לקרא דרור אף קודם שש שנים, שזה אינו חיוב מצד הדין רק ותעשו הישר בעיני לפנים משורת הדין, וגם ותכרתו ברית :

    11. פסוק ט״ז׳

      ותשובו ותרעו בשתים, אותחללו את שמי במה שעברתם על דברי הברית, ב. ותשיבו וכו' אשר שלחתם חפשים ותכבשו שזה גזל גמור כנ"ל:

    12. פסוק י״ז׳

      הנני קורא לכם דרור, כי מי שהוא עבד ה' הוא חפשי מן המקרים ואין דבר אחר שולט עליו, וכשיוצא חפשי מרשות ה' הוא תחת רשות המקרים כמ"ש (למעלה ט"ו) אנה נצא וכו', אשר לחרב וכו', וז"ש הנני קורא לכם דרור, וזה עונש על שכבשום לעבדים, ועל שעברו את הברית אומר ונתתי את האנשים שעברו ברית כפול, א. ברית התורה אשר מכבר, וז"ש העוברים את בריתי, ב. הברית שכרתו עתה, ועז"א אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני :

    13. פסוק כ׳׳

      ונתתי אותם ביד אויביהם על העברת ברית התורה, והיתה נבלתם למאכל נגד הברית שכרתו בין בתרי העגל:

    14. פסוק כ״א׳

      ואת צדקיהו, הגם שלא עבר בין בתרי העגל היה בידו למחות ולא מיחה:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֣ל׀וְכׇל־חֵיל֡וֹ וְכׇל־מַמְלְכ֣וֹת אֶ֩רֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹ וְכׇל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְעַל־כׇּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃

    כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃

    וְאַתָּ֗ה לֹ֤א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָד֖וֹ תִּנָּתֵ֑ן וְֽ֠עֵינֶ֠יךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר וּבָבֶ֥ל תָּבֽוֹא׃

    אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃

    בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶ֠יךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְה֥וֹי אָד֖וֹן יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

    וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    וְחֵ֣יל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְעַ֛ל כׇּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנּוֹתָר֑וֹת אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ {פ}

    הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃

    לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חׇפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבׇד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃

    וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־הַשָּׂרִ֨ים וְכׇל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חׇפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבׇד־בָּ֖ם ע֑וֹד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃

    וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים (ויכבישום) [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {פ}

    וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

    כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃

    מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָֽם׃

    וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃

    וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {ס}

    לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַתֶּם֙ לֹא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֶל־הַחֶ֙רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ (לזועה) [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

    וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹא־הֵקִ֙ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֙גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃

    שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃

    וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃

    וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַ֗ד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃

    הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ {פ}