דברי הימים ב פרק י״ז

בדרכי דוד אביו הראשנים — ולא האחרונים שפשע במעשה בת שבע וגם הסית אותו שטן למנות את ישראל ועיקר ויש מפרשים ראשונים ראש לשלמה ורחבעם שלמה נשיו הטו לבבו באחרית ימיו ובנה במה לכמוש תועבת מואב ולמולך שקוץ בני עמון ורחבעם כתיב (לעיל ב יב) ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת ה' ולא כאביו שכתוב בו במלכים (א' ט') ולא היה לבו שלם עם ה' אלהיו ולא כאסא שלא נשען בה' אלא כדוד אביו שלא היה לו אלא לב אחד לאביו שבשמים:

ולא דרש לבעלים — כמעשה ישראל שבימיו כי אחאב היה בימיו שעבד את הבעלים הוא וישראל שבימיו:

ויגבה לבו בדרכי ה' — גבה לבו בדבר זה שלא הלך כי אם בדרכי ה' דוגמא (שמות ל״ה:כ״ו) אשר נשא לבן אתנה בחכמה:

שלח לשריו לבן חיל — כך היה שמו ויש מפרשים שלח לשריו כל שר בן חיל וקשיא לי א"כ לא היה לומר אלא לעובדיה אלא ממה שאמר ולעובדיה מכלל לבן חיל שם אדם הוא:

ללמד בערי יהודה — תורה ולהורות בני ישראל:

ועמהם — מן הלוים שמעיהו ונתניהו וגומר:

ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים — כי על הכהנים והלוים ללמד ולהורות כדכתיב (דברים כ״ד:ח׳) ככל אשר יורו אתכם הכהנים והלוים והשרים הלכו עמהם לפי שלא ימרו את פיהם ולהכריחם לשמוע להם ולשמור לעשות כמצות השופטים דוגמת (שם ט"ז) שופטים ושוטרים תתן לך שופטים לשפוט את העם ושוטרים להכריחם ולעשות צווי השופטים:

ויהי פחד ה' על כל ממלכות הארצות — בזכות שלמדו תורה:

וכסף משא — משאות של כסף דוגמא (ישעיה מ"ז) היו נשואותיכם עמוסות משא:

ויהי יהושפט הולך וגדל — שלשה שנא' כלשון זה יצחק שמואל יהושפט אבל משה דוד מרדכי נאמר בהם וגדול אבל יצחק שמואל יהושפט כתוב בהם וגדל שאין נכון לומר וגדול, בשמואל כתיב ויגדל הנער שמואל עם ה' וח"ו לומר גדול עם ה' וכאן כמו כן גדל עד למעלה לכן לא הגון לומר גדול וכן ביצחק:

בירניות — מגזרות בירה מגדלים גדולים לחוזק:

וערי מסכנות — ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן:

ועל ידו — אצלו דוגמא חלקת יואב על ידי (שמואל ב' י"ד):

המתנדב לה' — דוגמא (שופטים ה') המתנדבים בעם ברכו ה':

ויתחזק — כי אסא היה ירא מבעשא ולא היה יכול לאחוז במקומות שכבש ממלכות אפרים, והוא התחזק גם על ישראל. ומפרש:

ויתן — שנתן חיל בכל ערי יהודה הבצורות לשמרם ולחזקם, וביתר ערי יהודה ובערי אפרים. נתן נציבים:

בדרכי דויד הראשונים — ר"ל כי הצדקות ישוער לפי ערך הדור, עד שבעת ההיא מי שלא עבד ע"ז כמלכי ישראל היו אומרים שהולך בדרכי דוד, והכונה שלפי ערך הדור האחרון הוא הולך בדרכי דוד. אבל הוא הלך בדרכי דוד שבדור הראשון, דהיינו כדוד ממש

ולא דרש — שלא תאמר שהיה פוסח על שתי הסעיפים, ודרש תחלה בבעלים וכשראה שאין בם ממש דרש בה', כי לא דרש וחקר אחריהם כלל

רק לאלהי אביו דרש ולא כמלכי ישראל — שהיו דורשים בשיתוף:

ויכן — ועי"כ הכין ה' את הממלכה בידו, שהוא העם שהוא מולך עליהם שהיו כולם עשירים ומוצלחים (שזה ההבדל בין מלוכה ובין ממלכה כמ"ש בכ"מ), ועי"ז נתנו כולם מנחה ליהושפט מרוב עשרם, ועי"כ היה לו עושר וכבוד לרוב:

ויגבה — בל תאמר שגבה לבו בעשרו, כי מה שגבה לבו היה בדרכי ה', וכל שהוסיף להצליח הוסיף ביראת ה' ובער יתר הבמות והאשרים:

ובשנת שלש שלח שריו ועמהם לוים וכהנים ללמד ביהודה — ולא מצות שכליות, רק עמהם תורת ה', ויסובו בכל הערים וילמדו לכל העם קטן וגדול:

ויהי — עי"כ נתן ה' פחד על כל הממלכות והתיראו מללחום אתו, והפלשתים והערביים הביאו לו מנחה (וי"ל שר"ל שהפחד שפחדו הם מה' התפשט על הארצות, שעי"ז פחדו מהם):

ויהי — ועי"כ היה הולך וגדל עד קצה המעלה, עד שבנה בירניות שהם ערים גדולות וערים לאוצרות, ותחת שמלך החלוש יבנה הבנינים וערי מסכנות קרוב לעיר מלכותו ואנשי חיל יעמיד בערי הגבול, עשה הוא בהפך, הבנינים בנה בערי יהודה וכן הי"ל שם מלאכה רבה, ואנשי חילו עמדו בירושלים:

לבית אבותיהם — שהיו ביהודה שלשה בתי אבות, פרץ וזרח ושלה, ונגדם היה להם שלשה ראשים: