Commentary page
Lamentations 3
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerLamentations Chapter 3
Lamentations Chapter 3 presents 66 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of the first 40 of 66 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 17 words
Opens “אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ {ס}…”
- Verse 26 words
Opens “אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ {ס}…”
- Verse 37 words
Opens “אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}…”
- Verse 46 words
Opens “בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃ {ס}…”
- Verse 56 words
Opens “בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃ {ס}…”
- Verse 65 words
Opens “בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ {ס}…”
- Verse 77 words
Opens “גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃ {ס}…”
- Verse 87 words
Opens “גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ {ס}…”
- Verse 96 words
Opens “גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ {ס}…”
- Verse 108 words
Opens “דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י (אריה) [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים׃…”
- Verse 116 words
Opens “דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ {ס}…”
- Verse 126 words
Opens “דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃ {ס}…”
- Verse 135 words
Opens “הֵבִיא֙ בְּכִלְיֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃ {ס}…”
- Verse 146 words
Opens “הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכׇל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}…”
- Verse 155 words
Opens “הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ {ס}…”
- Verse 166 words
Opens “וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ {ס}…”
- Verse 176 words
Opens “וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ {ס}…”
- Verse 186 words
Opens “וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהֹוָֽה׃ {ס}…”
- Verse 195 words
Opens “זְכׇר־עׇנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ {ס}…”
- Verse 207 words
Opens “זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר (ותשיח) [וְתָשׁ֥וֹחַ] עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃ {ס}…”
- Verse 216 words
Opens “זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ {ס}…”
- Verse 228 words
Opens “חַֽסְדֵ֤י יְהֹוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃…”
- Verse 235 words
Opens “חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ {ס}…”
- Verse 248 words
Opens “חֶלְקִ֤י יְהֹוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃…”
- Verse 256 words
Opens “ט֤וֹב יְהֹוָה֙ לְקֹוָ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ {ס}…”
- Verse 266 words
Opens “ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהֹוָֽה׃ {ס}…”
- Verse 276 words
Opens “ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃ {ס}…”
- Verse 287 words
Opens “יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃ {ס}…”
- Verse 297 words
Opens “יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃ {ס}…”
- Verse 306 words
Opens “יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃ {ס}…”
- Verse 316 words
Opens “כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ {ס}…”
- Verse 326 words
Opens “כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ {ס}…”
- Verse 337 words
Opens “כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ {ס}…”
- Verse 347 words
Opens “לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ {ס}…”
- Verse 356 words
Opens “לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ {ס}…”
- Verse 367 words
Opens “לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ {ס}…”
- Verse 378 words
Opens “מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃…”
- Verse 387 words
Opens “מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃ {ס}…”
- Verse 396 words
Opens “מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ {ס}…”
- Verse 406 words
Opens “נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃ {ס}…”
Rashi's commentary
Verse 1
אני הגבר ראה עני — היה מתאונן ירמיה לומר אני הגבר ראה עני אשר ראה עוני מכל הנביאים שנתנבאו על חורבן הבית שבימיהם לא נחרב הבית כי אם בימי:
בשבט עברתו — של רודה ומכה הוא הקב"ה:
Verse 3
אך בי ישוב — אני לבדי לוקה תמיד כי כל תשובות מכותיו עלי:
Verse 4
בלה בשרי — כמו (ישעיה מ) לבול עץ, ד"א בלה בשרי ועורי כמו (ישעיה נא) והארץ כבגד תבלה כלומר שכבו לארץ חוצות נער וזקן לא היה להם כר וכסת ובלה בשרם כשהם גולים:
Verse 5
ויקף — הקיפני:
ראש ותלאה — כמו (דברים כט) ראש ולענה, ומדרש אגדה ראש זה נבוכדנצר לגלות יהויכין, ותלאה נבוזראדן שגמר המכה בימי צדקיהו והלאני:
Verse 7
גדר בעדי — עשה חומה לנגדי להיות כלוא:
ולא אצא — הושיב סביבותי מחנות וגייסות של אורבים:
הכביד נחשתי — עשה לרגלי נחושתים כבדים שלא אוכל לילך פיר"ייש בלעז:
Verse 8
שתם תפלתי — סתם חלונות הרקיע בפניה:
Verse 9
נתיבותי עוה — אם באתי לצאת איני יוצאה בדרכים הסלולים בדרך ישרה מפני האויבים ואצא דרך עקלתון:
Verse 10
דוב אורב הוא לי — הקב"ה נהפך לי לדוב אורב:
Verse 11
דרכי סורר — לשון סירים קוצים סורר קווץ אותם מפזר קוצים בדרכי:
ויפשחני לשון פיסוק הרגלים שהעובר על הדרכים שאין מופנים צריך להרחיב צעדיו ויש דוגמא בלשון גמרא האי מאן דפשח דיקלא:
Verse 12
ויציבני כמטרא — העמידני לנגד חציו לירות בי כמטרא אשניי"לא בלעז:
Verse 13
בני אשפתו — חצים שנותנין בתוך אשפה שקורין קויכ"רא:
Verse 16
ויגרס — וישבר ודוגמתו (תהלים קיט) גרסה נפשי וכן (ויקרא ב) גרש כרמל:
בחצץ — אבנים דקים שבתוך העפר שהיו לשין עיסתן הגולי' בתוך הגומות שחופרים בקרקע והחצץ נכנס לתוכה כשאמר הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל יב) עשה לך כלי גולה לשתות בו ללוש בתוכו חרדה קטנה כדי שילמדו הם ויעשו כן כענין שנאמר (שם כ"ד) והיה יחזקאל לכם למופת והם היו משחקים עליו ולא עשו כן לסוף נשתברו שיניהם:
הכפישני — כפה אותי באפר ככלי הכפוי על פיו ארנ"טיר בלעז ויש דומה במשנה (יבמות ק"ו) פישון הגמל במדה הכפושה מדד:
Verse 18
ואמר אבד נצחי — אמרתי בלבי ברוב צרותי אבד עולמי וסברי:
Verse 19
ומרודי — קומפלויי"נט בלעז:
Verse 20
זכור תזכור — נפשי את עניי ומרודי ותשוח עלי כך הוא פשוטו לפי ענין שיטת המקרא, ומ"א זכור תזכור ידעתי שסופך לזכור את העשוי לי אבל תשוח עלי נפשי להמתין עד זמן הזכירה ומכאן ייסד הפייט בזאת ידעתי כי יש לך לזכור אבל תשוח עלי נפשי עד שתזכור:
Verse 21
זאת אשיב אל לבי — אחר שאמר לי לבי אבדה תוחלתי מה' אשיב זאת לבי ואוחיל עוד ומה היא זאת שאשיב אל לבי:
Verse 22
חסדי ה' כי לא תמנו — וכל הענין עד מה יתאונן וגו':
כי לא תמנו — כמו כי לא תמו, ויש מפרשים כי לא תמנו כמו (במדבר טז) האם תמנו לגוע חסדי ה' הם אשר לא תמנו ולא כלינו בעונינו:
Verse 23
חדשים לבקרים — מתחדשים הם חסדיך מיום אל יום:
רבה אמונתך — גדולה היא הבטחתך ודבר גדול הוא להאמין בך שתקיים ותשמור מה שהבטחת לנו:
Verse 24
חלקי ה' אמרה נפשי — ה' מנת חלקי ודין הוא שאוחיל לו:
Verse 26
טוב ויחיל ודומם — וי"ו של ויחיל יתירה כמו וי"ו של (בראשית ל"ו) ואיה וענה טוב שיחול אדם וידום ויצפה לתשועות ה':
Verse 28
ישב בדד — מי שאירע לו אבל וצרה ישב גלמוד ויצפה לטובה:
וידום — לשון המתנה כמו (שמואל א יד) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן:
כי נטל עליו — כי בעל הגזרות נשא עליו הגזירה זו:
Verse 31
כי לא יזנח לעולם אד' — לכן טוב לידום:
Verse 32
כי אם הוגה — אם האדם מביא עליו יגון בשביל עונו ואחר כך וריחם כרוב חסדיו:
הוגה ויגה — לשון תוגה הם:
Verse 33
כי לא ענה — ויגה בני איש מלבו ומרצונו כי העון גורם:
Verse 34
לדכא תחת רגליו — מוסב על כי לא ענה מלבו להיות מדכה תחת רגליו וגו', ולא להטות משפט גבר וגו', ולא לעות אדם בריבו כל אלה ה' לא ראה לא נראה לו ולא עלתה לפניו במחשבתו לעשות כן:
Verse 36
לא ראה — לא הוכשר בעיניו שיעוותו בית דין של מעלה אדם בריבו כמו מה ראית כי עשית וגו':
Verse 37
מי זה אמר ותהי — וגו':
Verse 38
מפי עליון וגו' — ואם באתי לומר לא מידו באה אלי הרעה הזאת מקרה היא שהיה לי, אין זאת, כי אם בין רעות בין טובות מי זה אמר ותהי אם ה' לא צוה ומפיו לא תצא הן רעה הן טובה אבל מה יש להתאונן אדם חי גבר על חטאיו כל איש ואיש יתאונן על חטאיו כי הם המביאים עליו הרעה, מפי עליון לא תצא אמר רבי יוחנן מיום שאמר הקב"ה (דברים ל') ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב וגו' לא יצא רעה וטובה מפיו אלא הרעה באה מאליה לעושה רע והטוב לעושה טוב לפיכך מה יתאונן למה יתרעם האדם אם לא על חטאיו:
Verse 41
נשא לבבינו אל כפים — כשאנו נושאים את כפינו אל השמים נשא אף לבבינו עמהם לשוב להשיב לבבינו לפני המקום ב"ה ד"א אל כפים. אל העננים אל שמים כמה דאת אמר (מלכים א יט) והנה עב קטנה ככף איש עולה וכן (איוב לו) על כפים כסה אור, ומדרש רבותינו נשא לבבינו באמת להקב"ה כאדם הרוחץ בנקיון כפיו שמשליך מידיו כל טינוף כי מודה ועוזב ירוחם והמודה ואינו עוזב כטובל ושרץ בידו:
Verse 42
נחנו פשענו ומרינו — זה דרכינו על ידי יצר הרע [:
אתה לא סלחת — ולך היתה נאה הסליחה כי כן דרכך:
Verse 43
סכותה באף — חצצת את האף להיות מחיצה בינך ובינינו ותרדפנו בו:
Verse 45
סחי ומאוס — הוא ניע בלשון משנה כיחו וניעו שניסח מתוך הריאה ויוצא דרך הגרון:
תשימנו — לשון הווה הוא:
Verse 47
פחד ופחת — כשנסנו מפני הפחד נפלנו אל הפחת שוחה:
השאת — לשון שאייה כמו השאת:
Verse 49
מאין הפוגות — מאין חליפין והעברה:
Verse 51
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי — ירמיה ממשפחת כהנים היה ואמר עיני בדמעה עוללה וניוולה פני עלי נפשי מכל בנות עירי:
עוללה — לשון נוול כמו (איוב טז) ועוללתי בעפר קרני:
מכל בנות עירי — משפחתי יש לה לבכות מכל משפחות העיר שהיתה נבחרת לקדושה ולעבודת הקב"ה מכל ישראל:
Verse 53
צמתו בבור חיי — בבית הכלא:
צמתו — אסרו כמו צומת הגידין (שיר ד) מבעד לצמתך אישריי"טור:
וידו אבן בי — על פי הבאר כך עשו לדניאל וירמיה ראה ברוח הקדש:
צמתו בבור חיי — ואף על פי שצמתו בבור חיי שאיני יכול לעלות מתוכו לא שתו לבם גם לזאת עד שידו אבן בי:
Verse 54
צפו מים וגו' שבזמן שבא אדם במים עד מתניו עדיין יש תקוה אבל אם צפו מים על ראשו אז אמר אבדה תקותי אבל אני איני עושה כן אלא קראתי וגו':
צפו מים — אומות העולם:
Verse 57
קרבת ביום אקראך — כך היית רגיל בימים הראשונים לקרב אלי ביום קוראי:
Verse 58
רבת אד' ריבי — בימים שעברו:
Verse 59
ראיתה ה' עותתי — בצרה הזאת שעוותו בי אויבי:
שפטה משפטי — כאשר עשית כבר:
Verse 65
מגנת לב — שבר לב כמה דאת אומר (הושע יא) אמגנך ישראל (בראשית יד) אשר מגן צריך בידך ד"א מגנת לב. אוטם הלב צרה ואנחה אשר היא כמגן כנגד לבם, והמפרשו בלשון תוגה ויגון טועה שאין נו"ן נופלת בו שהנו"ן ביגון אינה שורש אלא כגון נו"ן של המון מגזרת המו גוים וכגון נו"ן של קלון מגזרת נקלה וכנו"ן של ציון מגזרת ציה וכן נו"ן של שברון מגזרת שבר (וכגון נו"ן של שממון שגעון נ"ל שצ"ל וק"ל):
תאלתך — לשון (ישעיה יט) נואלו שרי צוען:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ {ס}
א I am the man who has known affliction Under the rod of God’s wrath;
אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ {ס}
It is I who was driven on and on In unrelieved darkness;
אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}
On none but me God’s hand descends Again and again, without cease.
בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃ {ס}
ב My flesh and skin has been worn away; My bones have been shattered.
בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃ {ס}
All around me have been built Misery as equivalent to resh . and hardship;
בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ {ס}
I am made to dwell in darkness, Like those long dead.
גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃ {ס}
ג I have been walled in and I cannot break out; And am weighed down with chains.
גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃ {ס}
And when I cry and plead, [God] shuts out my prayer—
גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃ {ס}
Walling in my ways with hewn blocks, And making my paths a maze.
דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י (אריה) [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים׃ {ס}
ד A lurking bear [God] is to me, A lion in hiding—
דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ {ס}
Forcing me off my way and mangling me, Leaving me numb.
דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃ {ס}
[God] has bent the bow and made me The target of divine arrows—
הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכׇל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}
I have become a laughingstock to all people, The butt of their gibes all day long.
הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃ {ס}
I have been filled with bitterness, And sated with wormwood.
וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ {ס}
ו [God] has broken my teeth on gravel, Has ground me into the dust.
וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ {ס}
My life was bereft of peace, I forgot what happiness was.
וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהֹוָֽה׃ {ס}
I thought my strength and hope Had perished before G OD .
זְכׇר־עׇנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ {ס}
ז To recall my distress and my misery Was wormwood and poison;
זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר (ותשיח) [וְתָשׁ֥וֹחַ] עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃ {ס}
Whenever I thought of them, I was bowed low.
זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ {ס}
But this do I call to mind, Therefore I have hope:
חַֽסְדֵ֤י יְהֹוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃ {ס}
ח The kindness of G OD has not ended, And God’s mercies are not spent.
חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ {ס}
They are renewed every morning— Ample is Your grace!
חֶלְקִ֤י יְהֹוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃ {ס}
“G OD is my portion,” I say with full heart; This is the One in whom I have hope.
ט֤וֹב יְהֹוָה֙ לְקֹוָ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ {ס}
ט Good comes to those who trust in G OD , To the one who seeks God’s presence;
ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהֹוָֽה׃ {ס}
It is good to wait patiently Till rescue comes from G OD .
ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃ {ס}
It is good for a man, when young, To bear a yoke;
יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃ {ס}
י Let him sit alone and be patient, When it is laid upon him.
יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃ {ס}
Let him put his mouth to the dust— There may yet be hope.
יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃ {ס}
Let him offer his cheek to the aggressor; Let him be surfeited with mockery.
כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ {ס}
But first afflicts, then pardons In abundant kindness.
כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ {ס}
For [God] does not willfully bring grief Or affliction to those involved,
לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ {ס}
ל Crushing underfoot All the prisoners of the earth.
לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ {ס}
To deny a man his rights In the presence of the Most High,
לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ {ס}
To wrong a man in his cause— This the Sovereign does not choose.
מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃ {ס}
מ Whose decree was ever fulfilled, Unless the Sovereign willed it?
מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃ {ס}
Is it not at the word of the Most High, That weal and woe befall?
מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ {ס}
Of what shall a living man complain? Each one of his own sins!
נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃ {ס}
נ Let us search and examine our ways, And turn back to G OD ;
נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ {ס}
Let us lift up our hearts with our hands To God in heaven:
נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ {ס}
We have transgressed and rebelled, And You have not forgiven.
סַכּ֤וֹתָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ {ס}
ס You have clothed Yourself in anger and pursued us, You have slain without pity.
סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃ {ס}
You have screened Yourself off with a cloud, That no prayer may pass through.
סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃ {ס}
You have made us filth and refuse In the midst of the peoples.
פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃ {ס}
Panic and pitfall are our lot, Death and destruction.
פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ {ס}
My eyes shed streams of water Over the ruin of my poor people.
עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃ {ס}
ע My eyes shall flow without cease, Without respite,
עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהֹוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃ {ס}
Until G OD looks down And beholds from heaven.
עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ {ס}
My eyes have brought me grief Over all the maidens of my city.
צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃ {ס}
צ My foes have snared me like a bird, Without any cause.
צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ {ס}
They have ended my life in a pit And cast stones at me.
צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ {ס}
Waters flowed over my head; I said: I am lost!
קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהֹוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ {ס}
ק I have called on Your name, O E TERNAL One, From the depths of the Pit.
קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אׇזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃ {ס}
Hear my plea; Do not shut Your ear To my groan, to my cry!
קָרַ֙בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ {ס}
You have ever drawn nigh when I called You; You have said, “Do not fear!”
רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃ {ס}
ר You championed my cause, O my Sovereign, You have redeemed my life.
רָאִ֤יתָה יְהֹוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שׇׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃ {ס}
You have seen, O E TERNAL One, the wrong done me; Oh, vindicate my right!
רָאִ֙יתָה֙ כׇּל־נִקְמָתָ֔ם כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃ {ס}
You have seen all their malice, All their designs against me;
שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃ {ס}
ש You have heard, O E TERNAL One, their taunts, All their designs against me,
שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כׇּל־הַיּֽוֹם׃ {ס}
The mouthings and chattering of my adversaries Against me all day long.
שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃ {ס}
See how, at their ease or at work, I am the butt of their gibes.
תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהֹוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ {ס}
ת Give them, O E TERNAL One, their deserts According to their deeds.
תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃ {ס}
Give them anguish of heart; Your curse be upon them!
תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
Oh, pursue them in wrath and destroy them From under G OD ’s heavens!
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC