ישעיה פרק מ״ג

ועתה — אף כל זאת כה אמר ה' אל תירא:

כי תעבר במים — כשעברת בים סוף אתך הייתי:

ובנהרות לא ישטפוך — גרתה בין המצרים והאומות המרובין כמי נהר ולא יכלו לך לכלות:

כי תלך במו אש — לעתיד לבא כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג׳:י״ט) שאקדיר חמה על הרשעים וליהט אותם היום הבא (שם) גם שם לא תכוה:

ולהבה — שתשרוף האומות כמו שנאמר והיו עמים משרפות סיר גם היא לא תבער בך:

נתתי כפרך מצרים — והם היו לך לפדיון שבכוריהם מתו ואתה בני בכורי נצלת והייתם חייבים כליה כמו שנאמר (ביחזקאל כ׳:ח׳) ואומר לשפוך חמתי עליהם בארץ מצרים:

ואתן אדם תחתיך — תמיד אני רגיל בכך:

אומר — לרוח צפון תני הגליות שבצפון:

ולתימן — שהיא רוח חזקה אל תכלאי מלנשב בחזקה להביא גליותי וכן (שיר השירים ד׳:ט״ז) עורי צפון ובאי תימן מתוך שהרוח צפונית חלשה צריכה חיזוק לכך כתוב עורי תני. אבל דרומית שאינה צריכה חיזוק כתוב בואי כמות שהיא וכן ואל תכלאי:

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו — כל הצדיקים הנקראים בשמי וכל העשוי לכבודי יצרתיו אף עשיתיו תכנתיו בכל הצריך לו והכנתי הכל כלומר אע"פ שעברו בגולה ובצרה כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם:

הוציא עם עור — הוציא כמו להוציא מן הגולה אותם שגלו על שנעשו כעורים ועינים להם ולא ראו:

כל הגוים נקבצו — אם כל הגוים מעכו"ם נתקבצו יחדיו מי בהם ובנביאיהם יגיד עתידות וכיוצא בה מפי טעותם או הראשונות שכבר עברו ישמיעונו לאמר אנחנו הגדנו אותם קודם שבאו:

יתנו עדיהם — ששמעו שנבאו עליהם קודם לכן ויצדקו אבל אני יש לי עדים שאתם עדי שהגדתי לאברהם אביכם הגליות ובאו:

ועבדי — יעקב:

אשר בחרתי — הוא יעיד שהבטחתיו בלכתו לארם נהרים ושמרתי הבטחתי:

למען תדעו וגו' — כל זה עשיתי למען תתנו לב לדעת אותי:

אנכי הגדתי — הגליות לאברהם:

והושעתי — לקיים דברי בעת רץ:

והשמעתי — לכם הראשונו':

ואין בכם זר — באותן הימים שעשיתי כל אלה לא נראה בכולכם ביני העכו"ם אל זר להראות גדולתו ואלהותו בפני:

ואתם עדי — שפתחתי לכם שבעה רקיעי' ולא ראיתם כל תמונה:

גם מיום אני הוא — לא אותו היום לבדו הייתי לבדי כי גם מאז היות יום אני הוא לבדי:

אפעל — אם באתי לפעול אין משיב:

למענכם שלחתי בבלה — י"ת בדיל חוביכון אגליתי יתכון לבבל:

והורדתי בריחים כולם — ואחתית במשוטין כולהון משוטין הוא עץ שמנהיג את הספינה ומיישרה:

וכשדים — הוליכו אתכם באניות רנתם וגם יש לפרשו על בשורת הגאולה. למענכם שלחתי. אשלח מלכי מדי לבבל ואוריד הכשדים בספינות ומשוטין לגולה לארץ מדי, וכשדים אוריד באניות שהיתה רינתם בהם:

הנותן בים דרך — בים סוף ושם הוצאתי מצרים לרדוף אחריכם רכב וסוס וחיל ועיזוז וכולם יחדיו ישכבו מתים על שפת הים בל יקומו:

כפשתה כבו — תירגם יונתן כבוצא עמי טפו:

אל תזכרו ראשונות — הניסים הללו שאני מזכיר לכם שעשיתי במצרים אל תזכרו אותם מעתה כי בגאולה זו תעסקו להודות ולהלל:

אל תתבוננו — אל תסתכלו בהן אל תתנו להם לב:

תכבדני חית השדה — מקום שהוא חרב ומרבץ לחיות השדה לתנים ולבנות יענה:

כי נתתי במדבר מים — כלומר בארץ חריבה אתן ישוב:

עם זו יצרתי לי — למען תהלתי יספרו:

ולא אותי קראת — ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם:

כי יגעת בי — נלאיתם מהר בעבודתי:

לא הבאת לי שה עולותיך — כ"א לעכו"ם:

לא העבדתיך — עבודה רבה במנחה קומץ מעט עולה לגבוה וגם הוא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נדבה:

לא קנית לי בכסף קנה — לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא קינמני' היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים במדרש איכה:

העבדתני בחטאותיך — אתם גרמתם לי להיות שמש לעובדי פסילים כמו שראה יחזקאל והנה רוח סערה באה מן הצפון שהיתה חוזרת מרכבת השכינה מבבל שהלכה לכבוש את כל העולם תחת ידו של נבוכדנצר שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו כדאיתא בחגיגה:

אנכי אנכי — אני הוא שמחיתים מאז ואני מוחה אותם גם עתה:

למעני — לא בזכותך ולא בצדקת אבותיך:

הזכירני — כל תגמול שיש לך ולאבותיך עלי:

נשפטה יחד — נבא למשפט:

אביך הראשון חטא — באומרו במה אדע (בראשית טו):

ומליציך פשעו בי — אין לך בכל מליצי' שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי:

ואחלל שרי קדש — בשביל עונותיכם: