Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 24

מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לַנָּכְרִי וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְשֶׁאֵינָן נִיטָּלִין מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים וְהַשַּקִּין נוֹפְלִין.

MISHNAH: If somebody is caught on the road when it gets dark, he gives his wallet to a Non-Jew; if no Non-Jew is with him he puts it on the donkey. If he comes to an outer courtyard he removes the implements which may be moved on the Sabbath. For those which may not be moved he unties the rope and the sacks fall down by themselves.

מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכִּיפִין אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין. אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה:

MISHNAH: One unties bundles of straw for animals and one separates packages but not sheaves. One does not crush green stalks or carob for animals whether small or large; Rebbi Jehudah permits carob for small animals.

אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל וְלֹא דוֹרְסִין אֲבָל מַלְעִיטִין. אֵין מַמְרִין אֶת הָעֲגָלִים אֲבָל מַלְעִיטִין אוֹתָן. מְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִים וְנוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַמּוּרְסָן אֲבָל לֹא גוֹבְלִן וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁל שּׁוֹבָךְ אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָוזִים וְתַרְנְגוֹלִין וְלִפְנֵי יוֹנִים הֵירוֹדּוֹסִיּוֹת:

MISHNAH: One does not stuff a camel, nor force-feed, but puts food in its mouth. One does not stuff calves but gives food into their mouths. One hand-feeds chickens and adds water to bran but does not give water to bees and pigeons of the dovecote, but gives to geese and chicken and for Herodes p. 380 Note ד. pigeons.

מְחַתְּכִין אֶת הַדִּילוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְאֶת הַנְּבֵילָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. . רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָיְתָה נְבֵילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֲסוּרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן:

MISHNAH: One cuts squash for animals and a cadaver for dogs. Rebbi Jehudah says, if it was not a cadaver before the Sabbath it is forbidden since it is not prepared.

מְפִירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת וְנִשְׁאָלִין נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. פּוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת הַמִּקְוֶה. מַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁל רִבִּי צָדוֹק וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בְּטָפִיחַ וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקֵידָּה בְגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו. מִדִּבְרֵיהֶן לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בַּשַּׁבָּת:

MISHNAH: One dissolves vows on the Sabbath and one may ask about vows if it is a need for the Sabbath. One plugs the skylight and measures a rag and a miqweh of water to purify by immersion. . It happened in the days of Rebbi Ṣadoq’s father and in the days of Abba Shaul ben Botnit, that they plugged the skylight with a jar and tied a dish to bast to know whether a barrel had a hand-breadth width opening or not. From their words we infer that one plugs, and measures, and ties on the Sabbath.