Commentary page

Psalms 27

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Psalms Chapter 27

Psalms Chapter 27 presents 14 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 3
In that which is said above "God is the fortress of my life."
Verse 4
"To be seen there every morning," so Dunash explained it, but his friend Menachem [explained the verse] using "yevaqer -- distinguish" (Leviticus 27) but Dunash used the word "boqer" morning.
Verse 10
The time of intercourse for their pleasure is intended; since they completed their pleasure, he turned his face to Y/you and (s)he turn her/his his face to Y/you. ‎
Verse 13
If I had not believed in the Holy One, blessed is He, those false witnesses would have already risen against me and destroyed me. The word "Lulei" has dots on it to expound that which our Rabbis expounded: I know that You give reward to righteous in the world to come, but I don't know if I have a portion with them or not.

Edition: Sefaria Community Translation. License: CC0. Sefaria.

Malbim's commentary

Verse 1
לדוד, במזמור הזה יבאר כי ההשגחה נמשכת אחר הדבקות בה', והדבק בו תדבק בו ההשגחה התמידית ותשמרהו מכל הפגעים וע"כ סמוך לבו לא יירא משום דבר רע, כי לא יאונה לצדיק כל רע רק ברגע אשר הפסיק חוט הדבקות ונפנה מעבודת ה', כמו שבאר במו"נ (פנ"ג משלישי), ולכן מכל המון הבקשות אשר יבקש האדם ראוי שישים פניו אל שאלה אחת בה ימצא כל מבוקשיו, והוא שידבק בה' תמיד עפ"ז מתפלל שיעזרהו ה' על הדביקות הזה ויסיר מעליו כל המונעים אשר ישביתוהו מן הענין הגדול הזה אשר הוא תכלית אשרו ובקשתו:
ה' אורי, היראה הוא מדבר ידוע והפחד הוא מדבר בלתי ידוע, ואשר יתירא אדם מאויבים גלוים הלוחמים אתו נקרא יראה, ונגד זה אמר שה' אורי וישעי ממי אירא, ר"ל שיצוייר שיירא אדם מאויביו, א. פן יפלו עליו בלילה מבלי יוכל לראות אותם להשמר מפניהם, נגד זה אמר ה' אורי, ב. פן יהיה חילם וכחם רב מחילו וכחו, נגד זה אמר ה' ישעי, וא"כ ממי אירא, ואשר יתירא אדם משונאיו החורשים עליו רעה בסתר כמו להשחית עץ בלחמו והוא לא ידע, זה נקרא פחד, נגד זה אמר אחר שה' מעוז חיי א"כ ממי אפחד :
Verse 2
בקרב, (זה באור מה שאמר ממי אפחד), עת יתקרבו מרעים זה לזה להמתיק סוד עלי, היינו בעבורי, להרע לי בסתר, וזה בא' משני פנים, א. אם כוונתם להנאתם, כמו גנבים ושודדי לילה, ועז"א לאכל את בשרי, ב. אם כונתם מחמת איבה ומשטמה, ועז"א צרי ואויבי הבאים לי בשבילי, לא בשביל לאכל בשרי להנאתם, רק לי לנקום בי, יהיה איך שיהיה המה כשלו ונפלו, ר"ל הגם שאני לא אעשה נגדם דבר כי איני יודע מי המה, הם מצד עצמם יכשלו בעצתם ויפלו בלא פעולתי כלל, ע"י ה' שהוא מעוז חיי:
Verse 3
אם תחנה, (זה באור מ"ש ממי אירא) גם אם תחנה עלי מחנה שהם הבאים ללחום אתי בגלוי, בכל זה לא יירא לבי, ומוסיף שגם אם המחנה הזאת תקום עלי למלחמה, בכ"ז בזאת אני בוטח, במה שיאמר, והוא, כי אחת שאלתי מאת ה', איני שואל דברים רבים לפי התחדש הצרכים, שיתחדש לכל אדם בכל עת שאלה אחרת, רפואה, מזונות, הצלה מהאויב וכדומה, רק שאלה אחת שאלתי בעבר, ואותה אבקש תמיד בעתיד, כי בשאלה זו כלולים כל השאלות, והוא שבתי בבית ה' כל ימי חיי, השאלה ששאלתי אודות שבתי בבית ה' רק אותה אבקש, שעל ידה אגיע לכל הצרכים הפרטיים, גם ר"ל שלא שאל שאלה זאת כדי שעל ידי זה ישיג תכליתים אחרים, דהיינו שלא כיון בשאלתו שישב בבית ה' שעי"ז ינצל מאויביו וימצא כל צרכיו, שא"כ השאלה אינה הבקשה, כי בקשת לבו הוא שימצא צרכיו הגם ששאלת פיו הוא שבתו בבית ה', רק ששאלה זאת היא עצמה הבקשה, והוא גוף התכלית הנרצה אצלו, ועז"א אחת שאלתי וגם אותה אבקש שהוא ג"כ הבקשה, כי מה שאשאל שבתי בבית ה' כל ימי חיי, הוא על הכוונה כדי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ואין בלבי כונה אחרת, כי מה שימצא ע"י זה גם יתר הצרכים הם ג"כ ישיבו אמצעים אל התכלית הזה, ר"ל שמה שע"י שישב בבית ה' ינצל מאויבים ומעיקים וימצא כל צרכיו, עי"כ יהיה לבו פנוי לישב בבית ה' תמיד שהוא התכלית העקרי אצלו:
Verse 5
כי, זה סיום דבריו שאמר בזאת אני בוטח, שאחר שאחת שאלתי מאת ה' שאשב בביתו א"כ בזאת אני בוטח כי יצפנני בסוכה ביום רעה, כי מה שאסתר בסתר אהלו יהיה מעוז ומגדל עוז מפני אויב כאלו בצור ירוממני, עד שלא יוכל שום אויב לעלות אלי:
Verse 6
ועתה לא אירא עוד משום אויב, כי ע"י שמירת ה' ירום ראשי על אויבי סביבותי, ואזבחה באהלו זבחי תרועה, ר"ל שהלוחם ומנצח את אויביו יזבח זבחי תרועה, ר"ל זבחי תודה על תרועת המלחמה ונצחונה, כמ"ש וכי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות, אבל אנכי שאנצח ע"י שאהיה באהל ה' א"כ ישיבת האהל היא תרועת המלחמה ונצחונה, וע"ז בעצמי אשירה ואזמרה לה' שהפיל את אויבי לפני:
Verse 7
שמע ה', אחר ההקדמה הזאת מתחיל להתפלל שיסיר ה' מעליו את המונעים והמטרידים אותו בעבודת ה', ובאר כי בקשתו זאת אינה בשביל צרכיו רק כדי שעי"ז ישיג התכלית העקרי שיוכל לעבוד את ה', וכל בקשתו היא רק על השגת התכלית הזה, ותחלה אמר שמע ה' קולי אקרא על התפלה שיתפלל להנצל מאויביו, אבל הקדים לאמר לך אמר לבי, ר"ל הגם שבפי אני מבקש ענינים אחרים, הצלה מהאויב וכדומה, הלא לבי כבר אמר לך את עיקר בקשתי, לבי אמר לך, כי "בקשו פני את פניך ה"', זאת אבקש, רק זאת אבקש והיא עיקר בקשתי שפני יבקשו את פניך, שפני לא יבקשו שום דבר רק השגת פניך, שהוא הדבקות וההשגה של פני ה', והיא כל מגמתי, וא"כ אל תסתר פניך ממני, ר"ל שלא יהיה עכוב בין מצדך שתסתיר פניך ממני, ולא מצדי ע"י שתט פני ממך ע"י האף, (ור"ל שלא יעכבהו לא עומק המושג שהיא הסתרת פנים מצדך, ולא קוצר המשיג או החטא וכדומה שהיא ההטיה מצד המשיג), והלא תמיד עזרתי היית בדברים שאין כחי מספיק וצריך אני לעזר, וא"כ גם עתה אל תטשני :
Verse 10
כי אבי, ממשיל א"ע כיתום שעזבוהו אביו ואמו וה' חמל עליו ויאספהו אל ביתו לגדלהו ואחר שכל מחסורי עליך א"כ ראוי שתורני הדרך ותשגיח עלי כי אין עזר זולתך:
Verse 11
הורני, גם ביקש שיקל אליו האמצעיים הצריכים אל הידיעות האלהיות והשגת האמתיות, מבקש שהדרך הגדול יורהו, ובארח הפרטי שלא די בהודעה לבד ינחהו, וכבר התבאר (סי' ה') כי יש שני מעכבים, א. מה שאינו יודע הדרך, אמר הורני ה' דרכך, ב. הדרכים והמכשולות שיש בדרך, אמר ונחני בארח מישור, והנמשל, על העדר הידיעה יודיעהו, ועל העכובים שיש ע"י היצר והתאות ובקשת הצרכים ההכרחיים אמר שינחהו בארח מישור, וכ"ז צריך שתעשה למען שוררי הרוצים בין להמיתני בין להחטיא את נפשי:
Verse 12
(יב-יג) אל תתנני בנפש צרי, כי הלא לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים, קמו בי עדי שקר ויפח חמס, ר"ל לולא האמונה הגדולה שיש לי שהאמנתי בהבטחת ה' שהבטיח לי את המלוכה, והאמנתי שעוד אשוב אראה בטוב ה' בארץ חיים היינו בא"י, שעוד אשוב לארץ, לולא האמונה הזאת, הלא כבר קמו נגדי עדי שקר שהעידו עלי שקר לפני שאול והפיחו חמס כדי להרגני, רק זכות האמונה הגדולה שהיה לי עמדה לי וגם שע"י גודל אמונתי התחזקתי בכל פעם, וע"י אומץ הלב באמונתי נמלטתי מידם, ולדעת חז"ל (ברכות ד') כיון במ"ש בארץ חיים על שכר העוה"ב, ולדעתם מ"ש כי קמו בי עדי שקר היינו הדעות החיצונות שנולדו בלבו ע"י שראה צדיק אובד בצדקו, שמזה יעמדו טענות נגד ההשגחה כמו שהתבאר בספר איוב, והעד המעיד אל טענות אלה היה דוד בעצמו עניו ומכאוביו, רק ע"י האמונה בעוה"ב יתבטלו כל טענות האלה, כי תחת יסורי הצדיקים בעוה"ז בארץ החיים משנה יירשו לעוה"ב, ובזה בטלה העדות השקר הזה מיסורי הצדיקים להעיד בזה נגד ההשגחה, אולם לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים לעוה"ב, היו קמים בי בלבי ובמחשבתי עדי שקר ויפח חמס לכפור בהשגחה ובשכר ועונש, ולכן אבקש הורני ה' דרכך, וכמ"ש משה רבינו עליו השלום על שאלה זו הראני נא את כבודך:
Verse 14
קוה, עפמ"ש שבזכות האמונה שהאמין בהבטחת ה' ניצול מאויביו כי קוה אל ה' שישוב לראות בטוב ה', עפ"ז יאמר ויצוה לקוות אל ה', ומבאר כי התקוה לה' נבדלת מן התקוה לב"ו בשני דברים, א. שהתקוה לזולתו הלא תוחלת ממושכה מחלה לב, אבל ע"י הקווי לה' חזק ויאמץ לבך שהיא תתן חוזק ואומץ לב, ב. הקווי לזולתו אין התקוה תכלית לעצמה רק תכלית הקווי הוא שימצא מבוקשו, וא"כ תכלית הקווי הוא שלא יקוה עוד, ר"ל שישיג תקותו ולא יצטרך עוד לקוות, אבל הקווי לה' היא תכלית לעצמה, עד שתכלית הקווי הוא שיחזק לבו ויחזור ויקוה, עז"א קוה חזק וקוה אל ה' :

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

לְדָוִ֨ד׀ יְהֹוָ֤ה׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהֹוָ֥ה מָעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃

Of David. G OD is my light and my help; whom should I fear? G OD is the stronghold of my life, whom should I dread?

Verse 2

בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֢ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃

When evildoers assail me to devour my flesh— it is they, my foes and my enemies, who stumble and fall.

Verse 3

אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י׀ מַחֲנֶה֮ לֹא־יִירָ֢א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃

Should an army besiege me, my heart would have no fear; should war beset me, still would I be confident.

Verse 4

אַחַ֤ת׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת־יְהֹוָה֮ אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הֹוָה כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם־יְ֝הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵֽיכָלֽוֹ׃

One thing I ask of G OD , only that do I seek: to live in G OD ’s house all the days of my life, to gaze upon G OD ’s beauty, to frequent the temple.

Verse 5

כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֢וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אׇהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃

I will be sheltered in God’s pavilion on an evil day, granted the protection of God’s tent, and raised up high upon a rock.

Verse 6

וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אׇהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַֽיהֹוָֽה׃

Now is my head high over my enemies round about; I sacrifice in that tent with shouts of joy, singing and chanting a hymn to G OD .

Verse 7

שְׁמַע־יְהֹוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחׇנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃

Hear, O E TERNAL One, when I cry aloud; have mercy on me, answer me.

Verse 8

לְךָ֤׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהֹוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃

In Your behalf my heart says: “Seek My face!” O E TERNAL One, I seek Your face.

Verse 9

אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ׀ מִמֶּנִּי֮ אַ֥ל תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃

Do not hide Your face from me; do not thrust aside Your servant in anger; You have ever been my help. Do not forsake me, do not abandon me, O God, my deliverer.

Verse 10

כִּֽי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהֹוָ֣ה יַאַסְפֵֽנִי׃

Though my father and mother abandon me, G OD will take me in.

Verse 11

ה֤וֹרֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שֽׁוֹרְרָֽי׃

Show me Your way, O E TERNAL One, and lead me on a level path because of my watchful foes.

Verse 12

אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָמוּ־בִ֥י עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃

Do not subject me to the will of my foes, for false witnesses and unjust accusers have appeared against me.

Verse 13

לׅׄוּׅׄלֵׅ֗ׄאׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃

Had I not the assurance that I would enjoy G OD ’s goodness in the land of the living…

Verse 14

קַוֵּ֗ה אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹוָֽה׃ {פ}

Look to G OD ; be strong and of good courage! O look to G OD !

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Psalms 27

Psalms Chapter 27

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Malbim's commentary

Original text