Talmud Builders
    Login

    Commentary page

    Psalms 127

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Psalms Chapter 127

    Psalms Chapter 127 presents 5 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      שיר המעלות לשלמה - שיר זה אמר דוד על שלמה בנו שצפה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה ועל זה נאמר (ירמיהו ל״ב:ל״א) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה לכך אמר המזמור הזה למה לך בני לבנות בית ולסור מאחרי המקום מאחר שאינו חפץ בה לשוא עמלו בוניו בו:

      שוא שקד שומר - על חנם צופה בה השומר:

    2. Verse 2

      שוא לכם - בעלי האומניות המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של טורח:

      כן יתן - הקב"ה פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה:

      לידידו שנא - למנדד מעיניו שינה:

    3. Verse 3

      הנה נחלת ה' - לאותו האיש:

      בנים - אלו התלמידים שהוא מעמיד שהם לו כבנים:

      שכר פרי הבטן - שכר פרי התורה שבלב שנאמר (משלי כ״ב:י״ח) כי נעים כי תשמרם בבטנך:

    4. Verse 4

      כחצים ביד גבור - להלחם בם את אויביו:

      כן בני הנעורים - התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו:

    5. Verse 5

      אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו - מאותם חצים, אשפה תיק החיצים שקורין קויכרי"ן בלע"ז:

      לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער - תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה (תוספות):

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח"ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה - אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה - ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים:

    2. Verse 2

      שוא לכם, אתם משכימי קום ומאחרי שבת לשקוד על מלאכתם ביום ובלילה, ובכל העמל וההשתדלות אתם רק אוכלי לחם העצבים ולא עדיף המרבה בעמל ויגיעה יותר על לחם צר, והלא לידידו של ה' כן יתן שנא, להם יתן השינה כן כמו שנתן לכם העמל והמלאכה, שהם ישנו בעתים האלה שעמלתם אתם, ובכ"ז יש להם טרף חקם כמוכם שנדדתם שינה מעיניכם בעמל ורב עבודה:

    3. Verse 3

      הנה, אחר שבאר שההשתדלות לא תועיל בהמצאת המלאכות ושמירת הקנינים והבאת הטרף, יאמר שגם בהולדת הבנים ואימונם וגדולם גם זה מתת אלהים הוא, הנה הבנים הגדולים הם נחלת ה' ופרי הבטן הקטנים הם שכר אלהים לזוכים לפניו, תפס לשונו כפי הרגיל שבעד עבודה ופעולה נותנים שכר לפי שעה, ובעד אהבה וקורבה יתנו נחלה עומדת לדור ודור, כן בעד זכות ומצות שכרו הוא פרי בטן שלא תהיה אשתו עקרה, ובהיותו קרוב יותר אל ה' וטוב לפניו יתן לו נחלה קיימת, שהם בנים גדולים להקים דורות לנחלה:

    4. Verse 4

      כחצים, אבל יש בזה תנאי אם יגדל הבנים לתכלית הנרצה שהוא לתורה ועבודת ה', שאם בני הנעורים דומים כחצים ביד גבור שכמו שהגבור לא יורה חציו לבטלה רק יקלע בם אל מטרת חפצו ולא יחטיא, כן לא יהיו זרעם לריק רק יקלע אל מטרת החפץ והתכלית להעמיד זרע ברך יראי ה' ושומרי מצותיו, רק אז.

    5. Verse 5

      אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מן החצים האלה, כי מה יועילו החצים הממלאים את האשפה אם לא יוכל לשלחם למטרה, כן מה יועילו הבנים אשר לא לה' המה:

    6. Verse 6

      לא יבושו, כחצים ביד גבור שלא יבושו, כי לא יחטיאו מן המטרה וידברו ויהרגו את אויבים בשער, כן לא יבוש מבניו אלה כי ינצחו את אויבי הנפש, יגברו על יצרם ויעשו חיל:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    Verse 1

    שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהֹוָ֤ה׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהֹוָ֥ה לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃

    A song of ascents. Of Solomon. Unless G OD builds the house, its builders labor in vain on it; unless G OD watches over the city, the guard keeps vigil in vain.

    Verse 2

    שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם מַשְׁכִּ֪ימֵֽי ק֡וּם מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃

    In vain do you rise early and stay up late, you who toil for the bread you eat; God’s loved ones are provided for while they sleep.

    Verse 3

    הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃

    Sons are the provision of G OD ; the fruit of the womb, divine reward.

    Verse 4

    כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃

    Like arrows in the hand of a warrior are sons born to a man in his youth.

    Verse 5

    אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃ {פ}

    Happy is the man who fills his quiver with them; they shall not be put to shame when they contend with the enemy in the gate.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC