Job 33

רוח אל עשתני — ואיני חזק יותר ממך:

הן אני כפיך לאל — כמו ששאל פיך להתווכח למי שלא יבעתך הן אני במקומו של הקב"ה ובשבילו לדבר דבריו:

ואכפי — כפייתי כמו אכף עליו פיהו (משלי יז):

חף — טהור ומשופשף כמו נזיר לא יחוף ראשו וכמו בכל חפין את הכלים:

תנואות — עלילות ל' תואנה (שופטים יד) לשוב מן המקום:

כי ירבה אלוה מאנוש — אין המקום צריך כל כך לדקדק אחר האדם כי הרבה יש להקב"ה צדקות יותר מאנוש:

אז יגלה אוזן אנשים — כמו שעשה לאבימלך בחלום הלילה:

ובמוסרם יחתום — חותמן ואוסרן ביסורין על עוונם:

להסיר אדם — בחליו:

מעשה — שהיה בדעתו לעשות:

וגוה מגבר יכסה — ביסוריו למען הכניעו ולהשפילו לשוב כדי שיחשך נפשו ממיתה גמורה:

גוה — כמו גאוה:

וחיתו מעבור בשלח — בשלחו וחרבו של מלאך המות כלומר לטובתך הביא עליך יסורין:

שלח — כלי זיין וכן (נחמיה ד׳:י״א) ידו אחת מחזקת השלח:

והוכח — ל' תוכחה שישוב מעונו:

ורוב עצמיו — שהוא איתן מוכיחן במכאוב:

וזהמתו חיתו לחם — ממאסתו נפשו וחייתו של חולה כל מאכל:

ונפשי — מזהמת כל מאכל תאוה:

יכל בשרו מרואי — יחשך בשרו ממראה כמו כלו בדמעות עיני (איכה ב׳:י״א) מכלות עינים (ויקרא כו):

ושופו עצמותיו — מתנתקין ממקומו, ושופו כמו דשף מדוכתיה (חולין מב):

לא רואו — אין להם מראה ותואר:

אחד מני אלף — במגידי פשעו והוא יליץ ישרו:

ויחוננו — המקום:

פדעהו — כמו פדאהו אל"ף מתחלפ' בעיי"ן והענין מוכיח מצאתי כופר והוא פדיון:

רטפש בשרו — רוטפש אשקוש"א בלע"ז:

מנוער — נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק (בייסורי) חליו ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי"ת נתוספ' בו כמו (בראשית מד) נצטדק טועה הוא מאוד כי אין טי"ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד"י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק וכמו צרוע (ויקרא יג) נצטרע, ציר נאמן, וילכו ויצטיירו, צדה הצטיידנו (יהושע ט׳:ד׳):

ישוב — בכחו וברפואה לימי בחרותו:

בתרועה — בתפילה:

ישור על אנשים — יעשה שורות של אנשים כשניצול מחליו ויתודה ליוצרו:

ולא שוה לי — לא נהיה לי שכר בדבריו:

פעמים שלש — מייסרו על עונותיו בחליו שלא להשחיתו ואם יותר יכעיס לפניו ידאג מן גיהנם ומן המיתה שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס א):

Elihu now addresses Job directly.

At the end of the first round of speeches (Ch.13:20-22) Job had pleaded that he be given the chance to argue his case with God on equal terms. Elihu now presents himself as the answer to this cry: he will stand-in for God and answer Job’s case. He can do so because he reasons on the basis of the Divine Forms in his soul and not empirical evidence. Consequently, when he speaks, he will be expressing God’s ideas. At the same time, since he is mortal, Job will have no reason to fear him or be in awe of him as he would be in the presence of God, whom 'no man can see and live' (Exodus 33.19).

and the divine breath of the Almighty sustains me.

As is the custom of lawyers, Elihu opens his own argument by summarizing Job’s case against God.

Basing himself on Job’s own words in The Seventh Oration (Ch.13.20-28), he reiterates that Job claims —

1. to be innocent of any sin and that —

2. even had he done something wrong, he should not be held responsible, as he has no freedom of choice, everything being predestined by the Cosmos to whom God has transferred governance.

Implicit in Job’s argument is the idea that God is hostile or at best indifferent to man; that He makes impossible demands of him, punishing him for acts over which he has no choice and denying him guidance or acknowledgment. Elihu rejects this, saying that God repeatedly calls upon man to repent, initially through his conscience by such means as a dream, and if this fails, by means of the warnings implicit in visitations of sickness and pain.

Malbim gives the following explanation of how these dreams work — It is the moral force implanted in man's soul that gives him his sense of right and wrong. And it is by virtue of this force that he is roused to be moved by the dream and to examine his deeds. For the moral sensibility embedded in his [divine] soul prophesies to him, through the impact of the dream, that he has exceeded the bounds of morality. Thus it appears as though the dream inscribes these things on his soul. And in order that he believe that the message was from God, the moral force in his soul puts its signature to it, authorizing and confirming the truth of the message, so that he should feel, by the nature of his soul, that he has sinned and been warned from above. The moral force in his soul first makes man take note of the dream and then confirms its truth. The overall result is that his conscience has been pricked.

All good and evil traits are embedded in the human soul, deep in its recesses, from where the רוח–spirit raises their semblance up to the mind, stimulating the person to do and act according to the particular trait or disposition. And if evil images such as pride, anger, revenge, cruelty etc., rise from the recesses of the soul and the person is drawn to behave according to these evil traits, the dream alerts him to abandon them and to plunge them back into the deepest recesses of his soul. There they remain concealed from him, lest they rise again into his mind. Thus, are man's darkest passions hidden from him...and remain just a disposition (תכונה) and not a trait (מדה) to be acted upon'

Elihu details three ways by which a man can be saved from this state.

The first is by virtue of his good deeds.

The second way is by prayer.

And the third is if he apologies and makes restitution to those he has offended or hurt.

God makes repeated attempts to save the person.

Elihu now urges Job either to reply, if he has anything to say, or if not, to continue listening attentively.