Talmud Builders

    Commentary page

    Jeremiah 25

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Jeremiah Chapter 25

    Jeremiah Chapter 25 presents 38 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 38 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 117 words

      Opens “הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ עַל־כׇּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית…”

    2. Verse 210 words

      Opens “אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כׇּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל…”

    3. Verse 323 words

      Opens “מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמוֹן֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה…”

    4. Verse 412 words

      Opens “וְשָׁלַח֩ יְהֹוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כׇּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ…”

    5. Verse 516 words

      Opens “לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכּ֤וֹ הָרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם…”

    6. Verse 614 words

      Opens “וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם…”

    7. Verse 711 words

      Opens “וְלֹא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לְמַ֧עַן (הכעסוני) [הַכְעִיסֵ֛נִי] בְּמַעֲשֵׂ֥ה…”

    8. Verse 89 words

      Opens “לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר…”

    9. Verse 923 words

      Opens “הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כׇּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר…”

    10. Verse 1014 words

      Opens “וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל…”

    11. Verse 1112 words

      Opens “וְהָֽיְתָה֙ כׇּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחׇרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם…”

    12. Verse 1216 words

      Opens “וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי…”

    13. Verse 1314 words

      Opens “(והבאותי) [וְהֵֽבֵאתִי֙] עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כׇּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ…”

    14. Verse 1413 words

      Opens “כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֙מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים…”

    15. Verse 1521 words

      Opens “כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י…”

    16. Verse 169 words

      Opens “וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י…”

    17. Verse 179 words

      Opens “וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד יְהֹוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי…”

    18. Verse 1813 words

      Opens “אֶת־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם…”

    19. Verse 195 words

      Opens “אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃…”

    20. Verse 2016 words

      Opens “וְאֵת֙ כׇּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כׇּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת…”

    21. Verse 214 words

      Opens “אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃…”

    22. Verse 2211 words

      Opens “וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כׇּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י…”

    23. Verse 236 words

      Opens “וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כׇּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃…”

    24. Verse 248 words

      Opens “וְאֵ֖ת כׇּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים…”

    25. Verse 259 words

      Opens “וְאֵ֣ת׀ כׇּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת…”

    26. Verse 2617 words

      Opens “וְאֵ֣ת׀ כׇּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו…”

    27. Verse 2720 words

      Opens “וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם {פ} כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י…”

    28. Verse 2814 words

      Opens “וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַחַת־הַכּ֥וֹס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתּ֑וֹת וְאָמַרְתָּ֣…”

    29. Verse 2923 words

      Opens “כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙…”

    30. Verse 3024 words

      Opens “וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣…”

    31. Verse 3116 words

      Opens “בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַיהֹוָה֙…”

    32. Verse 3213 words

      Opens “כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את…”

    33. Verse 3319 words

      Opens “וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ…”

    34. Verse 3413 words

      Opens “הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּי־מָלְא֥וּ…”

    35. Verse 356 words

      Opens “וְאָבַ֥ד מָנ֖וֹס מִן־הָרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃…”

    36. Verse 369 words

      Opens “ק֚וֹל צַעֲקַ֣ת הָרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד…”

    37. Verse 376 words

      Opens “וְנָדַ֖מּוּ נְא֣וֹת הַשָּׁל֑וֹם מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃…”

    38. Verse 3813 words

      Opens “עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכּ֑וֹ כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      בשנה הרביעיתשנה שנתחתם גזר דינם שיגלו ושישתו כוס החמה כמו שאמור בענין קח את כוס וגו' וקודם גזר דין אמר לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יתחתם גזר דינם:

    2. Verse 3

      שלש ועשריםיאשיהו מלך שלשים ואחת צא מהם שתים עשרה שנה נשארו תשע עשרה וארבע של בנו הרי שלש ועשרים:

      אשכים ודברל' הווה הייתי משכים ומדבר תמיד:

    3. Verse 10

      קול רחיםסימן הוא לסעודת ברית מילה על שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה:

      אור נרסימן משתה כך שנינו בסנהדרין:

    4. Verse 13

      את כל הכתובעל בבל:

      בספר הזהבסופו:

    5. Verse 14

      כי עבדו בםכמו כי יעבדו בם בבני בבל:

      גם המה גוים רביםמדי ופרס:

    6. Verse 15

      כוס היין החימהנבואת הפורענות:

      והשקיתה אותוהנבא להם שלא תשוב עוד בשום תשובה:

    7. Verse 16

      והתגעשווישתגעון:

      והתהללול' הוללות ישתטו:

    8. Verse 18

      כיום הזהכאשר הם היום לאחר החורבן כתב ירמיה ספרו:

    9. Verse 20

      ואת כל הערבכל סומכותא אשר ערבה פרעה ומשענתו עליהם לעזרה, הערב גרנטיא"ה בלעז:

    10. Verse 22

      ואת מלכי האיכל אלו שמנה עד כאן שכיני א"י הם:

    11. Verse 23

      קצוצי פאההמוקצים בקצה אותה הרוח:

    12. Verse 24

      מלכי ערבערביא:

      ואת כל מלכי הערבסומכוותא של ערביים:

    13. Verse 26

      ששךהוא בבל בא"ת ב"ש:

    14. Verse 27

      וקיוכאדם ששותה יותר מדאי שמקיא:

      החרבהתגר של המלחמה:

    15. Verse 29

      מחלמתחיל:

    16. Verse 30

      על נוהומתאבל על חורבן ביתו:

      הידדל' הוי שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם לזרז זה את זה להתחזק ודורכי גתות רגילין בה:

      יענהכל לשון ענייה צעקת קול רם היא:

    17. Verse 31

      נשפטמתווכח בדין:

    18. Verse 32

      מגוי אל גוישאני מסכסכן זה בזה:

      מירכתיכתרגומו מסיפי:

    19. Verse 34

      הילילול' יללה:

      והתפלשוהתגיוגלו בעפר ווטרליי"ר בלע"ז:

      ותפוצותיכםהרי זה מקרא קצר כלומ' ותפוצותיכם תקרבנה לבא:

      ככלי חמדהכלומר אם תאמרו חשובים אנחנו הרבה יש כלי חמדה של זכוכית נופלים ומשתברים ואובדים:

    20. Verse 37

      ונדמול' חורבה לשון הדימנו, ונדמה שם (לעיל ח):

    21. Verse 38

      עזב ככפיר וגו'גלה מלכא מכרכיה ככפיר העוזב את סוכו:

      היונהמשתכרת ביין כן ת"י, דבר אחר לשון אונאה:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 3

      מן שלש עשרה שנה, הנה מצד השולח היה דבר ה' אלי, ומצד השליח ואדבר אליכם ולא פעם אחד רק השכם ודבר, ולא אותי לבד שלח, כי ושלח ה' את כל עבדיו ולא בפעם אחד רק השכם ושלוח, ובכ"ז לא שמעתם וקבלתם וגם לא הטיתם אזניכם כלל, והשליחות היתה לטובתם לאמר שובו איש מדרכו הרעה ושבו על האדמה, והנה אמרו להם שאם ישובו מכל הדרכים הרעים תהיה השגחת ה' עליהם לטובה שישבו על האדמה עד עולם, וגם אם לא תשובו מיתר עברות עכ"פ אל תלכו אחרי אלהים אחרים ולא תכעיסו אותי, ותרויחו שלא ארע לכם בפועל, שהגם שלא אשוב להיטיב אתכם אחר שלא תשובו מיתר עברות לא ארע לכם בפועל ותהיו תחת הטבע, כי אם תעבדו ע"ז ארע לכם בהשגחה:

    2. Verse 7

      ולא שמעתם למען הכעיסני במעשה ידיכם לרע לכם ר"ל שהכעסתם אותי גם בזה במה שע"י מעשה ידיכם הוצרכתי להרע לכם, כי אין ה' חפץ להרע לבריותיו וכשגרמתם שארע לכם בזה עצמו הכעסתם אותי כי זה נגד רצוני:

    3. Verse 9

      ועל כל הגוים שע"י שאעניש אתכם אעניש גם כל הגוים ואין פורעניות באה לעולם אלא בשביל ישראל, וגם שהמערכה היתה מחייבת אז שנבוכדנצר ימשול על העולם ויחריב ממלכות, והמערכה תורה על האומות ועל ישראל בשוה, רק בעת שישראל זכאים יבטל את המערכה והיה משפיל את נבוכדנצר וממילא גם האומות היו נצלים, אבל ע"י שלא שמעו, תתקיים הוראת המערכת על כל הגוים, ולכן אמרו שיעבדו שבעים שנה כמ"ש הרי"א שיש לכל אחד מז' הכוכבים מנין מיוחד מהשנים להשפעותיהם וסכום כולם שבעים שנה, ובזה הראה שכל ז' הכוכבים היו מורים על ממשלת נבוכדנצר, עד עבור סבוב כל השבעה ואז תבוטל מלכותו:

    4. Verse 10

      והאבדתי מהם קול ששון שזה יהיה בשעת הטוב וההצלחה וגם קול חתן וכלה שזה יהיה גם שלא בשעת הצלחה כל שיש ישוב בארץ יתהוו זווגים, וגם קול רחים ואור נר, שזה יהיה גם בשהארץ חרבה ואנשים מעט בתוכה לכורמים וליוגבים יצטרכו רחים לתיקון המזון ונר לתיקון המעון, כי תהיה הארץ שממה לגמרי:

    5. Verse 11

      והיתה כל הארץ הזאת לחרבה, חוץ ממה שתהיה חרבה עם כל העמים תהיה היא חרבה ושממה ביחוד כי היא תמרוד בנבוכדנצר ויותר העמים לא ימרודו, כי הגוים יעבדו את בבל שבעים שנה :

    6. Verse 12

      והיה במלאות וכו' אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא גוי בבל עיר המלוכה, את עונם, מה שהחריבו ארצות, ועל ארץ כשדים בכללה:

    7. Verse 13

      והבאתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה, היא הנבואה שנבא ירמיה על בבל ביחוד בסוף הספר, את כל הכתוב בספר על כל הגוים שגם הנבואות שנבא ירמיה מן סימן מ"ו ואילך שמתחיל אשר היה דבר ה' אל ירמיה על כל הגוים יביא ג"כ על בבל, ר"ל שחוץ מן הפורענות שנבא על בבל ביחוד יביא עליה גם פורעניות שנבא על יתר הגוים:

    8. Verse 14

      כי עבדו בם גם המה גוים רבים, שכל הגוים שעד עתה הרעה בבל להם יעבדו בבבל וישיבו להם כל הרעות שעשו להם, ובזה ושלמתי להם כפעלם, שיקבלו בחזרה את הרע עצמו שפעלו לאחרים:

    9. Verse 15

      קח כוס היין החמה, היא מליצה על שיתהוה ביניהם מרדים ומהומות רבות, ועי"כ ושתו והתגעשו, כי תהיה חרב גוי בגוי ואיש ברעהו:

    10. Verse 18

      (יח-כ) את ירושלים, ירושלים נחרבה תחלה ואח"כ מצרים, את כל הערב תערובות אומות ולא היה להם מלך לכן לא אמר מלכי הערב, ואשקלון ועזה ועקרון היו לפלשתים והיו לכ"א מלך מיוחד, ואשדוד כבר נכבשה מפרעה (לקמן מ"ח) אמר את שארית אשדוד:

    11. Verse 23

      את דדן ואת תימא, מבני ישמעאל ובני קטורה, ואת כל קצוצי, יתר בני ישמעאל ובני קטורה שקצצו ערלת בשרם (כנ"ל ט' כ"ה):

    12. Verse 27

      שתו ושכרו וקיו יש שותה ולא משתכר אמר ושכרו, ויש בלתי מקיא מחוזק האצטומכא אמר וקיו, ויש שבכ"ז יקום על רגליו אמר ונפלו, והמליצה כמו שהשכור עת יקיא ייעף ויפול כן עת ירצו לפרוק עול בבל ולהקיאו יחריבם לגמרי, וזה יהיה מפני שישלח בם חרב עם בעם, שעי"כ יפלו כולם תחת רגליו:

    13. Verse 28

      והיה כי ימאנו, הנמשל שמי שירצה להלחם נגד נבוכדנצר בכ"ז ישתה כי ה' יסבב הדבר:

    14. Verse 29

      כי הנה בעיר וכו' אנכי מחל להרע, כי ישראל הם תחת השגחת ה' לז"א אשר נקרא שמי עליה, ובכ"ז מזלו של נבוכדנצר ישלוט עליהם, וכ"ש אתם שאתם תחת המערכה, ואמר אשר אנכי מחל להרע, כי לפעמים הכרית ה' גוים כדי שישראל יקחו מוסר, כמ"ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואז יתחיל להרע אל הגוים בתחלה ויש תקוה שאם ישובו ישראל בתשובה תבוטל הגזרה, לא כן עתה שתחלה ההרעה היה בישראל וא"כ לא בא ע"ד זה שתבוטל הגזרה ואיך תנקו אתם:

    15. Verse 30

      ה' ממרום ישאג, השאגה גדולה מנתינת קול, ומרום מציין הנהגת המערכת שהוא בשמים, ומעון קדשו מציין הנהגה ההשגחיית שהוא למעלה מן המערכת, במרום נותן קול תמיד כי יתמיד להנהיג הנהגה המערכיית ועתה ישאג בקול עוז ותעצומות, וזה ע"י שיתן קולו ממעון קדשו בהנהגה ההשגחיית שקולה לא נשמע תמיד, כי הנהגה זו נסתרת ועתה תתעורר הנהגה זו ותתן קולה קול עז, ומשם תצא קול שאגתו על נוהו שהוא הבהמ"ק להחריבו הידד כדורכים יענה, כמו שלקול הראשון של הדורך עונים כולם הידד, כן יענו כל טורפי טרף לעומת קול הארי השואג:

    16. Verse 31

      בא שאון והמיית קול שאגת ה' בא עד קצה הארץ, כי ריב לה' בגוים, ה' י"ל ריב עם כל הגוים בכלל, ומשפט החלטי לכל בשר שחטאו נגדו, שע"י הריב יהיו כולם בסכנה וע"י המשפט יבוררו הרשעים החייבים מיתה ע"פ המשפט, ונתנם לחרב :

    17. Verse 32

      הנה רעה תחלה תצא הרעה מגוי אל גוי שילחמו גוי בגוי, ואח"כ יעור סער גדול מירכתי ארץ יתעורר נבוכדנצר לבא עליהם להחריבם:

    18. Verse 34

      הילילו הרועים הם המלכים, והתפלשו אדירי הצאן השרים, כי מלאו ימיכם שבא הזמן לטבוח, ( ומלאו ימי ) תפוצותיכם שתפוצו לגולה, ונפלתם ככלי חמדה כלי זכוכית יקרה שבעודה שלמה היא חמודה ובעת שתשבר אין השברים ראוים לכלום, כן אחר שתשברו ותפוצו לחתיכות דקות בגולה לא תחשבו למאומה:

    19. Verse 35

      ואבד מנוס בעת הטביחה לא ימצאו מקום לנוס:

    20. Verse 36

      קול, והרועים והשרים ישאגו בקול שה' שודד את מרעיתם שיכירו כולם שהוא עונש השגחיי מה':

    21. Verse 37

      ונדמו נאות השלום מקום שרעו הצאן שהיה שם שלום נכרתו מפני חרון אף ה' :

    22. Verse 38

      עזב ככפיר סוכו, מוסב על חרון אף ה' שחרון אפו נדמה לכפיר טורף טרף, ועד עתה ישב החרון בסוכו עתה עזב האף את סוכו, ר"ל שאף ה' יצא ממקומו להעניש, ומפרש כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה שהוא נ"נ שהיה דגלו צורת יונה (שזה היה דגל מלכות אשור ובבל על שם מלכה קדומה שנקראת כן), ומפני חרון אף ה' שנבוכדנצר היה שבט אפו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ עַל־כׇּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֗יא הַשָּׁנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ית לִנְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

    The word that came to Jeremiah concerning all the people of Judah, in the fourth year of King Jehoiakim son of Josiah of Judah, which was the first year of King Nebuchadrezzar of Babylon.

    אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כׇּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹֽר׃

    This is what the prophet Jeremiah said to all the people of Judah and to all the inhabitants of Jerusalem:

    מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמוֹן֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה וְעַ֣ד׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה זֶ֚ה שָׁלֹ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ שָׁנָ֔ה הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וָאֲדַבֵּ֧ר אֲלֵיכֶ֛ם אַשְׁכֵּ֥ים וְדַבֵּ֖ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃

    From the thirteenth year of King Josiah son of Amon of Judah, to this day—these twenty-three years—the word of G OD has come to me. I have spoken to you persistently, but you would not listen.

    וְשָׁלַח֩ יְהֹוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כׇּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אׇזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃

    Moreover, G OD constantly sent all his servants the prophets to you, but you would not listen or incline your ears to hear

    לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכּ֤וֹ הָרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃

    when they said, “Turn back, every one, from your evil ways and your wicked acts, that you may remain throughout the ages on the soil that G OD gave to you and your ancestors.

    וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וְלֹֽא־תַכְעִ֤יסוּ אוֹתִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א אָרַ֖ע לָכֶֽם׃

    Do not follow other gods, to serve them and worship them. Do not vex Me with what your own hands have made, and I will not bring disaster upon you.”

    וְלֹא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לְמַ֧עַן (הכעסוני) [הַכְעִיסֵ֛נִי] בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶ֖ם לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ {פ}

    But you would not listen to Me—declares G OD —but vexed Me with what your hands made, to your own hurt.

    לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃

    Assuredly, thus said G OD of Hosts: Because you would not listen to My words,

    הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כׇּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחׇרְב֖וֹת עוֹלָֽם׃

    I am going to send for all the peoples of the north—declares G OD —and for My servant, King Nebuchadrezzar of Babylon, and bring them against this land and its inhabitants, and against all those nations round about. I will exterminate them and make them a desolation, an object of hissing—ruins for all time.

    וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר׃

    And I will banish from them the sound of mirth and gladness, the voice of bridegroom and bride, and the sound of the mill and the light of the lamp.

    וְהָֽיְתָה֙ כׇּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחׇרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃

    This whole land shall be a desolate ruin. And those nations shall serve the king of Babylon seventy years.

    וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהֹוָ֛ה אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃

    When the seventy years are over, I will punish the king of Babylon and that nation and the land of the Chaldeans for their sins—declares G OD —and I will make it a desolation for all time.

    (והבאותי) [וְהֵֽבֵאתִי֙] עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כׇּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כׇּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃

    And I will bring upon that land all that I have decreed against it, all that is recorded in this book—that which Jeremiah prophesied against all the nations.

    כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֙מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפׇעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ {פ}

    For they too shall be enslaved by many nations and great kings; and I will requite them according to their acts and according to their conduct.

    כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃

    For thus said the E TERNAL , the God of Israel, to me: “Take from My hand this cup of wine—of wrath—and make all the nations to whom I send you drink of it.

    וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם׃

    Let them drink and retch and act crazy, because of the sword that I am sending among them.”

    וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד יְהֹוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהֹוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃

    So I took the cup from G OD ’s hand and gave drink to all the nations to whom G OD had sent me:

    אֶת־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחׇרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

    Jerusalem and the towns of Judah, and its kings and officials, to make them a desolate ruin, an object of hissing and a curse—as is now the case;

    אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃

    Pharaoh king of Egypt, his courtiers, his officials, and all his people;

    וְאֵת֙ כׇּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כׇּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כׇּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְל֤וֹן וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְר֔וֹן וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדּֽוֹד׃

    all the mixed peoples; all the kings of the land of Uz; all the kings of the land of the Philistines—Ashkelon, Gaza, Ekron, and what is left of Ashdod;

    אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

    Edom, Moab, and Ammon;

    וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כׇּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃

    all the kings of Tyre and all the kings of Sidon, and all the kings of the coastland across the sea;

    וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כׇּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃

    Dedan, Tema, and Buz, and all those who have their hair clipped;

    וְאֵ֖ת כׇּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃

    all the kings of Arabia, and all the kings of the mixed peoples who live in the desert;

    וְאֵ֣ת׀ כׇּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כׇּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃

    all the kings of Zimri and all the kings of Elam and all the kings of Media;

    וְאֵ֣ת׀ כׇּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כׇּל־הַמַּמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם׃

    all the kings of the north, whether far from or close to each other—all the royal lands that are on the earth. And last of all, the king of Sheshach “Babylon.” shall drink.

    וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם {פ} כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁת֤וּ וְשִׁכְרוּ֙ וּקְי֔וּ וְנִפְל֖וּ וְלֹ֣א תָק֑וּמוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֵיכֶֽם׃

    Say to them: “Thus said G OD of Hosts, the God of Israel: Drink and get drunk and vomit; fall and never rise again, because of the sword that I send among you.”

    וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַחַת־הַכּ֥וֹס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתּ֑וֹת וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שָׁת֥וֹ תִשְׁתּֽוּ׃

    And if they refuse to take the cup from your hand and drink, say to them, “Thus said G OD of Hosts: You must drink!

    כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

    If I am bringing the punishment first on the city that bears My name, do you expect to go unpunished? You will not go unpunished, for I am summoning the sword against all the inhabitants of the earth—declares G OD of Hosts.”

    וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהֹוָ֞ה מִמָּר֤וֹם יִשְׁאָג֙ וּמִמְּע֤וֹן קׇדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כׇּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃

    You are to prophesy all those things to them, and then say to them: G OD roars from on high, And bellows from the holy dwelling— Roaring aloud over the [earthly] abode And uttering shouts like the grape-treaders— Against all the dwellers on earth.

    בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַיהֹוָה֙ בַּגּוֹיִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

    Tumult has reached the ends of the earth, For G OD has a case against the nations, And contends with all flesh— Delivering the wicked to the sword —declares G OD .

    כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי וְסַ֣עַר גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃

    Thus said G OD of Hosts: Disaster goes forth From nation to nation; A great storm is unleashed From the remotest parts of earth.

    וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃

    In that day, the earth shall be strewn with the slain of G OD from one end to the other. They shall not be mourned, or gathered and buried; they shall become dung upon the face of the earth.

    הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּי־מָלְא֥וּ יְמֵיכֶ֖ם לִטְב֑וֹחַ וּתְפוֹצ֣וֹתִיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם כִּכְלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

    Howl, you shepherds, and yell, Strew [dust] on yourselves, you lords of the flock! For the day of your slaughter draws near. I will break you in pieces, And you shall fall like a precious vessel.

    וְאָבַ֥ד מָנ֖וֹס מִן־הָרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃

    Flight shall fail the shepherds, And escape, the lords of the flock.

    ק֚וֹל צַעֲקַ֣ת הָרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהֹוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃

    Hark, the outcry of the shepherds, And the howls of the lords of the flock! For G OD is ravaging their pasture.

    וְנָדַ֖מּוּ נְא֣וֹת הַשָּׁל֑וֹם מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃

    The peaceful meadows shall be wiped out By G OD ’s fierce wrath.

    עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכּ֑וֹ כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲר֣וֹן הַיּוֹנָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ {פ}

    Like a lion [God] has gone forth from the lair; The land has become a desolation, Because of the oppressive wrath, Because of such fierce anger.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC