Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 63

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 63

    Isaiah Chapter 63 presents 19 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 19 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 117 words

      Opens “מִי־זֶ֣ה׀ בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבׇּצְרָ֔ה זֶ֚ה…”

    2. Verse 26 words

      Opens “מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת׃…”

    3. Verse 315 words

      Opens “פּוּרָ֣ה׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם…”

    4. Verse 47 words

      Opens “כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃…”

    5. Verse 511 words

      Opens “וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙…”

    6. Verse 69 words

      Opens “וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ…”

    7. Verse 715 words

      Opens “חַֽסְדֵ֨י יְהֹוָ֤ה׀אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ…”

    8. Verse 89 words

      Opens “וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י…”

    9. Verse 915 words

      Opens “בְּֽכׇל־צָרָתָ֣ם׀ (לא) [ל֣וֹ] צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הוֹשִׁיעָ֔ם…”

    10. Verse 1010 words

      Opens “וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קׇדְשׁ֑וֹ וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם…”

    11. Verse 1115 words

      Opens “וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם…”

    12. Verse 1212 words

      Opens “מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֤וֹקֵֽעַ מַ֙יִם֙…”

    13. Verse 136 words

      Opens “מוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃…”

    14. Verse 1413 words

      Opens “כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן…”

    15. Verse 1514 words

      Opens “הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֙יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קׇדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה…”

    16. Verse 1615 words

      Opens “כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל…”

    17. Verse 1712 words

      Opens “לָ֣מָּה תַתְעֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ…”

    18. Verse 186 words

      Opens “לַמִּצְעָ֕ר יָרְשׁ֖וּ עַם־קׇדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בּוֹסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ׃…”

    19. Verse 1913 words

      Opens “הָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙ לֹא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם…”

    Encyclopedia entries citing this page

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      מי זה בא מאדוםנתנבא הנביא על שאמר הקב"ה שעתיד לעשות נקמה באדום והוא עצמו בכבודו יהרוג את שר שלהם תחלה, כענין שנאמר לעיל ל"ד כי רִוְתָה בשמים חרבי ואחר כך על אדום תרד ונכר בזעם פניו שהרגם הרג רב, והנביא מדבר בלשון מלחמות בני אדם לבושי בגדים, ובהרגם הרג הדם נתז על בגדיהם, כי כן דרך הכתובים מדברים בשכינה כדרך בני אדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, וכן וקולו כקול מים רבים, דימה הנביא קול חזק שלו לקול מים רבים לשבר את האזן כדרך שאפשר לה לשמוע שאין להבין ולהאזין ברוח גבורות אלהינו להשמיעה כמות שהיא:

      מי זה בא מאדוםישראל אומר מי זה וגו ובא חמוץ בגדים צבועים בדם, וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ:

      מבצרהאמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר של שעיר לטעות כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט, וטועה משום שאין קולטת אלא שוגג והוא הרג את ישראל מזיד, ועוד יש מדרש אגדה על שהספיקה בצרה מלך לשעיר במות מלכה הראשון וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ובצרה ממואב היא כענין שנא' על קריות ועל בצרה:

      זה(שהיה) הדור בלבושו וצעה ונאזר ברוב כחו והקב"ה משיבו אני הוא שעלתה לפני לדבר בצדקת האבות ובצדקת דורו של צרה וצדקתי גם היא עמהם ונגליתי להיות רב להושיע והם אומרים מדוע אדום ללבושך מדוע בגדיך אדומים:

    2. Verse 3

      ומעמים אין איש אתימתייצב לפני להלחם:

      ויז נצחםדמם שהוא תוקפו ונצחונו של אדם:

      אגאלתיכמו נגאלו בדם (איכה ד):

    3. Verse 5

      ואביט ואין עוזרלישראל:

      ואשתומםל' שתיקה וכבר פירשתי למעלה וישתומם כי אין מפגיע:

      וחמתי היא סמכתניחמתי שיש לי על האומות אשר אני קצפתי מעט על עמי והמה עזרו לרעה היא סמכתני חיזקה ידי ועוררה את לבי ליפרע מהם ואע"פ שאין ישראל ראוין והגונים לגאולה:

    4. Verse 6

      ואבוסל' מתגולל בדם ודורך ברגלים כמו מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:ו׳) וכמו בוססו את חלקתי (ירמיהו י״ב:י׳):

      נצחםגבורת נצחונם:

    5. Verse 7

      חסדי ה' אזכירהנביא אמר אזכיר את ישראל את חסדי ה':

      ורב טובאזכיר אשר גמל לבית ישראל ברחמיו:

    6. Verse 8

      אך עמי המהאע"פ שגלוי לפני שיבגדו בי מכל מקום עמי הם והרי הם לפני כבנים אשר לא ישקרו:

    7. Verse 9

      בכל צרתםשהביא עליהם:

      לא צרלא היצר להם כפי מעלליהם שהיו ראויין ללקות כי מלאך פניו הוא מיכאל שר הפנים ממשמשי' לפניו הושיעם תמיד בשליחותו של מקום:

    8. Verse 10

      והמה מרוהקניטו כמו ממרים הייתם:

    9. Verse 11

      ויזכור ימי עולם משה עמוהנביא מתאונן ואומר בל' תחינה היום בגולה זוכר עמו את ימי עולם את ימי משה ובצרתו הוא אומר איה משה רוענו המעלנו מים סוף:

      את רועי צאנודמיון רועה המעלה את צאנו איה הוא אשר שם בקרב ישראל את רוח קדשו של הקב"ה ולמדנו חוקים ומשפטי':

    10. Verse 12

      מוליך לימין משה זרוע תפארתוהקב"ה היה מוליך לימין משה את זרוע גבורתו בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקב"ה היה זרועו מוכן לימינו:

    11. Verse 13

      כסוס במדברשאינו נכשל לפי שהיא ארץ חלקה כן לא נכשלו בתהום:

    12. Verse 14

      כבהמהאשר בבקעה תרד ובקעה היא ארץ חלקה ואין בה מכשול קנפניי"א בלע"ז:

      תרדתתפשט כמו (לעיל מה) לרד לפניו גוים כן רוח ה' תניחנו לתהום ועשה בו דרך כבושה:

      כן נהגת עמךכן היה הכל כמו שאמרנו נהגת עמך:

    13. Verse 15

      איה קנאתךהראשונה:

      המון מעיךשהיו רגילים להמות עלינו כאשר מאז כענין שנאמר (ירמיהו ל״א:כ׳) על כן המו מעי לו והמון רחמיך הראשונים אלינו עתה התאפקו נתחסנו מהיות הומים עלינו כאשר מאז:

      התאפקוכמו ויתאפק ויאמר שימו לחם (בראשית מ״ג:ל״א) נתאפק ולא הכירו את אשר נכמרו רחמיו אל אחיו:

    14. Verse 16

      כי אתה אבינוועליך להביט ולראות בצרותינו:

      כי אברהם לא ידענובצרת מצרים:

      וישראל לא יכירנובמדבר כי כבר נסתלקו מן העולם:

      ואתה ה' אבינובכולם נעשית לנו אב, ורבותינו דרשו בו כמו שדרשו במסכת שבת:

    15. Verse 17

      למה תתענוכי בידך להסיר יצר הרע כמה שנאמר כחומר ביד היוצר וגו' (ירמיהו י״ח:ד׳) ואומר והסירותי את לב האבן וגו' (יחזקאל ל״ו:כ״ו):

      תקשיחל' אימוץ לב:

    16. Verse 18

      למצער ירשו עם קדשךגדולתם וירושתם זמן מועט היתה להם:

      בוססודוששו:

    17. Verse 19

      היינועתה כעם אשר לא בחרת למשל בם מעולם וכאילו לא נקרא שמך עליהם:

      לוא קרעת שמיםוירדת להצילנו עתה כאשר ירדת להציל מיד מצרים אז מפניך הרים נזולו ברתת וזיע:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    מִי־זֶ֣ה׀ בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבׇּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ׃

    Who is this coming from Edom, In crimsoned garments from Bozrah— Who is this, majestic in attire, Pressing forward with great might? “It is I, who contend victoriously, Powerful to give triumph.”

    מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת׃

    Why is Your clothing so red, Your garments like those of someone who treads grapes?

    פּוּרָ֣ה׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְיֵ֤ז נִצְחָם֙ עַל־בְּגָדַ֔י וְכׇל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי׃

    “I trod out a vintage alone; Of the peoples nobody was with Me. I trod them down in My anger, Trampled them in My rage; Their life-blood bespattered My garments, And all My clothing was stained.

    כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה׃

    For I had planned a day of vengeance, And My year of redemption arrived.

    וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃

    Then I looked, but there was none to help; I stared, but there was none to aid— So My own arm wrought the triumph, And My own rage “My victorious [right hand]”; cf. 59.16. was My aid.

    וְאָב֤וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם׃ {ס}

    I trampled peoples in My anger, I made them drunk with My rage, And I hurled their glory to the ground.”

    חַֽסְדֵ֨י יְהֹוָ֤ה׀אַזְכִּיר֙ תְּהִלֹּ֣ת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהֹוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּֽרַחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃

    I will recount G OD ’s kind acts, G OD ’s praises— For all that G OD has wrought for us, The vast bounty to the House of Israel That was bestowed upon them According to God’s mercy and great kindness.

    וַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ׃

    [God] thought: Surely they are My people, Children who will not play false. So [God] was their Deliverer.

    בְּֽכׇל־צָרָתָ֣ם׀ (לא) [ל֣וֹ] צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כׇּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם׃

    In all their troubles [God] was troubled, And the angel of the divine Presence delivered them. ] angel or messenger, / God’s own Presence delivered them.” Cf. Deut. 4.37 and note. In love and pity It was [God] who redeemed them, Raised them, and exalted them All the days of old.

    וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קׇדְשׁ֑וֹ וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאוֹיֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם׃

    But they rebelled, and grieved God’s holy spirit; Then it was [God] who became their enemy, And made war against them.

    וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קׇדְשֽׁוֹ׃

    Then they remembered the ancient days, The One who pulled , a play on the name Moshe (Moses). a precious people out [of the water]: “Where is the One who brought them up from the Sea Along with the shepherd of this flock? Where is the One whose holy spirit Was placed in their midst,

    מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֤וֹקֵֽעַ מַ֙יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ שֵׁ֥ם עוֹלָֽם׃

    Whose glorious arm was made To march at the right hand of Moses, Who divided the waters before them To make a reputation for all time,

    מוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃

    Who led them through the deeps So that they did not stumble— As a horse in a desert,

    כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת׃

    Like a beast descending to the plain?” ’Twas the spirit of G OD gave them rest; Thus did You shepherd Your people To win for Yourself a glorious name.

    הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֙יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קׇדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָ הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָ וְֽרַחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ׃

    Look down from heaven and see, From Your holy and glorious height! Where is Your zeal, Your power? Your yearning and Your love Are being withheld from us!

    כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃

    Surely You are our Father: Though Abraham regard us not, And Israel recognize us not, You, O E TERNAL One, are our Father; From of old, Your name is “Our Redeemer.”

    לָ֣מָּה תַתְעֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ שׁ֚וּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַחֲלָתֶֽךָ׃

    Why, E TERNAL One, do You make us stray from Your ways, And turn our hearts away from revering You? Relent for the sake of Your servants, The tribes that are Your very own!

    לַמִּצְעָ֕ר יָרְשׁ֖וּ עַם־קׇדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בּוֹסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ׃

    Our foes have trampled Your Sanctuary, Which Your holy people possessed but a little while.

    הָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙ לֹא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם לֽוּא־קָרַ֤עְתָּ שָׁמַ֙יִם֙ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃

    We have become as a people You never ruled, To which Your name was never attached. If You would but tear open the heavens and come down, So that mountains would quake before You—

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC