Jeremiah 47

אל פלשתים — על פלשתים:

בטרם יכה פרעה את עזה — כשהיה נבוכדנצר צר על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים ויעלו הכשדים מעל ירושלים שמע פרעה ושטף את עזה ושב לארצו בסדר עולם:

שעטת — אין לו דמיון ויונתן תרגמו מפסועית:

מרעש לרכבו — מרעש אשר לרכבו:

גלגליו — אופני מרכבותיו:

לא הפנו אבות אל בנים — להצילם:

להכרית לצור ולצידון — פלשתים היו עוזרים אותם מאויביהם:

אי כפתור — איזל"ש בלע"ז:

נדמתה — נחרבה:

תתגודדי — תשרטי באבל ובבכי:

חרב לה' — שהקב"ה מביא לעולם:

הרגעי — לשון מרגוע:

אשר היה וכו' בטרם יכה פרעה את עזה, פרעה הכה את עזה בעת יצא ממצרים לעזור לצדיקהו ושב לארצו אז שטף את עזה כמ"ש בסדר עולם, ואח"כ החריב נבוכדנצר את כל פלשתים, והטעם שהחריב אותם מפני שפלשתים היו עוזרים לצור ובעלי בריתם ונבוכדנצר היה לו מלחמה עם צור והכרית את בעלי בריתם ועוזריהם שלא ימציאו להם עזרה, ונבואה זו עקרה על חורבן פלשתים ע"י נבוכדנצר שהיה חורבן כללי:

הנה מים עולים מצפון, מבבל שהיא בצפון, וישטפו ארץ השדות והכרמים, ואח"כ ישטפו הערים עיר ויושבי בה, וזעקו האדם כדרך שבבוא שטף מים זועקים לברוח על הספינות, והילל כל יושב הארץ על איבוד הקנינים:

מקול, אומר אבל שטף זה גרוע משטף מים, כי מקול שעטת פרסות הסוסים האבירים, ורעש של הרכב והמון של הגלגלים, לא הפנו אבות אל בנים, שבשטף מים כל אב פונה להציל ילדיו אבל בשטף זה של הגדודים ששטפו הארץ רפו ידים מלהציל נפשות בניו ובנותיו:

על היום, נמשך למ"ש (בפסוק ב') כה אמר ה', על היום הבא לשדוד את כל פלשתים, בא להוציא שלא תאמר שנאמרה הנבואה על זמן של עתה ששטף פרעה את עזה שהוא רק חלק קטן מפלשתים, רק שנאמרה על היום הבא בעתיד, שאז ישדד את כולם, ומבאר הטעם שישדדם שהוא כדי להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, מפני שהם היו עוזרים לצור ולצידון ורצה נבוכדנצר שלא יהיה להם עוזרים, זאת שנית היה זה ענין השגחיי מאת ה', כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור כי הפלשתים אחים עם כפתור:

באה קרחה על עזה, עזה שכבר נחרבה מפרעה וניתקו שערותיה באה לה עתה קרחה לקרוח יתר שערותיה שנשארו וכן נדמתה אשקלון שארית עמקם אשקלון שכבר נשדדה, עתה נדמה ונכרת בם העמק שנשאר ולא נחרב אז, עד מתי תתגודדי, היא מליצה הלציית, במה שתפס מליצת קרחה, והיה דרכם לקרוח ולהתגודד על המת, כמ"ש לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אמר הקרחה כבר באה, ואת תתגודדי ג"כ, עד מתי?:

הוי חרב לה' עד אנה לא תשקטי, אחר שחרב ה' באה עליהם שתי פעמים קורא מתי תשקט החרב, או האספי אל תערך, שהוא מליצה שישוב המחריב לארצו ולא ירעיש עוד ממלכות, או על כל פנים הרגעי ודמי, גם שאת חוץ לתערך הרגעי מעט ודומי, ולא תהרגי בתמידות:

איך, משיב איך תשקטי שזה א"א משני פנים, א — ה' צוה לה כי הוא שליח מה' להחריב ממלכות, ב. סבה טבעיית, מפני שאל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה, מפני שהיה לו מלחמה עם צור וצידון היושבים בים, ופלשתים היו יושבים בחוף הים והיו עוזרים לצור, והוא יעד חרבו להכרית יושבי הים העוזרים לצור: